נאו”ם שמו”ם: סגנו של ראש הממשלה רישי סונאק, אוליבר דאודן, הגיע לעצרת הכללית של האומות המאוחדות כדי לשאת את הנאום בשם ממשלה בריטניה. השנה על הפרק: בינה מלאכותית, האתגרים והסיכונים שהיא טומנת בחובה והצורך של אומות העולם לשלב ידיים כדי להבין ולהתמודד עמם. כמובן, בהובלת בריטניה. הנאום הזה היה עוד חלק ברצון של בריטניה “לחפש את מקומה בעולם” ולהוביל התמודדות עם כל אתגר גלובלי. בכך, סונאק סימן חזרה למסלול הבינלאומי שהיה גם בימי בוריס ג’ונסון, לאחר שליז טראס ניסתה ללכת לגישה הרבה פחות שאפתנית | צילום: קירסטי אוקונור, משרד הקבינט
עוד עצרת כללית של האו”ם התקיימה, מה שאומר עוד נאום מטעם ממשלת הוד מלכותה שנועד להסביר איך בריטניה מעוניינת להוביל את העולם בענייני השעה. ראוי לזכור שבריטניה, מאז התפרקות האימפריה, נמצאת במסע אחר “מקומה בעולם”. בריטניה, מבחינת האתוס שלה, אינה מדינה ככל המדינות, אלא מדינה שיש לה תפקיד גלובלי כלשהו. תחת בוריס ג’ונסון התפקיד היה להוביל את העולם במניעת המגיפה הבאה או במלחמה במשבר האקלים. תחת ליז טראס התפקיד היה צנוע יותר, ובעיקר לשמש דוגמה. ועכשיו הגיע תורו של רישי סונאק (ששלח לעצרת את סגנו, אוליבר דאודן), שחוזר לימים הפעלתניים של ג’ונסון ומעוניין להוביל את העולם בהתמודדות עם האתגרים שמביאה הבינה המלאכותית.
קצת רקע
אני לא מומחה לבינה מלאכותית (AI), אבל צריך לחיות על הירח כדי לא לשים לב שיש הרבה מאוד תקוות ולצדן חששות בכל הקשור להתפתחות שלה. בתחילה, ממשלת בריטניה הייתה בעיקר אופטימיסטית, ובסוף 2022 אותתה שהיא מעדיפה את החדשנות על-פני הרגולציה שהתחום דורש.
אבל חודשים ספורים לאחר מכן החלו לעלות בעולם החששות של המומחים לגבי ההתפתחות המהירה ואף המטאורית של ה-AI. במרץ האחרון, ענקי טכנולוגיה קראו “להשהות את הבינה המלאכותית” לנוכח הסיכונים שהיא טומנת בחובה. ביוני היועץ של רישי סונאק לתחום, מאט קליפורד, הזהיר שתוך שנתיים לבינה מלאכותית תהיה את היכולת “להרוג המוני בני אדם” (“אבל לא את כל בני האדם”, אם זה מרגיע איכשהו). לכן, לדבריו, יש צורך להגיע במסגרת הזמן הזו להבנה של ה-AI כדי להגן על האנושות.
מה הפלא, אם כן, שממשלת בריטניה שינתה גישה ויומיים לאחר דבריו של קליפורד הכריזה על אירוח של פסגה עולמית ראשונה מסוגה, שתפגיש שועי עולם עם ענקי ומומחי טכנולוגיה, שתתרחש בנובמבר. מוקדם יותר החודש, הממשלה פרסמה חמש מטרות לפסגה הזו: הבנה משותפת של הסיכונים בחזית הבינה המלאכותית ושל הצורך בפעולה; יצירת תהליך של שיתוף פעולה בינלאומי בחזית בטיחות הבינה המלאכותית; מציאת אמצעים ראויים בהם ארגונים צריכים להשתמש כדי להגביר את בטיחות ה-AI; יצירת אזורים למחקר משותף בתחום בטיחות הבינה המלאכותית; והצגת האופן בו פיתוח בטוח של ה-AI יאפשר לה לשמש לטוב. אגב, המילים “חזית הבינה המלאכותית” אינה אדפטציה שלי, אלא מושגים מההודעה לעיתונות של ממשלת בריטניה.
