הערות לוחמניות

המלחמה בין ישראל לחמאס נמשכת, וגם בריטניה לא מפסיקה לעסוק בה. ראש הממשלה רישי סונאק ביקר בישראל כחלק ממאמץ גדול יותר במזרח התיכון למניעת הידרדרות האלימות. ראש האופוזיציה קיר סטארמר מגן על ישראל (במסגרת החוק הבינלאומי), אבל המפלגה שלו נכנסת לעימות פנימי סביב התנהגותה של ישראל. האנטישמיות בבריטניה מזנקת, והפוליטיקאים עושים מאמצים להילחם בה. ומה קורה לפוליטיקאים שדואגים לקרובי משפחה בעזה? | צילום: סיימון ווקר, דאונינג 10

יש הרבה מה לומר על הזווית הבריטית של המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס. הנה כמה מהדברים המרכזיים שחשוב לדבר עליהם (נושא הסיקור של חלק מכלי התקשורת הבריטים יקבל התייחסות בפעם אחרת).

הדילוגים של סונאק

נתחיל, כמובן, בראש: ראש הממשלה רישי סונאק. מעבר לביקור שלו בישראל היום (ה’), שהוא חלק ממסע בן יומיים במזרח התיכון, סונאק עשה הרבה מאוד: הוא אירח בדאונינג 10 את מלך ירדן עבדאללה השני; שוחח טלפונית עם יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), אמיר קטאר תמים בן חמד, ונשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן; הוא נאם בפרלמנט על המצב, ושם אמנם כינה את מעשי הזוועה של ה-7 באוקטובר “פוגרום”, אבל גם הדגיש את הצורך לשמור על החוק הבינלאומי ולחתור לפתרון שתי המדינות. בנוסף, ניתן להזכיר גם את ביקורו בישראל של שר החוץ ג’יימס קלברלי ימים ספורים לאחר התקיפה, במה שהפך אותו לשר החוץ הראשון שביקר בדרום ישראל מאז המאורעות.

בנאומו היום לצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, סונאק הדגיש כמה קשים הימים האלו עבור ישראל, שכן בזמן ששום אומה לא אמורה לעבור זוועות כאלה, ישראל אפילו פחות מכל האומות האחרות עקב ההיסטוריה שלה. הוא כמובן גם אמר לנתניהו את המשפט שזכה לכותרות הרבות ביותר: “אנחנו רוצים שתנצחו”. אבל כדאי לשים לב גם לעוד כמה דברים, כמו זה שהוא הדגיש שגם העזתים הם קורבנות חמאס, שלישראל הזכות להגן על עצמה במסגרת החוק הבינלאומי, בירך על ההחלטה הישראלית לאפשר סיוע הומניטרי לעזה ואמר לנתניהו שהוא יודע שישראל נמנעת ככל האפשר מפגיעה באזרחים, בנימה שממנה עלה בבירור שסונאק מעוניין שככה זה יישאר.

מכל הדברים עולה תמונה ברורה: סונאק ממשיך את הקו שאותו התחיל בוריס ג’ונסון אל מול האיומים על אוקראינה לפני כשנתיים והפלישה הרוסית אליה, עם מדיניות חוץ ניצית שבאה קודם כל לסייע לבעלת הברית המערבית. עם זאת, סונאק גם מבין שני דברים: ראשית, העסק עלול להתפתח למלחמה אזורית, אולי אפילו עולמית חלילה. הוא מעוניין למנוע את זה, ולכן מנסה לגייס את הכוחות שנחשבים לקרובים למערב במזרח התיכון, כמו ירדן וערב הסעודית, כדי להצליח להשיג איזושהי יציבות. שנית, סונאק גם חושב על היום שאחרי. הפתרון שהוא רואה, שמייצג את הגישה הבריטית לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא פתרון שתי המדינות. לשם כך, יש צורך להבטיח שיהיה עם מי לדבר על הפתרון הזה ביום שאחרי. בשביל שני הדברים האלו, כך לתפישתו, יש צורך להימנע מפגיעה מיותרת באזרחי עזה. כמו כן, אין ספק שבסונאק מפעמת קצת מהבריטיות שרוצה פשוט לתת לבריטניה תפקיד מפתח בניהול המשבר הזה.

