אתמול (ו’) פורסמו נתונים כלכליים לגבי הרבעון השני של 2019, והנתונים לא מרנינים: לראשונה מאז 2012, הפעילות הכלכלית בבריטניה התכווצה לעומת הרבעון שקדם לה. כעת, רבים חוששים מהעתיד, ובמיוחד מתרחיש אחד: מיתון. שר האוצר סאג’יד ג’אוויד טוען שהדבר קרה בשל חוסר הוודאות סביב הברקזיט, ולכן יש לצאת מהאיחוד האירופי עד ה-31 באוקטובר. מיתון, בכל אופן, הוא לא רואה באופק. גורמים אחרים, ביניהם יריבים פוליטיים אך גם אנשי מקצוע, טוענים שהשילוב של הברקזיט – במיוחד אם יהיה ללא הסכם – יחד עם האטה כלכלית במקומות נוספים בעולם, בהחלט עשויים להכניס את בריטניה למיתון | בתמונה: הסיטי של לונדון, המרכז הפיננסי של בריטניה (צילום: Theregan, ויקיפדיה)
אתמול (ו’) הגיעו לבריטים בשורות לא מאוד משמחות: ברבעון השני של 2019 (אפריל-יוני), לראשונה מאז 2012, נרשמה האטה בכלכלה הבריטית. מדובר בהתכווצות של 0.2% בכלכלה הבריטית בשלושת החודשים המדוברים, לעומת צמיחה של 0.5% ברבעון הראשון של 2019. כדי למצוא מיתון חריף יותר בבריטניה, יש לחזור לסוף העשור הקודם, לאחר המשבר הפיננסי של 2008. זה אחרי שלפני פחות משבועיים, הלירה שטרלינג מצאה את עצמה בשפל, ושחרור הנתונים על המיתון הביא לירידה נוספת בשער המטבע (לאחר שהחלה להירשם עלייה). כעת, רבים חוששים מעידן של מיתון.
על-פי מביני דבר, הסיבה להתכווצות זו היא כמובן הברקזיט. לפי המשרד לסטטיסטיקה לאומית, במהלך הרבעון הראשון תאגידים שונים דאגו ליצור מאגרים ומלאים שונים כדי להתכונן לברקזיט, כשזה תוכנן לתאריך המקורי, ה-29 במרץ. הדבר תרם לצמיחה מרשימה ברבעון זה. אבל אז, תאריך היציאה הוזז, בתחילת ל-12 באפריל, ולאחר מכן ל-31 באוקטובר. מעבר לכך שאי הוודאות הזו אף פעם לא טובה לעסקים, הדבר גם הביא לדילול במאגרים האלו. אבל, מעבר לברקזיט, היו דברים נוספים, כמו סגירת מפעלים (בעיקר בתעשיית הרכב) וכדומה. בהתאם, יש כאלו שצופים שהצורך שוב להתכונן לברקזיט ב-31 באוקטובר יביא לצמיחה ברבעון השלישי של 2019.
תגובת שר האוצר
למרות שכל הסיפור הזה התרחש בתקופתה של ת’רזה מיי ושר האוצר שלה פיליפ האמונד, מי שחטפו את האש היו בוריס ג’ונסון ושר האוצר שלו סאג’יד ג’אוויד. לא בגלל שטוענים שהם אחראים לזה, אלא בגלל שיש כעת חשש ממה שיקרה כשבריטניה תצא מהאיחוד האירופי ללא הסכם – האפשרות שנראית לרוב האנשים כסבירה ביותר. הרבה מאוד חוששים שבריטניה נכנסת לעידן של מיתון כלכלי, שבכל מקרה צפוי לאחר היציאה מהאיחוד האירופי (עם הסכם או בלעדיו).
ג’אוויד ניסה לשמור על אופטימיות. בריאיון לערוץ 4, הוא אמר שהייתה ציפייה שהרבעון השני יהיה חלש יחסית (למרות שלדברי המראיינת שלו, לא הייתה ציפייה להאטה מהסוג הזה), אך שלל את האפשרות שבריטניה נכנסת למיתון. גם לערוץ 4 וגם ל-BBC, הוא אמר שהוא לא לבד באופטימיות הזו, אלא שגם גורמים מקצועיים, כמו הבנק המרכזי, צופים שלא יהיה מיתון מאחר שבבסיסה הכלכלה הבריטית חזקה. זה אמנם נכון, והבנק המרכזי אכן צופה צמיחה, אבל יש לציין שהוא הוריד מעט את התחזיות שלו: מצמיחה של 1.5% לשנת 2019, לצמיחה של 1.3%.
לגבי הברקזיט, ג’אוויד ניסה לטעון שברקזיט חיוני לצמיחה הכלכלית. לדבריו, ההאטה הזו נגרמה בגלל חוסר הוודאות לגבי הברקזיט ששלט בבריטניה ברבעון המדובר – טענה שגורמים מקצועיים רבים מסכימים איתה. לכן, כך ג’אוויד, יש להבטיח שבריטניה תצא מהאיחוד האירופי בתאריך שנקבע – ה-31 באוקטובר. לכן, בכוונת הממשלה לצאת בתאריך זה בכל מקרה, למרות ההלם הכלכלי שצפוי מכך.
היה לו גם מה להגיד לגבי ההשקעות במגזר העסקי. לדבריו, בריטניה לא נמצאת לבדה בירידה בתחום הזה, ואליה מצטרפות מדינות רבות באירופה. לא רק, גם התחזיות לצמיחה בבריטניה טובות יותר מאשר בגרמניה, איטליה ויפן. יכול להיות, אבל רבים חשו תסכול, שכן ברבעון המדובר הביצועים של בריטניה היו נמוכים יותר מאשר בספרד, צרפת, איטליה או גרמניה. בכל מקרה, יש לציין שכל התחזיות האופטימיות האלו ניתנו לפני שנחשפו הנתונים לגבי הרבעון.
תגובות הפוליטיקאים
כמובן, המערכת הפוליטית לא עברה על כך בשקט. כשמסתכלים על האמירות של סאג’יד ג’אוויד, קשה להתחמק מהתחושה שהוא ניסה לספק חזון אופטימי לעתיד, במטרה לא להתמודד עם הביצועים הלא מוצלחים של ההווה. בכל מקרה, היריבים הפוליטיים של השמרנים לא היססו לתקוף. שר האוצר בממשלת הצללים, ג’ון מקדונל, מן הסתם עלה למתקפה. מעבר לכך שהוא האשים את “חוסר המסוגלות השמרנית” בביצועים הלא מרשימים של הרבעון המדובר, הוא גם טען שההתנהלות של בוריס ג’ונסון בנושא הברקזיט, שעלולה להסתיים ביציאה ללא הסכם, פוגעת בכלכלה. צ’וקה אומונה, דובר הליברל-דמוקרטים לנושאי האוצר והעסקים, טען גם הוא שהחתירה ליציאה ללא הסכם פוגעת בכלכלה. יש לציין, שוב, שלפחות על הנייר ג’ונסון לא חותר ליציאה ללא הסכם, אלא מתכונן אליה כדי לחזק את עמדת בריטניה במשא ומתן מול האיחוד האירופי. יש הרבה טענות שגם את זה הוא עושה בצורה לא מוצלחת, אבל זה עניין אחר.
גורמי המקצוע
ואיפה עומדים גורמי המקצוע בעניין הזה? דייוויד צ’יטהאם, אנליסט שווקים בכיר, טוען שייתכן בהחלט שבריטניה עומדת בפני מיתון. לא רק בגלל הצניחה ברבעון המדובר, אלא גם בגלל הסכנות הכלכליות שטמונות ביציאה ללא הסכם. כריס ויליאמסון – לא חבר הפרלמנט הבעייתי מהלייבור, אלא כלכלן בכיר – דיבר על “כלכלה בירידה שנעה סביב מיתון”. הוא גם הזכיר את העובדה שגם בשאר העולם הצמיחה הכלכלית נמצאת בהאטה, מה שלבטח לא מעודד.
אבל יש גם כלכלנים קצת יותר אופטימיים. ג’פרי יו וסמואל טומבס, שני כלכלנים בכירים, הפנו את תשומת הלב לכך שהפעילות הצרכנית בקרב אנשים פרטיים נמצאת בעלייה, מה שמראה על סימנים יותר חיוניים לכלכלה. לכן, כך לפחות לפי סמואל טומבס, אין צורך להיכנס לפניקה.
לא רק לכלכלנים היה מה להגיד, אלא גם לבעלי העסקים ולראשי האיגודים המקצועיים. מזכ”לית קונגרס האיגודים המקצועיים (TUC), פרננס אוגריידי, אמרה שגם כך הצמיחה השלילית בבריטניה והצמיחה האיטית במקומות אחרים בעולם מהווים סיבה לדאגה עבור מעמד העובדים. לכן, “האיום הרעיל” של בוריס ג’ונסון לצאת ללא הסכם רק מהווה סיכון גבוה יותר עבור עבודות של אנשים רבים. גם בקונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI) הביעו חשש מהכיוון אליו הולכים הדברים, והובע החשש מהשילוב שבין הברקזיט לבין ההאטה בצמיחה במקומות נוספים בעולם. בפדרציית העסקים הקטנים עלתה דרישה לתקציב חירום.
אז הולכים לעבר מיתון?
ובכן, אני לא רוצה לתת תחזיות משלי, כי אני לא כלכלן. כפי שניתן לראות, כלכלנים רבים חוששים שעם המגמות העולמיות ועם הברקזיט העומד בפתח, כנראה שאכן הולכים לעבר מיתון. מצד שני, יש כלכלנים שחושבים שהמצב לא מאוד נוראי. מעבר לכך, ברקזיטרים רבים טוענים שמדובר ב”פרויקט פחד” (project fear), במסגרתו המומחים המזהירים מפני השלכות הברקזיט יותר משהם אומרים את האמת פשוט מנסים להניא אנשים מלתמוך בברקזיט. רק אתמול סטיבן ווהן, לשעבר יועץ לענייני מסחר של דונלד טראמפ, אמר שאין הצדקה לחלק מהפניקה סביב הברקזיט. לכן, גם אם אכן הכיוון הוא מיתון, יש אנשים שיהיה קשה מאוד לשכנע בכך.
אבל דבר אחד בטוח: יותר ויותר גורמים מאבדים את האמון ביכולת של הממשלה הבריטית לצאת מהאיחוד האירופי מבלי לפגוע אנושות בכלכלה.