סוגרים ת’פרלמנט

אחרי שחששו מתרחיש שכזה במשך חודשים, ואחרי שבוריס ג’ונסון הבטיח שבכוונתו להשתמש בכלי רק כמוצא אחרון, היום (ד’) הוא ביקש מהמלכה אליזבת’ השנייה להשעות את הפרלמנט לחמישה שבועות, מהשבוע השני של ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר. ג’ונסון ניסה לטעון שהדבר הוא בסך הכל עניין פרוצדורלי שכיח, אבל לאף אחד אין ספק שהוא למעשה מעוניין להקשות על האופוזיציה לחסום יציאה ללא הסכם. כעת, בריטניה נכנסת לעוד משבר חוקתי, והמערכת הפוליטית כמרקחה. מצד אחד, נציגי האופוזיציה טוענים שג’ונסון מתנהג באופן לא דמוקרטי, ומצד שני תומכיו טוענים שחברי הפרלמנט שמנסים לעצור את הברקזיט פועלים באופן לא דמוקרטי. כעת, השאלה הולכת להגיע לבית המשפט, והוא יצטרך להחליט האם ג’ונסון פעל באופן סביר | צילום: הרנן פריניירה

עד כה, זה נראה כמו צעד של מוצא אחרון. בוריס ג’ונסון אמר שהוא אמנם לא שולל את הרעיון, אבל גם הדגיש שהוא לא נמשך אליו, וכינה אותו “ארכאי”. אבל היום זה קרה: בוריס ג’ונסון ביקש מהמלכה להשעות את הפרלמנט למספר שבועות. מספר שעות לאחר מכן, המלכה נעתרה לבקשתו של ג’ונסון. לפי התכניות, המלכה תשעה את הפרלמנט מעט אחרי שהפרלמנט ישוב מפגרת הקיץ, ותחזיר אותו לתפקוד עם נאום מן הכס ב-14 באוקטובר, קצת יותר משבועיים לפני הדדליין ליציאה מהאיחוד האירופי.

ההשעיה מהסוג המדובר (באנגלית: prorogation) היא השעיה טקסית, שנועדה לפתיחת מושב חדש של הפרלמנט. המלכ/ה מודיע/ה על השעיה של הפרלמנט לקראת נאום מן הכס, שלרוב מתקיים לאחר מספר ימים. את ההשעיה הזו המלכה מבצעת לבקשת הממשלה. לרוב, מדובר בהליך טקסי שנמשך מספר ימים, לרוב מתקיימת פעם בשנה לטובת הנאום מן הכס, והיא לא נעשית כדי להשיג מטרות פוליטיות.

הנסיבות כאן הן יוצאות דופן: ראשית, הפעם האחרונה בה התקיים נאום מן הכס הייתה לאחר בחירות 2017, על-מנת לאפשר לממשלה לעבוד ברציפות על הסכם הברקזיט. זו תקופה ארוכה בלי נאום מן הכס. שנית, ג’ונסון מבקש להשעות את הפרלמנט למספר שבועות למטרות מאוד פוליטיות – להקשות על האופוזיציה לחסום את האפשרות לצאת ללא הסכם. כעת, הלו”ז מסודר כך שאם ג’ונסון יצליח להשיג הסכם יציאה מהאיחוד האירופי, יעמדו לרשותו שבועיים להביאו להצבעה בפרלמנט, ובו בזמן לאופוזיציה כמעט לא יישאר זמן להעביר חקיקה. כנראה שהקש ששבר את גב הגמל מבחינת ג’ונסון היה הפגישה שהתקיימה אתמול בין נציגי האופוזיציה, בה הוחלט לקדם חקיקה שתחייב את ג’ונסון לקבל דחייה נוספת של היציאה מהאיחוד.

מה ג’ונסון אומר?

ג’ונסון, מצדו, דחה את הטענה שמדובר בניסיון לחסום את האופוזיציה מלחסום אותו. הוא הסביר במכתב לחברי הפרלמנט, שמקובל שממשלה חדשה מקיימת נאום מן הכס (בו המלכה נואמת מה בכוונת ממשלתה לעשות). לדבריו, המצב בו הפרלמנט לא התחיל מושב חדש מזה שנתיים גרם לבעיות בחקיקה. זה אולי נכון טכנית, אבל אם זה כל הסיפור אז למה לא לקבוע את הנאום לתחילת ספטמבר? או לחלופין, למה לא להשעות את הפרלמנט החל מה-11 באוקטובר? בקיצור, הניסיון להציג את הצעד של ג’ונסון כצעד עם ניחוח מסורתי הוא בעיקר מצג שווא.

