לצד הסכם הסחר עם הודו, בריטניה חתמה גם על הסכם מצומצם יותר עם ארצות הברית. במסגרתו המכס האמריקאי הכללי בגובה 10% יישאר במקומו, אבל על מספר מוצרים כמו כלי רכב (בכפוף למכסה) ופלדה הוא יופחת או אף יוסר כליל. בריטניה מצדה תפתח את השוק שלה לבקר אמריקאי, שיצטרך עדיין לעמוד ברגולציה הבריטית, ולאתנול. הממשלה הציגה את זה כהצלחה אדירה, שתציל תעשיות בריטיות שהיו על סף קריסה. גם חלק מתומכי הברקזיט הביעו תמיכה בהסכם כדי להראות את ההצלחה של הפרויקט השנוי במחלוקת. לעומת זאת, באופוזיציה עדיין היו מי שביקרו את ההסכם כלא מוצלח בגלל שהמכס האמריקאי נשאר במקומו. כך או כך, סביר להניח שההסכם הזה הוא לא מה שיציל את סטארמר בדעת הקהל | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10

השלמת חוב קטנה: מהרגע שידם של הברקזיטרים נמצאה על העליונה במשאל העם של 2016, הסכם סחר עם ארצות הברית נחשב לגביע קדוש מבחינת ממשלות בריטניה. לא רק בגלל גודל השוק האמריקאי, אלא כדי להוכיח שאזהרת הנשיא דאז ברק אובמה, שללא האיחוד האירופי בריטניה “תעבור לסוף התור” בכל הנוגע להסכמי סחר עם מעצמת העל, הייתה רק הפחדה חסרת בסיס ושבריטניה יכולה להשיג הסכמים טובים גם לבדה. אחרי שממשלות השמרנים לא הצליחו להשיג הסכם כזה, לפני שבוע (ה’) קיר סטארמר הצליח להישען על עבודתם כדי להשיג הסכם חלקי תוך פחות משנת כהונה. יחד עם ההסכם עם הודו, הוא מבחינתו בטוח מרוצה.

הרצון בהסכם

עוד לפני שהנשיא דונלד טראמפ הכריז מלחמת סחר על כל מדינה שלא קנתה לשיטתו מספיק מארצות הברית, בריטניה רצתה כל הסכם סחר אפשרי ולו כדי להגיד שהיא השיגה אותו, בלי קשר לשאלה כמה הוא באמת מועיל וכמה הוא פגע בתעשייה המקומית. אבל ארצות הברית היא מקרה מעניין: קיר סטארמר לא לקח דוגמה ממקביליו במרכז-שמאל בעולם, כמו מארק קרני בקנדה או אנתוני אלבניזי באוסטרליה, שהשתמשו ברטוריקה אנטי-טראמפית כדי לצבור כוח אלקטורלי. הוא מעדיף להתגבר על מצבו העגום בסקרים בכך שיביא הישגים. לכן, הוא התחנף לטראמפ ככל הניתן, מה שהוליד לצורך העניין את ההזמנה מהמלך לצ’רלס לביקור מדיני שני של הנשיא בממלכה.

המטרה הייתה ברורה: להשיג לבריטניה הסכם סחר כדי להחריג אותה ממלחמת המכס. סטארמר לא זז מהמטרה הזו: פחות מיממה לפני ההכרזה על ההסכם, כשראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי קרא לסטארמר להצטרף למדינות אחרות שיעמדו נגד טראמפ בשל המכס על סרטים זרים, ראש הממשלה הסביר שהדרך הטובה ביותר להגן על תעשיית הסרטים הבריטית היא להגיע להסכם סחר במקום להחריף את העימות.

