עלות של פיינט

שוב ממשלת הלייבור הצליחה לגרור מחאה נגדה, שהפעם פגעה איפה שכואב: ביכולת לשבת על פיינט בירה בסוף יום מתיש בפאב המקומי. הדבר קרה לאחר שהחלטות של שרת האוצר רייצ’ל ריבס, יחד עם פעולות שגרתיות של המדינה, איימו להביא לכך שהארנונה לעסקים על הפאבים תעלה בממוצע ב-76%, דבר שעלול היה להביא רבים מהם לסגירה לצמיתות. בעלי הפאבים מחו ואסרו על חברי מפלגת השלטון להיכנס אליהם, ובימין פתחו בקמפיין להצלת המוסד הבריטי המפואר. לבסוף הממשלה נכנעה ובשבוע הבא יוצגו דרכים חדשות לחשב את הארנונה לפאבים, אבל הממשלה כבר הספיקה להיראות כמו בדיחה. מנגד, ראשת האופוזיציה קמי בדנוק הבטיחה לבטל את הארנונה לעסקים עבור אלפי בתי עסק ברחבי אנגליה, אבל אפשר לתהות עד כמה היא צללה לפרטים הקטנים | צילום: הייבן / משרד האוצר הבריטי

בריטניה לא נחשבת למדינה שמצטיינת בקולינריה (כן באנדרסטייטמנט), אבל הרעיון של ישיבה בפאב על כוס בירה הוא כן משהו שאנחנו יכולים לזהות בקלות עם תרבות הפנאי באי. לאחרונה, היה נראה שמוסד הפאבים נמצא בסכנה, שוב בגלל מדיניות של הממשלה. בינתיים נראה שהאחרונה מתכוונת לחזור בה, אבל הדבר שוב מלמד על חוסר האונים שלה.

מה הסיפור עם הפאבים?

הפאבים בבריטניה נמצאים במצוקה מזה תקופה. כבר ביולי האחרון אגודת הבירה והפאבים הבריטית (BBPA) הזהירה שהם צפויים להיסגר בקצב של יותר מאחד ליום ב-2025, בנוסף ל-350 שכבר נסגרו ב-2024. הסיבה העיקרית לכך, הסבירו ב-BBPA, היא הארנונה לעסקים: כדי לחשב את גובהה, סוכנות ההערכה הממשלתית (Valuation Office Agency) מעריכה כל שלוש שנים כמה היה צריך לשלם על נכס כלשהו לו היה מושכר, ולאחר מכן המועצה המקומית מוסיפה “מכפיל”. הבעיה של פאבים היא שבגלל הצרכים שלהם הם נוטים להיות במבנים עליהם מושתת ארנונה גבוהה למדי, בזמן ששולי הרווח שלהם לא רחבים במיוחד. זה מקשה עליהם לתפקד, ולכן ה-BBPA קראה לתיקון בתחום.

בנוסף לכך, ישנם מע”מ ומסי אלכוהול, שלפי האגודה מביאים לכך שרבע מההוצאות של הלקוחות על בירה הולך ישירות למשרד האוצר. וכדי להשלים את התמונה, ישנה העלאת הביטוח הלאומי על המעסיקים מ-2024 וכללי מחזור שמטילים על פאבים עלויות נוספות. כמו כן, הממשלה מעוניינת להוריד את כמות האלכוהול המותרת בנהיגה, מה שמעלה חשש שאנשים ישתו אפילו פחות בפאבים. ויש גם דברים שלא קשורים למדיניות, כמו זה שמאז הקורונה אנשים יוצאים פחות.

