מהלומה לא נעימה לקיר סטארמר: רוזי דאפילד, חברת פרלמנט מהלייבור, הודיעה על פרישתה מהמפלגה והמשך כהונתה כעצמאית. הסיבות שמנתה לכך היו המדיניות של קיר סטארמר, ההתנהלות הפוליטית הלא מוצלחת שלו והפרשות שנקשרו בשמה של הלייבור בשבועות האחרונים. מניעיה האמיתיים של דאפילד לא לחלוטין ברורים, וקשה להגיד איזו השפעה עתידית תהיה לכך מעמדו של סטארמר במפלגה. אבל הפרישה הזו כן מראה שלסטארמר יש עוד עבודה רבה לעשות כדי להצליח לייצב את הספינה | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
כשמישהו מביא לניצחון בסדר גודל שהביא קיר סטארמר בבחירות ביולי, אפשר לצפות שהוא יזכה לתקופת “ירח דבש” – לא רק בציבור, אלא גם בתוך מפלגתו. ירח דבש בציבור כבר ברור מזמן שאין לסטארמר, ואתמול (ש’) הדבר קיבל אשרור נוסף כשהתברר שהוא פחות פופולרי אפילו מראש הממשלה הקודם רישי סונאק. גם בתוך מפלגת הלייבור היה ברור שסטארמר לא יכול לנוח על זרי הדפנה, לאחר שמתפקדיה הצביעו נגד מדיניות הממשלה. אז האם לפחות בקרב חברי הפרלמנט של מפלגתו הוא יכול לקבל קצת טפיחות על השכם לאחר שהביא אותם לאן שהביא? מתברר שגם לזה הוא לא ממש יכול לקוות: אמש חברת הפרלמנט רוזי דאפילד הודיעה על פרישתה מהלייבור, במה שנראה כמו עוד הוכחה לשבריריות הניצחון שהשיג סטארמר.
קצת רקע
ביולי האחרון התקיימו בחירות, בהן הלייבור בראשות קיר סטארמר השיגה 411 מושבים מתוך 650 – 63.2% מהמושבים (ולמעשה יותר, אם מתחשבים בכך שחברי שין פיין לא תופסים את מקומם בפרלמנט). אלא שהניצחון המזהיר הזה הגיע עם 33.7% מהקול הפופולרי. טוני בלייר, בניצחון שלו ב-2005, שהיה שפל מבחינת קול פופולרי למפלגת שלטון, זכה ל-35.2% מהקול הפופולרי. ג’ון מייג’ור, בניצחון הדחוק שלו מבחינה פרלמנטרית ב-1992, קיבל 41.9%, וזו הייתה ירידה ביחס למערכת הבחירות הגרועה ביותר של מרגרט ת’אצ’ר (ב-1987, עם 42.2%). בפברואר 1974 הרולד וילסון זכה ליותר מושבים אבל לפחות הצבעות, ועדיין זכה ל-37.2% מהקולות. סטארמר למעשה גם שבר שיא שלילי מבחינת שיעור מהמצביעים הרשומים שבאו להצביע עבורו (בחנתי רק את המקרים מאז 1945). כמו כן, רבים מחברי מפלגתו זכו על הקשקש, בעיקר הודות לכך שמצביעים שמרנים עברו למפלגת הרפורמה. סטארמר אמנם ידע לנצל לטובתו את שיטת הבחירות הבריטית, והניצחון הוגן ועודנו מרשים, אבל זה כן העלה שאלה כמה יציבים היסודות שהקים.
קשה להגיד שלסטארמר היו חיים קלים עד כה. בחודש הראשון לכהונתו הוא התמודד עם מרד של כמה חברי פרלמנט מהלייבור שמחו על כוונתו להשאיר את המגבלות על קצבאות הילדים שהטילו השמרנים. זה דווקא נראתה כמו הזדמנות שסטארמר ביקש לנצל כדי להגביר את שליטתו במפלגה, שכן הוא השעה את אותם מורדים מהמפלגה, וכעת הם מכהנים כעצמאים. בנוסף, שרת האוצר רייצ’ל ריבס הרגיזה רבים כשהודיעה שכדי לסתום את החור הפיסקלי של המדינה בכוונתה לבטל את האוניברסליות של קצבאות החורף הניתנות לקשישים. בכנס המפלגה שנערך בשבוע שעבר, המתפקדים הצביעו (בהצבעה שלא מחייבת את סטארמר) נגד מדיניות זו. וחשוב יותר מכל, סטארמר עצמו נשא נאום בו בישר לציבור שעליו להכין את עצמו לכך שהחיים הולכים להיות קשים יותר לפני שיהיו קלים יותר. ועל כל אלו נוספה שורת שערוריות שבראשן הרבה מאוד מתנות שקיבלו חברי הלייבור, ובעיקר סטארמר עצמו.
