האם השר הראשון (והטרי) של ויילס, ווהן גת’ינג (בתמונה), בדרך החוצה? לאחר שאתמול (ו’) ההסכם הפוליטי בין השלוחה הוולשית של הלייבור לבין פלייד קמרי עלה על שרטון, קשה לשלול את התרחיש. התפרקות ההסכם הגיעה לאחר שגת’ינג הסתבך בשערוריות הנוגעות לתרומה שקיבל ולמידע הנוגע להתמודדות עם הקורונה שניסה להעלים. מתמטית, הלייבור אמורה לשרוד הצבעת אי-אמון נגד גת’ינג אם תהיה אחת כזו, אבל לא בטוח שהמתמטיקה לבדה תספיק, ושיהיה צורך בפוליטיקה. בכך, הלייבור בוויילס מצטרפת לשורת מקרים בהם מפלגה שנמצאת בשלטון זמן ארוך מדי מסתבכת | צילום: הסנד’
קשה להגיד שאיזשהו חלק של הממלכה המאוחדת חווה יציבות פוליטית של ממש כרגע. בווסטמינסטר, הממשלה המרכזית נראית כמו בית חרושת לכאוס בגלל מתחים פנימיים במפלגת השלטון השמרנית. בהולירוד, עבר רק קצת יותר משבוע מאז שג’ון סוויני נכנס לתפקיד השר הראשון של סקוטלנד, רק קצת יותר משנה לאחר שקודמו בתפקיד המזה יוסף עשה זאת, לאחר שהקואליציה של זה התפרקה. בסטורמונט, רק לפני שלושה חודשים ממשלת צפון אירלנד חזרה לתפקד לאחר שנתיים בהן שותקה. וכעת גם במפרץ קרדיף, מקום מושבה של הממשלה הוולשית בראשות ווהן גת’ינג, מתחילים להיראות סימנים של חוסר יציבות. זאת, לאחר שפלייד קמרי החליטו לסיים את שיתוף הפעולה עם מפלגת השלטון, הלייבור, ולא בלי צדק.
קצת רקע
לפני שנקפוץ לסיפור המרכזי, צריך להניח כמה יסודות.
תולדות ההסכם
במאי 2021 התקיימו בחירות לסנד’ (הפרלמנט הוולשי), בהן הלייבור – מפלגת השלטון מאז תחילת הפעולה של המוסדות הוולשים ב-1999 – הצליחה להעלות מעט את כוחה, אבל קיבלה רק מחצית מהמושבים (שלושים מתוך שישים. כלומר, בלי רוב). מי שהוביל את השלוחה הוולשית של המפלגה אז היה השר הראשון המכהן של ויילס, מארק דרייקפורד. בדצמבר אותה שנה הלייבור הגיעה להסכם שיתוף פעולה עם פלייד קמרי, המפלגה התומכת בעצמאות ולשית, אז בראשותו של אדם פרייס.
לא היה מדובר בהסכם קואליציוני נוסח זה שהיה לשמרנים ולליברל-דמוקרטים ב-2010 או של ה-SNP והירוקים ב-2021, שכן פלייד קמרי לא קיבלה תפקידי שרים. זה גם לא היה הסכם תמיכה מבחוץ קלאסי, כמו שהשמרנים וה-DUP הגיעו אליו ב-2017. במקום זאת, הוחלט על 46 תחומי מדיניות בהם המפלגות ישתפו פעולה. כל השרים הם מטעם הלייבור, ופלייד קמרי מינתה שני “חברים ייעודיים” שתפקידם היה לסייע בעיצוב המדיניות עם השרים בתחומים הרלוונטיים. ההסכם לא היה אמור להישאר בתוקף עד הבחירות של 2026, אלא לשלוש שנים. כלומר, הוא היה אמור לצאת מתוקף בסוף השנה.