במפלגת האופוזיציה

נעבור למי שנכון לעכשיו צפוי להחליף את רישי סונאק בעוד כשנה, ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר. זה, רק נזכיר, נשוי ליהודייה ונשבע לעקור מהשורש את האנטישמיות שפשתה במפלגה תחת קודמו ג’רמי קורבין. מצד שני, הוא עדיין פוליטיקאי בריטי וכזה שעומד בראש הכוח היותר שמאלי בפוליטיקת המיינסטרים. בהתאם, אם ננתח את עמדתו מהסשן האחרון של שאלות לראש הממשלה, שנערך אתמול (ד’), נוכל למצוא עמדה מאוד דומה לזו של סונאק: לישראל יש את הזכות להגן על עצמה במסגרת החוק הבינלאומי, העזתים הם קורבנות של חמאס, חמאס אחראי לגורל החטופים (ביניהם, נזכיר, יש בריטים), יש למנוע משבר הומניטרי ברצועה ובסופו של דבר יש לקדם פתרון מדיני באזור.

אבל סטארמר סובל מבעיות בתוך המפלגה. בשבוע שעבר הוא התראיין לרדיו LBC, והדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה. כשנשאל לגבי עצירת אספקת החשמל והמים מישראל לעזה, סטארמר אמר: “אני חושב שיש לישראל את הזכות הזו (להגן על עצמה – אב”מ), זו סיטואציה מתמשכת. כמובן, הכל צריך להיות במסגרת החוק הבינלאומי, אבל אני לא רוצה להתרחק מעיקרון הליבה שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה”. חברי מועצות מקומיות מטעם המפלגה פחות התחברו והכריזו על התפטרותם מהמפלגה. כעת, סטארמר מנסה לתקן את הנזקים באמצעות מכתב שמבהיר שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה, אבל יש לשים דגש גם על סוגיות הומניטריות בעזה. אבל בינתיים חלק מכלי התקשורת כבר מציגים את המצב כאילו הפרישה היא נטו בגלל שסטארמר אמר שלישראל יש זכות להגן על עצמה. טוב בסקרים זה לא יעשה לו.

אנטישמיות

אי-אפשר שלא לדבר על תופעת האנטישמיות שמתגברת בבריטניה. לפי נתונים של הקרן לביטחון קהילתי, נכון לשבוע שעבר מספר התקריות האנטישמיות ל-2023 עלה פי ארבעה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. השבוע כבר היו פרסומים שזה עלה לפי שבעה. בתקרית אחת לדוגמה (כי אין מקום לכולן), שפכו צבע אדום על הכניסה לבית ספר יהודי בלונדון, במה שהוגדר על-ידי המשטרה כפשע שנאה. מה הפלא שיש יהודים בבריטניה שחשים צורך להסתיר את יהדותם? תוסיפו לכך את העובדה שבהפגנות הפרו-פלסטיניות בבריטניה לעתים אין כלל גינויים למעשי חמאס, ותקבלו אווירה מכוערת למדי (ראוי לציין שיש דיווחים גם על עלייה באסלאמופוביה במדינה).

Tuesday’s @EveningStandard #cartoon pic.twitter.com/jAVVVwKhui

— Christian Adams (@Adamstoon1) October 10, 2023

מפלגת השלטון נראית נחושה להגיב. רישי סונאק הודיע על תקציב של 3 מיליון ליש”ט להגנה על בתי ספר יהודיים. שרת הפנים סואלה ברוורמן כתבה לנציבי המשטרה של אנגליה ו-וויילס (על סקוטלנד וצפון אירלנד אין לה השפעה ישירה) שעליהם להגביר את הערנות שלהם לתקריות כאלה, כולל בהפגנות. במקרים מסוימים, היא כתבה, הנפת הדגל הפלסטיני גם עשויה להיחשב לאנטישמית (אבל בניגוד למה שאולי קראתם בכל מיני מקומות, היא לא אסרה על הנפת הדגל בכל הקשר). סאג’יד ג’אוויד, חבר פרלמנט שמרני, קרא לבחון את הוויזות של זרים שמגבים את חמאס. לא פחות משישים חברי פרלמנט שמרנים כתבו לראש עיריית לונדון סאדיק קאן בדרישה למנוע מהפגנה פרו-פלסטינית לצעוד בלונדון. קיר סטארמר, מצדו, משדר קו תקיף נגד התופעה, שזה עיקר מה שהוא יכול לעשות (אם כי הוא עדיין מתקשה להסביר את זה שהוא תמך בקורבין לראשות הממשלה ב-2017 ו-2019). נראה, אם כן, שהפוליטיקאים המרכזיים בבריטניה נחושים שלא לתת לאנטישמיות בבריטניה מקום. ניתן רק לקוות שיצליחו.