ג’ונסון גם הבטיח במכתבו לחברי הפרלמנט לגבי ההשעיה, שחברי הפרלמנט יקבלו הזדמנות לדון בתכניות הממשלתיות לגבי הברקזיט. גם זה מצג שווא. הפרלמנט אמנם יקבל הזדמנות לדון, אבל לא יקבל הזדמנות לעשות משהו ממשי עם הדיון הזה. לחברי האופוזיציה כמעט לא יהיה זמן לנסות לחסום יציאה ללא הסכם או להפיל את הממשלה במועד הנחוץ לדחיית הברקזיט פעם נוספת. לא חייבים לאהוב את תכניות האופוזיציה כדי להבין שהצעד של ג’ונסון מופנה כלפיהם.

סערה פוליטית

המערכת הפוליטית לא נשארה אדישה לנושא. לפני הכל, יש להבין שבזיכרון התרבותי של בריטניה, צעד כזה מזוהה עם השעיית הפרלמנט באופן דומה על-ידי המלך צ’רלס הראשון במאה ה-17, שהיוותה את אחד הטריגרים למלחמת האזרחים האנגלית. או במילים אחרות, למרות שיש לא מעט ברקזיטרים שתומכים בצעד של ג’ונסון – כי העיקר לצאת מהאיחוד – רוב הבריטים נרתעים מצעד שכזה ורואים בו צעד של רודנות. מעבר לכך, הדבר נתפס כהכנסת המלכה, שאמורה להיות א-פוליטית, לתוך הקלחת הפוליטית. מצד שני, הרבה טוענים שאם הפרלמנט לא ממלא את חובתו לעקוב אחר ההוראות שניתנו במשאל העם, כנראה שמגיע לו.

בפרלמנט

יו”ר בית הנבחרים ג’ון ברקו לא ממש קיבל את הרעיון שיסגרו לו את הפרלמנט ברוח טובה. בניגוד למצופה מיו”ר בית נבחרים, שאמור לנקוט בעמדה א-פוליטית, הוא תקף ישירות את ג’ונסון. טוב, אנחנו לא בדיוק בזמנים רגילים. ברקו טען שהוא לא קיבל שום אזהרה מראש על התכנית הזו של ג’ונסון, וטען שברור לחלוטין למה ג’ונסון עשה את מה שעשה: למנוע מהפרלמנט לדון בברקזיט ולקחת את חלקו בעיצוב עתיד האומה.

מן הסתם, גם לראש האופוזיציה ג’רמי קורבין היה מה להגיד. הוא ביקש להיפגש עם המלכה גם הוא, כמי שעומד בראש האופוזיציה של הוד מלכותה. בהתחשב בעובדה שהמלכה נעתרה לבקשתו של ג’ונסון, קשה להגיד שזה עבד. הוא גם הבטיח שבשבוע הראשון בו הפרלמנט יחזור מפגרת הקיץ, הוא יגיש את הצעות החוק הרצויות כדי למנוע יציאה ללא הסכם, כולל הצעת אי-אמון בממשלה. לא ממש בטוח מה יקרה אם הממשלה אכן תיפול לפני השעיית הפרלמנט, שכן עשוי להיות מצב בו פרלמנט שלא נתן מנדט לממשלה כלשהי ייכנס למצב השעיה של חמישה שבועות.

ראשת הליברל-דמוקרטים ג’ו סווינסון טענה שמדובר בפעולה “מסוכנת ולא מקובלת”. היא אמרה: “הוא יודע שהציבור לא יבחר ביציאה ללא הסכם ושהנציגים הנבחרים לא יאפשרו זאת. הוא מנסה להחניק את קולותיהם”. ראש ה-SNP בווסטמינסטר איאן בלאקפורד טען שג’ונסון “מתנהג כמו דיקטטור”.

ולא רק באופוזיציה: חבר הפרלמנט השמרני דומיניק גריב התנגד גם הוא לצעד, ואמר שהוא יצביע נגד הממשלה בהצבעת אי-אמון אם תתקיים אחת. לדבריו, הוא יצביע נגד כל ממשלה שמרנית שתפעל באופן “בלתי חוקתי” שכזה. שר האוצר בממשלת מיי, פיליפ האמונד, טען שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. זה מושג שג’ונסון מאוד אוהב להשתמש בו לגבי ה-backstop, וסביר מאוד שהאמונד כיוון לשם בבחירת המילים שלו.

מחוץ לפרלמנט

הדבר לא גרר תגובות רק בפרלמנט הבריטי. השרה הראשונה של סקוטלנד, ניקולה סטרג’ן, תקפה גם היא את הצעד, ואמרה שמדובר ב”יום אפל לדמוקרטיה הבריטית”. השר הראשון של ויילס, מארק דרייקפורד, טען שג’ונסון רוצה “לסגור את הדלתות” על הדמוקרטיה.