פרטי ההסכם

ואז, בשבוע שעבר (ה’), סטארמר וטראמפ קיימו שיחת טלפון מוזרה משהו בה סגרו את ההסכם. המסגור של ההודעה לעיתונות של דאונינג 10 נע סביב התרומה של ההסכם לתעשיית הרכב, שיוריד את המכס האמריקאי על 100 אלף הרכבים הבריטיים הראשונים (בקירוב למספר הרכבים שיוצאו לארצות הברית בפועל ב-2024) מ-27.5% ל-10%; לתעשיית הפלדה (שרק לאחרונה נזקקה להצלה של ממשלת בריטניה), בכך שהמכס על פלדה ואלומיניום שארצות הברית תייבא מבריטניה ירד מ-27.5% לאפס; ולמגדלי הבקר, שיזכו לייצא לארצות הברית בתנאים מקלים עד מכסה של 13 אלף טון, מבלי שהתקנים הבריטיים לייבוא בשר ייחלשו (העניין האחרון חשוב ביותר, שכן בכהונה הראשונה של טראמפ היה חשש שבריטניה תסכים להחלשת התקנים, ולייבא לדוגמה עוף שמנוקה בכלור). בתמורה, בריטניה תסיר את המכס על אתנול אמריקאי.

תמונה של קיר סטארמר בשיחת טלפון עם דונלד טראמפ, לצד אנשים נוספים
מה גודל ההצלחה? קיר סטארמר בשיחת הטלפון עם טראמפ (צילום: לורן הארלי, דאונינג 10)

ההודעה של הבית הלבן, למרות שידוע זה מכבר שתחת טראמפ האתר הרשמי משמש לתעמולה פוליטית של הנשיא, מבהירה שהסכם סחר חופשי מלא ומקיף זה לא, שכן אותו מכס אחיד לכל המדינות בגובה 10%, שהוכרז ב”יום השחרור“, עודו בתוקף. מה שכן, למרות שההודעה סיפרה שחלק מהמגבלות על ייצוא בשר לבריטניה הוסרו, אלו שעדיין נשארו הן “לא הוגנות” ו”לא מבוססות מדע” כלשון הודעת הבית הלבן, מה שמרמז שלפחות בחזית הזו סטארמר יצא כמנצח.

התוספות שלא מופיעות בהודעות לעיתונות לא רבות, והעיקרית שבהן היא הקלה על ייצוא של מטוסי בואינג מארצות הברית לבריטניה. בנוסף, הסחר בתרופות, עוד נקודה רגישה ביחסי הסחר בין שתי המדינות, והסחר הדיגיטלי עוד בשלבי המו”מ. בהתאם, באקספליינר של ה-BBC בנושא, אחת מכותרות הביניים הייתה “זה אינו הסכם סחר”.

ומה התרומה לתמ”ג הבריטי? קשה לדעת: הבנק המרכזי (בנק אנגליה) לא ידע להעריך. זאת, בזמן שהזהיר שהמכסים שטראמפ השית על הממלכה, בתוספת מלחמת הסחר עם סין, יפגעו בתמ”ג הבריטי.

התגובות

ממשלת בריטניה ניסתה לעבוד עם מה שיש לה. שר העסקים והמסחר ג’ונת’ן ריינולדס קיבל את הטענה שלא מדובר באמת בהסכם סחר, ושזוהי רק ההתחלה. ובהיעדר הערכות על התמ”ג, הוא הסביר שההישג שהושג הוא הצלת משרות בריטיות. הכוונה היא לכך שתעשיות הרכב והפלדה המתקשות קיבלו כניסה נוחה יותר לשוק עצום. סטארמר הבין שהוא לא יכול באמת לדבר על הסכם סחר, אז אתמול (ד’) בפרלמנט הוא דיבר על “הסכם סחר” עם הודו לעומת “הסכם משמעותי” (landmark agreement) עם ארצות הברית.

