הסיקור של ה-BBC את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל ואת המלחמה בעזה בפרט מהווה עניין לוויכוחים כבר זמן רב. אבל הדבר עלה מדרגה בשבועיים האחרונים, לאחר שהתברר שסרט תיעודי ששודר בגוף השידור, שסיפר על המצב בעזה מנקודת מבט של ילדים מקומיים, היה בכיכובו של הבן של סגן שר בממשלת חמאס. לאחר מכן התגלו עוד בעיות בסרט, כמו תרגום המילה “יהודים” ל”ישראלים” ו”ג’יהאד” למאבק ב”כוחות הישראליים”, באופן שריכך את עוצמת האיבה של הדוברים. הדבר הביא לביקורת רבה, ולאחר שה-BBC רק הוסיף דיסקליימר בתחילת הסרט, הוא התקפל והסיר את הדוקו משירותי הסטרימינג שלו. זה כבר הביא לביקורת מצד שמאל. בכל מקרה, בהמשך התברר שחברת ההפקה החיצונית שילמה לאותו ילד שכר, ורבים חשים שלמעשה מדובר בתשלום לחמאס. כעת המערכת הפוליטית דורשת תשובות, חקירה חיצונית וראשים מתגלגלים מקרב ההנהלה. השאלה היא לאן ה-BBC ייקח את זה מכאן | צילום: ניצן כהן (התמונה מאוקטובר 2023)
כבר שנים רבות שיש ל-BBC שם רע בקרב ישראלים בכל מה שקשור לסיקור של ישראל בהקשר הרחב של המזרח התיכון. רבים רואים בו כלי תקשורת אנטי-ישראלי, חלק אפילו אנטישמי. מצב השם הורע עוד יותר מאז שהתחילה המלחמה בעזה. ולא רק ישראלים – גם בריטים רבים מצאו שהסיקור של תאגיד השידור הציבורי המפורסם מוטה באופן בוטה נגד ישראל ומתעלם מהעובדה שישראל נלחמת בארגון טרור שלא אכפת לו מחייהם של התושבים עליהם הוא אחראי, שלא לדבר על אזרחי אויביו. קרב שלם היה על הסירוב של תאגיד השידור להשתמש במילה “טרוריסטים” עבור חמאס. אבל השבוע הזעם הגיע לשיאים חדשים, בעקבות סרט דוקומנטרי בעייתי מאוד של ה-BBC.
מה קרה?
ענייננו ב”עזה: איך לשרוד אזור מלחמה” (Gaza: How to Survive a War Zone), סרט תיעודי שהופץ לצופי ה-BBC לפני כשבועיים. הסרט מראה את החיים ברצועה המופצצת דרך עיניהם של שלושה נערים פלסטינים. אחד מהם, שמשמש כמספר בשל שליטתו באנגלית, הוא עבדאללה, שבזמן הצילומים היה בן 13 (כיום בן 14). הרעיון היה להראות את המלחמה מבעד לעיניהם של ילדים, שמהווים את רובה של אוכלוסיית עזה. הפקת הסרט עלתה לתאגיד השידור 400 אלף ליש”ט.
עד פה, הפקה של ה-BBC על המלחמה. אפשר לא לאהוב את ההחלטה להתמקד דווקא במתרחש ברצועה, אבל זה לא הסיפור. יום לאחר עליית הסרט לאוויר, העיתונאי החוקר דייוויד קולייר פרסם ממצא מעניין: אותו עבדאללה אינו סתם נער אקראי שיודע אנגלית ושהמפיקים הצליחו ליצור עמו קשר. מדובר בבנו של איימן אל-יאזורי, סגן שר החקלאות בממשלת חמאס ומי שהחזיק בעוד כמה תפקידים בכירים בה. לפי הממצאים של קולייר, עבדאללה אומן על-ידי אביו להיות איש תעמולה שנים לפני המלחמה. כלומר, ה-BBC שידרו סיפורים שייתכן מאוד שנועדו להיות פרופגנדה של חמאס. בהמשך התגלה שגם שני הילדים האחרים לא נטולי קשרים לחמאס: השנייה היא בתו לשעבר של קצין במשטרת חמאס, והשלישי הצטלם עם חמושי חמאס. עם זאת, בשלב הזה עוד היה אפשר להגיד שבמציאות הפוליטית של עזה, בה ארגון טרור רצחני שולט ביד ברזל באוכלוסייה, קצת קשה למצוא ילדים שמתנגדים לחמאס.
