By: אוריה בר-מאיר Posted on
את מערכת הבחירות הזו מפלגת הרפורמה של נייג’ל פרג’ התחילה על הגל, אבל עכשיו נראה שהוא מתחיל לדעוך מעט, בעקבות שורת אמירות שערורייתיות של פרג’ עצמו ושל חבריו למפלגה. פרג’ הרגיז רבים כשאמר שהמערב אשם בפלישה הרוסית לאוקראינה בכך ש”התפשט מזרחה” ונתן לפוטין תירוץ לפלוש. במקביל, התקשורת חושפת כבר שבועות אמירות בעייתיות של מועמדים לפרלמנט מטעם המפלגה או אנשים ממטה המפלגה, שאומרים דברים גזעניים, מיזוגיניים או סתם חושבים שבריטניה לא הייתה צריכה להילחם בגרמניה הנאצית. השמרנים כעת מנסים להשתמש בשורת השערוריות האלו כדי לנסות להחזיר חלק מהתומכים שנטשו אותם לטובת פרג’ חזרה הביתה. האם זה יצליח? קשה לדעת, אבל חלק מהנתונים מראים שהמצב לחלוטין לא תורם למפלגת הרפורמה. ומה יש לפרג’ עצמו להגיד? הוא מאשים את הממסד בקונספירציה נגדו | צילום: גייג’ סקידמור

הבעיה העיקרית של השמרנים היא פחות מפלגת הלייבור, והרבה יותר מפלגת הרפורמה של נייג’ל פרג’, שמביאה רעיונות ימין פופוליסטי. הסיבה לכך היא שבשל העובדה שהסקרים מראים שהיא מצליחה לגנוב הרבה מאוד קולות מהשמרנים, אלו צריכים להחליט אם הם מנסים לפנות למה שנשאר מהבייס שלהם או לנסות לפנות למרכז הפוליטי כדי לגנוב קולות. אלא שבשבוע האחרון גם במפלגת הרפורמה לא הכל שמשי ונעים, לאחר שהתברר שגם לפופוליסטים יש דברים שלא כדאי להגיד.

הסערה של פרג’

נתחיל עם מה שהיה לראש המפלגה עצמו, נייג’ל פרג’, להגיד. בשבוע שעבר הוא התארח ב-BBC ואמר שהוא הזהיר עוד לפני עשור שבגלל ה”התפשטות” של האיחוד האירופי ונאט”ו מזרחה, הדבר ייתן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין תירוץ לפלוש לאוקראינה. לדבריו, המלחמה היא אשמתו של פוטין, אבל המערב הוא זה שיצר את הפרובוקציה שהתחילה את הפלישה לפני שנתיים. פרג’ רצה להראות בכך שיש לו אינסטינקטים פוליטיים טובים יותר משל כל אחד אחר, אבל האפקט שנוצר היה אחר. מעבר לעניין ה”התפשטות”, כאילו המדינות שנוספו לאיחוד ולנאט”ו לא רצו בכך, הדבר גרם לפרג’ להיראות כאפולוגטי לפוטין. המראיין ניק רובינסון אמר לפרג’ שהוא “מהדהד” את מילותיו של פוטין.

עכשיו, צריך להבין: הטענה שהמערב בהתנהלותו לא בדיוק סייע למצב באוקראינה היא משהו שלחלוטין אפשר להגיד. גם ראיתי פרשנויות שאומרות שהמערב התנהל בצורה לא חכמה במזרח אירופה באופן שנתן לפוטין תירוץ. גם פרג’ הדגיש שמדובר בתירוץ ובאשמתו של פוטין. אבל קשה להגיד שפרג’ התנהל בחוכמה. ראשית, דיי ברור שפרג’ השתמש בעניין הזה לא כאיזה גאו-פוליטיקאי גאון, אלא כדי להשתמש במשרוקית הכלבים שלו נגד הגלובליסטים הנשקפים במשרדים של האיחוד האירופי ונאט”ו בבריסל באמצעות הטענה שהם היו צריכים להתנהג באופן שלא ירגיז את פוטין. בנוסף, לאור התקיפה של מרגל רוסי לשעבר בנשק כימי על אדמת בריטניה, ככל הנראה על-ידי משטר פוטין, יש בבריטניה סנטימנט חזק נגד השלטון הרוסי.