מצד שני, חברת הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הברקזיט, אלכס פיליפס, טענה שחברי הפרלמנט יכולים להאשים רק את עצמם במצב. “חברי הפרלמנט עשו מעצמם מכשול בפני יישום תוצאת משאל העם”, אמרה. “בוריס ג’ונסון אומר שכעת הוא צריך להסיר את המכשול הזה, והוא גם דיי צודק”. ראשת ה-DUP ארלין פוסטר בירכה גם היא על הצעד, אך אמרה שהתמיכה שהמפלגה מספקת לממשלה בפרלמנט תיבחן מחדש.

 עניין כלכלי

לא רק השלכות פוליטיות היו לצעד הזה, אלא גם כלכליות. ההחלטה של ג’ונסון להשעות את הפרלמנט לזמן כה ארוך, ובכך הגדלת הסיכויים ליציאה ללא הסכם, הביאו לירידות בשער הליש”ט. רוב הירידות בשער עקבו את ההודעה של ג’ונסון, והביאו לנפילה של כמעט אחוז שלם. כלומר, השווקים לא מגיבים טוב לניסיון של ג’ונסון. מצד שני, לא בטוח שהישארות בחוסר הוודאות לגבי הברקזיט תועיל בהרבה למצב השווקים.

חוקיות הצעד

עקרונית, בגלל שמדובר בחוק מאוד ישן, אין בו שום סייגים לגבי משך הזמן בו ניתן להשעות את הפרלמנט לצורך נאום מן הכס. הקונבנציה מדברת על מספר ימים, אבל העובדה שג’ונסון חורג מהקונבנציה לא אומרת שהעניין לא חוקי. גם היו מקרים של השעיית הפרלמנט לשבועיים עקב נסיבות שונות. עם זאת, זה ממש לא אומר שהעניין יעבור חלק. העתירות נגד הצעד הזה כבר הוכנו מראש. טכנית, לא ניתן לעתור נגד צעדים שמבצעת המלכה. אבל, ייתכן שיעתרו נגד הבקשה עצמה של ג’ונסון מהמלכה, בטענה שאינה חוקתית.

כמו כן, בחודש שעבר עבר תיקון בפרלמנט שמחייב את הממשלה לעדכן פעם בשבועיים את הפרלמנט לגבי ההתקדמות בהשבת ממשלת צפון אירלנד לתפקוד. לכן, ייתכן מאוד שג’ונסון ימצא את עצמו נאלץ להחזיר את הפרלמנט לתפקוד מוקדם משחשב. עם זאת, חוות דעת משפטית שקיבל ג’ונסון טוענת שהחובה הזו לא בהכרח מונעת את השעיית הפרלמנט. כלומר, ההחלטה בעניין תונח לפתחו של בית המשפט.

ולסיכום

הצעד של בוריס ג’ונסון יצר משבר חוקתי ויצטרך לעמוד עכשיו לביקורת משפטית (לסיכויי העתירה, הנה שרשור טוויטר מומלץ בעברית). אם בית המשפט יעביר את לו את העניין, הסיכויים ליציאה ללא הסכם יגברו. האופוזיציה תקבל רק שלושה שבועות לעצור את ג’ונסון, במקום כמעט חודשיים. ממש לא ברור כמה היא תוכל להשיג בזמן הזה. לעומת זאת, אם בית המשפט יקבע שהעצה של ג’ונסון למלכה לא הייתה חוקתית, או לחלופין שיש לכנס את הפרלמנט לאחר שבועיים בהתאם לחוק על ממשלת צפון אירלנד, ג’ונסון ימצא את עצמו בבעיה. לא רק שהטריק שלו ייפול, גם הרבה חברי פרלמנט עשויים לראות לנכון להעיף אותו במהירות עקב ההתנהגות הבעייתית שלו עם יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת למבצעת. גם תישאל השאלה מה יעשה עם פסיקת בית המשפט, מה שעשוי להעמיק את המשבר החוקתי.

במילים אחרות, עכשיו ההחלטה על גורלו של הברקזיט היא כמעט לחלוטין בידיו של בית המשפט העליון.

נקודה מעניינת

יש לציין, שזו לא הפעם הראשונה מאז צ’רלס הראשון בה נעשה שימוש בכלי הזה כדי לקדם את פעולות הממשלה. ב-1948 ממשלתו של קלמנט אטלי עשתה שימוש משלה בכלי זה, אבל בכיוון ההפוך. הדבר קרה בעקבות העובדה שבית הלורדים חסם רפורמות שנגעו לבית הלורדים עצמו. מאחר שחוק מ-1911 אפשר לבית הלורדים לחסום חקיקה לשלושה מושבי פרלמנט בלבד, הממשלה יצרה מושב קצר (בן עשרה ימים מבחינת ימי התכנסות, בן חודש וחצי בסך הכל), באמצעות השעיית הפרלמנט וכינוסו לצורך נאום מן הכס. מן הסתם, יש הבדלים בין המקרה מ-1948 למקרה הנוכחי, אבל דיי ברור שכלי ההשעיה הזה הוא לקונה חוקתית ידועה שאף אחד לא מטפל בה.