הפרלמנט חוזר ונכנסת אליו ממשלה חדשה, ובאופוזיציה לא נשארים חייבים ומציגים ממשלת צללים חדשה. ראשת האופוזיציה קמי בדנוק קיימה רישאפל בצוות הבכיר שלה, עם חילופים בתפקידים הבכירים ביותר. שר האוצר ושרת החוץ של ממשלת הצללים, מל סטרייד ופריטי פאטל בהתאמה, נבעטו החוצה, ובנוסף נערכו עוד כמה חילופים, חלקם מובנים מאליהם יותר וחלקם פחות, כולל הרבה פרצופים חדשים. הרישאפל הזה הוא הפרת הבטחה מצדה של בדנוק, אבל הוא נועד להוות עוד צעד על הניסיון לעצב את המפלגה בצלמה ובדמותה, וכעת נותר לחכות ולהבין מה ייצא מזה | צילום: בית הנבחרים הבריטי
המושג “רישאפל” (reshuffle, ארגון מחדש) הוא שגור מאוד בפוליטיקה הבריטית. לרוב, הכוונה היא לשינויים בהרכב שרי הממשלה. אבל, לפעמים גם בממשלת הצללים – אותו גוף של מפלגת האופוזיציה הראשית שנועד לייעל את הפיקוח על הממשלה – נעשים דברים כאלו. וכך עשתה אתמול (ב’) ראשת האופוזיציה קמי בדנוק, רגע לפני שהפרלמנט חזר מפגרת הקיץ, למרות שכשנכנסה לתפקידה היא הבטיחה שלא לשנות את מבנה ממשלת הצללים במהלך הפרלמנט הנוכחי. אז הנה מה שצריך לדעת.
על התזמון
אחת הסיבות שבדנוק בחרה לעשות רישאפל הייתה להגדיל את הפופולריות של מפלגתה, למה בעצם דווקא עכשיו? ובכן, כי היום (ג’) בית הנבחרים חוזר מפגרת הקיץ. אוקיי, תגידו, בגלל זה לשנות את כל הרכב ממשלת הצללים. ובכן, לא: זו הפעם הראשונה בה ממשלת אנדי ברנהם תפעל מול פרלמנט פעיל. ברנהם מונה לתפקיד ב-20 ביולי, זמן קצר לאחר שהפגרה החלה. טרם המינוי השמרנים ניסו לכפות הצבעה שתדחה מעט את היציאה לפגרה, אבל הלייבור (אז עוד תחת קיר סטארמר) מנעה מזה לקרות. כך, ברנהם קיבל יותר מחודש בתפקיד מבלי שנאלץ לענות על שאלה אחת של חברי פרלמנט, אלא רק של התקשורת. כך הוא הודיע על שורה של צעדים מבלי דיון פרלמנטרי, למרות המוסכמה שחברי הפרלמנט אמורים לשמוע על מדיניות לראשונה במליאה ולא דרך התקשורת.
בכל מקרה, עד כמה שזה יצר מצב בעייתי מבחינת המוסכמות, זה גם נתן לראשת האופוזיציה קמי בדנוק יתרון: היא הייתה יכולה לצפות בתפקוד השרים השונים, רבים מהם חדשים, ולהבין את מי יהיה נכון להציב מולם כשרי צללים. לכן, סביר להניח שהתזמון שנבחר הוא זה שאפשר לבדנוק את הזמן המרבי ללמידה, תוך כדי הכרזה על זהות שרי הצללים החדשים רגע לפני החזרה לפעילות הפרלמנטרית השוטפת.
בנוסף, יצוין, יומיים לפני המהלך של בדנוק (שכבר היו דיווחים שעומד להגיע), שר הבינוי בממשלת הצללים ג’יימס קלברלי הודיע על התפטרותו כדי לנסות ולקבל את המועמדות השמרנית בבחירות 2028 לראשות עיריית לונדון. היו לא מעט ספקולציות שהוא מתכוון לעשות משהו כזה, וקלברלי החליט שעליו להודיע סופית לפני כנס המפלגה באוקטובר. זה כבר כפה על בדנוק להרחיב את הרישאפל בכל מקרה.
השמות הגדולים
ובלי הקדמות נוספות, מי בפנים ומי בחוץ? נתחיל בשלושת התפקידים הגדולים: אוצר, חוץ ופנים. ההחלטות של בדנוק נראות כמעט כמו תמונת מראה לזו של ברנהם: כפי שהוא החליף את שרי האוצר והחוץ והשאיר במקומה את שרת הפנים של סטארמר, שאבאנה מאמוד (מחמוד), בתפקידה – כך בדנוק החליפה את שרי האוצר והחוץ בממשלת הצללים שלה בעוד שר הפנים כריס פילפ שמר על מקומו.
