שבוע ראשון

אנדי ברנהם הוא ראש ממשלת בריטניה כבר שבוע, וזה היה חתיכת שבוע. ברנהם הצהיר על שלל צעדים להקלת יוקר המחיה בממלכה. בפועל, כנראה שהם לא ישפרו את מצב האזרחים באופן ניכר, אבל הם נותנים תחושה של עשייה (אם כי שאלת המימון לא נעלמה בגלל זה). הוא גם היה צריך להתמודד עם תדרוכים לא נכונים לתקשורת, שגרמו לו להיראות כמי שעושה פניות פרסה. הוא השיק את “דאונינג 10 צפון”, שאמור להוות ביזור סמכויות של ממש, אבל בינתיים מהווה גימיק. וכמובן, המון, אבל המון, הופעות ברשתות החברתיות, אבל איתו זה עובר לא רע | צילום: לורן הארלי, דאונינג 10

אתמול (ב’) אנדי ברנהם ציין שבוע ראשון בתפקיד, וזה ללא ספק היה שבוע פעלתני למדי. הוא כלל הבטחות רבות וגם קצת גימיקים. מה שבטוח זה שהוא הביא איתו רוח חדשה לדאונינג 10. לשניהם.

יצוין שלא התייחסתי לפגישה שלו עם וולודימיר זלנסקי לא כי היא לא חשובה, אלא כי אין פה משהו שסטארמר, סונאק, טראס או ג’ונסון לא היו עושים, ולכן אין פה איזה חידוש מיוחד שיכול ללמד על ברנהם.

יוקר המחיה

אנדי ברנהם הוציא הרבה מאוד הודעות בשבוע הראשון שלו על צעדים להקלה על יוקר המחיה. על הצעד הראשון – ביטול המע”מ על חשבונות החשמל – כבר דיברנו, וגם על מקור המימון הבעייתי שלה. השני היה הגבלת מחירי הנסיעות באוטובוס באנגליה (למעט לונדון) ל-2 ליש”ט (במקום 3 כיום), למשך שנה החל מ-1 בינואר 2027. מקור המימון הוא ממשרד האנרגיה, מכספים שנועדו לפרויקטי אקלים בינלאומיים. הצעד השלישי הוא הנחה של 20% בארנונה לעסקים עבור פאבים ומועדונים (אם כי לא מועדוני לילה) – שסובלים ממצוקה מיוחדת בעניין – שתתווסף להנחה שכבר ניתנה תחת קיר סטארמר. הפעם המימון אמור להגיע מבחינה של הארנונה שמשלמים עסקים כמו חנויות לסיגריות אלקטרוניות, שנחשבות למי שיש להן תרומה שלילית לחברה.

מה שמשותף לשלושת הצעדים האלו זה בעיקר שמקורות המימון שלהם נשמעים קצת מפוקפקים. אם רוצים לעבור למודל דיפרנציאלי של ארנונה לעסקים, לצורך העניין, אפשר לדון בזה, אבל רצוי שהממשלה תדע בדיוק מה המודל שלה, במקום להכריז על משהו ערטילאי שיובהר בהמשך. אפשר להגיד לזכותו של ברנהם שהוא מבין שהוא חייב לתת את מלוא הגז בימים הראשונים, בהם לרוב נהנים מהתמיכה הגדולה ביותר. אבל זה עלול לחזור ולנשוך אותו מאחורה אם הוא לא יצליח למצוא עד לתקציב תכניות יותר רציניות.

וכמו שראשת האופוזיציה קמי בדנוק אבחנה, מדובר בצעדים שהם דיי… קטנים. כלומר, נחמד שיש אותם, אבל על החיים של רוב האנשים זה לא ישפיע בצורה בלתי רגילה, או אפילו מורגשת. ברנהם הפציץ בכמויות של ההצהרות שלו, אבל הוא לא ממש השקיע באיכות. התחושה היא שבעיקר היה חשוב לו להראות שמשהו נעשה, מאשר באמת לעשות.

