בוריס ג’ונסון התנהל היום מחוץ לפרלמנט, כשנהנה מפגישות עם המנהיגים הזרים בנימין נתניהו ומייק פנס, ובנוסף הגיע ליורקשייר ונאם על חזונו לגבי המשטרה וכמובן שקרא לבחירות מוקדמות, שוב. התקשורת לא התעניינה כמעט בפגישותיו עם המנהיגים הזרים, והעדיפה להתרכז יותר בהתפטרות של אחיו מהממשלה ובמאמץ הבא של ג’ונסון להביא לבחירות מוקדמות | צילום: דאונינג 10
היום, לבוריס ג’ונסון היה יום עמוס מחוץ לפרלמנט, מה שאומר שכנראה זה היה יום מוצלח יחסית. אמנם קרו כמה דברים שפגעו בו, אבל בסך הכל הוא העביר יום קליל בהרבה מאשר היומיים האחרונים: הוא נפגש עם בנימין נתניהו ועם מייק פנס, ואז נסע למערב יורקשייר כדי לשאת נאום, בו שוב קרא לבחירות.
ביקור מירושלים
התלבטתי איך להתייחס לפגישה של בוריס ג’ונסון עם בנימין נתניהו. בכל זאת, הרי כלי התקשורת הישראליים מטבע הדברים סיקרו את הכל, ואין הרבה מה לחדש. בסופו של דבר, החלטתי לנסות לתת לכל העניין את הזווית הבריטית ואת ההקשר הבריטי. לכן, ייתכן שישנם דברים שרלוונטיים להקשר הישראלי שלא יופיעו כאן.
עניין
קשה להגיד שההגעה של נתניהו ללונדון עוררה עניין רב בבריטניה. אמת, אתמול (ד’) כלי תקשורת בריטיים רבים דיווחו על הגעתו המפתיעה של נתניהו. אבל, בשעה הראשונה לאחר שהשניים נפגשו בפועל, רק כלי תקשורת אחד טרח לדווח. למקרה שחשדתם בהטיית סיקור: לא מדובר בכלי תקשורת המזוהה עם הימין, אלא דווקא בגארדיאן, המזוהה עם השמאל. יותר מאוחר, גם סקיי ניוז הצטרפו. השאר, אם הצטרפו, לא עשו זאת בזמן אמת.
לא מדובר באיזו הטיה תקשורתית. פשוט, עם כל הכבוד לישראל ולמזרח התיכון, יש בבריטניה התרחשויות פוליטיות גדולות יותר. כזכור, ג’ונסון נמצא במצב בלתי אפשרי מבחינה פוליטית, כשמצד אחד הפרלמנט חוסם את המדיניות שלו, ומצד שני מסרב לאפשר לו ללכת לבחירות מוקדמות. אם זה לא מספיק, אז אחיו של בוריס, ג’ו ג’ונסון, הודיע על פרישתו מהפרלמנט והממשלה, בטענה שהוא נקרע בין נאמנות למשפחה לבין האינטרס הלאומי. אז זה לא שלנתניהו אין חשיבות, אבל יש גבול כמה אפשר להתעניין בפגישה בין ראש ממשלת מעבר שאת המנדט שלו קיבל בפרלמנט שסיים את ימיו באפריל 2019 לבין ראש ממשלת לימבו שהפרלמנט מסרב לתת לו מנדט או לשלוח לבחירות.
מה גם, שזה לא רק כלי התקשורת. גם בחשבונות של בוריס ג’ונסון ושל דאונינג 10 בפייסבוק ובטוויטר לא עלו צילומים של השניים עד הערב. בקיצור, התגובה הכללית לביקור נתניהו, אחרי שאתמול היה יחסית סוער עקב המבזקים על הביקור המפתיע, היא פיהוק.
תכנים
כידוע, נתניהו ביקש לדבר עם ג’ונסון על איראן, ובעיקר על חלקה של בריטניה בהסכם שצרפת מנסה להוביל מול איראן. העסקה, למקרה שתהיתם, רוצה להציע לאיראן אשראי של 15 מיליארד דולר בתמורה לייבוא נפט איראני במערב. מדובר בצעד ראשון מתוך מספר צעדים שנשיא צרפת עמנואל מקרון מעוניין להוביל כדי לפתוח אפיק דיפלומטי לשיחות עם איראן על הטילים הבליסטיים שלה וגם על הסכם הגרעין. בריטניה טרם נקטה עמדה רשמית לגבי התכנית, ונתניהו הגיע לשכנע את ג’ונסון להתנגד לה.