רוצה לומר: גם אם נחליט לצורך הדיון שפרג’ צודק בניתוח – דבר שבעייתי לעשות אם אנו דוגלים בזכות של מדינה ריבונית להצטרף לארגונים בינלאומיים כרצונה – הוא לא התנהג בתבונה, בטח שלא פוליטית. הוא נראה לרבים כמי שממשיך בקו פופוליסטי ועוד כדי לתת גב למי שנחשב לאיום רציני על בריטניה. לכן, הוא זכה להתקפות.

התגובות

כל המפלגות ששו לתקוף דבריו של פרג’. ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר כינה את דבריו של פרג’ “מתועבים” ואמר שלעמוד מאחורי אוקראינה זה “לעמוד עבור החופש שלנו”. ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי הדגיש שהאחריות כולה היא על פוטין ועל ממשלו לבדם. אבל מי שבאמת שמחו על העניין היו השמרנים, שלשם שינוי היו בעמדה שתוקפת במקום בעמדה שמתגוננת, והפעם בלי להיראות נואשים. ראש הממשלה רישי סונאק השווה את פרג’ לנוויל צ’מברלין שניסה לפייס את היטלר. שר הפנים ג’יימס קלברלי אמר שפרג’ “מהדהד” את דבריו של פוטין ושר ההגנה לשעבר בן ולס האשים את פרג’ בגילויי סימפתיה לפוטין. למעשה, מי שמסכים עם פרג’ בעניין הזה הוא ג’ורג’ גאלוויי, ראש מפלגת הפועלים מהשמאל הפופוליסטי, שפשוט יגיד כל דבר אנטי-מערבי אפשרי. לא בדיוק חברה טובה להיות בה.

פרג’ לא חזר בו: בטור לטלגרף הוא טען שניק רובינסון הוציא את דיבתו כשאמר שהוא מהדהד את דבריו של פוטין, ושהוא מעולם לא היה תומך של נשיא רוסיה המכהן. הוא גינה את הפלישה לאוקראינה, אבל חזר על כך שבהתנהגותו המערב “שיחק לידיו של פוטין”. לדבריו הוא רק “אמר את האמת” וסיים את הטור בשאלה על מי הקוראים סומכים יותר: עליו, שחזה את המתקפה של פוטין, או על “הפוליטיקאים של הממסד” שאפשרו לזה לקרות.

כשזה לא סייע להוריד את האש נגד מפלגת הרפורמה, מנכ”ל המפלגה ריצ’רד טייס הראה שהארכיון אף פעם לא שוכח, ושיתף כותרות מהעבר שהזכירו שבמהלך משאל העם על החברות באיחוד האירופי בוריס ג’ונסון – שכראש ממשלה הוביל את הסיוע לאוקראינה והצטרף לגינויים נגד פרג’ – האשים את האיחוד האירופי בסיפוח קרים לרוסיה ב-2014. פרג’ גם טען נגד ג’ונסון שהוא “התחזה לשמרני אבל משל כחבר המפלגה הירוקה”. וכדי להרגיז את כולם עוד קצת, פרג’ אמר שעל נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להיכנס למשא ומתן עם רוסיה כדי להציל את ארצו.

