האם הממשלה הכריזה מאבק על החוואים הקטנים? אם תשאלו אותם, בהחלט כן: התקציב שהממשלה הציגה בסוף אוקטובר כלל גם ביטול הפטור ממס ירושה על נכסים חקלאיים בשווי של יותר ממיליון ליש”ט. זאת כחלק מהתכנית הכללית לסתום את החור התקציבי. החקלאים טוענים שזה יגרום להרבה מאוד חוות קטנות שעוברות מדור לדור לקרוס בגלל חוסר היכולת לעמוד בתשלומים. בממשלה, לעומת זאת, טוענים שרוב החוות בכלל לא ירגישו את החידוש. החקלאים כעת יוצאים למאבק עם אזהרות לעתיד הסקטור. בפוליטיקה הסיפור שמצטייר הוא הלייבור העירונית מצד אחד אל מול המפלגות מבוססות הכפרים מצד שני, במה שנראה כמו חוסר יכולת של סטארמר לשלוט בנרטיב | צילום: רקל מ’
קיר סטארמר עדיין לא חצי שנה בתפקיד וכבר נראה שהוא הספיק לריב עם כולם, כפי שעולה מסקרי דעת הקהל הלא מחמיאים באופן חריג. אם זה לא מספיק, כעת יש לו חזית חדשה: המגזר החקלאי, בדגש על החוואים הקטנים. הדבר נובע משינויים שהממשלה ביצעה במס הירושה, שלטענת החקלאים מהווה איום על חוות ותיקות שעוברות בירושה. בממשלה טוענים שרוב המשקים החקלאיים לא יושפעו מכך, אבל הסקטור כבר נכנס למחאה בקנה מידה מלא. וכעת רבים תוהים אם היה נכון להיכנס לעימות פוליטי עם המגזר שמייצר את האוכל שכולם אוכלים.
רקע
בסוף אוקטובר שרת האוצר רייצ’ל ריבס הציגה את התקציב החדש, ששם לעצמו שתי מטרות: הראשונה היא שיקום השירותים הציבוריים, מה שמצריך הוצאה ציבורית גדולה. השנייה היא איזון ספרי התקציב, בעקבות מה שלטענת הממשלה הוא חור פיננסי שחור שהשאירה הממשלה השמרנית הקודמת. כדי לקיים את שתי המטרות בו-זמנית בלי להגדיל את החוב באופן פסיכי, לא הייתה בררה אלא גם להעלות מסים. אחד מהם הוא מס הירושה, בין השאר באמצעות הכנסת נכסים מסוימים לרשימת הנכסים המחויבים במס הזה, אחד מהם הוא נכסים חקלאיים.
איך זה יעבוד? הממשלה פרסמה הסבר מפורט: פטור מלא ממס יהיה על עד מיליון ליש”ט משווי הנכס. על החלק ששווה יותר מזה יוטל מס ירושה בסך 20% (במקום 40% במסי ירושה על נכסים מסוגים אחרים), ויהיה ניתן לשלם אותו בפריסה של עשר שנים ללא ריבית במקום את הכל בבת אחת. בגלל עוד מרכיבים בחישוב, ייתכנו גם מקרים בהם שני אנשים שמורישים יחדיו נכס יוכלו לעשות זאת ללא מס ירושה גם אם שוויו הוא 3 מיליון ליש”ט. את החישובים תוכלו לראות בלינק, ולא ניכנס אליהם כאן. עוד יצוין שאם הירושה היא בין בני זוג הדבר נעשה ללא הטלת מס, ואם העברת הבעלות על הנכס תיעשה לפחות שבע שנים לפני המוות של הבעלים, הדבר יתחמק ממס ירושה. כל זה, חשוב להדגיש, ייכנס לתוקף רק באפריל 2026.
צריך להגיד שזה לא רק מאיזשהו רצון להיטפל למגזר החקלאי. יש מי שקונים שטחים חקלאיים כפרצה שמאפשרת להתחמק מתשלום מס ירושה. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא מגיש הטלוויזיה ג’רמי קלרקסון, שהודה ב-2013 שכך עשה. עם זאת, כפי שכבר תראו, אפשר להתווכח עד כמה המטרה מצדיקה את האמצעים.
ומה קרה אז ומה המשמעות לחקלאים?
