אחרי שאתמול בוריס ג’ונסון נפגש עם הקנצלרית מרקל, היום (ה’) התקיימה פגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. לעומת מרקל, שהייתה מוכנה להראות גמישות לגבי הסכם היציאה אם ג’ונסון ימצא חלופה ראויה ל-backstop, מקרון התעקש שלא יהיה אפשרי להגיע להסכם חדש לחלוטין בזמן, למרות שהוא מוכן לבחון חלופות. צרפת, בכל מקרה, מתעקשת שהיא כבר התפשרה, ועכשיו תורה של בריטניה. כעת, ג’ונסון נמצא תחת לחץ למצוא חלופה ראויה, שתאפשר לו להראות שהוא עשה את המיטב שלו, כדי שלכל הפחות יוכל להאשים את האיחוד האירופי בכישלונו | צילום: דאונינג 10
אחרי שאתמול (ד’) בוריס ג’ונסון קיבל מקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל פתח למו”מ מחודש, היום (ה’) הוא קיבל מקלחת קרה מנשיא צרפת עמנואל מקרון. כזכור, כאשר ג’ונסון ביקר אתמול בגרמניה, מרקל אמרה שיהיה אפשר לדבר על הסרת ה-backstop מהסכם היציאה מהאיחוד האירופי, אם ג’ונסון ימצא לה חלופה תוך שלושים יום (היום מרקל כבר הבהירה ששלושים יום הם לא דדליין קשיח, וכל עוד יגיעו להסכם עד ה-31 באוקטובר זה עובד מבחינתה). היום, במהלך הביקור בצרפת, עמנואל מקרון כבר דאג לצנן את ההתלהבות מהעניין.
מה בדיוק מקרון אמר?
יהיה לא מדויק לטעון כי עמנואל מקרון סגר לחלוטין את הדלת על ההצעה של מרקל. במסיבת העיתונאים המשותפת, הוא לא פקפק ביכולת למצוא חלופה בזמן. לדבריו, אם יש רצון טוב משני הצדדים – והוא מאמין שיש – הדבר אפשרי. עם זאת, אי אפשר לסגור הסכם חדש, שיהיה שונה לחלוטין מהסכם היציאה של ת’רזה מיי, בשלושים יום. הוא גם הזכיר שאחרי ה-31 באוקטובר יסתיים רק שלב אחד ביציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, שאחריו יידונו היחסים העתידיים בין בריטניה לאיחוד.
כדאי לבאר: התהליך שהיה מתרחש לו ת’רזה מיי הייתה מצליחה להעביר את הסכם היציאה שלה, היה אמור להיות דו-שלבי. בשלב הראשון, בריטניה יוצאת ממוסדות האיחוד האירופי, ונכנסת לתקופת מעבר בה היא כפופה לחוקי האיחוד, לשוק המשותף ולאיחוד המכסים. במהלך השלב הזה, ממשלת בריטניה והנהגת האיחוד היו אמורים לדון ביחסים העתידיים בין בריטניה לאיחוד. זה אומר גם למצוא דרך כלשהי לשמור על גבול פתוח בצפון אירלנד, אבל גם לסגור למעשה את כל הסכמי הסחר ושאר הנושאים הנוגעים ליחסים ביניהם. אם עד סוף תקופת המעבר – ה-31 בדצמבר 2020 – לא מגיעים להסכם, אז ייכנס ה-backstop לפעולה.
במילים אחרות, למקרון אין בעיה להחליף את ה-backstop בחלופה ראויה, אבל הוא מבין לאן בוריס ג’ונסון מכוון: ג’ונסון לא מעוניין בתקופת המעבר שקודמת ל-backstop. אבל בשביל לוותר גם עליה, יש צורך בסגירת ההסכם המלאה לפני ה-31 באוקטובר. זה, כך עמנואל מקרון מאמין, לא אפשרי. וזה גם הגיוני: הצפי לזמן שייקח לסגור הסכם סחר עם ארצות הברית במקרה של יציאה ללא הסכם, למרות הגישה החיובית של טראמפ כלפי יציאה כזו, צפויה לקחת לפחות שנה. אז איך אמורים לסגור את העניין הזה במהלך החודש שאנגלה מרקל הקציבה לעניין?
או בקצרה: מקרון לא מתכוון להתעקש על יישום של ה-backstop, אבל דורש שתהיה כניסה לתקופת המעבר כדי לדון על היחסים העתידיים בין בריטניה לאיחוד האירופי באופן מסודר ולא דוחק. נשאר לראות גם ג’ונסון יהיה מוכן לכך.
לא האיש הקשוח
כדאי אולי להוסיף, בשביל ההקשר הרחב יותר, עוד כמה דברים שנאמרו על-ידי עמנואל מקרון במסיבת העיתונאים. ראשית, בדומה לאנגלה מרקל אתמול, גם מקרון אמר שהוא מתנגד רעיונית לברקזיט, אבל מקבל את העובדה שזה רצונם של אזרחי בריטניה ויש לכבד זאת. כמו כן, למקרון יצא שם של האיש הקשוח בקבוצה שמתנהלת מול בריטניה בנושא הברקזיט, כלומר מי שמציב את הקווים האדומים הנוקשים ביותר. היום, הוא טען שזה לא המצב וניסה להראות שהוא לא הולך ראש בקיר. ועוד דבר שכדאי להזכיר הוא האמירה של מקרון, לפיה אף מנהיג/ה בודד/ת לא יכול/ה לשאת ולתת בשם האיחוד כולו. בכך, הוא למעשה העביר לאנגלה מרקל מסר שהיא לא יכולה לחלק הבטחות בנושא הברקזיט על דעת עצמה.
