זו לא הייתה התגובה שקיוו לה בממשלה: אחרי ששרת האוצר רייצ’ל ריבס הציגה את התקציב, השווקים לא התנהלו באופן אופטימלי: ערך הליש”ט ירד והריבית על האג”ח הממשלתית עלה. עדיין לא מדובר במשבר כפי שהיה ב-2022, אך חדשות טובות עבור הממשלה אלו בטוח לא, גם בשדה הפוליטי אבל בעיקר בגלל שזה מקשה על הממשלה לעמוד ביעדים הפיסקליים שהיא עצמה הציבה. ריבס מנסה להיאחז במחמאות מקרן המטבע הבינלאומית, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה העיקרית | צילום: קירסטי אוקונור, משרד האוצר הבריטי
“זה לא כמו עם ליז טראס”, נאלצו עיתונאים רבים להדגיש אתמול (ה’). ואם הם היו צריכים לעשות את זה, אז סימן שלפחות לרבים זה הזכיר את ליז טראס. הכוונה שלי היא כמובן לתגובת השווקים לתקציב שהציגה רייצ’ל ריבס, שעכשיו כמו אחרי ה”מיני-תקציב” ב-2022, התבטאה בנפילת ערך הליש”ט ועלייה בריבית על אג”ח ממשלתית. התגובות היו הפעם מינוריות בהרבה מאשר לפני שנתיים, אבל בזמן שמה שהלייבור הבטיחה לעשות זה להחזיר לבריטניה את היציבות הכלכלית שלה, עושה רושם שהשווקים צריכים עוד ערובות.
קצת רקע
שלשום (ד’) שרת האוצר רייצ’ל ריבס הציגה את התקציב הראשון שלה, הראשון מטעם הלייבור זה יותר מ-14 שנה. נקודות ההנחה בתקציב הזה היו שיש לשקם את השירותים הציבוריים ולהחזיר את הצמיחה הגבוהה באמצעות השקעות, זאת לצד טענות על “חור שחור” עצום שהשמרנים השאירו בתקציב. התוצאה: יותר הוצאות ציבוריות, יותר הלוואות (אך רק כדי לממן השקעות) ויותר מסים. המסים, יצוין, היו אמורים להיות כאלו שלא יפגעו ב”אנשים עובדים” – מה שהיה ניתן לראות במס הירושה, מס רווחי הון וכו’ – אבל הייתה העלאה של הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי, שגורמי המקצוע הזהירו שיביא לגלגול ההוצאה אל אותם “אנשים עובדים”.
איך שלא יהיה, היה ברור שזה הולך להיות תקציב לא פשוט. בהתאם, בלייבור ניסו להכין את השטח עוד לפני הצהרת התקציב בפרלמנט. זה התבטא בכך שחברי הממשלה סיפרו שהולך להיות רע יותר לפני שיהיה טוב יותר, אבל גם בהצהרות חלקיות או הדלפות לתקשורת על חלקים מהתקציב עוד לפני שהייתה גרסה רשמית שלו. הדבר מנוגד לכללים הפרלמנטריים בבריטניה, לפיהם חברי הפרלמנט אמורים להיות הראשונים ששומעים על מדיניות ממשלתית, מה שגרר ביקורת מיו”ר בית הנבחרים.
אבל הייתה סיבה נוספת לעשות כן: למנוע תבהלה בשווקים, נוסח זאת של 2022. אז שר האוצר קוואזי קווארטנג הציג “מיני-תקציב”, שכלל המון הורדות מסים שהמימון להן היו אמור להגיע תחילה מהגדלת החוב, בתקווה שהצמיחה שתיווצר בהמשך כבר תחזיר אותו. הממשלה לא סיפקה נתונים של ממש, מה שגרם למהומה בשווקים. כדי למנוע הפתעות מהסוג הזה, הממשלה הנוכחית החליטה לספר על צעדים גדולים מבעוד מועד, וכך שוחררו לעולם הצהרות על הביטוח הלאומי והגמשת הכללים הפיסקליים לטובת השקעות, מבלי לאפשר חוב להוצאה יומיומית.