דיווחים בעייתיים

היו גם בלבולים שנוצרו, שיצרו – כדבריה של בדנוק – שברנהם פשוט “חושב בקול רם”. אחד מהם נגע למס הכנסה: כשרק היה ראש הממשלה שבדרך, הוא סיפר שהנושא של מדרגות המס, שמוקפאות כבר כמה שנים טובות ובכך מביאות עוד ועוד אנשים לשלם מס הכנסה (או יותר מס), הן משהו שהוא שמע הרבה בבחירות הביניים במייקרפילד באמצעותן חזר לפרלמנט, ושהוא לוקח את העניין ברצינות. אחרי שהוא קיבל את המינוי מהמלך הוא אמר שהעניין ייבחן בתקציב הקרוב. אלא שבהמשך פורסם שהוא זנח את העניין, מה שנתפש כפניית פרסה, למרות שמראש הוא לא התחייב לדבר. ברנהם, חשוב לציין, כן הדגיש את המחויבות למשמעת הפיסקלית ממצע הלייבור ב-2024. לפי דיווחים, הדבר היחידי שאנחנו יודעים כמעט בוודאות שייעשה בעניין הוא שמי שחיים על קצבת זקנה בלבד לא ישלמו מס הכנסה (שתיכנס בקרוב למדרגת המס הראשונה).

וזה לא היה הבלבול היחידי. בריאיון ל-BBC הוא אמר שמס המועצה (המס המקומי) יוצר מצב לא הוגן, ושאנשים שגרים במנצ’סטר משלמים יותר ממי שחיים בבתים גדולים בהרבה בלונדון, וששרת האוצר הקודמת רייצ’ל ריבס צדקה בכך שהתחילה ברפורמות שיהפכו את המיסוי על רכוש רב להוגן יותר. העניין הוא שכשהיה ראש עיר, הוא תמך ברעיון להחליף את המס הזה (שאכן נחשב למיושן, אפילו שהוא בן קצת יותר מ-30) ומס הבולים (מס רכישה על נדל”ן) במס רכוש בשווי 0.48% מערך הנכסים, וכפול מזה עבור דירות ריקות ודירות שניות. לפי דיווחים, הוא קיבל לידיו שוב נייר עמדה עם אותה תכנית. אלא שהוא הכחיש שמשהו כזה נשקל – הבהרה נחוצה כיוון שספקולציות כאלו פוגעות בשוק הדיור – ולעג לתקשורת שמישהו בסביבתו יכול להגיד משהו וזו ישר הופכת להיות מדיניות רשמית.

יכול להיות מאוד שהפארסות האלו הן לא באשמתו, אלא בגלל תקשורת בעייתית. אבל ברנהם תופש מעצמו מי שיודע להתמודד עם התקשורת ועם הרשתות החברתיות (ראו בהמשך). גם אם הוא לא עשה שום דבר לא נכון, הסאגות האלו פוגעות במוניטין שלו, והוא צריך למצוא דרך להתמודד עם הדברים האלו.

מחוץ לכלכלה

עוד החלטה שברנהם קיבל נוגעת לשחרור מוקדם של אסירים. מדובר בבעיה שהממשלה ירשה מהשמרנים, של מעט מדי מקומות פנויים בבתי הכלא ליותר מדי אסירים. למרות שכבר תחת סונאק נבחן שחרור מוקדם של חלק מהאסירים, מי שהייתה המוציאה הראשית לפועל הייתה ממשלת סטארמר, שזכתה להרבה ביקורת בשל התכנית. הסיבה לביקורת היא שלמרות שהאסירים המסוכנים ביותר לא זכאים לבקש שחרור מוקדם, החקיקה הקיימת קובעת את הזכאות להשתחרר על בסיס משך העונש שנגזר במקום על בסיס העבירה, מה שכן מאפשר לחלק מעברייני המין והפושעים האלימים להשתחרר.

ברנהם הודיע על הקפאת התכנית, שאמורה לצאת לדרך בספטמבר, כדי לבחון אותה מחדש יחד עם שר המשפטים החדש אלכס נוריס. ברנהם צריך להתמודד עם שתי בעיות כעת: ראשית, המקומות בבתי הכלא של אנגליה ו-וויילס צפויים להיגמר בנובמבר, ככה שאין לו הרבה זמן לחשוב על תכנית חלופית. שנית, התכנית הזו הוסדרה בחקיקה, וייתכן מאוד שברנהם לא יכול פשוט להכריז עליה כמוקפאת אלא שהוא צריך להעביר חקיקה חדשה. בדנוק כבר קראה לו לכנס את הפרלמנט לחקיקת חירום.

