בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת פסק שהשעיית הפרלמנט בעצת בוריס ג’ונסון איננה בתוקף, כיוון שהעצה של ג’ונסון למלכה איננה חוקית. זאת, משום שאם ההשעיה לא צריכה להצדיק את עצמה, הממשלה עשויה לפגוע בריבונותו של הפרלמנט. הפרלמנט ישוב להתכנס כבר מחר (ד’), וג’ונסון נאלץ לקצר את ביקורו בניו-יורק. בינתיים, הוא חולק על הפסיקה ורמז שהוא מעוניין להשעות שוב את הפרלמנט – הפעם באופן חוקי כנראה – לצורך נאום מן הכס. באופוזיציה כבר קראו לו להתפטר. ומה המשמעויות של העניין? בעיקר חוקתיות, אבל על הברקזיט זה כנראה לא ישפיע | בתמונה: היכל בית המשפט העליון (צילום: אנדריאס בונן)
מוקדם יותר היום (ג’), בית המשפט העליון של בריטניה הודיע על פסיקתו בדבר העתירות נגד השעיית הפרלמנט בעצתו של בוריס ג’ונסון. בית המשפט פסק שהעצה שג’ונסון נתן למלכה אליזבת’ הייתה לא חוקית, מה שאומר שהפרלמנט לא באמת הושעה, ושיו”ר בית הנבחרים והלורד יושב הראש יכולים להחזיר את הפרלמנט. ואכן, הפרלמנט צפוי לשוב ולהתכנס מחר ב-13:30 (שעון ישראל). בעקבות כך, ג’ונסון נאלץ לקצר את ביקורו בניו-יורק, שנערך לכבוד העצרת השנתית של האו”ם.
אבל בואו נתחיל מההתחלה.
מה בית המשפט אמר?
לא הכל שפיט, אבל זה כן
בהצהרה שלו, בית המשפט נדרש למספר סוגיות. ראשית, האם ההשעיה – שמבוססת על סמכות מלכותית של המונרכ/ית – היא סוגיה משפטית. בבריטניה, לא הכל שפיט, ובית המשפט העליון נזהר מלהיכנס לסוגיות שהן בראש ובראשונה פוליטיות. עם זאת, כפי שהזכירה נשיאת בית המשפט העליון ליידי ברנדה הייל, בית המשפט כן נכנס לחוקיות מעשים של הממשלה. לדוגמה, כשהממשלה ביקשה להפעיל את סעיף 50 בלי אישור הפרלמנט, ג’ינה מילר עתרה בעניין, ובית המשפט קבע שאכן יש צורך באישור הפרלמנט. הוא לא התערב בשאלת הברקזיט עצמה, אלא רק בשאלה כיצד יהיה חוקי להתחילו. לכן, כך קבע בית המשפט, יש בהחלט שאלה משפטית האם ראש הממשלה פעל כחוק כשהמליץ להשעות את הפרלמנט.
הייל אמרה שיש להבחין בין שתי שאלות: ראשית, האם זכות מלכותית קיימת ומהם גבולותיה? שנית, האם הגבולות האלו יכולים להיות מאותגרים משפטית? בית המשפט החליט שהשאלה שעומדת לפתחו היא מהם הגבולות של סמכות ראש הממשלה לייעץ למלוכה לגבי השעיית הפרלמנט.
עקרונות
אחרי שהבהירה מה הייתה השאלה המרכזית ואת סמכותו של בית המשפט לדון בה, ברנדה הייל המשיכה לעקרונות. עיקרון אחד הוא ריבונות הפרלמנט, ויכולתו לחוקק חוקים. לדברי הייל, ריבונות זו תיפגע אם הממשלה תוכל להשתמש בסמכות המלכותית כדי להשעות את הפרלמנט בכל פעם שנוח לה. העיקרון השני הוא חובתה של הממשלה לתת דין וחשבון לפרלמנט. הסמכות להשעות, כך הייל, מוגבלת, או שייווצר קונפליקט בין הרשויות. לכן, יש צורך להצדיק השעיה של הפרלמנט, ובמקרה שלא נמצאות סיבות מוצדקות להשעיה, זה כבר לא רלוונטי לבדוק מה היו המניעים של ראש הממשלה ואם הם היו חוקיים או לא.
נו ו..?
נקפוץ לשורה התחתונה. הפרלמנט הושעה לחמישה שבועות מתוך שמונת השבועות שהיו זמינים לו לדיון בברקזיט טרם מועד היציאה שנקבע ל-31 באוקטובר. ההשעיה הזו של הפרלמנט לוקחת חלק בנסיבות לא שגרתיות. בזמן שהממשלה הצדיקה את הצורך בנאום מן הכס, שמחייב את ההשעיה, היא לא הצדיקה את אורך ההשעיה, שלרוב לוקחת מספר ימים. מכל הסיבות האלו (ואחרות), בית המשפט הגיע למסקנה שעצתו של בוריס ג’ונסון למלכה הייתה לא חוקית.
