“אנחנו גאים מאוד במחויבות ובתמיכה ארוכות השנים של הלייבור בזכות היהודים להגדרה עצמית במדינת ישראל”, אומר מייקל רובין, מנהל ארגון ידידי ישראל בלייבור, בריאיון בלעדי ליס מיניסטר. אך הוא גם מוסיף: “ישראל צריכה להיות ברורה יותר לגבי מה המטרות ארוכות הטווח והאסטרטגיה שלה” בעזה. שוחחנו על היחס של ממשלת קיר סטארמר למלחמה בעזה, הקווים האדומים שהארגון מציב מבחינתו לישראל וגם על הדרך קדימה | צילום: ידידי ישראל בלייבור
בראשית אוקטובר 2023 היה נראה שלאחר הבחירות הכלליות ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר ידלג בקלילות לתוך דאונינג 10 בקושי אתגר. אבל אז הגיע טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שטרפו את הקלפים, לא רק במזרח התיכון אלא גם בחלקים רבים במערב. עבור סטארמר זו הייתה תחילתו של כאב ראש רציני, שכן למרות שהוא ביקש לנקוט בקו פרו-ישראלי, חלקים גדולים במפלגה קראו להפסקת אש מידית. לאחר שבבחירות עצמן המפלגה הפסידה כמה מושבים לטובת עצמאים פרו-פלסטינים, היה נראה שהלחץ על סטארמר יגבר. ההקפאה החלקית מאוד של רישיונות ייצוא נשק לישראל נחשבת לחלק מכניעה ללחץ. בהתחשב בעובדה שבארץ הקודש גם ככה נוטים לראות במפלגות שמאל כעוינות יותר לישראל, לא פלא שממשלת הלייבור נראית לרבים כאנטי-ישראלית. אבל יש גם ידידי ישראל בלייבור.
הכוונה בפוסט הספציפי הזה היא לגוף ידידי ישראל בלייבור (באנגלית: Labour Friends of Israel, או בקיצור LFI), שכפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם תומכים בישראל ובמפלגת הלייבור במקביל (באופן רשמי מדובר בחברה בע”מ). זאת, תוך תמיכה בפתרון שתי המדינות, בהתאם לקונצנזוס בפוליטיקה הבריטית. מי שמנהל את הארגון מייקל רובין (בתמונה), שהתראיין לבלוג כדי להסביר את המורכבות של הלייבור מול היחס לישראל במציאות הנוכחית.
מה זה אומר להיות ידיד ישראל בלייבור?
“זה אומר שאנחנו גאים מאוד במחויבות ובתמיכה ארוכות השנים של הלייבור בזכות היהודים להגדרה עצמית במדינת ישראל. אנחנו שמחים על הרקורד של ישראל כבעלת ברית כלכלית וביטחונית קרובה של בריטניה, אבל גם כמגדלור של דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות מיעוטים במזרח התיכון. אנחנו עומדים עם כל הישראלים – יהודים ולא יהודים – שמבקשים לממש ולהרחיב את מטרת השוויון שהוצגה על-ידי דוד בן-גוריון וחבריו בהכרזת העצמאות”.
מה יש לך להגיד לישראלים שחוששים מהשמאל הבריטי?
“למפלגת הלייבור יש היסטוריה ארוכה של תמיכה בציונות וידידות כלפי ישראל. בשנותיה המוקדמות הלייבור העבירה החלטה שתומכת בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אפילו לפני שהממשלה עשתה זאת בהצהרת בלפור המפורסמת ב-1917. המייסדים של ידידי ישראל בלייבור ב-1957 שיקפו ריתוק מהפרויקט הציוני בשמאל הבריטי במחצית המאה העשרים, בעיקר בתמיכה הנלהבת ובכתיבה בעד ישראל של ראש הממשלה הרולד וילסון. שני ראשי הממשלה האחרונים מהלייבור – טוני בלייר (1997-2007) וגורדון בראון (2007-2010) – היו באופן אישי מאוד חמימים כלפי ישראל וראו אותה כביטוי להגדרה העצמית היהודית וכדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – גישות שהתגברו בזכות הקשרים החזקים עם והתמיכה מהקהילה היהודית בבריטניה”.
והיום?
“רבים מהקוראים שלך מודעים לאנטישמיות ולאנטי-ציונות הנלהבת שהתפשטה במפלגת הלייבור בשנותיו של ג’רמי קורבין. כשהפך לראש המפלגה ב-2020, קיר סטארמר הבטיח ‘לעקור’ את האנטישמיות ‘מהשורש’. מאז, קיר שינה את המפלגה ואת היחס שלה לחברי מפלגה יהודים, ושיקם את הידידות ארוכת השנים של הלייבור כלפי ישראל, תמיכה בפתרון שתי המדינות וגישה מאוזנת לסכסוך הישראלי-פלסטיני”.
חרבות ברזל
ובכל זאת, היו גם מהמורות. כפי שתואר קודם לכן, בספטמבר הממשלה החליטה להקפיא כ-8.5% מרישיונות ייצוא הנשק לישראל מחשש שנעשה בהם שימוש לביצוע פשעי מלחמה. בנוסף, סטארמר אישר בבית הנבחרים שנשקלת האפשרות להטיל סנקציות אישיות על השרים בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר, זאת בשל קריאתם ליישוב עזה בישראלים ולכאורה עידוד אלימות מצד מתנחלים קיצוניים נגד פלסטינים. לא בדיוק היחס שקיבלנו מרישי סונאק, מה שגרם כאן ללא מעט זעם. ביקשתי ממייקל רובין לספר אם הוא מבין את התחושות ברחוב הישראלי.
“במהלך מלחמת יום כיפור, ראש הממשלה השמרני טד הית’ הקפיא אספקת נשק גם לישראל וגם לאויבותיה הערביות”, הוא משיב. “הוא גם סירב לאפשר למטוסים אמריקאים שסיפקו נשק לישראל להשתמש בבסיסי צבא בריטיים. בדומה לכך, ראשת הממשלה השמרנית מרגרט ת’אצ’ר הטילה אמברגו נשק על ישראל שנמשך עד 1994, ומשכה הזמנה לישראל לתערוכת נשק של הצבא הבריטי. וגם ממשלת דייוויד קמרון הודיעה על השעיית חלק מרישיונות ייצאו הנשק לישראל במהלך מלחמת עזה ב-2014 (צוק איתן – אב”מ)”.
הנקודה ברורה: גם השמרנים עשו צעדים כאלו. אבל מה לגבי עכשיו?
“מאז כניסתה לתפקיד, ממשלת הלייבור עשתה מספר שינויי מדיניות מאכזבים בהקשר של המזרח התיכון, אבל המחויבות שלה לביטחון ולהגנה של ישראל נותרה משוריינת בברזל. לגבי ההגבלות על מכירת הנשק שהוכרזו בספטמבר, ידידי ישראל בלייבור הגיבו עם הכרזה שהאמצעים לא יסייעו להביא את הסכסוך הטרגי בעזה לסיום, תוך כדי שהוא שולח את המסר השגוי לאיראן. מאז, מספר צעדים אחרים – כולל שליחת כוחות בריטיים להגן על ישראל מהמתקפה הבליסטית של איראן והטלת סנקציות על המשטר האיראני בתגובה למתקפה הזו – הפגינו את המחויבות המתמשכת לביטחון ישראל ולהתמודדות עם האיום האזורי שמטיל המשטר האיראני”.
למרות המחויבות הזו לישראל, האם המצב הנוכחי במזרח התיכון יכול להימשך מבחינתכם?
“אנחנו מאמינים שהמצב עבור עזתים חפים מפשע הוא בלתי נסבל ושיותר מדי אזרחים איבדו את חייהם במלחמה הזו. נגרם יותר מדי סבל, גם לישראלים וגם לפלסטינים. ידידי ישראל בלייבור קוראים להפסקת אש, לשחרור מידי וללא תנאים של החטופים והגברת הסיוע לתושבי עזה”.
אתה רואה את תושבי עוטף עזה חוזרים עם הפסקת אש פשוטה?