הדעות בימין תומך הברקזיט היו חלוקות. ראשת האופוזיציה קמי בדנוק טענה שבריטניה יצאה כשידה על התחתונה, מכיוון שבעוד בריטניה הורידה את המכסים שלה, המכס האמריקאי של ה-10% נשאר על כנו. שר הפנים בממשלת הצללים שלה, כריס פילפ, הפנה לדבריו של נגיד בנק אנגליה שאמר שעדיין המכסים על בריטניה נשארו גבוהים יותר מבתחילת השנה. אפשר לתהות אם נכון להשוות את המצב למה שקדם לכניסת טראמפ לתפקיד, ולא לאופן בו סטארמר שיפר את מצב בריטניה לעומת “יום השחרור”. מנגד, ראש הממשלה לשעבר בוריס ג’ונסון מיהר לקחת קרדיט על העובדה שההסכם הושג בזכות הברקזיט. כך עשה גם הלורד דניאל האנן השמרני, שבטור לטלגרף אמר שהברקזיטרים צריכים לאמץ את ההסכם הזה לחיקם שכן הוא יתרון של הברקזיט.

תמונה של ראשת המפלגה השמרנית הבריטית קמי בדנוק נואמת
הקטינה מההישג. קמי בדנוק (צילום: אדוארד מאסי, המפלגה השמרנית)

הטענה של הקבוצה השנייה, צריך להגיד, לא בלתי הוגנת: עוד לפני כהונת טראמפ הראשונה האיחוד האירופי וארצות הברית ניסו להגיע להסכם סחר וכשלו. היציאה מהאיחוד, על כל חסרונותיה, אפשרה את הדבר הזה. כמובן, הכל בסייגים: לא בטוח שהסכם סחר כה מוגבל היה שווה את הברקזיט. הסקרים מראים שרוב הבריטים מעדיפים את שותפת הסחר שמעבר לתעלה על פני זו שמעבר לאוקיינוס האטלנטי.

התנגדות נוספת להסכם הייתה בתחום החקלאות. ליז סאוויל-רוברטס, ראשת המפלגה הוולשית (פלייד קמרי) צייצה שסטארמר “מכר את החקלאים הוולשים כדי לפייס את דונלד טראמפ”. גם אחרים העלו את החשש שההקלות בייבוא אתנול אמריקאי ייצרו תנאים לא הוגנים לחקלאים הבריטים. השר ריינולדס מצדו אמר שמדובר בתנאי שוק סבירים ביותר.

לאן מכאן?

קשה לדבר כאן על בשורה מאוד גדולה. בריטניה לא קיבלה פטור ממכסי המגן הגבוהים של טראמפ. היא כן קיבלה קצת שקט תעשייתי בכמה תחומים, בעיקר תעשיות הרכב והפלדה. אבל העניין הוא שזה לא יעזור לנרטיב השלילי נגד הממשלה הזו. כפי שאמר בכיר במפלגת הלייבור לאחר הבחירות המקומיות: deliverism is death. או, אם לתרגם את רוח הדברים, הרעיון של התרכזות אך ורק בשיפור המצב מתוך הנחה שזה בתורו כבר יגרום לציבור לתמוך בממשלה הוא מתכון לאבדון. צריך גם לדעת לשווק את זה ולשכנע את הציבור שמצבו משתפר, מה שסטארמר פשוט לא מצליח לעשות. ההסכם הזה לא מהווה גיים צ’יינג’ר מהבחינה הזו.

וגם, עלולות להיות השפעות בתחום יחסי החוץ: חלק מהסעיפים שם לכאורה פוגעים בייצוא מסין לבריטניה, מה שכבר גרם לבכירים סינים להגיד לפייננשל טיימס שעלולות להיות לזה השלכות על הניסיות של שרת האוצר רייצ’ל ריבס לשפר את היחסים הכלכליים עם סין. בנוסף, סטארמר סימן לעולם שבריטניה היא שחקן שפועל לבדו. הוא ישמח לחתום על הסכמים עם הודו וארצות הברית ומול זה הוא גם עובד על הסכם חדש עם האיחוד האירופי, אבל הוא לא ייקח עכשיו חלק מאיזשהו מאמץ משותף להוריד את טראמפ מהעץ. האם זה צעד שישתלם? נצטרך לחכות ולראות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *