ראש הממשלה רישי סונאק מקדם את תכניתו ליצור “דור נקי מעישון”. החזון חזר לכותרות לאחר שהוא הכריז שבכוונתו לאסור על מכירת סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות, וכמו כן להטיל מגבלות מסוימות על מכירתן של הרב-פעמיות, למשל באמצעות הגבלת הטעמים המותרים. זאת, כדי להפוך אותן לפחות מפתות עבור צעירים מתחת לגיל המותר לעישון. אבל זו רק ההקדמה: סונאק מתכוון לקדם חקיקה שתעלה את הגיל המותר לעישון בשנה בכל שנה. כך, לפי התכנית, כל מי שנולדו ב-2009 והלאה לא ידעו מהו עישון. אבל מלבד התנגדות בתעשיית הסיגריות, גם במפלגה השמרנית יש מי שמתנגדים לכך, והם מובלים על-ידי לא פחות מאשר ליז טראס. שם טוענים שמדובר בחיזוקה של הממשלה כ”מדינה גננת”, ומתכוונים להצביע נגד. התנאים שיהיו בהצבעה הזו, כשתתקיים, יאפשרו למרד לצמוח לממדים גדולים, אבל ממש לא בטוח שזה מה שיקרה, ובכל מקרה עתידה של החקיקה כמעט מובטח | צילום: Pannet, ויקיפדיה
אחת המטרות שרישי סונאק שם לעצמו היא להפוך את בריטניה למדינה ללא עישון. זה לא יקרה מחר. זה לא יקרה בעוד שנה. למעשה, זה יקרה בעוד כמה דורות, אבל סונאק החליט להתניע את התהליך. עוד צעד בכיוון קרה בשבוע שעבר עם הכרזת מלחמה על הסיגריות האלקטרוניות. אבל לא כולם במפלגת השלטון אוהבים את הרעיון.
קצת רקע
בתחילת אוקטובר, רגע לפני שישראל נכנסה לטלטלה, התקיים כנס המפלגה השמרנית. אחד הדברים שראש המפלגה והממשלה רישי סונאק הבטיח שם היה להעלות מדיי שנה את גיל העישון בשנה נוספת. כך, כל מי שלא יכול לקנות סיגריות היום, לא יוכל לקנות סיגריות בבריטניה לעולם (כלומר, באופן חוקי וישיר). הרעיון הוא להקטין בטווח הארוך את הנטל על ה-NHS, באמצעות הוצאה מהמשוואה את הגורם העיקרי למחלות בנות מניעה. הדבר זכה לתמיכה נרחבת מהממסד הרפואי וגם מהאופוזיציה, שהבטיחה לספק את התמיכה הפרלמנטרית הדרושה לחקיקה כזו במקרה שהאגף הימני של המפלגה השמרנית יעשה בעיות. ואכן, האגף הימני עשה קצת רעש, למשל עם אמירתה של קודמתו של סונאק בתפקיד, ליז טראס, ש”אנחנו צריכים להפסיק לאסור על דברים”. גם מחוץ לפרלמנט, היו מי שהזהירו שצעד כזה יביא לשוק שחור ובכלל למה להתייחס לאנשים בוגרים כאל ילדים שצריכים הנחיה מה ומה לא לעשות?
התכנית של סונאק אפילו הוזכרה בנאום המלך בטקס פתיחת הפרלמנט שהתקיים בנובמבר. אבל היו גם קשיים בדרך. הדבר הראה שסונאק רציני לגבי החקיקה הזו ושאפילו נתן למלך צ’רלס להבטיח אותה בשמו. אבל היו גם מהמורות בדרך: הממשלה נתנה כדוגמה את החקיקה שהעבירה ממשלת ניו-זילנד בראשות ג’סינדה ארדרן, שאסרה על מכירת סיגריות לכל מי שנולדו אחרי ה-1 בינואר 2009. אבל בהמשך התקיימו שם בחירות בהן עלתה קואליציית מרכז-ימין, ומעט לאחר אותו נאום מלך היא ביטלה את התכנית באחת. בין המתנגדים לתכנית של סונאק היו מי שראו בכך סימן לכך שגם לו עצמו כדאי לוותר על הרעיון. בממשלה מצדם הסבירו שהבעיה בתכנית הניו-זילנדית הייתה לא האיסור על עישון, אלא הגבלת ספקי הסיגריות המורשים שהייתה מקשה על המעשנים הקיימים, שבהם אין כוונה לפגוע. בכל מקרה, הצעת חוק מסודרת טרם הוצגה ואנחנו מחכים.
ומה עכשיו?
לפני שבוע (א’) פורסם שאמנם החקיקה שתעלה את גיל העישון כאמור עוד לא כאן, אבל שהממשלה כבר מתכננת לה נדבך נוסף. התכנון הוא לאסור על סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות (כלומר, כאלה שחלק מהרכיבים בהן לא ניתנים להחלפה ולכן נזרקות כעבור זמן לא רב לפח), ולהעביר סיגריות אלקטרוניות רב-פעמיות לחלק האחורי של הדלפק בחנויות, כך שלא ייראו לעיניי הלקוחות ויפתו אותם. כמו כן, הטעמים של הסיגריות האלו יוגבלו לארבעה, כדי למנוע מהחברות להשתמש בעיצוב הצבעוני שלהן כדי למשוך צעירים. עוד נציין שהממשלה (לדבריה) עובדת בשיתוף פעולה עם ממשלות ויילס וסקוטלנד כדי להביא לכך שהאיסור יהיה בכל רחבי האי הבריטי.
מה בעצם העניין ספציפית נגד סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות? לפי הממשלה, העובדה שהן זולות וקלות לשימוש הופכת אותן למועדפות על בני נוער. לפי הנתונים שהציגה, מתוך בני 11-17 שמעשנים סיגריה אלקטרונית, 69% מעשנים את החד-פעמיות (זינוק חד מ-7.7% ב-2021), ומספר בני הנוער שמעשנים סיגריות אלקטרוניות שולש בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, כמו כל דבר שנועד לשימוש חד-פעמי, גם הסיגריות האלקטרוניות האלו יוצרות פסולת ובכך מזיקות לסביבה. ולמה לא לאסור כבר על כל הסיגריות האלקטרוניות, כולל הרב-פעמיות? הממשלה הסבירה שלמי שמנסים להיגמל מעישון של סיגריות רגילות, סיגריות אלקטרוניות יכולות לסייע בתהליך הגמילה.
ומה לגבי טענות לשוק שחור? הממשלה הבטיחה שהיא תקצה 30 מיליון ליש”ט לרשויות החוק הרלוונטיות, שיובלו על-ידי הרשות לתקני סחר (Trading Standards, הרשות האחראית להגנת הצרכן). הממשלה אמרה שהאכיפה תחל עם סנקציות אזרחיות כלפי סוחרים שיפרו את החוק, ורק בהמשך הסנקציות הפליליות בדמות קנסות יוחלו. בכל מקרה, יצוין שבניגוד לאיסור על עישון, האיסור על סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות לא דורש חקיקה, וניתן להעביר אותו באמצעות תקנות לחוק להגנת הסביבה, ואת זה הממשלה מתכוונת לעשות.
הוויכוח המקצועי
יש חוסר הסכמה בין הגורמים השונים לגבי הרעיונות של סונאק. הרבה גורמים חינוכיים ובריאותיים תומכים בכך שסונאק מנסה ליצור “דור נקי מעישון” ולהוציא מעיניהם של ילדים פיתויים כמו הסיגריות האלקטרוניות הצבעוניות. מצד שני, תיראו מופתעים, בתעשייה פחות נלהבים. לדבריהם מה שצריך לעשות זה לאכוף ביתר שאת את החוקים הקיימים מאשר לאסור על מוצרים ספציפיים כפי שמוצע כרגע (ואכן חוקים רבים, כולל על תקני המוצרים עצמם, מופרים בסיטונאות). לפי התעשייה, ההצעה של סונאק לאסור על סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות תביא לפגיעה במבוגרים שמנסים להיגמל מעישון. אנדריאה לדסם, שרה זוטרה לבריאות הציבור במשרד הבריאות, טוענת שאין בדברים ממש, כיוון שהם יוכלו להשתמש בסיגריות רב-פעמיות.
צרות מבית
כמובן, סונאק לא מסוגל להציע שום חקיקה בלי שכמה מחברי מפלגתו, לרוב מהאגף הימני שלה, יתעוררו ויודיעו שהם מורדים. ההודעה על הכוונה לאסור על הסיגריות האלקטרוניות הזכירה שסונאק מתכוון להביא ל”דור נקי מעישון” באמצעות העלאת גיל העישון מדיי שנה. ליז טראס אמרה שמדובר בצעד “אנטי-שמרני מיסודו” ושצריך להפסיק “להרחיב את מדינת הגננת”. בנוסף, כך טראס, הדבר ייצור בעתיד מצב בו לבוגרים יהיו זכויות שונות בגלל תאריך לידה. גם סונאק וגם אנדריאה לדסם אמרו שאין שום דבר אנטי-שמרני בלנסות להגן על בריאותם של ילדים. בנוסף, אמרה לדסם, החקיקה הזו לא תפגע בזכויות של מבוגרים לעשן את עצמם לדעת, ולמעשה האיסור על עישון יחול רק על מי שב-2024 ימלאו להם 15 או פחות.