“חלק מרכזי בעבודה של ידידי ישראל בלייבור היא להביא משלחות של חברי פרלמנט לישראל, במסגרתן הם יכולים לראות את המדינה בעצמם, במקרים רבים בפעם הראשונה. חלק שגרתי במסלול של הטיול כולל ביקור של קהילות בעוטף עזה או בגבול הצפון, במטרה שהמשתתפים יבינו את החיים בצל הרקטות ואתגרי הביטחון שעומדים בפני ישראל במשך עשורים. בספטמבר 2023 קבוצה של מועמדים לפרלמנט ביקרו בכפר עזה, שבועות ספורים לפני המתקפה המחרידה של 7 באוקטובר. כתוצאה מכך אנחנו – וחברי פרלמנט רבים – נשארו בקשר עם קיבוצניקים שהושפעו ממתקפות 7 באוקטובר, כולל כאלו שנעקרו מבתיהם ובמקרים מסוימים איבדו משפחה וחברים. אנחנו מבינים שהביטחון של הקהילות שלהם הוא תנאי מוקדם לכל שלום ארוך-טווח, במיוחד חוסר היכולת העתידית של חמאס וחזבאללה לאיים עליהן.
“לכן, ידידי ישראל בלייבור חולקים את ההשקפה של ממשלת הלייבור שלחמאס לא יוכל להיות תפקיד בשלטון בעזה. לישראל יש זכות וחובה להגן על אזרחיה באמצעות פירוק התשתיות הצבאיות והפוליטיות של חמאס בעזה. השימוש שלו בפלסטינים כמגנים אנושיים הוא נתעב”.
ומה לגבי ההתנהלות הישראלית? היא מקובלת עליכם במלואה?
“לישראל יש את האחריות לציית לחוק הבינלאומי, ואנחנו מודאגים במיוחד מהמצב בצפון עזה. ישראל צריכה להיות ברורה יותר לגבי מה המטרות ארוכות הטווח והאסטרטגיה שלה. ההצהרות המתסיסות של שרים מהימין הקיצוני מגבירות הדאגות הרציניות ממילא. ממשלת ישראל חייבת להגביר את מאמציה להקל על זרם לא מופרע של סיוע, להבטיח שהפלסטינים יוכלו לחזור לביתם ואסור שיוקמו התנחלויות בעזה”.
מתחים פנימיים
במפלגת הלייבור ישנו עוד ארגון: ידידי פלסטין והמזרח התיכון בלייבור. למרות שאין שם קריאה למדינה פלסטינית אחת מהנהר ועד הים, אלא עדיין לפתרון שתי המדינות, הגישה שם מן הסתם הרבה יותר עוינת לישראל. כך למשל, שם מעוניינים לראות אמברגו נשק מלא על ישראל. הדבר מדגיש שהלייבור היא מפלגה מגוונת ובעלת זרמים שונים. שאלתי את מייקל רובין איך היה להיות איתם באותה מפלגה בשנה החולפת.
“הרבה חברי פרלמנט תומכים גם בידידי ישראל בלייבור וגם בידידי פלסטין והמזרח התיכון בלייבור. ידידי ישראל בלייבור הם תומכים חזקים של ישראל ואנשיה, ואנחנו גם מאמינים שלעם הפלסטיני מגיעות הגדרה עצמית וריבונות לאומית. אנחנו מאמינים שפתרון שתי המדינות הוא האמצעי היחידי להבטיח את ביטחון ישראל ולשמר את האופי הייחודי שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית”.
איזו השפעה הייתה למלחמה על הלייבור?
“למרות האתגרים, יש רמה גבוהה של אחדות במפלגת הלייבור: כמעט כל חברי הפרלמנט של הלייבור פותחים בעמדה של רצון לראות את כל החטופים בבית, את המלחמה מסתיימת, הרבה יותר סיוע לאזרחים העזתיים ומעל הכל פתיחת דרך לעבר פתרון שתי המדינות. יש כמובן קצת קולות בשוליים, שלוקחים עמדות יותר קיצוניות, למשל תמיכה ב-BDS. אבל תחת ההנהגה של קיר סטארמר הם הודחו לשוליים ולא מייצגים את מפלגת הלייבור המחודשת”.