כשרק הוקמה, מפלגת Change UK נראתה כמו הבטחה לכוח פוליטי חדש. היא סירבה לבריתות עם מפלגות אחרות שעשויות להיות קרובות אליה בנושאים החשובים, ואפילו גיבשה אסטרטגיה להדחת המפלגה הליברל-דמוקרטית ממושביה, למרות שרבים זיהו את שתיהן כדומות זו לזו. כעת, כשההבטחה לא מצליחה להתממש והמפלגה מקרטעת, ראשיה מגששים לקראת ברית עם הליברל-דמוקרטים, בדומה למה שעשו המפלגות הליברלית והסוציאל-דמוקרטית בשנות השמונים, כדי לאחד את קולות הרימיינרים. ההצלחה של הגישוש הזה תלויה במפלגה הליברל-דמוקרטית, שהולכת לבחור מנהיג/ה חדש/ה ביולי, וגם ברצון הטוב של חברי שתי המפלגות, שהוא ממש לא מובן מאליו | צילום: כריס מקאנדרו
ראשת הממשלה השמרנית נאלצה להתפטר עקב התקוממות רבתי מצד חברי מפלגתה והקבינט שלה, על רקע שאלת אירופה. במפלגת הלייבור, עובדת היותה של הנהגת המפלגה שמאל קשה הביאה לכך שמספר חברים ערקו ממנה והקימו מפלגה חדשה בעלת יומרות להיות מפלגת מרכז. לאחר מכן, אותה מפלגה חדשה החלה לשקול אפשרות לברית פוליטית עם מפלגת מרכז אחרת. יכול להיות שכל זה נשמע לכם מוכר מעכשיו, אבל אני כמובן מדבר על התקופה הת’אצ’ריסטית: ב-1990 מרגרט ת’אצ’ר נאלצה לפרוש לאחר שהבינה שתתקשה להשיג את תמיכת מפלגתה במרוץ להנהגת המפלגה, בין השאר כי עובדת היותה יותר אירוסקפטית מהקבינט שלה הביא את חוסר הקואופרטיביות שלה לשיאים חדשים, מה שהמאיס אותה על הקבינט שלה. תשע שנים קודם לכן, הנהגת השמאל הקשה של מייקל פוט הביאה לעריקת מספר חברי לייבור וליצירת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. זו יצרה ברית פוליטית עם המפלגה הליברלית, שפעלה בבחירות של 1983 ו-1987, וב-1988 השתיים התאחדו למפלגה הליברל-דמוקרטית. כמו שאומרים, ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל לפעמים היא מתחרזת.
ולאחרונה נראה שהחרוזים לתקופת ת’אצ’ר עפים יותר מהר מאשר בקרב ראפ. אחרי שמיי אולצה לפרוש, ואחרי שמפלגת Change UK נוצרה כמחאה על המנהיגות של ג’רמי קורבין, נראה שהמפלגה החדשה הולכת גם לכיוון החרוז של הברית הפוליטית. ברית פוליטית כזו, פירושה ש-Change UK והמפלגה איתה תוקם הברית יחלקו ביניהן את מחוזות הבחירה לפרלמנט, כשבכל מחוז רק אחת מהמפלגות תריץ מועמד/ת, ובכך המפלגות לא יפצלו את הקולות ביניהן בזמן שמפלגה שלישית נהנית מההפקר. המועמדת לברית האפשרית הזו היא, כדי בכלל לזרוק עוד חרוזים, המפלגה הליברל-דמוקרטית.
אסטרטגיה
הכל החל בבחירות לפרלמנט האירופי, שתוצאותיהן צפויות להתפרסם מאוחר יותר היום. ראשת המפלגה היידי אלן ביקשה למנוע פיזור של הקולות בין המפלגות התומכות בהישארות באיחוד האירופי, מה שעלול להביא לכך שמפלגת הברקזיט תיהנה מההפקר. לכן, אלן רצתה שהמפלגה תקרא לאנשים שמצביעים מחוץ למחוזות של לונדון ודרום-מזרח אנגליה – המחוזות בהם ל-Change UK יש סיכוי כלשהו לקבל חבר/ת פרלמנט – להצביע אסטרטגית למפלגה הליברל-דמוקרטית. המפלגה דחתה את הרעיון, ואלן איימה להתפטר מתפקידה. האיום, בסופו של דבר, לא מומש. בקרוב נדע עד כמה העובדה שלא הקשיבו לה פגעה ברימיינרים.
ביום שישי, בזמן שת’רזה מיי הודיעה על כוונתה להתפטר וגנבה את כל הכותרות, דובר מפלגת Change UK צ’וקה אומונה (בתמונה הראשית) פרסם טור בכלי התקשורת inews. בטור, אומונה קרא לשיתוף פעולה בין המפלגות התומכות בהישארות באיחוד האירופי. הוא דיבר על כך שהמפלגות הרימיינריות סירבו לשקול את האפשרות של איחוד, אך עדיין יש צורך לשיתופי פעולה. לדבריו, יש ללמוד מהבחירות האירופיות שלושה שיעורים חשובים. ראשית, שעל המפלגות הרימיינריות לאחד כוחות היכן שניתן, כדי להימנע מפיאסקו כמו בבחירות הביניים לפיטרבורו, כשהמפלגות הרלוונטיות כשלו מלהתאחד מאחורי מועמד אחד שיתנגד לברקזיט, וכעת הן עומדות להתחרות זו בזו. שנית, שעל מפלגות המרכז להתאחד כדי לשבור את המערכת הדו-מפלגתית שיש לכאורה בבריטניה, בדומה לטענות הברית הליברלית-סוציאל-דמוקרטית משנות השמונים. שלישית, ששום כוח מרכזי (מבחינת מיקום במפה הפוליטית) לא יכול לבדו לעצור את הברקזיט או לשבור את המערכת הדו-מפלגתית, ולכן על המפלגות לפעול יחד. בשיעור השלישי הוא קבל על כך שכל חודש קם כוח חדש, מה שמעט מגוחך בהתחשב בעובדה שהמפלגה שהקים היא בדיוק חלק מהתופעה.