A lot of the content was clearly staged. And the star of the show was a young Gazan boy called Abdullah –
Abdullah is from one of Gaza’s affluent families and narrates the hour long documentary. pic.twitter.com/Tf98hoa3GD
— David Collier (@mishtal) February 18, 2025
אבל יש דברים שאותם לא ניתן לתרץ: כשבוע לאחר שידור הסרט בפעם הראשונה, הטלגרף חשף שאחד מהצלמים הזוטרים בהפקה חגג את טבח 7 באוקטובר בזמן אמת (בנוסף לצלם אחר שחשף קולייר עצמו). יום לאחר מכן התגלה העניין שהוא ככל הנראה החמור ביותר: התרגום מערבית לאנגלית לא היה ממש נאמן למקור. בחלק מהמקרים, המילים “יהודי” או “יהודים” הוחלפו ב”ישראלים”, “ישראל” או “הכוחות הישראליים”, מה ששינה את הקונטקסט של הדברים. גם דברי הלל ל”ג’יהאד” של יחיא סינוואר הפכו בתרגום ל”התנגדות לכוחות הישראליים”. יצוין שכבר ב-2013 התקבלה החלטה ש”ישראלים” היא תרגום סביר ל”יאהוד”. אבל זה מעלה תהייה למה.
ההורדה מהסטרימינג
קצף רב יצא בעקבות הגילויים. ביום שבו קולייר חשף את ממצאיו, שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי דרשה ממנכ”ל ה-BBC טים דייווי הבהרות לגבי הבחירה בעבדאללה. יום לאחר מכן שרת התרבות הבריטית ליסה ננדי אמרה שבכוונתה לדבר על העניין עם ראשי ה-BBC. במקביל, שורת אישים (יהודים בעיקר) בתעשיית העיתונות הבריטית כתבה ל-BBC כדי לדרוש את הורדת הסרט משירותי הסטרימינג של תאגיד השידור (iPlayer) ופתיחה בחקירה עצמאית של מה שקרה שם – אם ב-BBC ידעו על הקשר לאיימן אל-יאזורי, למה לא ניתן גילוי נאות? ואם לא ידעו, אילו מנגנונים כשלו בדרך לידיעה?
ב-BBC ממש לא היו נלהבים בהתחלה להוריד את הסרט מה-iPlayer, והוסיפו בתחילת הסרט דיסקליימר לגבי שיוכו המשפחתי של עבדאללה ושלצוות ההפקה הייתה “שליטה הפקתית מלאה” בתוכן. עם זאת, במקביל, התאגיד גם שיגר הצהרה לציבור בה הובהר ש”לא עודכנו במידע הזה על-ידי המפיקים העצמאיים” של הסרט. שזה, במחילה, נימוק עלוב: מדובר בתאגיד חדשות, שאמור להצליב מקורות. להגיד שהם פשוט לקחו את הסרט כמו שהוא בלי לעשות בדיקה, זה פשוט לא מקובל. למעשה, ל-BBC יש מנגנון לסרטים המוגדרים “בסיכון גבוה”, במהלכו דמות בכירה במערכת החדשות צריכה לבדוק אותו טרם שידורו. לא ברור אם הסרט הנ”ל עבר את התהליך כיאות, או אם זה היה משנה משהו, אבל עולה החשש שבהנהלת ה-BBC פשוט התלהבו מהרעיון לשדר סרט מתוך עזה, שהם לא עשו בדיקה מקדימה.
יום לאחר מכן ה-BBC כבר התקפלו, והסרט ירד משירותי הסטרימינג. הובהר שיש רצון להחזיר את הסרט לשידור עם כל הדיסקליימרים הנחוצים, אבל שיש קודם לעשות בדיקה של הפארסה ולכן מוטב שעד אז הסרט לא יהיה באוויר. גם המהלך הזה זכה לביקורת: במרכז הבינלאומי לצדק לפלסטינים טענו שזהות אביו של עבדאללה “אינה שוללת את ניסיון חייו של הילד או פוסלת את עדותו”. כמו כן, מאות אנשי בידור חתמו על עצומה נגד החלטת ה-BBC, בטענה שהנחות מוצא כמו תמיכת משרת ציבור בעזה באלימות או אחריות של ילד למעשי הוריו מהווה גזענות.
מימון טרור?
