ב-2002, ת’רזה מיי נאמה את נאום “המפלגה הנבזית”, כינוי שהוצמד למפלגה השמרנית. המפלגה עשתה מאמצים רבים כדי להיפטר מהכינוי, והיה נראה שהצליחה. אבל שורת מקרים מהימים האחרונים מחזירים את הכינוי לדיון הציבורי ביתר שאת. בין המקרים: הריב הקולני של בוריס ג’ונסון עם בת זוגו, ההדחה של חבר הפרלמנט כריס דייוויס והמייל הבעייתי של השרה הית’ר וילר. אל תדאגו, יש עוד | צילום: Chatham House

אין ספק שעל המפלגה השמרנית עבר שבוע עמוס. אם עקבתם אחרי המתרחש כאן, בוודאי שמתם לב שחברי הפרלמנט של המפלגה נקראו מספר פעמים כדי להצביע על המועמד שלהם לתפקיד ראש המפלגה השמרנית. עם זאת, הסופ”ש האחרון כלל גם מספר תקריות פחות נעימות או חגיגיות עבור המפלגה. החשש הוא, שהן מחזירות למפלגה מיתוג ממנו ניסתה להיפטר שנים. הנה האירועים המרכזיים.

קרא למשטרה

נתחיל במה שמשך את מרבית תשומת הלב. ביום שישי, המשטרה נקראה לדירתו של בוריס ג’ונסון בלונדון. זאת, לאחר שהשכנים התקשרו למשטרה וטענו שהם שומעים מהדירה ריבים קולניים שעשויים גם להיות אלימים. בהקלטה של אחד השכנים, נשמעה זוגתו של ג’ונסון, קרי סימונד, צועקת “עוף ממני” ו”צא מהדירה שלי”. היא גם צעקה עליו ששפך יין אדום על הספה, שהוא “מפונק” ושלא אכפת לו מכלום. ג’ונסון מצדו סירב לעזוב את הדירה, וכמו כן נשמע צועק “עופי מהלפטופ המזדיין שלי”. מה שנשמע לאחר מכן, אגב, היה רעש חזק של משהו נשבר. אני מקווה שג’ונסון דאג לגיבוי. השכנים העידו שניסו לדפוק בדלת כדי לקבל אישור שהכל בסדר. לאחר שאיש לא ענה, השכנים התקשרו למשטרה. זו הגיעה במהירות מרשימה, דפקה בדלת, קיבלה תשובה והודיעה שהכל בסדר.

סביר להניח שלולא ה”רד ממני” מצדה של סימונד, שיכול לרמז לאלימות כלשהי, היינו פוטרים את זה כריב קולני (מספיק כדי שהשכן יוכל להקליט את הריב מדירתו שלו). ואכן, רבים חשבו שלא מדובר במשהו בעל עניין ציבורי. אבל, בריטניה ידועה בתעשיית הצהובונים שלה, וכאמור הייתה אפשרות לאלימות, ולכן הפרשה תפסה את הכותרות הראשיות. מה שתרם לכך היה שהשכן המקליט, טום פן, החליט להתקשר לגארדיאן ולספר להם מה קרה. לדבריו, הוא רוצה שאנשים יהיו מודעים להתנהגותו של ראש הממשלה הפוטנציאלי.

ג’ונסון, כנראה, לא ממש מסכים עם פן. באירוע הראשון שערכה אתמול המפלגה השמרנית כדי לתת למתפקדים אפשרות להכיר את המועמדים לראשות המפלגה, המנחה שאל את ג’ונסון על הנושא. לדבריו, לאישיות של ראש/ת הממשלה יש השפעה ישירה על התפקוד. ג’ונסון הסכים עם הטענה הכללית, אך סירב להיכנס לפרטים של מה שלדבריו קרה בחייו הפרטיים. הדרך בה התחמק ממענה לשאלה, יצרה אצל רבים רושם של התחמקות שפוסלת את יכולתו להיות ראש הממשלה. עם זאת, לא נראה שזה השפיע במיוחד על דעת הקהל. בן ולס, השר הממונה על הביטחון במשרד הפנים ותומך של ג’ונסון, זעם על “השכנים השמאלנים” שנתנו את ההקלטה לגארדיאן.

אלימות של ממש

מי שנמצא בצרות קצת יותר גדולות הוא מארק פילד, השר האמון על אסיה והאזור הפסיפי במשרד החוץ. בחמישי בערב התקיים נאום בית האחוזה השנתי. בנאום זה, הניתן לרוב במהלך יוני, שר/ת האוצר נואמ/ת בבית האחוזה שהממוקם בסיטי של לונדון. לנאום הגיעו מפגינים של גרינפיס כדי לדרוש מהממשלה לקחת צעדים דרסטיים יותר בנוגע למשבר האקלים. כפי שאפשר לראות בסרטון, פילד התנפל ותקף את הפעילה ג’נט ברקר, והוציא אותה אל מחוץ לאולם. לדבריו של פילד, הדבר היה אינסטינקטיבי מחשש שאולי נשאה נשק. ברקר מצדה, שלחה את פילד לסדנה לעצבים.