אתמול, בריאיון לרדיו 4 של ה-BBC, אומונה נשאל לגבי ייסוד ברית נוסח שנות השמונים בין Change UK לבין המפלגה הליברל-דמוקרטית, ואומונה השיב שזה רעיון סביר. לדבריו, הוא חושב שהמפלגות שתומכות בהישארות באיחוד האירופי לא צריכות להתחרות זו בזו בבחירות הכלליות, בעיקר בהתחשב בשיטת הבחירות הבריטית. עם זאת, לדבריו, הוא לא חושב שיש צורך דווקא באותו מודל משנות השמונים, ושאפשר לבדוק מודלים אחרים שיתאימו ל-2019.
מה השתנה?
אין ספק שמפלגת Change UK מבינה ומיישמת, שהיא לא באמת יכולה להיות הכוח שקיוותה להיות. בתחילה, המפלגה דחתה את הרעיון ל שיתוף פעולה עם המפלגה הליברל-דמוקרטית. מסמך של המפלגה שהודלף, דיבר על “בלי התמזגויות, בריתות או שותפויות” עם הליברל-דמוקרטים ועל אסטרטגיה כיצד להתחרות בהם. בפועל, הציבור לא חוזה למפלגה אריכות ימים, בזמן שתחושות הציבור באותו נושא לגבי המפלגה הליברל-דמוקרטית דווקא משתפרות. כשהמפלגה קמה, הרוב חשבו שהיא בכל מקרה המפלגה הליברל-דמוקרטית 2.0, מה שללא ספק פגע בה. בינתיים, המפלגה הליברל-דמוקרטית הצליחה להתחזק מאוד בבחירות המקומיות, מה שהופך אותה לכוח העיקרית של הרימיינרים. כל אלו הצריכו את Change UK לחשב מסלול מחדש. וכך, אנחנו מוצאים פניית פרסה מפוארת.
סיכויי הצלחה
נשאלת כמובן השאלה, מה הסיכויים של ברית כזו אכן להתממש. ובכן, נראה שכרגע הכדור אצל המפלגה הליברל-דמוקרטית. זה עלול לקחת מעט זמן, שכן לא רק ת’רזה מיי הודיעה על פרישתה מהנהגת המפלגה השמרנית, אלא גם וינס קייבל, ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית. קייבל הכריז על כוונתו לעשות כן עוד במרץ, ואישר שוב את כוונתו לעשות כן אחרי הודעתה של מיי. ב-23 ביולי נדע מי ראש/ת המפלגה החדש/ה. סביר להניח שיהיה קשה לדבר על ברית של ממש כל עוד זהות המנהיג/ה הבא/ה לא ידועה. הגישה שלו/ה לגבי ברית היא זו שתכריע אם יהיה אפשר אפילו לנסות.
איך שלא יהיה, הדברים האלו לא תמיד עוברים חלק. ב-1987 ראש המפלגה הליברלית דייוויד סטיל קרא לאיחוד רשמי עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית במקום לקיים שתי מפלגות הרצות בברית. לכך התנגדו ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית דייוויד אואן, ורוב חברי הפרלמנט מטעם המפלגה. בסופו של דבר, הסוציאל-דמוקרטים קיימו הצבעה בקרב חברי המפלגה, והוחלט ברוב ברור ללכת לשיחות על איחוד, מה שהביא להתפטרותו של אואן. גם במפלגה הליברלית לא בדיוק שמחו על האיחוד, וב-1989 פרשו מהמפלגה המאוחדת מספר ליברלים שהקימו “מחדש” את המפלגה הליברלית, שעד היום מחזיקה במספר חברי מועצה בפוליטיקה המקומית. לכן, לא ברור לגמרי שניסיון לברית כלשהי בין הליברל-דמוקרטים ל-Change UK יצליח, אפילו במקרה בו ההנהגות יסכימו לנסות.
מפלגת Change UK, בכל מקרה, כנראה זקוקה לכך. הניסיון שלה להיות ההבטחה הגדולה של הפוליטיקה הבריטית פשוט קורס תוך כדי תנועה. עדיין לא ברור לחלוטין במה היא תומכת חוץ מאשר הישארות באיחוד האירופי ובשבירת המערכת הדו-מפלגתית, וסקרים רבים לא מנבאים לה עתיד זוהר. אז עכשיו, היא נאלצת לבוא עם ראש מושפל למפלגה שעד לא מזמן תכננה איך להדיח.
עדכון: מעט לאחר פרסום הפוסט, היידי אלן אמרה שהיא כבר יותר בכיוון של איחוד עם הליברל-דמוקרטים.
עדכון נוסף: לא רק שכרגע איחוד לא נראה באופק – המפלגה התפצלה. לפרטים נוספים.