אכיפה בררנית?

האם הממשלה קידמה שיטת שיפוט שתיצור הלכה למעשה אכיפה בררנית? אם הקשבתם לשר המשפטים בממשלת הצללים רוברט ג’נריק, כנראה שכך חשבתם. מועצת השיפוט, גוף עצמאי שנותן הנחיות מחייבות למערכת המשפט, קבעה שיש לבקש חוות דעת מקדימה לפני גזירת דינם של מורשעים מקבוצות מסוימות, כדי לראות אם עונש מאסר אכן הכרחי. בין הקבוצות היה ניתן למצוא גם מיעוטים אתניים ותרבותיים. ג’נריק השתמש בכך כהוכחה שממשלת הלייבור מעוניינת בשיפוט של איפה ואיפה, למרות שגם שרת המשפטים שאבאנה מאמוד (בתמונה) גינתה את ההנחיות ודרשה מהמועצה לחזור בה. הדבר התפתח לפארסה בה גם הממשלה וגם האופוזיציה לא מילאו את תפקידן כיאות, וכניסת ההנחיות לתוקף נדחתה שעות לפני תאריך היעד. הממשלה מתכננת כעת להעביר חקיקה שלא תאפשר להנחיות האלו להתקיים בכל מקרה, אך שאלת התפקוד עדיין עומדת בעינה | צילום: בית הנבחרים הבריטי

אחד הכינויים שדבקו בראש הממשלה קיר סטארמר הוא Two Tier Keir. הרפרנס הוא למה שנקרא two tier policing, או בעברית אכיפה בררנית. טענות לכך שהמשטרה אוכפת את החוק באופן בררני נשמעת בבריטניה, בעיקר מצד ימין, הרבה לפני שסטארמר נכנס לתפקידו, אבל השם שלו, יחד עם מהומות סאות’פורט בהן נעצרו אנשים על כתיבת פוסטים שהיה חשש שיש בהם תוכן שמבעיר את השטח (דבר שחלק טענו שהיווה פגיעה בחופש הביטוי של הימין), גרמו לכך שהכינוי דבק בסטארמר. גם אם סטארמר הוא יוצא דופן בתחום, הרי שגם אם יש מדיניות של אכיפה בררנית, הרי שמבצעיה לא יכריזו עליה ככזו. גורמי האכיפה או הממשלה לא יבואו ויגידו: “המדיניות המוצהרת שלנו היא להעדיף קבוצה מסוימת על פני אחרת”. או שמא כן?

פרולוג

לפני שנתחיל בסיפור, צריך להכיר מוסד: מועצת השיפוט (Sentencing Council). זהו גוף שהוקם ב-2010, בדמדומי ממשלת גורדון בראון. מדובר בגוף ציבורי עצמאי, שמטרתו העיקרית היא לתת הנחיות לבתי המשפט באנגליה ובוויילס כיצד לשפוט ולחרוץ גורלות, ובתי המשפט חייבים לציית להנחיות אלא אם “זה לטובת הצדק שלא לפעול כך”. המועצה מצדה מחויבת לעקוב אחרי ביצוע ההנחיות וההשפעות שלהן – הן על הפושעים והן על הקורבנות. הגוף, כאמור, הוא עצמאי, ואת התשובות על מדיניותו הוא נותן בעיקר לפרלמנט, ולא לשר כלשהו.

במועצה ישנם שני סוגים של מינויים: הראשון הוא שיפוטיים, שנעשים על-ידי “זקן השופטים” (או במקרה הזה, זקנת השופטים, הברונית סו קאר) של אנגליה ו-וויילס – סוג-של נשיא בית המשפט הגבוה שם – באישור שר/ת המשפטים. השני הוא מינויים לא שיפוטיים, שנעשים על-ידי שר/ת המשפטים, בהסכמת זקנ/ת השופטים. מבין כל 14 חברי המועצה המכהנים כיום, אף אחד מהם לא מונה אחרי כניסת הממשלה הנוכחית לתוקף. למה זה משנה? כי זה אומר שבעצם שרת המשפטים הנוכחית שאבאנה מאמוד (מחמוד) לא הייתה מעורבת בבחירתו של אף אחד מהם.

מה קרה?

ב-5 במרץ מועצת השיפוט פרסמה הנחיות לגבי גזירת עונש מאסר. לפיהן, במקרים מסוימים יהיה צורך לבקש דוח מקדים טרם גזירת עונש כזה, שיתייחס לשאלות כמו מסוכנות וכדומה. המטרה היא למנוע מאוכלוסיות פגיעות להגיע לבתי הכלא אם זה לא נדרש. למשל, אם מדובר באישה בהיריון. זה לא נשמע לגמרי מופרך לרצות להפחית את אוכלוסיית ההריוניות בבתי הסוהר. הסעיף הספציפי הזה זכה לקריאות שמחה מצד פעילות בתחום. דוגמה נוספת היא עובדים סיעודיים.