אבל זה ממש לא נגמר חלק עבור פילד. ת’רזה מיי אמרה שהיא מצאה את התנהגותו “מדאיגה”, והודיעה על השעייתו מהממשלה עד לתום חקירה בנושא. העובדה שבשלב מאוחר יותר פילד התנצל לא עזרה לו. גם ההגנה של חבר הפרלמנט השמרני ג’וני מרסר לא הועילה. פילד עדיין מושעה. במפלגת הלייבור מיהרו לדרוש גם את השעייתו מהמפלגה השמרנית. הפובליציסטית סוזן מור טענה שמדובר באלימות על רקע מגדרי. חבר הפרלמנט השמרני בוב סטיוארט טען שפילד התנפל על גרונה של ברקר, משום שלו היה נוגע בכל חלק אחר שלה, הדבר היה נחשב לראוי הרבה פחות (כלומר, הוא היה מואשם בהטרדה מינית).

בהזדמנות זו כדאי גם להתייחס למחאה עצמה. חברי גרינפיס נכנסו לאולם בו התקיים הנאום, עקב אבטחה כמעט לא קיימת, והתחילו לקרוא מול נאומו של שר האוצר נאום אלטרנטיבי. המפגינים פונו כעבור מספר דקות. שר האוצר, פיליפ האמונד, טען שהמחאה מעט אירונית, בהתחשב בעובדה שהממשלה הכריזה רק בשבוע שעבר על מטרה להפחית את פליטת גזי החממה לאפס עד 2050. בגרינפיס טוענים שהממשלה עושה מעט מדי ולאט מדי. בכל מקרה, ראוי להזכיר שהאמונד ניסה להוריד את ת’רזה מיי מהמטרה השאפתנית עקב עלויות התכנית.

דיווחים כוזבים

ב-2015 עבר חוק שמאפשר לציבור להדיח חברי פרלמנט שסרחו. אם מתקיים אחד מתוך שלושה תנאים לגבי חבר/ת פרלמנט, מוצאת עצומה לתושבי מחוז הבחירה של חבר/ת הפרלמנט הנ”ל. אם עשרה אחוזים או יותר מהאלקטורט חותמים עליה, חבר/ת הפרלמנט מודח/ת והולכים לבחירות ביניים. תנאי אחד יכול להיות גזירת עונש מאסר של עד שנה על חבר/ת הפרלמנט. זה מה שקרה לפיונה אונסניה (שנבעטה מהלייבור) שהודחה בתחילת מאי, מה שהביא לבחירות הביניים בפיטרבורו. תנאי אחר הוא הרשעה בדיווח כוזב על הוצאות. ביום שישי, חבר הפרלמנט השמרני כריס דייוויס הודח מהפרלמנט מסיבה זו בדיוק. כך, הוא הפך לחבר הפרלמנט השני שמודח מאז שהחוק עבר.

הסיפור של פיונה אונסניה היה מטופש לחלוטין, וגם זה של דייוויס. מה שקרה זה שהוא מסר דיווח הוצאות כוזב על שכירת שירותיו של צלם, כדי שיוכל לשלם משני תקציבים שונים שעמדו לרשותו. לצערו, עלו על זה. בתחילה הוא ניסה לשכנע שמדובר ב”טעות תמימה“, אבל לבסוף נאלץ להודות. הדבר הביא להדפסת העצומה, ועליה חתמו 19% מתושבי מחוז הבחירה שלו, ברקון ורדנורשייר, הממוקם בוויילס. כנראה שלקיחת האחריות שלו על הנושא לא הועילה לו. עכשיו, המחוז ילך לבחירות ביניים. למרות ניסיונות הגנה של ג’רמי האנט ואחרים, מדובר במבוכה.

כריס דייוויס - המפלגה הנבזית
הכל בשביל לשלם לצלם. כריס דייוויס (צילום: כריס מקאנדרו)

על מה שצפוי בבחירות הביניים האלו עוד ארחיב בהזדמנות (קודם שיקבעו תאריך), אבל כן ניתן להגיד שכריס דייוויס הודיע על כוונתו לנסות להיבחר שוב מטעם המחוז. עקרונית, הדבר עוד טעון את אישור המפלגה, אבל סביר להניח שלא יפריעו לו, לאחר שתי מערכות בחירות מוצלחות במחוז. החוק, בכל אופן, מאפשר זאת. בברקון ורדנורשייר, יש לא מעט אנשים שהעידו שיצביעו עבורו שוב. צריך לזכור ש-19% שהלכו לחתום על העצומה, פירושם 81% שלא הלכו לחתום. אבל, בכל זאת, ליריבים שלו הולך להיות הרבה חומר להשתמש בו.