נושא הארנונה לעסקים הוא ללא ספק הרגיש מכולם מבחינה פוליטית: בתקציב האחרון, שרת האוצר רייצ’ל ריבס הודיעה על תמיכה לעסקים בתחום האירוח והקמעונאות בכל הנוגע לארנונה, אבל גם התחילה בהשבה לאחור של הנחות במס המקומי שניתנו בתקופת הקורונה. תחילה מ-75% ל-40%, ובאפריל כבר לא תהיה הנחה כלל. אם זה לא מספיק, סוכנות ההערכה הממשלתית ערכה את הבחינה התקופתית שלה לבתי העסק, מה שיביא לעוד עדכון באפריל הקרוב. או, אם לסכם, הסעיף הזה גדל מאוד למרות ההנחה – ב-76% לפאב הממוצע על פני שלוש השנים הקרובות (ו-115% למלון הממוצע). לא פלא, אם כן, שעד סוף השנה התחזיות של ה-BBPA דיי קלעו, וב-2025 נסגרו 366 פאבים באנגליה ובוויילס לבדן.

התגובה הפוליטית

כפי שניתן להבין, הבעיה של הפאבים נגרמת לא מעט בגלל מדיניות. ובעלי הפאבים החליטו להילחם בה. בדצמבר, החלו להגיע ידיעות על עוד ועוד פאבים שתלו שלט בכניסה: “בלי חברי פרלמנט מהלייבור”. לפי הסברה, המוחים עלו על נקודה רגישה במיוחד: בסך הכל ריבס הצליחה לרצות את הבקבנצ’רים במפלגתה עם התקציב האחרון. אם פתאום בגלל זה הם לא יכולים לשבת על פיינט אחרי עוד שבוע מתיש בפרלמנט, הם עלולים להוות קבוצת לחץ רצינית.

החודש גורמים בימין כבר הספיקו להצטרף למחאה: הטלגרף השיק השבוע (ג’) קמפיין “להציל את הפאבים הבריטיים”, לא בלי להאשים את ממשלת הלייבור ב”מתקפה על הפאבים”, כאילו שמדובר במשהו מכוון ולא באינקומפטנטיות שמאפיינת את הממשלה הזו. בטור ההשקה הוסבר כמה חשובים הפאבים בתרבות הבריטית, ולכן יש לעשות ככל האפשר כדי לשמור עליהם.

אתמול (ה’), במסגרת הקמפיין ראשת האופוזיציה קמי בדנוק כתבה לעיתון זה: היא הסבירה שהפאבים, במיוחד אלו שבעיירות הקטנות, הם לא רק עסק כלכלי אלא גם כלי לקשר בין חברי הקהילה, ולכן חשוב לשמור עליהם. לכן, היא הבטיחה לבטל לחלוטין את הארנונה לעסקים עבור פאבים. היא הבטיחה לממן את זה באמצעות קיצוץ בהוצאות הרווחה וכיוצא באלה. אבל חשוב לדעת: באנגליה, בה הדבר יהיה רלוונטי בעיקר, חלק מהארנונה לעסקים אכן הולך לממשלה המרכזית, אבל חלקו נשאר ברמת הרשות המקומית. כלומר, ההבטחה של בדנוק לא רק תמנע כסף מהממשלה, אלא גם מהרשויות המקומיות. כלומר, או שהן יצטרכו לקצץ גם הן בשירותים, או שיהפכו לתלויות יותר במענקים של הממשלה המרכזית.

אבל לא רק בימין: שלשום (ד’) חברי הלייבור התחילו לקרוא לממשלה לשקול מחדש את היחס לפאבים, אולי בעקבות איסור הכניסה אליהם, כפי שקיוו המוחים. כמו כן, יותר משלושים חברי מפלגה תכננו לתמוך בתיקון להצעת התקציב, שעניינו שינוי בארנונה למגזר האירוח. גם אם זה לא היה עובר, הדבר היה שם את ריבס בעמדה מאוד לא טובה (והיא גם ככה בעמדה לא טובה).

סיבוב הפרסה

אתמול, כמה שעות לאחר שבדנוק פרסמה את הטור שלה, הכותרות הגיעו: בימים הקרובים הממשלה תפרסם כללים חדשים לחישוב הארנונה לפאבים, כדי שהעלייה תהיה מתונה בהרבה. כמו כן, במשרד האוצר שוקלים להקל על תנאי הרישיון כדי לאפשר את הרחבת פעילות הפאבים. וייתכן גם, אם כי לא בטוח, שההקלות האלו יבואו גם לעזרת בתי הקפה והמסעדות. חשוב להגיד שכרגע שום דבר לא באמת רשמי, ולמעשה הדיווחים נשענו על מקורות בתוך משרד האוצר ולא על הודעה ישירה מריבס, שר אחר במשרד האוצר או מראש הממשלה קיר סטארמר.

ומה היה התגובות? ובכן, בלייבור בירכו, אבל יחכו לראות עוד פרטים. טוניה אנטויאנזי, שהנהיגה את המורדים, החליטה לעת עתה למשוך את התיקון שהוזכר קודם לכן, אבל היא תשמור אותו על אש קטנה למקרה שיתברר שהתיקונים לא יהיו מספקים. גם בקרב בעלי הפאבים הייתה שביעות רצון כללית, עם המתנה לפרטים, וחלקם אמרו שיש להרחיב את ההטבות מעבר לפאבים, כך שיחולו על כל מגזר האירוח.

בטלגרף לקחו קרדיט וטענו שפניית הפרסה קרתה בעקבות הקמפיין של העיתון. קמי בדנוק טענה שהדבר קרה אחרי שחברי הפרלמנט של הלייבור לא יכלו לשתות בירה בפאב והבינו שהם לא בדיוק חביבי הקהל, ולכן דרשו מריבס לבצע את פניית הפרסה. אבל מעבר לכך, היא הרחיבה את ההבטחה שלה מהטור לטלגרף ואמרה שתבטל את הארנונה לעסקים לא רק לפאבים אלא לכל העסקים ברחובות הגדולים (high streets) כך שמי שמשלמים ארנונה של פחות מ-110 אלף ליש”ט בשנה לא ישלמו כלל. מעבר לאתגר שהעליתי קודם לגבי היחסים בין השלטון המרכזי למקומי, יהיה פה דבר נוסף: למועצות יהיה תמריץ להגדיל את המכפיל בשטחן, כך שיותר עסקים יתבקשו לשלם למעלה מ-110 אלף, ובכך יגדילו את העול על מי שבכל מקרה נמצאים מעל הרף. קשה להגיד על בדנוק שהיא לא רצינית, אבל קשה להגיד שהיחס שלה למס מורכב כזה – שנקבע על-ידי ומממן שני גורמים – הוא מעמיק במיוחד.

משמעויות לממשלה

למרות שהממשלה החליטה לבסוף לסייע לפאבים, היא שוב לא יצאה טוב. פניית הפרסה הזו מגיעה אחרי שהיא נאלצה לחזור בה מביטול קצבאות החורף, צמצום קצבאות הנכות ורק לאחרונה השתת מס ירושה על חוות משפחתיות. בהרבה מהמקרים מדובר בהחלטה הנכונה, ובמקרה הזה הדבר גם קרה מהר יותר מאשר עם מס הירושה (שם החוואים מחו במשך יותר משנה לפני שהשיגו תוצאות), אבל צריך להסתכל על זה בהקשר הרחב.

ההקשר הזה הוא שהממשלה הזו לא רק לוקחת החלטות לא מוצלחות למדי – זה קורה לכל ממשלה – אלא שהיא גם לא מסוגלת לעמוד מאחורי אף אחת. אם יש צורך לשנות את הסטטוס קוו, יהיה צריך להזיז למישהו את הגבינה, וכנראה שאותו מישהו לא יהיה מרוצה. זה לא אומר שצריך לקחת לו את כל הגבינה, וזה לא אומר שצריך להזיז את הגבינה רק כדי להזיז את הגבינה, אבל גם אי-אפשר להיבהל מכל חוסר שביעות רצון שזה גורם. הממשלה צריכה להיות מסוגלת להסביר למה היא עושה את מה שהיא עושה, למה זה הדבר הנכון, ומה היא מתכוונת לעשות כדי לתמוך במי שייפגע מעבר למידה הסבירה. במקום זה, הממשלה הזו מבוהלת מהצל של עצמה, חוזרת בה מכל צעד משמעותי ונראית כמי שעושה את הדבר הנכון אחרי שניסתה את כל שאר האופציות. לא ברור כמה זמן עוד ניתן להתנהל כך.

אבל עד שנגלה, צ’ירס.