חוסר היכולת להחזיר את הממשלה המקומית בצפון אירלנד לתפקוד ממשיך לסבך את הממלכה המאוחדת. עכשיו, עומדת על הפרק השאלה מה ייעשה עם צפון אירלנד במקרה של ברקזיט ללא הסכם. אחד הרעיונות שעלו, ששר החוץ דומיניק ראב לא שלל, היה החזרת השלטון הישיר על צפון אירלנד מלונדון. הרעיון הזה מדאיג רבים שכן הוא יפגע באחד מעקרונות היסוד של הסכם יום שישי הטוב, ומצד שני ככל הנראה עדיף על האפשרות להשאיר את המצב הפוליטי שם כמו שהוא במקרה של יציאה ללא הסכם. עכשיו רק נותר לראות אם אכן הממשלה הבריטית תלך בכיוון הזה, ואם בעלת הברית הפוליטית שלה תאפשר לה | צילום: שין פיין
ממש לא מזמן, לפני שבועיים בסך הכל, הראיתי כאן כיצד המשבר של הממשלה המקומית של צפון אירלנד שימש על-מנת להקשות על האפשרות של יציאה ללא הסכם בלי הסכמת הפרלמנט. כעת, מתברר שההשפעה עשויה להיות דו-כיוונית. מה הכוונה? ובכן, יכול להיות מאוד שאם תהיה יציאה ללא הסכם, צפון אירלנד תחזור להישלט באופן ישיר מווסטמינסטר.
כזכור, אסיפת צפון אירלנד, הפרלמנט המקומי שנוצר במסגרת מדיניות ההאצלה, לא מתפקד כבר שנתיים וחצי. הדבר מביא לכך שבהרבה מאוד תחומים, צרכים שונים לא זוכים למענה או לתקציבים להם הם זקוקים. במקביל, צפון אירלנד היא האזור שככל הנראה יושפע מברקזיט יותר מכל אזור אחר, בעיקר במקרה של יציאה ללא הסכם ויצירת גבול קשיח עם הרפובליקה האירית. פירוש הדבר הוא שבמקרה בו תהיה גם יציאה ללא הסכם וגם לא יצליחו ליישר את ההדורים בין ה-DUP לשין פיין כדי להחזיר את אסיפת צפון אירלנד לתפקוד, צפון אירלנד הולכת למצוא את עצמה בבוץ עמוק למדי. לכן, כששר החוץ הטרי, דומיניק ראב, נשאל על הנושא, הוא אמר שהחזרת צפון אירלנד לשלטון ישיר של הממשלה הבריטית במקרה של יציאה ללא הסכם בהחלט נמצאת על הפרק.
שיקולים
צריך להבין שהחזרת השלטון הישיר לצפון אירלנד היא לא עניין מובן מאליו. אם היה, אולי כבר היו מיישמים את זה אחרי תקופה מסוימת בה האסיפה לא תפקדה. הסיבה לכך היא שהשלטון המקומי בצפון אירלנד מהווה נדבך משמעותי בהסכם יום שישי הטוב. בהתאם, יש לכך השלכות לא רק על צפון אירלנד עצמה, אלא גם על היחסים של בריטניה עם ממשלת הרפובליקה האירית. לכן, מדובר במהלך שנוי במחלוקת. לא מפתיע, אם כך, שראב אמר שהממשלה בוחנת את האפשרות הזו בזהירות. חשוב להדגיש שבדומה לאפשרות להשעות את הפרלמנט כדי לכפות יציאה ללא הסכם, ראב לא מתייחס לאופציה הזו כאל רצויה, אלא פשוט מסרב להוריד אותה מהשולחן.
מהצד השני, כפי שדוח של המכון לממשל (Institute for Government) מציין, הסמכויות שנמצאות בידיו של שר צפון אירלנד בממשלה הבריטית (התפקיד מאויש כיום על-ידי ג’וליאן סמית’) לא יספיקו להתמודד עם ההשלכות של יציאה ללא הסכם בהנחה שהממשלה המקומית לא תחזור לתפקד עד אז. כמו כן, קובע הדוח, להשאיר את צפון אירלנד בלי ממשלה במקרה בו לא יושג הסכם ברקזיט יהיה מסוכן פוליטית עבור האזור אפילו יותר מהחזרת השליטה הישירה. בנוסף לכך, דוח של קונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI) קובע שבמקרה של יציאה ללא הסכם, הטיסה הראשונה של ראש הממשלה – במקביל לראש ממשלת אירלנד ולנשיא הנציבות האירופית – תצטרך להיות לבלפסט (בירת צפון אירלנד). זאת, בדיוק בגלל חוסר היציבות שממתין לאזור במקרה של יציאה ללא הסכם. לכן, ישנה דילמה רצינית.
אז מה צפוי?
ובכן, לא ממש ברור. הדוח של המכון לממשל קובע שצריך להתחיל בהליכי החקיקה בקרוב מאוד כדי להיות מוכנים ל-31 באוקטובר. בינתיים, ראב הבטיח שנעשים מרב המאמצים כדי אפילו לא להזדקק לעניין הזה. הכוונה הישירה במה שאמר הייתה למאמצים להחזיר את האסיפה לתפקוד, אבל מן הסתם הוא גם מתכוון לכך שהממשלה מתכוונת לפעול כדי להשיג ברקזיט עם הסכם. לא בטוח עד כמה משהו מהדברים האלו ילך. בכל הנוגע למשא ומתן בין המפלגות בצפון אירלנד, אנחנו מדברים על משהו שלא זז כבר שנתיים וחצי. נכון, אמנם עכשיו יש ראש ממשלה חדש לבריטניה, אבל ספק אם זה לבדו יספיק על מנת לגשר על הפערים בין ה-DUP לשין פיין. בעיקר עכשיו, כשלשין פיין יש אינטרס לתקוע את המשא ומתן, כדי שהחקיקה מווסטמינסטר לגבי נישואים חד-מיניים והפלות בצפון אירלנד תיכנס לתוקף. בכל הנוגע לברקזיט, כמעט כל מה שבוריס ג’ונסון מבטיח נראה לא מעוגן במציאות.
מעבר לכך, צריך לזכור שהממשלה השמרנית נשענת על תמיכת ה-DUP, אחת משתי המפלגות שלוקחות חלק במשא ומתן המדובר. אני לא מדבר רק על זה שראש ממשלת אירלנד, ליאו ורדקר, הביע ספק בכלל שהממשלה הבריטית היא ניטרלית לגבי מה שהולך בצפון אירלנד בדיוק בגלל הסיבה הזו. אני מדבר על כך שלא בטוח שה-DUP תרצה לשתף פעולה עם חקיקה כלשהי שתביא לשלטון ישיר. אמנם המפלגה עבורה השלטון המקומי באמת חשוב היא השין פיין, אבל זה לא אומר שה-DUP פשוט ישמחו לתת שליטה מלאה לווסטמינסטר. לכן, לא בטוח שהחקיקה הזו תצא לפועל גם אם בממשלה יחליטו שזה הדבר הנכון.
אין ספק שצפון אירלנד היא הסיפור הרגיש ביותר בתוך הברקזיט. לא פלא, אם כן, שבצפון אירלנד הצביעו ברוב גדול נגד הברקזיט. אבל זה כנראה לא יוציא אותה מהבוץ.