סערות של אחרים

אבל נייג’ל פרג’ הוא לא היחידי שיוצר סערות. גם הרבה מחברי מפלגתו אומרים דברים בעייתיים. כך למשל אנדרו פרקר, מתנדב בקמפיין של המפלגה במחוז הבחירה קלקטון, בו פרג’ מתמודד. השבוע ערוץ 4 חשף שפרקר הציע שהפתרון למבקשי מקלט שנכנסים באופן לא מוסדר לבריטניה דרך תעלת למאנש הוא לירות בהם; קרא לרישי סונאק “פאקי” (מונח גזעני שלרוב מופנה כלפי אנשים ממוצא פקיסטני, אבל גם לאנשים אחרים מדרום-מזרח אסיה, שנחשבת לכה בוטה שהיא מוחלפת במונח “P-word”); טען שהאסלאם הוא “כת” ושיש להפוך את המסגדים לפאבים ועוד. עוד נחשף שג’ורג’ ג’ונס, שמנהל את אירועי המפלגה, אמר שמחוז הבחירות של פרג’ נבחר להיות קלקטון כי בו יש “אנגלים נאותים” בניגוד ללונדון בה “אתה זר במדינה שלך”. עוד הוא אמר במפלגה גינה שוטרים ששמו דגל גאווה על הרכב שלהם ואמר שהם “יהיו הראשונים עם הפנים לקיר” במקרה ש”המוסלמים ישתלטו”.

אבל תראו את מי פרג’ ממש שולח לפרלמנט. בריאיון לעיתון i, מועמד המפלגה ג’יימס גאן סיפק פנינים כמו “נערות צריכות להיות מודעות לכך שהפקרות לא מושכת”, שגברים ונשים לא יכולים להתנהג באותו אופן ושחיסוני קורונה עלולים “להכניס משהו נבזי לגוף”. המפלגה נאלצה למשוך את תמיכתה ממועמדה ריימונד סיינט, לאחר שהתברר שהוא היה בעבר חבר ב-BNP, מפלגת ימין קיצונית שגורמת לנייג’ל פרג’ להיראות כמו פעיל אמנסטי. מוקדם יותר החודש איאן גריבין אמר שבריטניה הייתה היום במצב טוב יותר לו הייתה מקבלת את הצעתו של היטלר להיות ניטרלית, הצהרה שלאחר מכן אמר שהוצאה מהקשרה. גם המועמד ג’ק ארון דיבר על היטלר ואמר שהוא “מבריק כמו שהוא היה רשע מוחלט”, שנשיא סוריה בשאר אל-אסד “עדין מטבעו” ושהשימוש של פוטין בכוח באוקראינה הוא “לגיטימי”. בקיצור, לא בדיוק אנשים שמוסיפים כבוד למפלגה.

התגובות

רוב התגובות הגדולות הגיעו בעקבות התחקיר של ערוץ 4. בתחילה נייג’ל פרג’ מיהר לגנות את האמירות שהוצגו בו, ואמר שכל המעורבים לא יהיו יותר חלק מהקמפיין. זה היה יותר מהר ממה שלקח לרישי סונאק להשעות את חברי מפלגתו שהסתבכו בשערוריית ההימורים, תגובה שהגיעה רק כעבור ימים. אבל זה לא מנע מהתגובות להגיע. “אני חושב שזה מראה משהו על התרבות בתוך מפלגת הרפורמה”, אמר סונאק, שהדגיש עד כמה המילה “פאקי” פוגענית וכמה כאב לשתי בנות הוא נגעל מרטוריקה כזו. סטארמר, שמתגאה באופן בו ניקה את הלייבור מהאנטישמיות שפשתה בה תחת ג’רמי קורבין, העלה שאלות לגבי יכולות המנהיגות של פרג’.

מהר מאוד, כנראה אחרי שהבין שהמתקפות לא פוסקות, פרג’ שינה את הטון. הוא טען שאנדרו פרקר הוא כנראה שתול בתשלום, על-סמך כך שבאתר האישי של פרקר כתוב שהוא שחקן. פרקר טוען שהוא עשה זאת כעבודה צדדית, ושבכל מקרה אף אחד לא שילם לו. עוד פרג’ הוסיף שכל החשיפה הזו של ערוץ 4 היא ניסיון של תקשורת המיינסטרים לפגוע במפלגתו. למרות שריצ’רד טייס השמיע האשמות דומות, הוא אישר ששלושה אנשים הושעו מתפקידם בקמפיין של המפלגה, ביניהם ג’ורג’ ג’ונס.

אבל פרג’ מכוון יותר רחוק, ומאיים לתבוע את החברה Vetting.com, שתפקידה הוא לסנן את מי שמעוניינים להתמודד מטעם המפלגה כדי שלא יהיו בושות כאלו. לפי פרג’, מדובר בעוד קשר של הממסד נגד מפלגתו, שכן בעבר ליו”ר החברה היו קשרים עם בוריס ג’ונסון. אבל החברה פשוט הסבירה שהעובדה שסונאק הפתיע את כולם עם בחירות בקיץ לא אפשר לה לבחור כראוי יותר מ-600 מועמדים להציב ברחבי האי הבריטי. באותו ריאיון ל-BBC שהוזכר קודם, ניק רובינסון עקץ ושאל את פרג’ אם הוא באמת חושב שהוא יכול לקצץ 140 מיליארד ליש”ט מההוצאה הציבורית אם הוא לא מסוגל אפילו לנהל תהליך ברירה ראוי.

המשמעויות

המפלגה השמרנית ללא ספק שמחה על הסקנדלים האלו, שלשם שינוי לא קשורים אליה. רבים במפלגה ומחוצה לה סבורים שייתכן, למשל, שהאמירות של פרג’ בנושא אוקראינה יגרמו לחלק מהמצביעים שנטו להצביע למפלגת הרפורמה לשקול בכל זאת להצביע לשמרנים. זה לא בלתי סביר, בהתחשב בכך שלפי סקר רוב הבריטים תומכים באוקראינה ובו בזמן משוכנעים שפרג’ לא כל-כך.

קרייג אוליבר, מנהל התקשורת של דייוויד קמרון בימיו כראש הממשלה, אמר שהתגובה הרגשית של סונאק לדברים של אנדרו פרקר יכולה לסייע לקמפיין השמרני ולא במעט. לדבריו, חלק נרחב מהמצביעים של הרפורמה בסקרים הם בעיקר מאוכזבי שמרנים ויש דברים שיכולים להרחיק אותם מהרפורמה. מצד שני, אלסטייר קמפבל, שהחזיק באותו התפקיד בשנותיו הראשונות של טוני בלייר בדאונינג 10, חושש שהסגנון הטראמפיסטי של פרג’ יאפשר לו להמשיך כרגיל, ושהמועמדים נגד פרג’ בקלקטון לא ממש מופתעים שהוא הכניס למעגל הפנימי שלו אנשים כאלה.

אז איך זה נראה בנתונים? אם נסתכל על “סקר הסקרים” של פוליטיקו, שמשקלל את כל הסקרים ומבאר את המגמה, ניתן לראות שמעט לפני ההתבטאות של פרג’ בעניין המלחמה באוקראינה התחילה האטה משמעותית בעלייה של המפלגה בסקרים. בחלק מהסקרים שנערכו מאז אותה אמירה יש ירידה בתמיכה במפלגה. מנגד, יש עדיין סקרים שחוזים שהרפורמה תהיה המפלגה השנייה בגודלה מבחינת התמיכה הפופולרית שתקבל בבחירות. במילים אחרות קשה לדעת.

אז אני לא יודע מה יקרה עם המפלגה, שבכל מקרה ככל הנראה לא תקבל מושבים רבים. אבל ייתכן מאוד שפרג’ עף קרוב מדי לשמש, כשהוא מאמין שהוא לא יכול לעשות משהו שיפגע בתמיכה בו. אבל כשהבריטים מרגישים מושקעים בתמיכה באוקראינה, האמירה שלו לא מתקבלת טוב במיוחד. בנוסף, למרות שיש רבים שחושבים שיש בעיה באופן היטמעותם של מהגרים בבריטניה, כולל של חלק מהמוסלמים, יש אמירות שהן פשוט גזעניות. סונאק אמנם מאכזב רבים, אבל קשה להגיד שהוא מתנגד לערכי המערב רק בגלל שהוא בן למהגרים. אז את התומכים הקשים של מפלגת הרפורמה זה לא יבריח, אבל לגבי הרכים יש כעת סימן שאלה גדול יותר.

Categories: אתניות ומגדר, בחירות כלליות, רפורמה לבריטניה Tags: , , , , , , ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *