שמימה בגום, נערה בריטית שהצטרפה לדאע”ש, הפסידה בערעור על שלילת האזרחות שלה ב-2019 וכעת היא תקועה במחנה פליטים בסוריה בלי שום אזרחות. המשמעות עבור בני מהגרים היא שלמרות שהם בריטים מלידה, את האזרחות שלהם אפשר לשלול, בעוד שאזרחותם של בריטים שאינם בני מהגרים לא תישלל גם אם פשעו. השמרנים מיהרו להציג את סטארמר כתומך טרור, והוא מנגד שינה את דעתו לגבי בגום. אבל ממה בעצם הוא מפחד? | צילום: מטה קיר סטארמר
אם שמימה בגום לא היתה קיימת, הממשלה השמרנית היתה ממציאה אותה. אבל שמימה בגום בהחלט קיימת, ותשע שנים אחרי, היא עדיין תקועה במחנה פליטים בסוריה, ועדיין משמשת את השמרנים לצרכים הפוליטיים שלהם. דחיית הערעור של בגום על שלילת אזרחותה בידי שר הפנים (דאז) סאג’יד ג’אוויד ביום שישי האחרון מעלה שאלות קשות ביותר לגבי גזענות בבריטניה, ניצול סמכות לרעה לצרכים פוליטיים ומה המשמעות של אזרחות בריטית בכלל, אבל בפוסט הזה אני רוצה לדבר דווקא על התגובה הפחדנית של מנהיג האופוזיציה קיר סטארמר. נתחיל בהתחלה.
בריטית מלידה, דאע”ש מבחירה
שמימה בגום, בריטית מוסלמית בת להורים מבנגלדש, גדלה במזרח לונדון. בשנת 2015 היא עזבה את הבית יחד עם שתי חברותיה והגיעה לסוריה במטרה להצטרף לדאע”ש. הן נודעו בשם “שלישיית בת’נל גרין” על שם בית הספר (והשכונה) במזרח לונדון ממנה הגיעו. כיום, בגום היא היחידה מבין השלוש שעדיין בחיים. בסוריה, בגום נישאה לגבר הולנדי שהתאסלם והצטרף לדאע”ש. היא היתה בת 15. מנישואין אלה נולדו לבגום שלושה ילדים, שלא שרדו. בין לבין, היא הפכה לדמות חשובה בדאע”ש, ואכפה על נשים אחרות את נורמות הצניעות המחמירות של המדינה האיסלמית.
בשנת 2019, לאחר תבוסת דאע”ש, הודיע שר הפנים סאג’יד ג’אוויד על שלילת אזרחותה של בגום. כשר הפנים, בהתאם לחוק האזרחות הבריטי, ג’אוויד מוסמך לשלול אזרחות בריטית מאדם “לטובת הציבור”, וכך הוא נהג במקרה שלה.
המתנגדים להחלטה הזו מציינים פעמים רבות את גילה הצעיר של בגום שכביכול לא הבינה מה היא עושה. טיעון נוסף עוסק באחריות של בריטניה למעשיה של בגום, שאין לה זכות להתנער ממנה ולהפוך אותה לבעיה של מדינה אחרת, לא יותר משבריטניה היתה מאפשרת למחבלת זרה להישאר בגבולותיה. הם מדגישים גם את החשיפה של הפודקאסט I’m not a Monster ששודר ב-BBC לפיה האדם שהבריח את בגום לסוריה היה סוכן של המודיעין הקנדי.
הפודקאסט עצמו, בו בגום מספרת את הגרסה שלה, מומלץ מאוד. אחרי האזנה לפודקאסט, אני דווקא משוכנע ששמימה בגום הבינה היטב מה היא עושה, ושהניסיון להציג אותה כילדה תמימה ומנוצלת ולא כטרוריסטית פעילה באחד מארגוני הטרור האכזריים ביותר בעולם – הוא מגוחך. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.
בכל אופן, זו לא הנקודה החשובה. הנקודה היא ששמימה בגום היא אזרחית בריטית מלידה. ככזו, אם היא פשעה ואם היא אחראית למעשיה – עליה לעמוד לדין בבריטניה ולשלם על הפשעים שלה. חוק האזרחות הבריטי אוסר על שר הפנים לשלול אזרחות אם שלילה זו תותיר את האדם ששוללים ממנו בלי שום אזרחות (מעשה שגם אסור במשפט הבינלאומי). לשמימה בגום אין אזרחות נוספת פרט לזו הבריטית. בית המשפט הבריטי קיבל את טענת המדינה לפיה שמימה היא אזרחית בנגלדש מלידה, בהתאם לחוק בבנגלדש שקובע שמי שנולד להורים מבנגלדש זכאי לאזרחות. אלא שהזכאות הזו היא תיאורטית בלבד – בגום מעולם לא מימשה אותה והגישה בקשה לאזרחות בנגלדשית, ובכלל לא ביקרה בבנגלדש. כמובן, בבנגלדש עצמה לא ששים לקבל בזרועות פתוחות חברה לשעבר בדאע”ש, והודיעו שלא יתנו לה להיכנס. בפועל – אין לה כרגע אזרחות של אף מדינה.
The importance of the Shamima Begum case admirably summed up by @zoesqwilliams : “It means any one of us with a foreign-born parent has a more contestable and precarious citizenship”. https://t.co/359h5B8vyF
— Aditya Chakrabortty (@chakrabortty) February 23, 2024
אם שמימה בגום היתה מהגרת שהתאזרחה בבריטניה – אין עוררין על כך שמותר היה לשר הפנים לשלול את האזרחות שלה. מי שיש לו עבר פלילי לא מקבל אזרחות, וכך גם מי שלא עומד במבחנים מסויימים – וכל אלה הרי לא נדרשים מאזרחים מלידה. אבל בגום לא התאזרחה מעולם. היא בריטית מלידה. אם מותר לשלול לה את האזרחות כי היא בת מהגרים (זה מה שנותן לה את הזכאות התיאורטית לאזרחות בבנגלדש), אבל אסור היה לעשות זאת אם הוריה היו ילידי בריטניה – המשמעות היא שכל האזרחים הבריטים שווים, אבל מי שלא נולד להורים מהגרים – שווה יותר. ידע כל בריטי שמי מהוריו (או אפילו מסביו, תלוי במדינה) היה אזרח זר שהאזרחות שלו שווה קצת פחות. בנוסף, גם יהודים בריטים, שאינם מהגרים או בני מהגרים, עלולים להיות מושפעים לרעה מההחלטה הזו, הרי גם להם יש זכאות תיאורטית לאזרחות, בישראל כמובן.
לזמן מה, אי אפשר היה לברוח מכותרות על בגום, שהסיפור שלה הפך אותה למטרה קלה מאוד עבור הצהובונים הימנים של בריטניה, שגם ככה לא אוהבים במיוחד מהגרים ובני מהגרים. אז כשיש אחת שהיא מימוש של כל הפנטזיות האסלאמופוביות הכי גרועות שיש, חברה מגיל 15 בארגון טרור רצחני, מבליטים את זה עד הסוף, ואז לא מותירים ברירה לשר הפנים אלא לשלול את האזרחות שלה בהתאם לסמכותו.
הכתובת על הקיר
בשנת 2019, קיר סטראמר, אז חבר בממשלת הצללים של קורבין, אמר על שלילת אזרחותה של בגום שזו “החלטה נמהרת”. השבוע, השמרנים מיהרו להזכיר לו את זה. הסאבטקסט ברור: סטארמר. שמאל. חלש. שלא לומר כמעט תומך טרור בעצמו. מהמפלגה שבכיר בה אמר בשבוע שעבר על ראש עיריית לונדון שהוא “נשלט על ידי אסלאמיסטים” קשה לצפות ליותר מזה (אם כי במקרה של לי אנדרסון הוא עבר אפילו את הקו האדום של השמרנים, והושעה).
REMINDER: Keir Starmer doesn’t think Shamima Begum should have been stripped of her citizenship. pic.twitter.com/75F4lUGgQA
— Conservatives (@Conservatives) February 23, 2024
קיר סטארמר של שנת 2024 כבר מדבר אחרת לגמרי: הוא בירך על החלטת בית המשפט ואמר כי “הביטחון הלאומי צריך להיות בראש סדר העדיפויות”. הבעיה כשלעצמה היא לא שמנהיג האופוזיציה, לכאורה, שינה את דעתו. הבעיה היא שכנראה במקרה שלו לא מדובר בשינוי דעה, אלא סתם בפחד מהמתקפות הארסיות של מכונת הרעל הימנית שתציג אותו כתומך טרור אם הוא יעז לומר שהוא לא סבור שיש לשלול את האזרחות מבגום. הרי ההבדלים בין התנגדות לשלילת האזרחות של בגום לתמיכה במעשיה של בגום הם סתם דקויות שהמצביעים לא ירדו לעומקן.
סטארמר הוא הרי עורך דין במקצועו, ולשעבר פרקליט המדינה, אחד מעורכי הדין הבכירים באנגליה. אני מתקשה להאמין שהוא באמת תומך בשלילת האזרחות מבגום, ושאם הוא היה שר הפנים ב-2019 הוא היה נוהג באותו אופן כמו סאג’יד ג’אוויד. אבל הריח של רחוב דאונינג כנראה מתגבר באפו של סטארמר, שחזר בו בנושא הרבה יותר גדול, מדיניות סביבתית, מרוב פחד שמא השמרנים יציגו אותו כחסר אחריות כלכלית וכמנותק מהמציאות.
המפלגה השמרנית כרגע היא הכי פחות פופולרית אי פעם. היא הולכת מהפסד להפסד, ואין לה מנהיג כריזמטי כבעבר שיכול לסחוף מצביעים. ממה סטארמר מפחד כל כך? ואם הוא כל-כך מפחד כשמצבו כל-כך חזק, איך הוא יגיב להתקפות שמרניות מהאופוזיציה כשהוא יהיה ראש הממשלה?
לרצות להיות ראש הממשלה זה נהדר, וזה משהו שהיה חסר במפלגת הלייבור שהעדיפה שנים לרחוץ בטוהר אידיאולוגי על פני עשייה ושאיפה לשלטון. אבל צריך שתהיה גם סיבה לרצות להיות ראש הממשלה. להוביל מהלך סביבתי שאפתני או למנוע החלטה שהופכת כל בן מהגרים לאזרח סוג ב’ אלו כנראה לא הסיבות בגללן סטארמר רוצה להיות ראש ממשלה. נחכה ונראה אילו כן.