דאונינג 10 צפון

פרויקט דגל של ברנהם היה השקת דאונינג 10 צפון, שממוקם – איך לא? – במנצ’סטר. כרגע, יושבת שם המועצה הלאומית לכלכלה, וברנהם שיווק את זה כדרך “להוציא כוח מווייטהול”. זה, במחילה, בולשיט. כלומר, כן, טכנית ההחלטות שם לא יתקבלו בלונדון. אבל עדיין מדובר בסניף של הממשלה המרכזית (אפילו שראשי הערים המטרופוליטניות מוזמנים לישיבות של המועצה כעת). זה קצת כמו להגיד שממשלת ישראל מוציאה סמכויות מירושלים ותל-אביב כי היא תבנה סניף של משרד ראש הממשלה בחיפה. ראש הממשלה הוא אותו ראש ממשלה וחלוקת הסמכויות היא אותה חלוקת סמכויות, גם אם יהיו יותר עובדי מדינה מחיפה או מנצ’סטר שיוכלו להביא איזו דרך הסתכלות חדשה על הדברים. ברנהם הביע כוונה להוציא יותר סמכויות לגופים שלא ממונים על-ידי הממשלה ונבחרים באופן נפרד, אבל עד שזה יקרה, מדובר בגימיק.

אבל ברנהם עשה מאמצים רבים כדי להראות שהמקום הזה הוא משהו אמיתי. חלק מזה היה באמצעות סרטונים משעשעים על המשרד החדש, אבל היו גם דרכים אחרות. למשל את הריאיון הראשון שלו ל-BBC כראש הממשלה הוא עשה משם. אם נחזור לשבוע הראשון של קיר סטארמר בתפקיד, הוא קיים את מסיבת העיתונאים הראשונה בחדר התקשורת הישן של דאונינג 10 (במקום החדש שנפתח בימי בוריס ג’ונסון), כשהוא מדבר מפודיום עם סמל הממשלה בלבד במקום הסלוגנים של רישי סונאק, כדי לסמל חזרה למשהו יותר ממלכתי. ברנהם מסמל בעצם הריאיון הזה שדאונינג 10 צפון הוא מקום עבודה לכל דבר.

רשתות חברתיות

ברנהם לא הופיע הרבה בתקשורת מאז שנכנס לתפקיד, אבל הוא הרבה להופיע ברשתות החברתיות. כלומר, היום אין פוליטיקאי שלא מסתובב ברשתות החברתיות, אבל במקרה של ברנהם נראה שהוא ממש נהנה מזה. הוא הלך לפאב כדי להודיע על ההנחה בארנונה; נתן “סיור” במשרד שלו בדאונינג 10 צפון (אפילו שהמבנה ישמש את הפרויקט רק באופן זמני, עד למציאת מבנה קבע); סיפר על הצעדים שנקט בהם בימים הראשונים בתפקיד; ובסרטון שעלה היום, בו סיפר על כוונתו לערוך שינוי במערכת החינוך כך שיספק גישה קלה יותר לחינוך טכנולוגי למעוניינים בכך, הוא לא פחד להוסיף בסופו פספוס קטן ומשעשע. את הכל הוא הגיש בצורה קלילה, חביבה וכזו שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. ובאופן מעניין, זה לא מאוד קרינג’י. יש לברנהם משהו שמאפשר לו לתקשר באמצעות הרשתות בלי להיראות מתאמץ מדי, שזה בהחלט נכס. אבל בסופו של דבר זו עטיפה, והשאלה היא מה נקבל בתוכה.

Let’s stop telling young people there’s only one way to succeed. pic.twitter.com/AToOABqXgm

— Andy Burnham (@andyburnham) July 28, 2026

לסיכום

אפשר להגיד שהיה לאנדי ברנהם שבוע ראשון לא רע. הוא לא היה מדהים, וברור שיש עוד דברים בדאונינג 10 שהוא צריך להשתלט עליהם – והתקציב שיוצג בסתיו יהיה רגע מבחן עבורו – אבל זו התחלה. הגישה של ברנהם היא להראות שהוא בא לעבוד. לכן הוא מפציץ במסרים ובהצהרות, שאמנם בפני עצמם הם מאוד לא אמביציוזיים, אבל המטרה העיקרית שלהם היא לא לשפר את המצב (זה רק בונוס נחמד). המטרה שלהם היא שהציבור לא ירגיש שכלום לא קורה עד שברנהם יוכל לבוא עם הצעדים הגדולים. אפשר גם לטעון חלקית שזה עובד לו, בהתחשב בכך שאתמול (ב’) פורסם סקר ראשון בו הלייבור מובילה על כל המפלגות מאז מרץ 2025. כעת נותר לחכות ולראות אם זה יחזיק לאורך זמן, ומה ברנהם מתכוון להביא בהמשך.