תגובות
המערכת הפוליטית כמובן לא נשארה אדישה. בוריס ג’ונסון נאלץ להגיב לדברים מניו יורק. הוא הדגיש שהוא מכבד את מערכת המשפט, אבל שהוא לא מסכים עם הפסיקה. הוא המשיך להתעקש שיש צורך בנאום מן הכס כדי שיוכל להוציא לפועל את הרפורמות שהוא מתכנן. האם הוא הסביר למה יש צורך בהשעיה כה ארוכה לפני הנאום? לא. וזה חשוב, כיוון שלמרות שג’ונסון הבטיח לכבד את החוק, הוא סירב לשלול את האפשרות שישעה את הפרלמנט מחדש, בטענה שצריך נאום מן הכס. הפסיקה לא מונעת זאת, ובתנאי שהיא תעמוד בתנאים. יכול להיות שג’ונסון פשוט יעבוד קצת יותר קשה.
מתנגדיו של ג’ונסון טענו שעליו להתפטר בעקבות הפסיקה. ג’רמי קורבין טען שבוריס ג’ונסון עומד להיות ראש הממשלה שכיהן בתפקיד את הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה הבריטית, “ובצדק”. עם זאת, האופוזיציה לא ממש מסונכרנת עם עצמה. הלייבור והליברל-דמוקרטים הגיעו להסכמה ללכת לבחירות רק כשדחייה תהיה מובטחת. זאת, בזמן שאיאן בלאקפורד טוען שיש להפיל את ג’ונסון באמצעות הצעת אי-אמון וללכת לבחירות במהירות האפשרית. איך שלא יהיה, ג’ונסון שולל התפטרות מכל וכל.
הפרלמנט, בכל מקרה, יחזור מחר לתפקד. אמנם לא יתקיים הסשן הקבוע של שאלות לראש הממשלה, שמתקיים ביום רביעי, אבל הפרלמנט יוכל לחזור ולדון בנושאים השונים שעומדים לפתחו. כמו כן, בגלל שההשעיה לא בתוקף, זה אומר שגם כל הליכי החקיקה שהיו אמורים ליפול בגלל תחילתו של המושב החדש עומדים במקומם.
מה זה אומר לגבי ברקזיט?
בתכל’ס? לא הרבה. הפרלמנט ישוב להתכנס, אבל להזכירכם האופוזיציה עדיין לא מצליחה להסכים על משהו מעבר לזה שלא רוצים יציאה ללא הסכם. אז העבירו חוק שמחייב את בוריס ג’ונסון לבקש דחייה בברקזיט אם לא יגיע להסכם. אבל מה הלאה? הרעיון של הפלת ממשלתו של ג’ונסון והקמת ממשלה חלופית שתדאג לבקש דחייה נוספת מהאיחוד לצורך בחירות ומשאל עם אינו ישים. הרי עדיין לא מצליחים להסכים על האיש שיוביל אותה. גם אם הם יסכימו על מישהו, מה מתכוונים לעשות איתו? הרי חלק רוצים בחירות עכשיו ומשאל עם אחר-כך, ואחרים רוצים להיפך. חלקים בלייבור, כמו סטיבן קינוק, רוצים לכבד את תוצאות המשאל מ-2016 ולמצוא הסכם שיוכל לעבור בפרלמנט, בלי משאלי עם בכלל. בקיצור: הפרלמנט חזר – ועכשיו מה?
המשמעות היא לא משמעותית לברקזיט, כמו שהיא משמעותית למנהל התקין: ראש הממשלה לא יכול לסגור את הפרלמנט לתקופה ארוכה בלי הצדקה. זה תקדים רציני, שכן עד כה לא הייתה ממש התערבות באופן בו ראשי הממשלה השעו את הפרלמנט, וכעת בית המשפט קבע שהשעיה שלא תצדיק את עצמה או את אורכה עשויה להיות לא חוקית. בוריס ג’ונסון יצטרך לתת דין וחשבון לפרלמנט. בפועל, גם מזה לא הולך לצאת הרבה, שכן בוריס ג’ונסון אפילו לא טורח להציג מצג שווא שהוא עונה לשאלה שנשאל. מה שנשאר זה בעיקר שנמשיך לראות את ג’ונסון מושפל שוב ושוב על-ידי האופוזיציה. זה אולי מבדר משהו, אבל לא מאוד פורה.
ועוד משהו קטן
אני חזיתי בבלוג ובעמוד הפייסבוק שלו שבית המשפט דווקא יפסוק לטובת ג’ונסון, וטעיתי. חזיתי זאת משתי סיבות: ראשית, מהנחה שבית המשפט לא יהיה מעוניין להיכנס לסוגיה פוליטית. שנית, שורה של תקדימים בהם ראש הממשלה השעה את הפרלמנט או הקדים את הנאום מן הכס (שני צדדים של אותו המטבע). בגלל שאין לי השכלה משפטית, הלכתי יותר עם ההנחה ההגיונית-היסטורית שבית המשפט כנראה יעדיף לא לשבור את המוסכמות. אבל כשכל המוסכמות כבר נשברות בכל מקרה, אין מה להתפלא.