תיכף נגיע לעניין השווקים, כי הרי לשם כך התכנסנו, אבל צריך להגיד שלמרות שהממשלה הזו כן סיפקה נתונים, התחזיות של גורמי מקצוע לא הכי אופטימיות. ככל הנראה, לא יהיה מנוס מהעלאות מסים נוספות לפני הבחירות הבאות, ותחזיות הצמיחה לשנים הקרובות הן סולידיות משהו.
איך השווקים הגיבו?
בכל מקרה, הממשלה עשתה מאמצים כדי להימנע מתבהלה בשווקים. איך זה הלך? לא מדהים: הריבית על אג”ח ממשלתית ל-10 שנים עלתה ב-0.15 נקודות אחוז, ל-4.5%, ואז ירדה באיטיות. צריך להגיד שחלק מהעלייה הזו נעשה עוד לפני התקציב, כפי שהראה שר האוצר בממשלת הצללים ג’רמי האנט, כך שיכול להיות שהשווקים כבר עשו חלק מהתמחור עוד לפני הנאום של ריבס בפרלמנט. צריך להגיד דבר נוסף: מדובר אמנם בעלייה לא מחמיאה, אבל הגובה אליו הגיעה הריבית נראה כבר לפני שנה, תחת שר האוצר הקודם האנט. אז למעשה הריבית הייתה גבוהה יותר לעומת מה שהיה אחרי המיני-תקציב, אבל פשוט אז הזינוק היה חד בהרבה, מה שהעיד על תבהלה.
גם ביצועי הליש”ט היו רחוקים מלהרשים. המטבע איבד 0.81% מערכו מול הדולר ומול האירו. בשלושת הימים האחרונים הוא הספיק לאבד כבר 1.2% מערכו – שיא של שנה וחצי, שוב תחת השמרנים. גם במדד משוקלל, שמכניס לתוכו כמה מטבעות (כדי לא להביא להסחת דעת ממדינות אחרות), מדובר בנפילה שלא נראתה זה שנה וחצי. כמו כן, המיני-תקציב הביא לנפילה חופשית של 5% מול הדולר, מה שהביא את הלירה לשיא שלילי לפחות מאז 1971.
למה ההשוואות האלו לשמרנים? בעיקר כדי להדגיש שלפעמים הריבית על אג”ח ממשלתית עולה, וזה יכול לקרות תחת שתי המפלגות, וגם לא כל-כך מזמן. גם צריך לזכור, כפי שאומרים גורמים בשווקים עצמם, שייתכן שהיו פקטורים נוספים שהשפיעו על התנודות בשווקים מעבר לתקציב עצמו. ישנה פרשנות לפיה קשה לדבר פה על תבהלה, אלא יותר על תגובת “נחכה ונראה” שכן הצלחת התכנית הכלכלית של ריבס תתגלה רק בעוד כמה שנים. פירוש הדבר הוא שאנחנו לא מדברים פה על משבר בסדר גודל שיצריך את ריבס לפנות את מקומה, ולכן רצוי לקחת את העניין בפרופורציות המתאימות.
אז מה העניין?
אם אין פה איזה אירוע ענק, למה לכתוב על זה? ובכן, כי למרות שאנחנו לא מדברים פה על איזו נפילה חופשית, זו כן תוצאה לא אידיאלית. זה מביך פוליטית עבור שר/ת האוצר שככה השווקים יגיבו לתקציב, והתקווה היא לכל הפחות שמדדי הריבית והמטבע יישארו יציבים. מאחר שריבס היא שרת אוצר חדשה, למרות שיש לה רקע ככלכלנית בבנק המרכזי (בנק אנגליה), נראית כמי שאין לה מושג. כמו כן, למרות שלא מדובר פה באירוע בסדר גודל שיפיל ממשלות, יש כאלו שטוענים שאף שר אוצר, להוציא קוואזי קווארטנג, לא קיבל כזה יחס עוין מהשווקים.