הקרובים הפלסטינים

יש פוליטיקאים שנמצאים במצב מסובך במיוחד עקב היותם ממוצא פלסטיני או שיש להם קרובים פלסטינים. אעסוק כאן בקצרה בשתי דוגמאות בולטות. הראשונה היא המזה יוסף, השר הראשון של סקוטלנד, שמשפחתה של אשתו חיה בעזה ולכודה שם. ללא ספק, סיטואציה לא קלה עבורו. זה הביא לכך שמצד אחד הוא גינה את חמאס, אבל בהמשך גם גינה את המדיניות הישראלית כלפי הרצועה, אותה כינה “ענישה קולקטיבית”. את הלחץ על הממשלה הבריטית הוא מנסה להפעיל בעיקר באמצעות סוגיית בני הערובה, שכאמור ביניהם נמצאים גם בריטים. כך למשל, ממש היום (ה’) ביקר את שר החוץ הבריטי ג’יימס קלברלי על כך שבציוץ על מסע הדילוגים שלו במזרח התיכון הוא לא הזכיר את החטופים. בכנס ה-SNP שלשום (ג’) הוא אמר שסקוטלנד מוכנה לקלוט פליטים מעזה. האמירה הזו היא חסרת משמעות, שכן לממשלת סקוטלנד אין סמכויות בתחום ההגירה. בקיצור, יוסף מושקע בעיקר במאמצים לעזור למשפחת אשתו לצאת מעזה, והוא לא מסתיר את השפעת העניין על עמדתו.

In the past, people in Scotland and across the UK have opened our hearts and our homes.

Scotland is ready to play her part.

To be the first country in the UK to offer safety and sanctuary to the people of Gaza.

To treat the injured men, women and children, where we can. pic.twitter.com/VMvszfZD4U

— Humza Yousaf (@HumzaYousaf) October 17, 2023

הדוגמה השנייה היא לילה מוראן, חברת פרלמנט ליברל-דמוקרטית ששורשיה פלסטיניים וגם לה יש משפחה בעזה. מוראן היא גם דוברת הליברל-דמוקרטים בענייני חוץ. כשפרעות ה-7 באוקטובר רק החלו, הציוץ הראשון שלה נראה לרבים לא מספיק תוקפני כלפי חמאס. הציוץ עצמו נמחק, ובמקומו עלתה הצהרה בשם המפלגה כולה שבה היה גינוי ברור למעשי חמאס, במה שנראה לרבים כמו ניסיון למזער נזקים. כעת היא שמה בעיקר דגש על הצורך לסייע לעזתים ולהביא להפסקת אש למען הישראלים והפלסטינים, ורוצה שלבריטניה יהיה תפקיד מפתח בכך. גם קרובי משפחתה עולים לא פעם, והיא מביעה דאגה לשלומם בכל הזדמנות. שערורייה קטנה נקשרה בה לאחר שנשאלה בריאיון אם היא שמעה מקרובי משפחתה בעזה שדבר כזה הולך לקרות, במה שלבסוף הוביל להתנצלות מטעם המגיש.

חשוב להגיד: השניים האלו נמצאים בסיטואציה מסובכת. כן, יש להם גם הטיה נגד ישראל בכל מקרה, אבל במצב הנוכחי קשה להאשים את מי שעושה ככל שביכולתו לדאוג קודם כל לשלומם של קרוביו. האם פוליטיקאים נדרשים לשים את טובת הכלל לפני טובתם וטובת משפחתם? פעמים רבות כן. אבל קשה להאשים אותם שהם לוחצים למצב מסוים שיבטיח את שלום קרוביהם.