למרות שבוריס ג’ונסון נראה לרבים כתואם טראמפ שמחזיק גם הוא במערכת יחסים הדוקה עם נתניהו, איתו הדברים נראים אחרת. כשר החוץ, ג’ונסון הגן על הסכם הגרעין האיראני לאחר נאום הקלסרים של נתניהו. מה גם, שכרגע ג’ונסון דיי נואש לאיזו עצם מצד האיחוד האירופי, כך שיש סיכוי טוב שיבחר בשלב הזה לא ללכת ראש בראש מול צרפת וגרמניה שמובילות בפועל את האיחוד. כמובן, בגלל הגישה האמריקאית לנושא, לא בטוח שההסכם הזה יצא לפועל בלי קשר לעמדתו של ג’ונסון, אבל זה כבר באמת עניין לבלוג אחר. בכל מקרה, לא כולם התלהבו מהפעולה של נתניהו, ובגארדיאן כינו אותה “הפיכה דיפלומטית” מצד נתניהו וארצות הברית.
כפי שבוודאי כבר ראיתם בתקשורת הישראלית, ג’ונסון לא היה מעוניין לדבר רק על איראן, אלא גם על תהליך השלום באזורנו. עוד סיבה למה לא כדאי להשוות את ג’ונסון לטראמפ. ג’ונסון אמנם מוכן לדרוך על המוסכמות כדי להגיע לברקזיט, אבל בכל הנוגע לניהול יחסי חוץ הוא נוטה יותר להמשיך את המדיניות של קודמיו. למשל, בתחילת החודש הקודם, לאחר שישראל הודיעה על כוונתה להרחיב את הבנייה בהתנחלויות, שר החוץ דומיניק ראב גינה את ההחלטה. במילים אחרות, לג’ונסון אין שום כוונה להעניק לישראל צ’ק פתוח בכל הנוגע למדיניות בשטחים, למרות היחסים האישיים הטובים עם נתניהו.
ביקור סגן הנשיא
עניין
הביקור של סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס עורר קצת יותר עניין תקשורתי, אבל לא הרבה יותר. מצד אחד, פנס מחזיק בתפקיד שהוא סמלי בעיקרו. אמנם הרבה ממהות התפקיד היא מה שמכניסים אליו (ע”ע דיק צ’ייני, הסגן של ג’ורג’ בוש הבן), אבל זה עדיין בעיקר תפקיד סמלי. מצד שני, עדיין מדובר בנציג של בעלת הברית הגדולה ביותר של בריטניה, וגם בגלל כמה דברים שפנס אמר באירלנד. בביקור שערך במדינה לפני יומיים, בהצהרה משותפת עם ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר, הוא לקח באופן מובהק צד במו”מ על הברקזיט, וזה לא היה הצד האירי. באירלנד, הדבר לא התקבל היטב, ובבריטניה משך תשומת לב. בכל מקרה, למרות שהביקור של פנס זכה ליותר סיקור מזה של נתניהו, מדובר בהפרש שולי, וגם את הביקור הזה ג’ונסון פרסם בערוצי המדיה החברתית הזמינים לו רק בשלב מאוחר.
תכנים
אבל יש עוד סיבה שבגללה הפגישה עם פנס קיבלה קצת יותר סיקור, והיא כבר קשורה בתוכן. כפי שהיה ניתן לצפות, ג’ונסון ופנס דיברו על הסכם הסחר שבריטניה וארצות הברית מעוניינות לקדם לאחר הברקזיט. אם אתם זוכרים, אז לבריטים יש חשש מעופות המנוקים באמצעות כלור שעלולים להיות מיובאים לבריטניה בהסכם סחר כזה (דבר שלא אפשרי כרגע, במסגרת תקנות הבריאות של האיחוד האירופי). ג’ונסון ניצל את זה כדי להגיד: “אנחנו לא נלהבים מהעוף בכלור שלכם, יש לנו עוף בכלור ענקי משלנו על ספסלי האופוזיציה”. הוא התכוון כמובן לג’רמי קורבין, אותו הוא מכנה פחדן (chicken) עקב סירובו ללכת לבחירות בלי שתובטח קודם שלא תהיה יציאה ללא הסכם טרם הבחירות. או בקיצור, ג’ונסון ניצל ביקור דיפלומטי לצורך תעמולת בחירות. מקסים.