וישנו גם העניין הזה של החיים האמיתיים. אם הריבית עולה, אז זה אומר שהממשלה תצטרך לשלם יותר כסף על החובות שלקחה. אם המטבע בירידה, אז יש לזה אפקט אינפלציוני. כמו כן, התגובה הייתה חריפה יותר ממה שקיוו, מה שמשפיע על כל התחזיות של החזרי החובות ושם את הממשלה בחצי הדרך לעבר שבירת הכללים הפיסקליים שהיא עצמה קבעה. כמו כן, ישנו חשש שהדבר יעכב את הורדת הריבית של בנק אנגליה. קשה להסתכל על משהו ממה שקרה פה כעל חדשות טובות, או אפילו ניטרליות. נצטרך כמובן לחכות ולראות איך השווקים יתייצבו, אבל הכיוון רחוק מחיובי.
ובשדה הפוליטי
האופוזיציה כמובן נהנתה להתנגח בריבס. ג’רמי האנט, שמנסה להגן על כהונתו כשר האוצר, צייץ: “השווקים מראים שאנחנו כבר משלמים מחיר על ההלוואות הנוספות של הלייבור”. רוברט ג’נריק, המתחרה על ראשות המפלגה השמרנית, כתב: “ריבס הבטיחה יציבות, אבל תקציב השפל ושפל שלה העלה את הריבית והוריד את הלירה. אותה לייבור ישנה”.
The markets today suggest we are already paying a price for Labour’s additional borrowing – meaning more expensive mortgages and higher debt interest payments for taxpayers. If you preach stability you should practice it… https://t.co/RYXvrlOF7i
— Jeremy Hunt (@Jeremy_Hunt) October 31, 2024
ריבס עצמה ניסתה להתנער מהשווקים: לדבריה, הם “זזים בכל יום נתון”, ומה שחשוב זה מה שהממשלה עושה. במילים אחרות, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. היא גם הביאה מליץ יושר: קרן המטבע הבינלאומית. זו אכן בירכה, בהתייחסות נדירה, על הרצון להוריד את הגירעון בטווח הבינוני, ומשוכנעת שבהמשך הוא גם יביא לעלייה בצמיחה הכלכלית. זה כבר שיחק לידיה של מפלגת הרפורמה הפופוליסטית, ששמחה להתנגד גם לקרן המטבע בתור גוף גלובליסטי שמנותק מהמציאות, כי עובדה שהשווקים מראים אחרת. איך שלא יהיה, הדבר מעיד או על יהירות מצד ריבס, שכן כל עוד המחמאות לא מורידות את הריבית הן חסרות ערך.
מה עכשיו?
עכשיו ממשיכים. הממשלה תנסה להתמודד עם העובדה שהיא הולכת להחזיר ריבית יותר גבוהה ממה שתכננה, ותקווה שהשווקים יתייצבו בחזרה. השווקים, צריך להגיד, אכן תנודתיים, אבל הם כן הביעו לכל הפחות ספקנות בתקציב של ריבס. השאלה היא איפה תתייצב המגמה: במקום יחסית גבוה ולא נוח, או במקום שלכל הפחות תאם את התחזיות הראשוניות של הממשלה ובכך יאפשרו לה ללכת לפי התכנית. אבל גם צריך לזכור שריצוי השווקים הוא לא מטרה אלא אמצעי, שיאפשר תקציב נוח יותר, שאיתו יהיה אפשר ליצור כלכלה שמיטיבה עם חיי האזרחים. לכן, השאלה היא לא איפה השווקים יתייצבו, אלא אם התקציב של ריבס יעבוד. לגבי זה, כפי שכבר הסברתי יש ספק.