שר האוצר בממשלת הצללים היה מל סטרייד. אני סבור שסטרייד עשה עבודה לא רעה כלל בתפקיד, וגם בדנוק אמרה שהוא סייע לשמרנים לשקם את הקרדיביליות הכלכלית שלהם. אז למה להחליף אותו? לפי מקור אחד במפלגה, כדי ליצור צוות כלכלי שייקח את השמרנים לשלב הבא ו”יתמקד בצמיחה, רמת חיים גבוה יותר וקרדיביליות פיסקלית”. אבל זה, בגדול, מה שסטרייד עשה בכל מקרה. הסבר של מקור אחר שופך קצת יותר אור: הוא לא הצליח לחדור לתוך השיח הציבורי. וכשהשמרנים נאבקים לא רק בלייבור אלא גם ברפורמה, זה נדרש. מי שנבחר להחליפו הוא אנדרו גריפית’, ששימש עד כה כשר העסקים והסחר בממשלת הצללים, שאמור להביא עמו גישת “בלי שטויות” (אתם רומזים שעם סטרייד היו שטויות?) והרקע שלו בעסקים אמור לסייע. אלא שאם רוצים לחדור לשיח הציבורי, עדיף מישהו יותר מוכר, ולא מישהו שרוב תפקידיו המיניסטריאליים היו זוטרים ולתקופות קצרות.
ההחלפה של שרת החוץ בממשלת הצללים, פריטי פאטל, יותר מתבקשת. מקורות במפלגה תיארו אותה כ”אבן ריחיים סביב צווארם של השמרנים” למרות שהיו אמורים להיות לה חיים קלים בתקיפת מדיניות החוץ של הלייבור. יש בזה הרבה ממש, בנוסף לכך שפאטל היא דמות שנויה במחלוקת שהעובדה שההגירה החוקית לבריטניה עלתה בגלל מדיניות ההגירה שלה כשרת הפנים של בוריס ג’ונסון לא מוסיפה למוניטין שלה. היא הוחלפה בטום טוגנדהאט, שבניגוד לגריפית’ הוא בחירה מתבקשת: הוא לחם באפגניסטן, שימש כיו”ר ועדת החוץ של בית הנבחרים חמש שנים וכשר לביטחון עוד שנתיים ולא מזוהה יותר מדי עם כישלונות הממשלות השמרניות האחרונות. היה מתבקש לתת לו את התפקיד עוד בהתחלה.
חילופים נוספים
אבל שני השמות הגדולים האלו הם לא הכל. קודם כל, צריך להחליף את גריפית’ בתפקיד שר העסקים והסחר, ואת התפקיד קיבלה שרת האנרגיה בממשלת הצללים קלייר קוטינהו, תוך כדי שהיא מוסיפה לתאריה גם את תיק המדע והחדשנות. היא ללא ספק מקבלת את התפקיד בצדק: היא ידעה לתקוף את מדיניות האנרגיה של אד מיליבנד (לפני שזה נהיה שר החוץ) בצורה אפקטיבית, והיו אפילו מי שדיברו על כך שהיא אולי תחליף את סטרייד בתור שרת האוצר של ממשלת הצללים. קוטינהו תצא בקרוב לחופשת הורות ותחזור רק סביב תחילת 2027, ומי שתחליף אותה בינתיים היא מי שהייתה שרת המדע והחדשנות עד כה, ג’וליה לופז. עצם מתן תפקיד חשוב כזה רגע לפני היעדרות ממושכת כזו מראה כמה אמון בדנוק נותנת בקוטינהו.
מי שיחליף את קוטינהו יהיה אנדרו בואי, שמעבר לזה ששימש כשר צללים לאנרגיה תחת קוטינהו גם היה שר סקוטלנד של ממשלת הצללים. מי שתחליף אותו בתפקיד הבכיר יותר שהשאיר מאחוריו היא הארייט קרוס. קרוס היא חברת פרלמנט צעירה למדי, שנבחרה לראשונה בבחירות האחרונות, כך שמדובר בקפיצת מדרגה משמעותית עבורה. גם קייטי לאם, שנבחרה להחליף את ג’יימס קלברלי כשרת הבינוי, ושרת התרבות החדשה רבקה פול, נבחרו לפרלמנט רק ב-2024. הדבר מראה שבדנוק מחפשת פנים חדשות, שלא יהיו מזוהות יותר מדי עם הכשלים של העבר. עוד חילוף הוא של שר הבריאות סטיוארט אנדרו, שהחליט לחזור לספסלים האחוריים לטובת מחוז הבחירה שלו, בדמיאן הינדס, שבניגוד לקרוס, לאם ופול דווקא מחזיק ברזומה מיניסטריאלי עשיר.