נאום בחירות
לאחר שסיים את הפגישות שלו עם שועי העולם, ג’ונסון נסע לווייקפילד שבמערב יורקשייר כדי לשאת נאום בפני שוטרים שרק הצטרפו לכוח. כמובן, הוא סיפר על החשיבות של הגדלת כוחות המשטרה, כפי שהבטיח לא פעם במהלך המרוץ לראשות המפלגה השמרנית ואחרי שנכנס לתפקידו. אבל, כמובן, הוא היה חייב להתייחס להתפתחויות בברקזיט. הוא טען שהפרלמנט, עם העברת החוק אתמול בבית הנבחרים, לא מאפשר לו לשאת ולתת כיאות, ולכן חושב שצריך לתת לציבור לבחור בין הגישה שלו לבין הגישה של ג’רמי קורבין. אמרנו כבר שברקזיט מספק רגעים מדהימים? לא רק שהאופוזיציה מסרבת ללכת לבחירות (כפי שג’ונסון אמר, הגדרת התפקיד של ראש האופוזיציה היא לשאוף לבחירות), אלא גם שג’ונסון – שעד כה סירב לשמוע על כל מה שהריח כמו הליכה נוספת לקלפי לפני הברקזיט – מדבר על החזרת הבחירה לציבור. טוב שלא הציע משאל עם שני וזהו.
שני נושאים עלו שם: ראשית, ההתפטרות של ג’ו ג’ונסון: אם אחיך לא סומך עליך שאתה פועל בהתאם לאינטרס הלאומי, למה שמישהו אחר יסמוך עליך? ג’ונסון הפנה את הכתבים לדברים המלאים שג’ו אמר, שזה בגדול התייחסות לכך שהממשלה מציבה סדר עדיפויות נכון במדיניות שלה. זה לא אומר ממש הרבה, ובטח שלא נותן אישור למדיניות הברקזיט של ג’ונסון. הנושא השני היה הברקזיט עצמו. אתייחס לשתי שאלות מרכזיות שנשאלו שם: אחת, שהאופוזיציה לא רוצה ללכת לבחירות כרגע בגלל החשש שג’ונסון ישחק בתאריך, ולכן נשאל האם הוא מתחייב לבחירות ב-15 באוקטובר. הוא טען שזו פעם ראשונה שהוא שומע על החשש הזה (מה שאומר שהוא לא צרך חדשות לאחרונה, כי זו ספקולציה שרצה ימים), והתחייב לתאריך. כמו כן, הוא התחייב לא לבקש דחייה מהאיחוד, והוסיף שהוא מעדיף “למות בתעלה” מאשר לבקש הארכה. הוא גם הבטיח לא ללכת לבחירות לפני הברקזיט, אז לכו תדעו.
וברקע
למרות הניסיונות לפיליבסטר בבית הלורדים כדי לחסום את הצעת החוק שתמנע מג’ונסון לכפות יציאה ללא הסכם, הושגה הסכמה בין הלורדים והתהליך אמור להסתיים עד מחר (ו’) ב-19:00 שעון ישראל. לפי התכניות, ביום שני ההצעה אמורה להיות מוכנה לקבל את החותם המלכותי, שיהפוך אותה למעשה לחוק. בהתאם, ביום שני ג’ונסון מתכנן לבקש שוב את הקדמת הבחירות. למרות שיש מקורות בלייבור שטוענים שלא ייתנו לג’ונסון בחירות לפני ה-31 באוקטובר, ג’רמי קורבין מאוד רוצה בחירות. בכל מקרה, כנראה שהתכנית של ג’ונסון היא ללכת לבחירות, להשיג רוב פרלמנטרי (של השמרנים או קואליציה ברקזיטרית כלשהי), לבטל את החקיקה הנ”ל ואז לנהל את הברקזיט כמו שהוא רוצה.
https://twitter.com/BorisJohnson/status/1169681044573962240
אני לא מתיימר לדעת אם יהיו בחירות – לפני שבועיים אף אחד לא חשב שהאופוזיציה תכריח את ג’ונסון להישאר ראש הממשלה – אבל אין ספק שאיך שדברים לא יתפתחו, ג’ונסון צפוי להתגעגע למאבק שהיה לו מול ג’רמי האנט על התפקיד בו חשק מאז ילדותו.