אבל, סעיף אחד הוציא רבים מהכלים: בתי המשפט יבקשו דוח מקדים אם המורשע הוא “ממיעוט אתני, מיעוט תרבותי ו/או מקהילת מיעוט דתי”. זה כבר נראה לרבים כמו אכיפה בררנית, וניתן להבין זאת: למה בעצם לגבר לבן לא מגיע שינפיקו עבורו דוח מקדים שיגיד שהוא לא מסוכן ושנסיבות העבירה לא כאלה חמורות כך שהוא יוכל להימנע ממאסר? ניתן לטעון מנגד שחלק מהמיעוטים נעצרים משמעותית יותר מלבנים ביחס לאלף נפש (חלק אחר משמעותית פחות), ולכן אולי יש הטיה של המערכת נגדם. אבל גם אם אכן יש עוול כזה (וסביר לחלוטין שיש), התרופה שמצאו במועצת השיפוט נותן תחושה שיש מי שמגיע להם יחס מיוחד, בזמן שלבנים שהורשעו ימצאו את עצמם בסיכוי גדול יותר בכלא.

הטענות לאכיפה בררנית

מי שחגג על העניין היה בעיקר שר המשפטים בממשלת הצללים השמרנית, רוברט ג’נריק. אזכיר, שג’נריק הוא אדם שלהגיד שמפלרטט עם פופוליזם יהיה האנדרסטייטמנט של השנה, ורק התחלנו אותה. הוא טען בפרלמנט שמדובר בגישה של אכיפה בררנית – עד פה טענה סבירה – והאשים את שרת המשפטים מאמוד שהיא ומפלגתה לא מאמינות בשוויון בפני החוק. בחשבון הטוויטר של המפלגה השמרנית נכתב שקיר סטארמר רוצה להתייחס למיעוטים אתניים בצורה שונה.

יש רק בעיה אחת עם הטיעון הזה: הוא שקרי. ראשית, כפי שהוסבר לעיל, מועצת השיפוט היא עצמאית, ומאמוד לא הייתה מעורבת בבחירת אף אחד מחברי המועצה. למעשה, כל חברי המועצה המכהנים נבחרו במעורבות של שרי משפטים שמרנים. שנית, בלייבור בשלב מוקדם מאוד גינו את ההנחיות של מועצת השיפוט. עוד באותו יום מאמוד הבהירה שההנחיות האלו “לא מייצגות את עמדתי או את עמדת הממשלה”. למחרת היא כתבה למועצה ולא רק שדרשה מחבריה לשקול מחדש את המלצותיה, אלא גם הודיעה שהיא תשקול אם להשאיר את סמכויות המועצה על כנן כשזה נוגע לנושאים רגישים שכאלה. אם יהיה צורך, אמרה, היא גם תחוקק בנושא. גם שרים אחרים ביקרו את ההנחיות האלו, והיה ברור שעמדת הממשלה מהרגע הראשון היא נגד ההנחיות. בנוסף, כשהשמרנים היו בשלטון, גם להם היה חלק בעבודה מול המועצה שקידמה את ההנחיות האלו.

כל זה לא הפריע לג’נריק וגם לראשת האופוזיציה קמי בדנוק להיות העכבר שמספר לפיל כמה אבק הם עושים, ודרשו שהלייבור תשנה את החקיקה בנושא. למרות שזה בדיוק מה ששאבאנה מאמוד אמרה שבכוונתה לבחון את האפשרות. לא סתם, הדובר של קיר סטארמר מסר שלפני שמתחילים בשינויי חקיקה בכוונת הממשלה להמתין לתשובת מועצת השיפוט למכתב של מאמוד. אבל ג’נריק לא הסתפק בזה, וכצעד אקטיבי הודיע שהוא יאתגר את הנחיות המועצה בבית המשפט.

תגובת המועצה

מועצת השיפוט לקחה את הזמן שלה. התקנות היו אמורות להיכנס לתוקפן היום (ג’), אך ב-19 במרץ עדיין לא היו תשובות. זה אפשר לג’נריק שוב להפיץ שהזמן אוזל ל-Two Tier Keir. לפחות הפעם זה דמגוגי פחות. רק בשבוע שעבר (ו’), ארבעה ימים לפני כניסת ההנחיות לתוקף, המועצה טרחה להגיב. היא דחתה את הדרישה של מאמוד לבטל את ההנחיות הבעייתיות, בטענה שהן משקפות מענה לנתונים על היחס לו זוכים מיעוטים במערכת המשפט. עוד נאמר בתשובה שחוות הדעת רק תספק לשופטים יותר מידע ולא תקבע מראש את הדין עבור המורשעים. מאמוד וסטארמר לא השתכנעו, זעמו ואמרו שכל הפתרונות על השולחן כדי לטפל בזה, כולל חקיקה.