ההתפטרות של רוזי דאפילד
וכעת אנחנו מגיעים לנושא העיקרי שלנו: ההתפטרות של רוזי דאפילד. מדובר בחברת פרלמנט שמכהנת מאז 2017, ואפילו הייתה לרגע מצליפת הסיעה של הלייבור, תחת סטארמר, אך נאלצה לפרוש תוך חודש לאחר שהתברר שהיא הפרה את כללי הקורונה. למרות שהיא נבחרה לפרלמנט כשהמפלגה הייתה בראשות ג’רמי קורבין, לדאפילד יש ברזומה גם פעילות פרו-ישראלית (ראו דוגמה), והיא בקשרים עם ארגון “ידידי ישראל בלייבור”.
בכל מקרה, אמש (ש’) דאפילד הודיעה הודעה דרמטית: היא פורשת מהלייבור, וכעת תכהן כחברת פרלמנט עצמאית. לפי הטיימס, שפרסם ראשון את הודעת ההתפטרות שלה, מדובר בפרישה המהירה ביותר ממפלגה לאחר בחירות כלליות בהיסטוריה הפוליטית המודרנית של בריטניה. זה, בלשון המעטה, לא בדיוק מחמיא לסטארמר. לפני שנעבור לסיבות להתפטרותה צריך להבין משהו: התמיכה בדאפילד בבחירות האחרונות במחוז הבחירה שלה, קנטרברי, אמנם ירדה, אבל היא עדיין הייתה מעל 40%. לכן, היא נמצאת במצב יחסית בטוח לעומת חברי פרלמנט אחרים ממפלגתה. כלומר, קשה להסתכל על זה כעל מישהי שקופצת מספינה טובעת. עם זאת, כן היו לה מחלוקות עם סטארמר בגלל חילוקי דעות עמו על יחס הלייבור לזכויות טרנס* (דעותיה של דאפילד דומות לאלו של ידידתה, הסופרת ג’יי קיי רולינג). עם זאת, הסיבה הזו לא מופיעה במכתב ההתפטרות, ודאפילד אמרה בריאיון לטיימס שזו לא הסיבה.
מכתב ההתפטרות
אז מה נכתב במכתב ההתפטרות של רוזי דאפילד? לדבריה היו לה המון “קשים אחרונים”, אבל המשמעותי מכולם הוא התנגדותה לצעדי המדיניות “האכזריים והלא הכרחיים” של ממשלת סטארמר, והתעקשותו של סטארמר להיצמד אליהם בלי קשר לשאלה עד כמה הם לא פופולריים בציבור או במפלגה. לדבריה, למרות שסטארמר מבטיח ש”כולנו בזה ביחד”, בפועל אלו לא חברי הפרלמנט אלא העניים ביותר שייפגעו ממדיניות זו. עבורה, זו לא “פוליטיקה של שירות” שהבטיחה המפלגה.
“The sleaze, the nepotism and the apparent avarice are off the scale. I am so ashamed of what you and your inner circle has done to tarnish and humiliate our once proud party”
Canterbury MP Rosie Duffield quits Labour pic.twitter.com/nWa49q9gri
— Sam Coates Sky (@SamCoatesSky) September 28, 2024
אבל יש עוד. ביקורת נוספת הועברה על התנהלותו הפוליטית של סטארמר. לדבריה, אחת הסיבות שהיא לא תמכה בו לראשות הלייבור ב-2020, לאחר התפטרותו של קורבין, הייתה שסטארמר לא הותיר עד אז חותם פוליטי כלשהו, ולא היה ברור לאיזה כיוון הוא מתכוון לקחת את המפלגה. כמו כן, היא הוסיפה, כשהוא ישב בממשלת הצללים של קורבין הוא לא דיבר נגד האנטישמיות שפשתה בלייבור והשאיר זאת לבקבנצ’רס כמוה. אחרי שנהיה לראש המפלגה, הוא לא ממש הנהיג כמו שנקט ביד נוקשה כדי ליישר את המפלגה לצרכיו, ולא ממש טרח להיוועד עם הבקבנצ’רס של המפלגה, חלקם מנוסים ממנו בהרבה מבחינה פוליטית, והיחס שלו לדיאן אבוט היה דוגמה בולטת. לאחר שנהיה לראש הממשלה, הוא הראה חוסר כישורים פוליטיים שזרקו למעשה לפח את העבודה הקשה של המפלגה לחזור לשלטון.
ולסיום השערוריות, שכללו מתנות ומינויים ספק ראויים. הדבר מבחינה דאפילד חיזק את זעמה על המדיניות הכלכלית של סטארמר: “לכפות הצבעה בעד הפיכת קשישים רבים לחולים יותר ונתונים יותר לקור בזמן שאתה והקולגות המועדפים עליך נהנים מכרטיסים משפחתיים במתנה לאירועים שרוב האנשים יצטרכו לחסוך קשה עבורם – למה אתה לא מראה את המנה ולו הקטנה ביותר של בושה?” זו הייתה רק דוגמה אחת. לכן, בכל אופן, היא לא חשה שהיא יכולה לספר לתושבי קנטרברי שהממשלה הזו מביאה שינוי. בשל כך החליטה לפרוש מהמפלגה, בתקווה שתהיה לה יום אחד סיבה לחזור.
ניתוח המכתב
אם שמים את המטען האידיאולוגי של דאפילד בצד, המכתב מספק פרשנות דיי מדויקת. ראשית, גם אם היו כאלו שהתבלבלו במהלך הבחירות הפנימיות בלייבור לגבי אופיו הפוליטי של סטארמר, היה דיי ברור מצעדיו הראשונים שהוא בעל עמוד שדרה פוליטי פריך מאוד. ולמרות שסטארמר עשה עבודה טובה בניקוי הלייבור מאנטישמיות (למרות שיש עוד עבודה בעניין), הוא כיהן בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין וניסה להפוך אותו פעמיים לראש הממשלה. כשנשאל למה הוא אמר לאלקטורט ב-2019 שקורבין יהיה “ראש ממשלה נהדר”, סטארמר הסביר שהוא היה בטוח שהלייבור תפסיד בבחירות אלו ושהוא רק רצה שקולגות טובים שלו יחזרו לפרלמנט כדי שהוא יוכל לשנות אותה.
וגם נראה שאם סטארמר הוכיח כאופוזיציונר אינסטינקטים פוליטיים לא רעים, כאלו שאפשרו לו לא רק להחזיר את הלייבור לשלטון אלא לעשות את זה עם רוב עצום מבלי להוציא יותר מדי תומכי לייבור מהבית – כראש ממשלה הוא קלולס לחלוטין. טעות אחר טעות, זחיחות לרוב והתנהגויות שהוא ביקר עליהן את השמרנים כשישב באופוזיציה מגיעות כעת ממנו וביתר שאת. קשה שלא להבין את מבוכתה של דאפילד מהסיטואציה. זאת בנוסף לכך שהוא אכן מתנהל באופן אוטוקרטי משהו כראש המפלגה.
השאלה שנשאלת היא כמה עקרונית הפרישה הזו. דאפילד כנראה לא מחפשת לנטוש ספינה טובעת, כי כאמור היא לא נמצאת על אחת כזו, וגם ככה אין בחירות באופק. היא כנראה גם לא מתכוונת לחפש ג’וב חדש, אחרת כבר הייתה מתפטרת מהפרלמנט. מצד שני, האם היא באמת לא הבינה לפני הפרישה שכל ההבטחות לגבי היצמדות לכללים הפיסקליים של השמרנים פירושן שהמדיניות הכלכלית לא תהיה הכי נחמדה בשלב הראשון, עם או בלי שערוריות במפלגה? בנוסף, היא קיבלה מאדם בודד תרומה בסך 10,000 ליש”ט לטובת קמפיין הבחירות שלה.
לכן, לא ממש ברור למה היא באמת התפטרה. המחשבה שלי היא שמסיבה כלשהי, שקשה להבין מהי רק מהמכתב, היא מעוניינת לפגוע בסטארמר. הוא נמצא בנקודה פגיעה עכשיו, ופרישה מהמפלגה כפי שנעשית כאן, לכאורה על רקע עקרוני, מהווה עוד פגיעה במעמד ראש הממשלה.
התגובות במערכת הפוליטית
באופוזיציה כמובן חגגו. “ממשלת הלייבור הזו כבר באי-סדר”, צייץ המועמד לראשות המפלגה השמרנית רוברט ג’נריק, “כורעת תחת משקלה של הצביעות המופרעת שלה”. טום טוגנדהאט, מועמד אחר לראשות המפלגה, כתב ש”רוזי דאפילד צודקת”, שכן סטארמר “משרת רק את עצמו”. המועמד השלישי, ג’יימס קלברלי, טען שדאפילד היא “פוליטיקאית עם עקרונות והיא צודקת שהצביעות של הלייבור הלכה רחוק מדי”. המועמדת האחרונה, קמי בדנוק, לא הגיבה נכון לכתיבת שורות אלו. גם מחוץ למפלגה השמרנית סחטו עד הטיפה האחרונה את ההתפטרות הזו. ריצ’רד טייס, סגנו של נייג’ל פרג’ בהנהגת מפלגת הרפורמה, כינה את מכתב הפרישה: “ניתוץ הרסני של סטארמר על-ידי חברת הפרלמנט שלו […] רוזי דאפילד”.
Devastating demolition of Starmer by his Labour MP Rosie Duffield
Must read …. pic.twitter.com/IHwVd0ddOd
— Richard Tice MP (@TiceRichard) September 28, 2024
אבל היו גם כאלו שהטילו ספק בכוונותיה של דאפילד. חברתה למפלגתה (עד אתמול), נאדיה ויטום, ביקרה את דאפילד על עמדותיה הטרנספוביות, וטענה שבמקום לתת לה את הפריבילגיה לפרוש מהמפלגה, היה צריך להשעות אותה ממנה כבר מזמן. העיתונאי איאן דאנט תהה על כך שהיא נזכרה שיש לה עקרונות רק אחרי הניצחון בבחירות, והעיתונאי בן קנטיש הזכיר שלדאפילד עצמה לא הייתה בעיה להישאר במפלגה כשהיא נחקרה על-ידי נציבות השוויון וזכויות האדם בשל האנטישמיות שנמצאה בה. משתמשים אחרים ברשתות הזכירו שלה עצמה אין בעיה עם תרומות גדולות.
לסיכום
כשקיר סטארמר החליט להשעות מהמפלגה חברי פרלמנט שהצביעו נגד הממשלה בעניין קצבאות הילדים, הדבר כנראה שיחק לידיו כחלק מהאופן בו הוא מנקה את השורות מהשמאל הקשה. אבל הפרישה של רוזי דאפילד היא שונה: זו לא פרישה שסטארמר תכנן. באיזשהו מקום, היה לו גם נוח שתהיה לו מישהי במפלגה שתדחוף ימינה בכל מה שקשור ליחס לטרנס*, נושא שבו נוח לפוליטיקאים לשחק כדורגל פוליטי בלי לחשוב על בני האדם שנפגעים מכך. האופן שבו היא ניסחה את מכתבה, גם אם היא לא באמת עשתה זאת מסיבות אידיאולוגיות, עלול לדחוף חברי פרלמנט אחרים לחשוב על המשך כהונתם כחלק מהלייבור של סטארמר.
השאלה היא כמובן עד כמה זה ישפיע: לפי דן הודג’ס, הפרשן הפוליטי של הדיילי מייל, הפגיעה תהיה אם כבר בדאפילד עצמה. זאת משום שלא ניתן ברצינות להיבחר ולפרוש לאחר שלושה חודשים ולצפות לאיזשהו מומנטום. אכן סביר מאוד להניח שבבחירות הבאות דאפילד לא תיבחר שוב, אם בכלל תנסה להתמודד. אבל נצטרך לחכות ולראות אם דאפילד בחרה תזמון טוב לפרישה הזו כדי לפגוע במעמדו של סטארמר בתוך הלייבור עוד יותר. היא מן הסתם לא תתחיל עכשיו גל התפטרויות כמו זה שהביא להתפטרות בוריס ג’ונסון מראשות הממשלה, אבל קשה לדעת לאן האדוות יגיעו בטווח הרחוק.
כך או כך, הדבר מראה שעם כל הניסיונות של סטארמר להדק את אחיזתו במפלגה, המשימה שהטיל על עצמו רחוקה מביצוע. ויותר מזה, הוא לא צריך רק לנהל את המפלגה, הוא צריך גם לשפר את האופן בו הוא מתנהל כפוליטיקאי. כרגע, המצב רחוק מלהיראות כאילו סטארמר שולט בהתרחשויות או אפילו משיג עליהן שליטה. גם אם דאפילד היא לא התפרקות של החומה, היא כן עלולה להראות שאכן, כפי שרבים חושבים, הרוב של סטארמר הרבה פחות קשיח ממה שנראה בתחילה.