דרמות פוליטיות
נקפוץ קצת קדימה. במאי 2023 פרייס פרש מראשות פלייד קמרי לאור ניהול כושל בתרבות של הטרדות מיניות במפלגה, והוחלף על-ידי רין אפ יורוורת’. בדצמבר דרייקפורד הודיע, חמש שנים ויום לאחר שהושבע לראשונה לתפקיד השר הראשון, על פרישתו. בניגוד לפרישות של מנהיגים פוליטיים אחרים, הפרישה הזו לא לוותה בסקנדל או כאוס. אמת, היה ויכוח ער על המדיניות להגביל את מהירות הנסיעה המותרת באזורים מסוימים (בעיקר אזורי מגורים) ל-20 מייל לשעה (כ-32.2 קמ”ש), אבל זה לא היה משהו שהתקרב לטירוף המערכות שהביא להתפטרות של ליז טראס. דרייקפורד הסביר שהוא רצה לפרוש בכל מקרה, ושייבחר ראש חדש לשלוחה הוולשית של הלייבור לפני הבחירות הכלליות.
במרץ ווהן גת’ינג נבחר להחליף את דרייקפורד כראש השלוחה וכשר הראשון, ובכך הפך לשחור הראשון שעומד בראשות ממשלה אירופית. אבל מהר מאוד התחילו חריקות. עוד בשלב הבחירות המקדימות לראשות השלוחה התברר שגת’ינג קיבל תרומה בסך 200 אלף ליש”ט מחברה שהורשעה פעמיים בעבירות סביבתיות. הדבר לא נרגע גם כעת, עם קריאות לחקירה של התרומה ולהחזרתה.
על כך נוספה דרמה פוליטית נוספת. שלשום (ה’) גת’ינג פיטר את שרת השותפות החברתית, האנה בליית’ינג. זאת בעקבות הדלפה לתקשורת משיחה מ-2020 בקבוצת ואטסאפ של הממשלה הוולשית שנועדה לניהול הקורונה, בה ג’תינג – אז שר הבריאות של ויילס – אמר שהוא מתכוון למחוק תכנים מהקבוצה כדי שלא ייחשפו במסגרת בקשה לחופש מידע. זאת למרות שהוא סיפר לוועדת החקירה של הקורונה שזה בכלל צוות המחשוב של הסנד’ שמחק את ההודעות. חשוב לציין שבליית’ינג מכחישה כל קשר להדלפה.
ומה קרה עכשיו?
אתמול (ו’) פלייד קמרי הודיעה שהיא פורשת מההסכם, יותר מחצי שנה לפני יציאתו מתוקף. רין אפ יורוורת’ הסביר שסירובו של גת’ינג להחזיר את התרומה המפוקפקת שקיבל והפיטורים של בליית’ינג לא העידו דברים טובים על כושר השיפוט של השר הראשון, ושהוא “שקוע במחלוקת”. כמו כן, הוסיף, ממשלת הלייבור “שינתה גישה”. אפ יורוורת’ הסביר שהמפלגה הגיעה למסקנה שפרישה מוקדמת מההסכם הייתה “הדבר הנכון” לעשות. עוד הוא הבהיר שגם אם הלייבור תחליף שוב את הראש שלה, ההסכם הזה מת יותר מהתוכי של מונטי פייתון. לדבריו, שיתופי פעולה בין המפלגות אפשריים גם בלי הסכם, וזו הדרך בה פלייד קמרי מתכוונת ללכת כעת.
חשוב להגיד שייתכן מאוד שהיה פה פשוט ניצול הזדמנויות מצד פלייד קמרי. כבר במרץ, לאחר בחירתו של גת’ינג לתפקיד ראש השלוחה הוולשית של הלייבור, אפ יורוורת’ אמר שלמפלגתו “יש כל זכות לדון באורך ההסכם”. כלומר, ייתכן שהתנהלותו של גת’ינג לחלוטין הייתה מה ששבר את גב הגמל של אפ יורוורת’, אבל גם יכול להיות שהוא הרגיש כבול להסכם שירש מאדם פרייס וחיפש הזדמנות לצאת. האפשרות השנייה מתבקשת, בשל חוסר שביעות רצון שאפ יורוורת’ ביטא במפורש מהלייבור, מה שהביא להתערבות מראש הלייבור קיר סטארמר.
