עוצרים ומחפשים

הממשלה מעלה הילוך במלחמה בפשיעה. ראש הממשלה בוריס ג’ונסון ושרת הפנים פריטי פאטל הודיעו על שני צעדים בנושא. ראשית, הוספת 10,000 מקומות נוספים בבתי הסוהר. הצעד זכה לביקורת רבה, הן בגלל טענות שעוד מקומות בכלא לא יסייעו להילחם בפשיעה, והן בגלל טענות שלא כל המקומות שג’ונסון מציע הם אכן מקומות חדשים. שנית, הרחבת סמכויות המשטרה בכל הנוגע לשימוש בפרקטיקת “עצור וחפש” השנויה במחלוקת. בממשלה ובמשטרה מבטיחים שהשוטרים ייצאו עם מצלמות גוף כדי למנוע שימוש לרעה בסמכויות, אבל רבים לא משוכנעים. ומה לגבי טיפול בסיבות לפשיעה? למרות שיש גורמים בממשלה שמבינים את הצורך גם בפרקטיקה הזו, ג’ונסון ופאטל עושים רושם שהם בעיקר רוצים להראות שהם מפגינים יד קשה כלפי הפשיעה | צילום: מייקל גווית’ר-ג’ונס

כשבוריס ג’ונסון רק התמודד על ראשות המפלגה השמרנית, הוא הבטיח שיטפל בפשיעה העולה בבריטניה. כשהוא מונה לתפקיד, הוא הבטיח לדאוג לנושא בנאום הפתיחה שלו. אם תשאלו אותו, זו הייתה המדיניות שלו שהורידה את הפשיעה בלונדון במחצית הראשונה של העשור, כשהיה ראש העיר. לא לשווא הוא עשה זאת, הרי פשיעה היא נושא שנמצא במקום גבוה בסדר היום הבריטי. ועכשיו, נראה שהוא נחוש להראות שהוא מתכוון לקיים את ההבטחה הזו: היום (א’), הוא הבטיח להגדיל את מספר המקומות בבתי הכלא וכמו כן להרחיב את השימוש בפרקטיקת “עצור וחפש” (stop and search). הוא הסביר שברצונו שהפושעים “יחושו פחד”.

מרחיבים את הכליאה

בכל הנוגע לתחום הכליאה, ג’ונסון מבטיח להוסיף עוד 10,000 מקומות בבתי הכלא. הדבר אמור להיעשות באמצעות בנייה של בתי כלא חדשים, הרחבת בתי כלא קיימים ושיפוץ של בתי כלא שהוצאו משימוש. העלות המשוערת: 2.5 מיליארד ליש”ט. מדובר בהבטחה ישנה מהמצע השמרני, שעד היום הממשלה כשלה מלקיים. לדבריו של ג’ונסון, הצורך בכך הוא תולדה של העובדה (לדבריו), שיותר מדי פושעים אלימים ועברייני מין יוצאים מהכלא הרבה לפני שראוי שיצאו. כליאה ממושכת יותר שלהם תיצור בטווח הקצר לחץ על בתי הכלא הקיימים, ולכן יש לבנות גם בתי כלא חדשים. פשוט, לא?

ובכן, תלוי את מי שואלים. יש כבר תכניות לבנייה ראשונה, במסגרתה ייבנה בית כלא לצד בית כלא קיים (הנמצא תחת אבטחה מקסימלית) ביורקשייר. המשטרה כבר הגישה התנגדות, בטענה שהבנייה הזו עשויה להעלות את הפשיעה האלימה בתוך בית הסוהר. מעבר לכך, בקרן לרפורמה בבתי הכלא, טוענים נגד ג’ונסון שני דברים. ראשית, שכדי להתגבר על כליאת היתר יש צורך ב-12,000 מקומות נוספים בבתי הכלא, ולא רק 10,000. שנית, שהטענה של ג’ונסון שכל 10,000 המקומות האלו הם אכן מקומות חדשים היא “מטעה”. לא פעם ראשונה בה בוריס ג’ונסון מואשם בכיפוף של האמת. מומחה מטעם ליגת הווארד לרפורמה בענישה טען שגם אין שום ראיה שיש קשר כלשהו בין מספר המקומות בבתי הסוהר לבין שיעור הפשיעה. במקום זאת, הוא קרא להשקיע בשיקום קהילות. שר המשפטים בממשלת הצללים, ריצ’רד ברגון, טען גם הוא שיש צורך להתמודד עם הסיבות לפשיעה במקום לבנות עוד בתי סוהר.

עצור וחפש

אבל כנראה שההבטחה שקצת יותר מטרידה רבים היא הרחבת הפרקטיקה של “עצור וחפש”, במסגרתה שוטרים יכולים לעצור אנשים שנראים להם חשודים כדי לערוך עליהם חיפוש. רבים מאשימים את הירידה בשימוש בפרקטיקה הזו בעלייה בשיעור הפשיעה בשנים האחרונות. הבעיה בטענה הזו היא שהירידה בשימוש בפרקטיקה התרחשה במקביל לירידה בשיעור הפשיעה. מעבר לכך, השימוש בפרקטיקה תחת סעיף 60 – המאפשר לשוטרים בדרגה גבוהה להוציא הוראה לגבי אזור מסוים לזמן מסוים, בהם שוטרים יכולים לערוך חיפוש בלי סיבה מיוחדת (לרוב ההוראה ניתנת על-סמך מודיעין) – דווקא עלה בשנה שעברה, אבל גם שיעור הפשיעה. בכל מקרה, למרות שקשה לקשור בין שימוש בפרקטיקה לבין ירידה או עלייה בפשיעה, רבים מאמינים שזה יכול להועיל.

כעת, הממשלה הודיעה על הרחבת השימוש בסעיף 60 אפילו יותר. הרעיון הוא שעבור אזורים שיוגדרו כמועדים לפורענות, לא יהיה צורך באישורו של שוטר בדרגה גבוהה, ויספיק שהשוטרים יאמינו שאלימות עלולה להתקיים. כשסאג’יד ג’אוויד היה שר הפנים בממשלתה של ת’רזה מיי, הוא ערך פיילוט על הרעיון הזה בשבעה אזורים באנגליה ובוויילס. כעת, שרת הפנים החדשה פריטי פאטל הודיעה על הרחבת הפיילוט הזה לכל רחבי אנגליה ווויילס. פאטל טוענת שיש לתת יותר סמכויות לשוטרים ושפרקטיקת “‘עצור וחפש’ עובדת”. את דבריה היא חיזקה באמצעות תקרית בה שוטר נדקר בראשו במזרח לונדון בשבוע שעבר. למרות שמדובר בפרקטיקה שנויה במחלוקת, פאטל טוענת שאם סכין אחד יוחרם, אלו עשויים להיות חיים של אדם אחד שיינצלו. יש לציין שפאטל לא מעוניינת ששוטרים יוכלו להטריד אזרחים, ולכן בעד שימוש במצלמות גוף על שוטרים (למרות שלדבריה היא תומכת בשוטרים שישתמשו בכוחם באופן סביר).

התנגדויות

כאמור, הפרקטיקה של “עצור וחפש” היא שנויה במחלוקת, ממספר סיבות. הטענה העיקרית נגד הפרקטיקה הזו היא שהפרקטיקה משמשת באופן לא פרופורציונלי נגד שחורים. מעבר לכך, מחקר עומק של המכללה לשיטור, שבדק את השימוש בפרקטיקה לאורך עשור, מצא שההרתעה של “עצור וחפש” היא לא עקבית וחלשה. הקרימינולוגית מרים פיצג’רלד טענה שהדבר עשוי להוביל למהומות. בריאיון לרדיו LBC, היא טענה שהגברת הלחץ עם פרקטיקה מהסוג הזה בלונדון תחת ראש העיר ג’ונסון הביאה להתפרצות מהומות בטוטנהאם ב-2011, וקראה לפרקטיקה יותר מאוזנת מזו שעשויה להתקיים תחת ההרחבה של סעיף 60. דיאן אבוט, שרת הפנים בממשלת הצללים, טענה שהפרקטיקה הזו היא אמנם חשובה, אבל במידה. לפי אבוט, הממשלה מנסה להיראות קשוחה במקום לטפל בשורש הבעיה.

יש לציין שמול זאת, במשטרה הביעו שביעות רצון מהרפורמה. נטען שמדובר בכלי חשוב, ובירכו על כך שסמכויות השוטרים בכל רחבי אנגליה ווויילס יהיו זהות. לדבריהם, הרחבת הסמכויות בכל הנוגע לשימוש ב”עצור וחפש” היא חשובה בתקופה בה הפשיעה עולה. עם זאת, מודעים שם לדאגות מהשימוש בה, ולכן הבטיחו שהשוטרים יסתובבו עם מצלמות גוף.

מה עם מניעה?

חייבים לציין שבממשלה יש מודעות לגבי הצורך במניעה, ולא רק בענישה. השר לשיטור ופשיעה במשרד הפנים, קיט מלטהאוס, שהיה גם סגנו של בוריס ג’ונסון בעיריית לונדון, אמר ש”לא ניתן לעצור (to arrest) את הדרך החוצה [מהפשיעה]”. הוא מעוניין בגישה מערכתית יותר, שתאפשר גם למנוע את הפשיעה ותתמודד עם הסיבות לפשיעה. עם זאת, הוא מסכים עם גישתם של בוריס ג’ונסון ופריטי פאטל, שהפושעים צריכים לחוש פחד מהמשטרה.

אבל לא בטוח שבכך ג’ונסון מתמקד. מחר (ב’), בוריס ג’ונסון יארח בדאונינג 10 מפקדי משטרה, שופטים ומפקדי בתי כלא, כדי לראות כיצד ניתן לשפר את מערכת אכיפת החוק. ולא שאין לאכיפת חוק משמעותית, וכמו כן לעוד שוטרים ברחובות, שום ערך. אלו דברים חשובים. אבל, בכל זאת, אם ת’רזה מיי דאגה להזכיר ששוטרים לבדם לא יעזרו להוריד את הפשיעה, ואם קיט מלטהאוס מבין שמעצרים לבדם לא יעזרו – ג’ונסון לא מראה את ההבנה הזו. ייתכן בהחלט שיש לו אותה, וייתכן שבעתיד יהיו עוד צעדים בכיוונים מניעתיים (כמו חיזוק בריאות הנפש, טיפול בקני עוני וכדומה). אבל כרגע, נראה שהוא ושרת הפנים פאטל – כפי שאמרה דיאן אבוט – מעוניינים יותר להראות שהם מטפלים בפשיעה ביד קשה מאשר להשקיע מאמצים במקומות הנכונים.