ג’נריק ביקר את הממשלה על כך שהיא “ישבה על הידיים” וחיכתה עד לשלב הזה כדי לעשות משהו, וכעת נראה שמאוחר מדי. הוא טען לגבי מאמוד שאו שהיה מדובר במדיניות שלה, או שהיא “נרדמה על ההגה”, ולסטארמר הוא המשיך לקרוא Two Tier Keir. כעת, הוא הזהיר, בריטניה תעבור למשטרה של אכיפה בררנית, ודרש מהשניים להציג חקיקת חירום בהקדם. זאת, במקביל לעתירה שהגיש מבעוד מועד לבית המשפט נגד ההנחיות.

לגבי דבר אחד ג’נריק צדק, וזה שהממשלה לא פעלה בזמן כדי למנוע דבר שהיא עצמה הצהירה שהיא מתנגדת לו. אבל אחרי שהתקבלה התשובה, כן היה ניסיון למהלך בזק: שלשום (א’) דווח שמשרד המשפטים עבד במהלך הסופ”ש על חקיקת בזק להצגה בפרלמנט עוד השבוע כדי למנוע מההנחיות האלו להיות בתוקף יותר מפרק זמן קצר. אתמול (ב’) סטארמר כבר אישר את זה בקולו.

לבסוף, אתמול בערב (סביב 17:00 שעון בריטניה) המועצה הודיעה שהיא תשעה את כניסת ההנחיות לתוקף. בפגישה בין מאמוד ליו”ר המועצה השופט לורד ויליאם דייוויס, האחרון הסביר שבמועצה לא מעוניינים להכניס הנחיות לתוקף כשמעליהן יש חקיקה שתהפוך אותן ללא חוקיות. החקיקה עדיין צפויה להתקדם, ובממשלה סבורים שיהיה אפשר להעביר אותו לפני פגרת הפסחא. ג’נריק מצדו טען שזה בזכות הדדליין להשיב לעתירה שהגיש.

סוף טוב הכל טוב?

בערך. אני לא מתכוון להיכנס לטיב ההנחיות האלו. הטיעונים נגדן ובעדן דיי ברורים. זה גם לא סוד שמערכות האכיפה והצדק הבריטית סובלות מהרבה בעיות. העניין הוא שהייתה הסכמה בין שאבאנה מאמוד לבין רוברט ג’נריק שההנחיות האלו לא טובות, ועדיין שניהם כשלו בתפקידם כשזו הנחת המוצא. מאמוד כשלה כי היא חיכתה עד לרגע האחרון כדי לפעול. לכל הפחות, היא הייתה יכולה להציב דדליין יותר מוקדם לקבלת תשובה לפני שתתחיל בחקיקת חירום, כדי לא למצוא את עצמה במצב המביך בו אנשי משרדה צריכים לעבוד בסופ”ש כדי לעבוד על הצעת חוק שצריך להעביר במהירות. הטענה של ג’נריק שהיא ישנה בעמידה לחלוטין עומדת במקומה.

ג’נריק, מצדו, כשל כאופוזיציה קונסטרוקטיבית, כזו שראשת מפלגתו בדנוק הבטיחה להיות. במצב בו יש הסכמה של הממשלה על העיקרון – שמדובר באכיפה בררנית – אופוזיציה קונסטרוקטיבית לא מאשימה את בעלי התפקידים שהם מעוניינים באכיפה בררנית. ניתן לטעון שבחוסר המעש שלהם הם כמעט הביאו על אנגליה ו-וויילס אכיפה בררנית, אבל להגיד שהם רוצים בה? ועוד להשתמש בכינויים שזכו לביקורת רבה סביב מהומות סאות’פורט כמו Two Tier Keir? כל אלו יצרו תחושה שג’נריק בעיקר רצה ליצור באזז סביב הרעיון של רדיפת גברים לבנים. לא ברור כמה זה הרשים, אבל זה מראה שג’נריק, לפני שהוא שר בממשלת הצללים של בדנוק, הוא פופוליסט, וייתכן מאוד שכזה שחותר תחתיה ומחכה לשעת כושר להפיל אותה. ובשביל זה יש את הרפורמה.