ווהן גת’ינג מצדו מסר שהוא “מאוכזב” מההחלטה. לדבריו, פלייד קמרי “ויתרו על ההזדמנות לשרת את אזרחי ויילס”. עוד הוא הבטיח שהדבר לא ירפה את ידיו, ושהוא יבחן כיצד לקדם צעדי מדיניות שהיו כלולים בהסכם המנוח. ראש השלוחה הוולשית של השמרנים וראש האופוזיציה הוולשית, אנדרו ר”ט דייוויס, טען שמדובר בסך הכל בהצגה של פלייד קמרי כדי לחמוק מאחריות למדיניות הכושלת לדבריו של הממשלה הוולשית, בדגש על ההחלטה להגדיל את מספר חברי הסנד’ החל מהבחירות הבאות (ולמעשה לשנות את שיטת הבחירה לסנד’) ועל מגבלת המהירות שהוזכרה קודם לכן. “הציבור הוולשי לא ירומה”, הוא הזהיר.
משמעויות להמשך
דייוויס ממש לא הסתפק בכמה מילים נגד הממשלה. הוא סיפר שבכוונתו לברר עם המפלגות האחרות מה הסיכויים שיתמכו בהצעת אי-אמון נגד גת’ינג. “הייתי אומר שרוב הסיכויים הם שהצבעת אי-אמון תצא לדרך”, דייוויס אמר ל-BBC. לדבריו, גת’ינג מתחמק ממענה לשאלות בנוגע לתרומות שקיבל, למסרים שהודלפו ולראיות שיש לו שהביאו אותו לפטר מהממשלה דווקא את האנה בליית’ינג. “שרים צריכים להיות מסוגלים לבטוח זה בזה”, הוא הסביר, “לחלוק מידע בחופשיות ובישירות”. יצוין שאפ יורוורת’ הכחיש שיש לפרישה איזשהו קשר לרצון להצביע אי-אמון בממשלה, ולדבריו הוא יכול לעשות זאת גם במסגרת ההסכם.
אז מה הסיכויים של הצעת אי-אמון לעבור בסנד’? קודם כל, צריך להגיד שככל הנראה, בגלל פרוצדורות שונות, לא תהיה הצבעה כזו בשבועות הקרובים. אבל אם גת’ינג אכן יעמוד בפניה, מול מה הוא צפוי לעמוד? על פניו, המספרים לטובתו, שכן הלייבור מחזיקה במחצית ממושבי הסנד’. כלומר, אם כל חברי הלייבור יגיעו להצבעה, האופוזיציה תוכל להוציא לכל היותר תיקו. תיקו, בפועל, פירושו הפסד לאלו שמקדמים את ההצעה. אבל מילת המפתח היא “אם”. מה יקרה אם אחד מחברי הלייבור לא יגיע להצבעה? אמנם מיק אנטוניב, היועץ המשפטי לממשלה הוולשית (שם מדובר בתפקיד המוחזק בידי פוליטיקאי), הבטיח שהלייבור מאוחדת מאחורי גת’ינג, אבל מי יודע מה יקרה? לדוגמה, לי ווטרס, חבר סנד’ מטעם הלייבור, כבר הביע תרעומת כלפי השערוריות. מספיק שכל האופוזיציה תגיע להצבעה בזמן שווטרס “לא ירגיש טוב” כדי להפיל את גת’ינג.
אבל זה לא רק זה. פירוש הדבר הוא שכעת הלייבור נמצאת בפני אתגר חדש לקדם את המדיניות שלה בסנד’. כדי לא לנחול תבוסה בהצבעות, היא תצטרך או להגיע להסכם פרלמנטרי חדש עם מפלגה אחרת, או להגיע לבריתות אד הוק סביב כל הצבעה. נכון שזה היה אמור להיות המצב החל מדצמבר בכל מקרה, אבל האופן שבו ההסכם בא לקיצו עלול לגרום ללייבור להיראות קצת פחות אטרקטיבית להסכמים מהסוג הזה.