אבל הייתה שאלה נוספת שעלתה: האם כחלק מהפקת הסרט, שולם כסף למשפחתו של איש חמאס? לא מדובר רק בסוגייה ערכית (למרות שצריך לזכור שמקבל התשלום אינו איש החמאס ישירות), אלא גם בפוטנציה משהו שמנוגד לחוקי הלוחמה בטרור. בהתאם, ראשת האופוזיציה קמי בדנוק דרשה להבין אם שולם כסף למשפחת אל-יאזורי. זאת, כחלק מביקורת רחבה יותר שלה על הטיית הסיקור של ה-BBC את המזרח התיכון, והבהירה שאם לא יינקטו צעדים משמעותיים בעניין המפלגה השמרנית תתקשה להמשיך לתמוך באגרת הטלוויזיה כמודל המימון שלו. מספר ימים לאחר מכן, היא קראה ליחידה ללוחמה בטרור במשטרה להתערב אם יימצא שאכן שולם כסף למשפחה. הדבר הדאיג גם את הממשלה, ושרת התרבות ליסה ננדי הבהירה לפרלמנט לפני שלושה ימים (ה’) שהיא מחפשת ערובות לכך שלא שולם כסף לחמאס, ושהיא הבהירה למנכ”ל ה-BBC מה הציפיות של הממשלה מהארגון.
באותו ערב כבר ניתנה תשובה: ה-BBC דיווח שממצאים ראשוניים של חקירה פנימית דווקא שולם כסף לעבדאללה, כשכר על עבודת הקריינות. הכסף שולם לאימו של עבדאללה, דרך חשבון הבנק של אחותו. חשוב לציין שאת הכסף לא שילם ה-BBC עצמו, אלא חברת ההפקה של הסרט. ועדיין, כפי שהגדיר זאת שר התרבות בממשלת הצללים סטוארט אנדרו, רבים הרגישו שמשלמי האגרה הבריטים “תמכו באופן לא ישיר בארגון טרור”. ה-BBC גם התנצל והודה בשורת כשלים – שלו ושל חברת ההפקה – בכל מה שנוגע להתייחסות לאל-יאזורי האב: חברת ההפקה לא העבירה את המידע למרות שנשאלה, וה-BBC לא עשה מספיק כדי לגלות את העניין בעצמו.
את ראש הממשלה קיר סטארמר הדבר תפס בביקורו בבית הלבן. כשנשאל על כך במסיבת העיתונאים לצד טראמפ, הוא אמר שהוא מוצא את הממצאים “מדאיגים”. ביום למחרת (ו’) ננדי הוסיפה שהיא קבעה פגישה דחופה עם ראשי תאגיד השידור ושבכוונתה “להפוך כל אבן” כדי להבין את ליבת הכשל. באותו יום, היחידה ללוחמה בטרור במשטרה המטרופוליטנית של לונדון אישרה שהיא שוקלת לבחון חשדות לעבירות טרור. רבים לא הסתפקו בכך, ודרשו שראשי האחראים ב-BBC יותזו.
רחשי הציבור
הסאגה הזו לא הרגיזה רק את השרים הרלוונטיים בממשלה ובממשלת הצללים, אלא חלקים רחבים בציבור. דייוויד קולייר האשים עוד בתחילת הדרך את ה-BBC בטיפשות ויוהרה על כך שחשבו שבכלל יוכלו להוציא מסמך אמין מהשפעות חמאס מתוך הרצועה. העיתונאי ג’ונת’ן סצ’רדוטי, הידוע בפעילותו נגד אנטישמיות, פרסם טור דעה בספקטייטור בו הראה כיצד היחס הראשוני של ה-BBC לעניין רק הראה כיצד אין שם רצון להשתפר בכל הנוגע לסיקור של ישראל.
יום לפני הודאת ה-BBC לגבי התשלום לעבדאללה (ד’), התקיימה מול משרדי ה-BBC הפגנה בה הוצגו שלטים שהציגו את תאגיד השידור כ”דוברים של טרוריסטים”. קולייר טען בפני המפגינים שהסרט הוסר לא בגלל שמדובר בתעמולה של חמאס, אלא “בגלל שהם נתפסו והפעם – לא היו להם תירוצים להתחבא מאחוריהם”. גדעון פאלטר, מנכ”ל הקמפיין נגד אנטישמיות, שיזם את ההפגנה, הוסיף שהגיע הזמן להתפטרויות ולחקירה עצמאית שתבחן את “ההטיה של ה-BBC נגד המדינה היהודית”. מייקל מרלו – שבנו ג’ייק הוא אחד מנספי 7 באוקטובר מפסטיבל נובה – אמר שבעבר תאגיד השידור “קיבל כבוד על הניטרליות והניטרליות שלו. אבל ה-BBC הזה כבר לא קיים יותר”.
Our protest outside @BBC in London is drawing to an end.