זהירות עם המיילים

לא רק להילארי קלינטון יש בעיות עם האימייל שלה. באוקטובר 2017, השרה הזוטרה לענייני דיור וחסרי בית הית’ר וילר שלחה מייל (יש לציין שנכנסה לתפקידה הנוכחי ב-2018). במייל, היא קראה לאנשים שנאלצים לישון ברחוב במחוז הבחירה שלה “הסוג המסורתי, טינקרים זקנים, סכינאים“. טינקר, במקור, הוא סוג של נפח. כיום, מדובר בביטוי עם ניחוח גזעני כלפי נוודים אירים (הכוונה היא לקהילות נוודים, בדומה לצוענים). בקיצור, דבריה הם לא משהו מאוד נחמד להגיד על אנשים שאין להם גג מעל הראש. אבל, עדיין היה מדובר במייל שלא נועד לעין הציבור. הבעיה היא שערוץ ITV נתקל במייל הזה בזמן עבודה על סרט תיעודי על שינה ברחוב. התוכן, כמובן, נחשף לציבור, ונוצרה סערה על ההתייחסות המזלזלת הזו בחסרי הבית. גם השימוש ברטוריקה גזענית לא סייע לה. וילר נאלצה להתנצל ולהדגיש את חשיבות המורשת של קהילות הנוודים.

אבל לא רק היא נתקלה בבעיות סביב תקשורת דיגיטלית. חברת הפרלמנט השמרנית אנטואנט סאנדבאץ’ העלתה לטוויטר (ומאז מחקה) צילומסך של הודעת ואטסאפ שקיבלה מחבר (לטענתה זכר) למפלגה. בהודעה נכתב לסאנדבאץ’ שהיא “בושה” ושהגיע הזמן שתעזוב את המפלגה. הרקע, ככל הנראה, הוא התמיכה של סאנדבאץ’ ברורי סטיוארט במרוץ לראשות המפלגה השמרנית, וההתנגדות שלה ליציאה ללא הסכם. היא טענה שהתנהגות כזו נושאת בתוכה פן מגדרי, ואמרה שלא מפליא ששלוש חברות פרלמנט שמרניות פרשו מהמפלגה על רקע הגישה העוינת של המפלגה לאירופה. מצליף המפלגה, ג’וליאן סמית’, גינה את ההודעה שקיבלה סאנדבאץ’ והבטיח לחקור את הנושא.

אנטואנט סאנדבאץ' - המפלגה הנבזית
טוענת לעוינות על רקע מגדרי. אנטואנט סאנדבאץ’ (צילום: כריס מקאנדרו)

אז מה היה לנו?

בואו נראה: מועמד לראשות המפלגה שייתכן שנהג באלימות כלפי בת זוגו, ומסרב לענות על שאלות בנושא. שר בממשלה שהתנפל באלימות על מפגינה. שר אוצר שלועג למפגינים. חבר פרלמנט שמודח בגלל דיווח כוזב על הוצאות ומודח מתפקידו. שרה זוטרה שמשתמשת ברטוריקה בעייתית כלפי אנשים שלא שפר עליהם גורלם ושבהמשך היא נהייתה לאמונה על גורלם. ולסיום, חברת פרלמנט שמקבלת יחס עוין מחבר מפלגתה בגלל חילוקי דעות. כל אלו דוגמאות שהתפוצצו רק בסוף השבוע שחלף.

יכול להיות שמהצד זה נראה כמו אוסף של תקלות נקודתיות, אבל עבור המפלגה השמרנית מדובר בכאב ראש. ב-2002, ת’רזה מיי נאמה בכנס של המפלגה ואמרה: “אתם יודעים איך קוראים לנו? המפלגה הנבזית (the nasty party). בשנים האחרונות מספר פוליטיקאים התנהגו באופן מחפיר ואז החמירו את מעשיהם על-ידי ניסיון להתחמק מאחריות”. המפלגה הצליחה עם השנים להיפטר מהמיתוג הזה, אבל לאחרונה יש תחושה שהמפלגה הנבזית חוזרת. את הטענה לא מעלים רק בתקשורת אלא אפילו חברי המפלגה עצמם. שאלה בנושא הופנתה אתמול לבוריס ג’ונסון מהקהל במהלך אירוע הבחירות.

ת'רזה מיי - המפלגה הנבזית
הביטוי שלה חוזר. ת’רזה מיי (צילום: ממשלת הוד מלכותה)

ובמשבר בו המפלגה נמצאת, חזרתה של המפלגה הנבזית היא הדבר האחרון שהשמרנים מעוניינים בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.