משמעות בריטית
וצריך גם לעבור על משמעות אחת במישור הבריטי הכללי. ראש הלייבור קיר סטארמר, שלפי הסקרים צפוי להיות ראש הממשלה הבא של הממלכה המאוחדת, טוען שוויילס היא “טביעת אצבע” למה שהלייבור יכולה לעשות כשהיא בשלטון. הוא כבר התחיל להתכחש לה, בגלל המחלוקת סביב מגבלת המהירות שדרייקפורד הביא, אבל עדיין מדובר בדוגמה החיה היחידה למה שממשלה בראשות הלייבור עושה. כמובן, יש להשוואה הזו את המגבלות שלה, שכן בוויילס פועלות ממשלות מיעוט או ממשלות קואליציה, בעוד הממשלה המרכזית כמעט תמיד נשענת על מפלגת רוב. בכל מקרה, זה הכי קרוב שיש.
וכעת, השמרנים צפויים להשתמש בזה נגד סטארמר, ולהראות שכמו בוויילס, גם בבריטניה כולה הלייבור תביא בעיקר כאוס פוליטי. זה כמובן יהיה חצוף מצדם, בהתחשב בכך שב-2022 כל מה שהממשלה השמרנית בווסטמינסטר הביאה היה כאוס פוליטי. ועדיין, כל מפלגה עושה שימוש בתחמושת שעומדת לרשותה, ואפשר להיות בטוחים שהשמרנים יעשו שימוש בכל תחמושת כזו ולו מתוך מצבם הנואש.
קללת האורך
“או שאתה מת כגיבור או שאתה חי מספיק כדי לראות את עצמך נהיה הרשע”, אומר הארווי דנט בסרט “האביר האפל”. כלל דומה ניתן לשים על מפלגות שלטון: או שהן נופלות בזמן, או שהן רואות את עצמן נרקבות. השמרנים נמצאים בשלטון המרכזי 14 שנה, ולאחר שלל שערוריות בעיקר לא מצליחים לתפקד כמפלגת שלטון בגלל קרעים פנימיים. זאת בנוסף לכך שגם כשהשמרנים הפסידו אחרי 13 שנות שלטון ב-1964 וב-1997 אחרי 18 שנה, הדבר לווה בשערוריות. ה-SNP היא מפלגת השלטון בסקוטלנד כבר 17 שנה, ואחרי שערורייה בה הסתבכה השרה הראשונה לשעבר של סקוטלנד ניקולה סטרג’ן, מחליפה המזה יוסף גילה שיקול דעת פוליטי לקוי ונאלץ להתפטר, כשברקע גם מפלגתו שלו מפולגת.
הלייבור בוויילס זה סיפור עוד יותר ארוך. בתחילת השבוע (א’) המפלגה ציינה 25 שנות שלטון רצופות בממשלה הוולשית. כדי למצוא מפלגה בריטית שהייתה בשלטון כלשהו זמן רצוף ארוך יותר, נצטרך ללכת למאה ה-18. אז, הרצף שבין ראש הממשלה הראשון רוברט וולפול (התחיל ב-1721) לדוכס ניוקאסל (או בשמו המלא, תומאס פלהם-הוליס, שסיים ב-1762), סיפקו למפלגה הוויגית 41 שנים רצופות בשלטון. אבל, כמובן, אז המערכת הפוליטית הייתה שונה. פירוש הדבר הוא שבמסגרת הפוליטיקה הבריטית כפי שאנו מכירים אותה, אין מפלגה שאחזה למשך זמן כה ארוך בשלטון. לכן, העובדה שכעת השלוחה הוולשית של הלייבור מסובכת בשערוריות מפתיעה רק כי זה לא קרה עוד קודם.
האם זה יגרום ללייבור ליפול בוויילס? קשה לדעת. פלייד קמרי לא חזקה שם כמו שה-SNP חזקה בסקוטלנד, והשמרנים כרגע נחשבים לרדיואקטיביים מבחינה אלקטורלית. כמו כן, כאמור, שיטת הבחירות לסנד’ שונתה החל מהבחירות הקרובות, כך שקשה עדיין לדעת איך בדיוק זה ישפיע על חלוקת הכוח. אבל זה כן מאיים על עתידו הפוליטי האישי של ווהן גת’ינג, וכמובן עלול לפגוע בכוחה של הלייבור בוויילס בטווח הרחוק. הסטטוס קוו הפוליטי בכל חלק של הממלכה, נכון לעכשיו, נכשל בכל מה שקשור לסיפוק יציבות.