באופן כללי השווקים לא עפו על התקציב של ריבס. אבל בקרב החקלאים, בדגש על החוואים הקטנים, זה ממש עורר חמת זעם. שורת איגודי חקלאים ועסקים באזורים כפריים גינו את הצעד בטענה שהוא יפגע במשפחות חוואים, בהן החוות עוברות מדור לדור, וגם יקשה על עמידה ביעדים הסביבתיים של בריטניה. בן שארפלס, עורך דין המתמחה בתחום החקלאות, תיאר את המס כ”הרבה יותר קטלני ממה שרבים מאיתנו ציפו”. לפי טום בראדשו, נשיא איגוד החקלאים הלאומי, הדבר ישפיע על שני שלישים מהחוות. יועץ מס הזהיר שכעת משפחות חוואים ייכנסו לקרבות פנימיים נוסח “יורשים” (ציטוט מהכתבה, לא צפיתי בסדרה) או לחלופין ייאלץ אותן למכור את הנכסים. ביקורת נוספת הייתה שלא מדובר במס שלא ישפיע רק על העשירים ביותר אלא יגיע לכולם כולל למשפחות שנמצאות במקום הרבה יותר נמוך בפירמידה.
הממשלה טענה שהנתונים הם אחרים, וממש לא שני שלישים. לדבריה, השינוי במערכת המס ישפיע בכל שנה רק על 500 הנכסים העשירים ביותר. על החוות הקטנות הדבר לא אמור להשפיע כלל. התוצאה: שלושה רבעים מהמשקים החקלאיים בכלל לא ירגישו את השינויים במערכת המס. במילים אחרות, מהומה על לא מאומה, לפחות לפי הממשלה. חשוב להגיד שזו לא רק עמדת הממשלה, וגם מומחי מס רבים לא משוכנעים שכל-כך הרבה חוות, בדגש על משפחתיות, יושפעו מהמס החדש. כמו כן, חלק סבורים שזה יסייע להרגיע קצת את שוק הקרקעות החקלאיות, שכן כבר לא ישתלם לקנות אותן לצורך התחמקות מתשלומי מס. ועל זה נוסיף שהפריסה האפשרית של המס תאפשר גם לחוות שכן יתבקשו להיכנס מתחת לאלונקה לשלם שיעור מס מאוד נמוך בכל שנה, ולא משהו שאמור למוטט את החווה.
ההתנגדות הפוליטית
לי אין את הכלים לקבוע אם הצדק לגבי ההשלכות נמצא עם החקלאים או עם הממשלה. אבל מה שבטוח זה שהחוואים לא השתכנעו. והם לא היו לבד: ראשת האופוזיציה קמי בדנוק הביעה התנגדות למס בטענה שהוא לא מנוגד לצורך של בריטניה שיותר מהאוכל שלה יגודל בתוכה, והזהירה שמדובר בלא פחות מסכנה לביטחון התזונתי של הממלכה. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי הזהיר שהשינויים במס ישפיעו על לא פחות מ-70 אלף חוות. המספר מבוסס על החוות ששוות מספיק כדי לעבור את תקרת המס, אבל זה רחוק מהמספר שיושפע בכל שנה. ההתנגדות מצד השמרנים והליברל-דמוקרטים ברור, שכן מדובר במפלגות שיש להם בסיסי מצביעים מובהקים באזורים הכפריים. גם אם הם היו חושבים שמס הירושה הזה הוא רעיון מבריק,
British farmers need our support in the wake of Keir Starmer’s cruel attack on family farms.
Go to https://t.co/do1NRQGGrF pic.twitter.com/3252piHHX2
— Kemi Badenoch (@KemiBadenoch) November 15, 2024
אבל לאור תוצאות הבחירות ביולי, הלייבור ניצחה ב-114 מחוזות בחירה חקלאיים, וכעת ישנו חשש שחברי הפרלמנט יאבדו את מושבים בבחירות הבאות אם לא יימצא פתרון אחר. כמו כן, לפי סקר, אפילו בקרב מצביעי הלייבור אין רוב לתומכי מס הירושה על האדמות החקלאיות. בהתאם, חברי הפרלמנט של הלייבור המייצגים אזורים חקלאיים נמצאים תחת לחץ אדיר. ובכל זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, אף אחד מהם עוד לא יצא בגלוי נגד המס.
מה שכן קרה זה ניסיון מטעם משרד החקלאות והסביבה להביא לקצת הקלות במס, לפחות לבני 80 ויותר. במשרד זועמים על כך שעודכנו שם על השינוי במס הירושה רק יום לפני הכרזת התקציב של ריבס, וכעת לפחות מנסים להקל ברוע הגזירה. אבל נכון לעכשיו, במשרד האוצר לא מוכנים אפילו לשקול את העניין.