We have submitted a request under the Freedom of Information Act asking whether any payments made by the BBC in relation to its ‘Gaza How to Survive a War Zone’ so-called documentary went to Hamas or those associated with… pic.twitter.com/qmy3BEerjL
— Campaign Against Antisemitism (@antisemitism) February 25, 2025
לאחר ההתנצלות של ה-BBC, הרוחות סערו. דני כהן, בעבר בכיר ב-BBC וכיום אחד מהחותמים על המכתב נגד הסרט שהוזכר קודם, אמר שיש לאפשר חקירה עצמאית של ההטיה האנטי-ישראלית של גוף השידור. “זה לא אירוע בו ה-BBC יכול לבדוק לעצמו את שיעורי הבית”, הסביר. לוק אייקהרסט, בעבר עובד בחטיבת המחקר של ה-BBC וחבר פרלמנט מטעם הלייבור בהווה, כינה את המקרה “אחת הדוגמאות המזעזעות ביותר של ההטיה שלהם בסיקור המזרח התיכון”. גם דמויות אחרות עם קשרים ללייבור ביקרו את ה-BBC ודרשו פיטורים וחקירת משטרה. זאת בנוסף, כמובן, לביקורת מהימין, שתמיד היה יותר סקפטי כלפי ה-BBC, שהוציא לעצמו שם של יותר ביקורתי כלפי השמרנים מאשר כלפי הלייבור.
מחרתיים (ג’) טים דייווי יצטרך לענות על שאלות של ועדת התרבות של הפרלמנט. מי שתפקודם יעמוד לדיון הם שורת בכירים ממחלקת החדשות שהיו אמורים לדאוג שפאשלות מהסוג הזה לא יקרו.
לאן מכאן?
למרות שיש בעייתיות בסיקור שלו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא גם עשה דברים חשובים. ב-2019, זו הייתה התכנית “פנורמה” של אותו גוף שחשפה את עומק האנטישמיות שפשתה בלייבור תחת ג’רמי קורבין. בנובמבר האחרון הובאה שם גם כתבה על ההרס בקיבוץ מנרה בשל המערכה בצפון, עם מעט מאוד אזכורים למצב בלבנון. סטיבן פולארד, עיתונאי יהודי וימני, המליץ לצפות בדוקו אחר של ה-BBC על הסכסוך בטענה ששם נעשתה עבודה טובה בהצגת המציאות. למעשה, אם תבדקו, חלק מהקישורים פה הם ל-BBC מדווח על התקרית שהוא נמצא בלבה. מהשוואה לדיווחים בכלי תקשורת אחרים, לא חסר בסיקור הזה מידע או הקשר חשובים.
וגם, יש מקום לסיקור מתוך עזה עצמה. כן, זה פוגע בנרטיב הישראלי. כן, כשעושים את זה הדבר חייב לבוא עם ההקשר של 7 באוקטובר והאיום שחמאס מהווה. גם ליסה ננדי הסבירה שלמרות שאי-אפשר להטיל אחריות על עבדאללה למעשיו של אביו, אפשר לכל הפחות לתת לצופים את ההקשר הרלוונטי. וכמובן, זה צריך לבוא עם תרגום מהימן, ואם מנסים להביא את הסאבטקסט לדברים אז רצוי בצורה מהימנה יותר. ומעל הכל, בגלל שלתקשורת יש גישה מועטה לרצועה, זה צריך להיעשות במשנה זהירות. אבל חשוב לדעת גם מה קורה בתוך הרצועה, גם אם זה לא נוח. הכשלים פה הם לא בעצם עבודה על סרט שיביא תיעוד למצב שם, אלא החלטות שבמקרה הטוב הן רשלנות עיתונאית.
כל זה לא אומר שבתמונה הכללית אין בעיה בסיקור ה-BBC את ישראל, והופקו מספיק דוחות בנושא. למרות שיש מי שטוענים שהוא דווקא יותר מדי פרו-ישראלי, או סתם מתקפל בפני הימין, אין לי כוונה לשחק בסימטריה. אבל עדיין מדובר בגוף תקשורת בו העיתונאים עושים עבודה קשה מאוד כדי לנסות להביא מידע מהימן. אבל קרתה כאן תקרית שמעידה על שורת כשלים רציניים, או של הטיה או בשיקול הדעת. אבל היא גם מהווה הזדמנות, בהנחה שגורם עצמאי יחקור את העניין ויבין בדיוק מה קרה. השאלה היא אם הפעם ב-BBC ינצלו את ההזדמנות הזו כדי ליישם.