אבל טראס – שמפנטזת על חזרה לראשות המפלגה השמרנית – וחבריה לא השתכנעו, וכבר החלו שמועות על מרד סביב החקיקה על איסור העישון. אבל לשם שינוי המורדים מגיעים קצת יותר פרגמטיים מהרגיל, ובכוונתם להציע תיקון לפיו גיל העישון יעלה ל-21. כך, הם יוכלו להציע פשרה במקום סתם להתנגד במה שייראה כמו טנטרום.
שני דברים הולכים לאפשר למרד הזה להיות משמעותי. ראשית, סונאק הבהיר שהוא יאפשר חופש הצבעה על העניין ולא יטיל משמעת סיעתית. שנית, כאמור, הלייבור מתכוונת לתמוך בחקיקה כך שהיא צפויה לעבור עם או בלי מרד. מאחר שהמורדים השמרנים הם ברובם פחדנים, העובדה שלמרד שלהם לא יהיו שום השלכות – אישיות או מדיניות – רבים מהם יכולים להרגיש בנוח להצטרף. הבעיה היא שלמרות שהמרד יהיה חסר חשיבות לגבי החקיקה, זה לא ייראה טוב עבור סונאק אם יהיו נגדו מספרים גבוהים של מורדים. זה נכון בעיקר כי יש תכניות של האגף הימני להעיף את סונאק עוד בטרם הבחירות. מצד שני, אם המספרים יהיו נמוכים הדבר יראה שאחיזתו של סונאק במפלגה גבוהה ממה שנראה. זה, אגב, לא מופרך, בהתחשב באופן בו התנדף המרד נגד הצעת החוק בנושא רואנדה.
לסיכום
הביקורת הפנימית על סונאק לא אמורה להפתיע. זה אפילו לא קשור לזה שבשנה וחצי האחרונות המפלגה השמרנית נראית במלטדאון מוחלט. גם כשבוריס ג’ונסון, בימיו החזקים יותר במפלגה, הציע תכנית למלחמה בהשמנת יתר, הוא חטף ביקורת פנימית על כך שהוא נוקט בצעדים של מדינה גננת. שלא במפתיע, כשג’ונסון היה בימיו האחרונים בתפקיד הוא כבר חזר בו מהתכנית. רוצה לומר, יש במפלגה השמרנית אגף שמאמין באמת ובתמים שהמדינה לא צריכה להתערב במה שקורה בשווקים – בין אם מדובר באיסור מכירה כמו במקרה הזה, ובין אם באמצעות הקשיה על פרסום של מוצרים לא בריאים כמו במקרה של ג’ונסון – ולא משנה עד כמה זה יכול לסייע לבריאות הציבור. אנשים בוגרים, הם סבורים, יכולים לקבל החלטות טובות בעצמם ולא צריכים שהממשלה תבוא ותגיד להם מה לעשות.
אבל רישי סונאק מעוניין להשאיר איזושהי מורשת. הוא כנראה לא יצליח להיות זה שיביא לסיום הגעתם של מבקשי מקלט דרך תעלת למאנש. לא בטוח שיצליחו לנסח תכניות רציניות להפיכת לימודי מתמטיקה לחובה לפני הבחירות וההפסד הצפוי של השמרנים. אבל תארו לכם שהוא יצליח להעביר את החקיקה הזו: הוא ייזכר כראש הממשלה שהתחיל ליצור דורות שלא יכולים לעשן. מאחר שהלייבור תומכת, פירוש הדבר הוא שגם אם אכן הבחירות יביאו למהפך שלטוני התכנית לא תבוטל, בניגוד למה שקרה בניו-זילנד. לפי התחזיות, עד שיגיע לשלטון מישהו שאולי ירצה לבטל את התכנית הזו היא כבר תתחיל להשפיע, ואז יהיה צורך לחשוב אם אכן כדאי להחזיר את הגלגל לאחור. וכך, למרות שסונאק ייזכר גם כפארסה, הוא לפחות ישאיר גם מורשת שאולי בעוד כמה דורות יגדירו כחיובית.
הבעיה שלו היא שלא כולם במפלגה שלו מסכימים שזו תהיה מורשת חיובית עבורו או עבור המפלגה.