תגובת התומכים
למרות שהם במיעוט, עדיין יש מי שתומכים בצעד הזה. למרות חילוקי הדעות בין המשרדים, שר החקלאות והסביבה סטיב ריד סיפר לסקטור עליו הוא אמון שרובו לא ירגיש בעניין. השר לחקלאות במשרד החקלאות והסביבה אמר ש”הרוב הגדול [של החוות] יהיה בסדר”. לכן, הסביר, על החוואים “להתייחס ברוגע” למהלכים של הממשלה. אתמול (ב’), כשהוא בפסגת ה-G20 בברזיל, ראש הממשלה קיר סטארמר התבקש להגיב לעניין בעצמו. הוא התעקש שרוב החקלאים לא יושפעו בכלל מהעניין הזה, וגם הזכיר שהם לא רק מתבקשים לתת אלא גם מקבלים תמורה בדמות השקעה בת 5 מיליארד ליש”ט במגזר החקלאי. אך איגודי החקלאים טוענים שהמספרים של הממשלה מטעים.
היו גם תומכים מחוץ לממשלה, חלקם עם טיעונים שקוממו אנשים לא מעט. כך למשל ג’ון מקטרנן, יועץ לממשלת הלייבור של טוני בלייר, אמר ש”צריך לעשות לחוואים באנגליה את מה שמרגרט ת’אצ’ר עשתה לכורים” – כלומר, לסגור אותם. זאת כי “זו תעשייה שאנחנו יכולים להסתדר בלעדיה”. אני חייב להגיד, אגב, שזה היה קטע מדהים, שכן הוא התראיין לערוץ GB News הימני, והמראיין ההמום נאלץ לעמת את מקטרנן עם העובדה שת’אצ’ר השתמשה בטקטיקות דיי אלימות מול הכורים, דבר שחסידיה לא פעם נוטים לשכוח לה. הדבר גם עורר סערה, ואפשר להבין: גם הכורים לא בדיוק אהבו את הניסיונות של ת’אצ’ר לסגור להם את הפרנסה.
This is absolutely outrageous from former Labour political advisor John McTernan:
“We can do to the farmers what Thatcher did to the miners. It’s an industry we could do without. We don’t need small farmers.” pic.twitter.com/xnGvOJ868S
— James Melville (@JamesMelville) November 11, 2024
החקלאים יוצאים למאבק
החוואים, אם כן, לא השתכנעו. לכן היום (ג’) הם יקיימו בווסטמינסטר הפגנה נגד המס. אלפים צפויים להשתתף, וחלק אפילו מדברים על בין 10,000 ל-40 משתתפים, במה שחלק כינו “פארמגדון”. ההפגנה צפויה להיות הגדולה ביותר על נושא הנוגע לקהילה הכפרית מאז 2004, אז חוקקו הגבלות על ציד לשם ספורט. למקרה שתהיתם, גם ג’רמי קלרקסון מתכוון להגיע. יותר חשוב, גם השר לחקלאות בממשלת הצללים השמרנית רובי מור הודיע על השתתפותו ולהביע תמיכה במפגינים.
האם החקלאים יצליחו במאבקם? קשה לדעת. האם הצעד של הלייבור הוא נכון, או לכל הפחות מוצדק בהתחשב בנסיבות? יכול להיות. כן יש צידוק להגיד שככל הנראה גם אם המצב לא ורוד כפי שהממשלה מציירת אותו, גם תגובת הנגד למס מוגזמת משהו. אבל הממשלה מאוד גרועה בלהראות את זה או שיש נחיצות בצעדים בה בחרה. היא לא מצליחה לשלוט בנרטיב, והוא נהיה הלייבור נגד החקלאים הקטנים. אם מוסיפים לזה שבתחילת השנה ממשלת הלייבור בוויילס הודיעה על כוונתה להעביר רפורמות שגם עוררו חמת זעם אצל החקלאים, הנרטיב הזה רק מתחזק. הלייבור מחזקת את מעמדה כמפלגה עירונית, לכל היותר של עיירות פועלים, ומנותקת לחלוטין מהכפרים.
כעת נצטרך לראות אם הממשלה תתקפל, תנסה לשלוט בנרטיב כדי לשכנע או תמשיך באותו קו בתקווה שהדברים יירגעו והחקלאים יראו שהשמיים לא נפלו. מה שבטוח זה שההתנהלות הפוליטית של הממשלה כרגע רחוקה מלהזהיר. זה עלול לעלות לה בהמשך.