מקרון לא היה לבדו בטענה שזה לא הוא שמקשה על בריטניה. בריאיון לערוץ 4 הבריטי, השרה לענייני אירופה לשעבר בממשלה הצרפתית וכעת חברה בפרלמנט האירופי, נטלי לואזו, חזרה על דברים ששמענו אתמול מהגרמנים: אין כוונה להתפשר על ה-backstop, משום שה-backstop הוא הפשרה. לואזו אמרה שוב ושוב שמי שמקשיחה עמדות היא ממשלת בריטניה, שלא מוכנה להשתפר ולא מוכנה להביא שום חלופה. לדבריה, אם תהיה יציאה ללא הסכם, זה יהיה אך ורק באשמת “ג’ונסון וחבריו”.
הבלוג, כמובן, לא עוסק יותר מדי בפוליטיקה צרפתית או גרמנית (ויש אנשים טובים בהרבה לעקוב אחריהם בשביל הפוליטיקה במדינות האלו), אבל כן כדאי להזכיר את הדברים האלו בקצרה. בסופו של דבר, ברקזיט הוא לא עניין פנים-בריטי בלבד. מדובר במשא ומתן בין בריטניה – כתלות בפוליטיקה הפנימית שלה – לבין האיחוד האירופי. לכן, לעדכונים הבאים על הברקזיט, שווה להיות מעורים טיפה במה שהולך באירופה היבשתית.
ובוריס?
בוריס ג’ונסון, האופטימיסט הנצחי, ניסה להראות שהוא שואב אופטימיות גם מדבריו של עמנואל מקרון. אמת, מקרון לא ממש מעוניין לפתוח את ההסכם מחדש, אבל זה לא הפריע לג’ונסון לנסות להראות הישגים. אחרי שבירך על הברית בין בריטניה לצרפת, וסיפר איך שאב עידוד מהשיחה אמש עם אנגלה מרקל, הוא ניסה להראות שלמעשה ראש הממשלה והנשיא רואים עין בעין. הוא הבהיר שהוא מודע לחלוטין לצורך להבטיח את היושרה של השוק המשותף, כלומר שצריך להיות פיקוח כלשהו על הסחורות שעוברות מצפון אירלנד לרפובליקה האירית. בהתאם, הוא הבטיח שנכונות של שני הצדדים תביא למציאת פתרון שיחליף את ה-backstop.
יש לציין גם, שהעמדה היותר קשוחה של עמנואל מקרון יכולה לסייע פוליטית לג’ונסון. אתמול, חלון הזמנים שמרקל נתנה לג’ונסון למצוא חלופה ל-backstop הביאה לכך שהוא יתקשה להפיל את האשמה לכישלון להגיע להסכם חדש על האיחוד האירופי: הוא קיבל הזדמנות. כעת, מקרון מקשיח את התנאים, ואומר שלמעשה אי אפשר ליצור הסכם חדש לחלוטין בזמן, ולכן יהיה בכל מקרה צורך ללכת עם ההסכם הישן ולו באופן חלקי. כלומר, אלא אם כן באיחוד האירופי ייתנו הבהרה שהם יהיו מוכנים לסיים את תקופת המעבר מוקדם יותר אם תימצא חלופה ל-backstop, ג’ונסון יוכל להציג את האיחוד האירופי כקשי העורף שסירבו להתפשר.
כמובן, כל זה בהנחה שבוריס ג’ונסון בכלל יציג פתרון. כרגע הוא מדבר על מסמך שהכין גרג הנדס יחד עם חברי פרלמנט נוספים, שאמור להכיל חלופות ל-backstop. כרגע, הוא לא נקב באף אחת מהן. אף אחד לא בטוח שיש לו בכלל חלופה בשרוול.
השלב הבא
בשבת תחל פסגת ה-G7. מלבד בוריס ג’ונסון, מספר שחקני מפתח נוספים צפויים להגיע: מצד אחד, דונלד טוסק, אנגלה מרקל, עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג’וזפה קונטה (או מישהו אחר במקומו, לאור ההתפטרות שהגיש קונטה השבוע) וגם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ’ס. הם צפויים לנסות לשכנע את ג’ונסון להראות התפשרות גם מהצד שלו כדי להגיע להסכם. מצד שני, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שמעוניין לראות את בריטניה יוצאת מהאיחוד ללא הסכם, כדי להשיג הסכם סחר טוב יותר לארצות הברית. וגם ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו יהיה שם. הוא פחות מעניין בגלל הברקזיט, ויותר בגלל שההחלטה של ממשלת בריטניה לשלול אזרחות בריטית לאזרח בריטי-קנדי שהצטרף לדאע”ש (וחזר בו) – מה שהפיל את האחריות לאותו אדם על קנדה – יצרה מעט מתיחות בין המדינות. בינתיים, גם באופוזיציה מצחצחים חרבות כדי למנוע יציאה ללא הסכם, ומוכנים להפיל אותו.
בקיצור, התקופה הקרובה מבטיחה לבוריס ג’ונסון הרבה מאוד לחצים.