יחידות
מה שבדנוק החליטה להוסיף על כל החילופים האלו זה יצירת יחידות. כך למשל, היחידה הכלכלית כוללת את שר האוצר גריפית’, שרת העסקים קוטינהו והמזכיר הראשי למשרד האוצר (שלא הוחלף) ריצ’רד פולר. גריפית’ אמור לעמוד בראש, קוטינהו תשמש כסגניתו ופולר יהיה אמון על המשמעת התקציבית. למרות שזה לא הוכרז כמו היחידה הכלכלית, טוגנדהאט צפוי לעבוד כיחידה אחת עם שר ההגנה (שגם נשאר בתפקידו), ג’יימס קרטלידג’.
JUST ANNOUNCED: @griffitha, @ClaireCoutinho and Richard Fuller will form the new Conservative Economic Unit.
Together, they’ll be focused on one thing: building a stronger economy. 🚀 pic.twitter.com/3n6xhaKPw8
— Conservatives (@Conservatives) August 31, 2026
זה מהלך חכם מצדה של בדנוק: הדבר מראה שממשלת הצללים היא לא סתם חבורת אינדיבידואלים שכל אחד מושך לכיוון שלו, אלא שהם גם עובדים באופן מתוזמר כדי להכין את השמרנים לחזור לממשלה עם תכניות עבודה שנשזרות זו בזו באופן הרמוני. במקום משיכות החבל שאנחנו רואים לא פעם בין משרדים ממשלתיים, יהיה שיתוף פעולה. זה לא שלא יהיו מאבקים פנימיים כלל, אבל הדברים אמורים כעת לעבוד באופן חלק בהרבה.
המשמעויות
כפי שצוין קודם, עצם קיומו של הרישאפל הזה הוא הפרת הבטחה מצד בדנוק שלא לקיים כזה. הדבר גם הביא לביקורת מצד הרפורמה. אז למה בעצם? פרשנות אחת הציעה שבדנוק בנתה את ממשלת הצללים המקורית כדי לאחד בין סיעות המפלגה. כעת, היא רוצה לקחת שליטה על המפלגה ולעצב אותה בדמותה. זה מסתדר עם העובדה שבדנוק מתרחקת מסיעות שמנסות למשוך את המפלגה יותר למרכז, מתכוונת לאסור על מי שלא תומכים ביציאה מהאמנה האירופית לזכויות אדם לרוץ מטעם המפלגה ורק לאחרונה בכיר המפלגה לשעבר גרנט שאפס נחסם מלהתמודד בבחירות הבאות מטעם המפלגה, כשבדנוק מנמקת שהיא בונה “מפלגה חדשה”. או במילים אחרות, בדנוק בונה מפלגה בצלמה ובדמותה – מה שעשוי להתנקם בה – ולא מנסה לחבר בין סיעות “הכנסייה הרחבה” שהמפלגה השמרנית אמורה להיות. כחלק מזה, גם ממשלת הצללים לא נבנית לפי סיעות, אלא לפי כישורים ספציפיים. בנוסף, יש במפלגה מי שסברו שממשלת הצללים היא משקולת בסקרים, והיה צורך בשינוי.
עניין אחר שעלה הוא שהרבה משרי הצללים לא קיבלו אפשרות להשתמש כיאות במנגנון המפלגתי, קרי לא ממש ניתן להם כוח אדם. מנגד, לסטרייד נתנו רק לאחרונה לשכור שלושה יועצים פוליטיים, מה שמעלה את השאלה אם כשהדבר התאפשר בדנוק ידעה שהם יקבלו מכתב פיטורים תוך זמן קצר. כמו כן, יש מי שמזהירים שאם עניין העוזרים לא ישתנה, גם ממשלת הצללים הבאה לא תהיה איזה שוס. לכן, נצטרך כדי לחכות ולהבין אם הדמויות החדשות יצליחו להפוך את המפלגה ליותר פופולרית, או שנקבל עוד מאותו הדבר עם שמות שונים.