הנאום
על הרקע הזה הגיע אתמול (ו’, שעון ניו-יורק) סגן ראש ממשלת בריטניה, אוליבר דאודן, לנאום בעצרת הכללית של האו”ם. הוא פתח במניית האתגרים העולמיים, אבל הוא בכלל בא לדון באתגר אחר: הבינה המלאכותית. אותה הוא הגדיר כאתגר שנמצא איתנו “כבר היום” ו”משנה את כל המָחָרים שלנו”: חינוך, הגנה, אורח חיים, ממשל ועוד. הכל ישתנה. מטרת הממשלות, הוא אמר, היא “להבין אותה, לאחוז בה ולשאוף למשול בה. ואנחנו חייבים לעשות זאת במהירות”.
https://www.youtube.com/watch?v=-oTZPf6sfsQ
לדבריו, אנו לא באמת מבינים את האופן בו “חזית” ה-AI תשנה את חיינו. דאודן רואה פוטנציאל רב ב-AI: מלחמה במשבר האקלים, פתירת הרעב העולמי, מניעת מגיפות, שיפור שרשראות האספקה ועוד. מדובר גם בכלי שיכול להביא לדמוקרטיזציה, שכן הוא יהיה נגיש לכולם. אבל, “בכל כלי שיכול להיות בשימוש של כולם, יכול להיעשות שימוש לרעה”.
אתגר של ממש, המשיך דאודן, הוא העובדה שגם המוחות מאחורי ה-AI לא ממש מבינים איך היא עובדת. לכן יש צורך להגיע להבנה משותפת של הסיכונים העולים ממנה, וזה מה שתנסה להשיג הפסגה שתארח בריטניה בנובמבר. הדבר חשוב ביותר, שכן הוא לא סבור שיש אפשרות להחזיר את השד הזה לבקבוק ולמנוע את התפתחות הבינה המלאכותית בקצב מסחרר.
לדבריו, אין מה לדון אם בבינה מלאכותית ייעשה שימוש לרעה ולטובה, שכן שני השימושים יקרו. “עלינו להתכונן לשניהם, ולהתגונן מפני האחרון [לרעה]”, אמר. אבל כרגע הרגולציה משתרכת מאחורי ההתפתחות הטכנולוגית, ולכן על המחוקקים להישען על המפתחים והמומחים כדי להבין את ההזדמנויות והסיכונים שעל הפרק.
בריטניה, כך אמר, “נחושה להיות בחיל החלוץ” של התחום. בבריטניה יש חברות הייטק מובילות, אוניברסיטאות מובילות, השקעות רבות ב-AI, וכמובן המורשת של המהפכה התעשייתית והמהפכה הדיגיטלית. אבל, יש צורך בשיתוף פעולה של כולם כדי להבטיח שבינה מלאכותית תהיה בטוחה, ולכן יש צורך בפסגה בנובמבר.
לספקנים, דאודן הראה שיש קונצנזוס בקרב מומחים לגבי הדחיפות בה יש לפעול אל מול התפתחות ה-AI, והפסגה תנסה להביא להבנה של הסיכונים איתם יש להתמודד. במקביל, יהיה גם ניסיון לראות כיצד בינה מלאכותית בטוחה תוכל לשמש לטובה. לדבריו, בגלל המהירות בה מתפתחת הטכנולוגיה, פסגה שנתית לא תספיק ויהיה צריך להיפגש לעתים תכופות יותר, תוך הישענות על מיטב המומחים. בינתיים, בריטניה הקימה “כוח משימה מהמובילים בעולם” לצורך התמודדות עם האתגרים שעל הפרק.
הוא סיכם בכך שהבינה המלאכותית היא אתגר שכמותו לא עמד קודם לכן בפניהם או בפני קודמיהם בתפקיד שועי העולם. וכדי להתגבר עליו, יש צורך בשיתוף פעולה של המערכת הרב-לאומית, ושהעתיד של כולם תלוי ביכולת לעבוד יחד: “זה האתגר שלנו, וזו ההזדמנות שלנו להיות – באמת – האומות המאוחדות”.
ניתוח
אני לא מומחה גדול לבינה מלאכותית, אבל ניתן להבין מהנאום הזה לא מעט על גישת הממשלה. אוליבר דאודן, בשליחות סונאק, טפח הרבה מאוד לבריטניה על השכם. מטרת הנאום הייתה לא רק לרתום מדינות אחרות להצטרף למאמץ המשותף. היא הייתה לרתום מדינות אחרות להצטרף למאמץ המשותף כשבריטניה עומדת בראש. אם פעם בריטניה הייתה אימפריה ששולטת ברבע עולם ומושכת אותו אחריה בלי לשאול יותר מדי, כעת יש לשכנע. העולם הוא רב-לאומי, אבל אם כל הלאומים רק ילכו בעקבות בריטניה יהיה טוב. ולשם כך נעשה שימוש בנימוקים שלפעמים משעשעים משהו. “המורשת של המהפכה התעשייתית והמהפכה הדיגיטלית” היא נימוק מוזר משהו כדי להצדיק את עמידת בריטניה בראש המערכה. רק להזכיר, בעבר בריטניה גם הייתה הכוח הכלכלי שמוביל את העולם, אבל היא איבדה את התואר הזה מזמן. ספק אם המורשת הזו באמת נותנת לבריטניה איזשהו יתרון בתפקיד או שזו בעיקר הזדמנות לקצת סיפוק עצמי.
גם הרטוריקה, שללא ספק היא חלק מדף המסרים של הממשלה, מנסה לנגן את העבר הבריטי. “חזית”, “חיל חלוץ” ועוד הם מושגים הלקוחים מהעולם הצבאי. נכון, מזמן נעשה בהם שימוש גם לצרכים אחרים, אבל השימוש במילים האלו הוא ממש לא מקרי או הוחלט כלאחר יד. הוא גם לא נבחר רק בגלל שבינה מלאכותית שתצא משליטה עלולה להתגלות כאיום קיומי. להערכתי, הרטוריקה הזו באה להזכיר את הימים ה”יפים” בהם בריטניה לקחת תפקידי מפתח במלחמות העולם ובהצלת העולם החופשי מידי רודנים. כמו אז כך גם כעת, בריטניה תעמוד בראש הכוח שיציל את האנושות ממעשה ידיה שלה.
והפסגה שבריטניה מארגנת היא כמובן האופן בו היא מתכוונת לרתום את העולם אחריה. היא יזמה, היא מארחת, היא נותנת את הקווים המנחים. עכשיו, שכל האומות האחרות יבינו את גודל השעה וילכו אחריה, ובכך האנושות תינצל.
מול קודמיו
אוליבר דאודן, בסופו של דבר, היה הפה של סונאק. וסונאק ללא ספק חוזר לגישתו הבינלאומית של בוריס ג’ונסון. אם ליז טראס רצתה יותר להתעסק באתגרים הפנימיים של בריטניה (יכול להיות שבריטניה דווקא הייתה מעדיפה שהיא לא תתעסק) ולשמש מובילה עולמית פשוט באמצעות מתן דוגמה, ג’ונסון וסונאק באים בגישה הרבה יותר אקטיבית. הם לא מסתפקים בכך שבריטניה תהיה הראשונה בתחומה, אלא הם רוצים לרתום את העולם אחריה וליצור סדר עולמי שלא רק ייטיב עם בריטניה, אלא שהיא גם מאמינה שהוא הנכון ביותר לעולם. לא במובן של “סדר עולמי חדש” ושאר המושגים הקונספירטיביים, אלא במובן של שכנוע המדינות ללכת בדרך הנכונה באופן עצמאי ואוטונומי. זה למעשה התפקיד שהם מצאו לבריטניה של היום, בעיקר כשהם מרגישים שהם ניתקו את שלשלאות האיחוד האירופי על הסדר שהוא דגל בו. כל השאר זה פשוט ניסיון למצוא את המקומות בהם העולם זקוק לבריטניה.
ושלא תהיה טעות, זה לא אומר שהאתגרים והסיכונים שהבינה המלאכותית מעמידה בפני האנושות אינם אמיתיים. ויש גם עוד (למשל, עניין שדאודן לא ממש נכנס אליו הוא ההשפעה על שוק התעסוקה). אמת, ישנם אנשים מהתחום (לדוגמה) שטוענים שיש פה הרבה מאוד פניקה שאינה במקומה. אבל זה לא אומר שלא ראוי שהמדינאים יבחנו את הנושא יחד עם המומחים ויגבשו מסגרת שתבטיח את הביטחון של כולם. פשוט ממשלת בריטניה, בעניין הזה, חושבת שיש לה הזדמנות לחוש את הזוהר של ימי האימפריה הנוצצים.
הערה קטנה
ישנן ספקולציות הולכות וגוברות שהבחירות הבאות יהיו לפני סתיו 2024. מאחר שסונאק לא נאם השנה וצפוי להפסיד את תפקידו לפני העצרת הבאה, ייתכן מאוד שהוא ימצא את עצמו כראש ממשלה בריטי שלא נאם כלל בעצרת, משהו שלא קרה אפילו לליז טראס.