בנק קוטס היוקרתי סגר לנייג’ל פרג’ (בתמונה) את החשבון מסיבות פוליטיות, והמנכ”לית שלו התפטרה, בתרגיל יח”צ כושל שיצא משליטה. מה הוביל את הבנק לפארסה הזו ואיך אפילו זה קשור למלחמה ב-woke? | צילום: גייג’ סקידמור
נייג’ל פרג’, פוליטיקאי פופוליסט בדימוס ומגיש בערוץ הימין GB News בהווה, שוב בכותרות. הסיבה: חשבון הבנק שלו. בדרך כלל, כשחשבון בנק של פוליטיקאי עולה לכותרות זו לא בשורה משמחת מבחינתו, אבל הפעם מדובר בסיפור אחר. אתמול בבוקר (ד’) התפטרה מנכ”לית בנק הענק NatWest, דיים אליסון רוז, בעקבות הפרשה, ופרג’, שהוא הקורבן בסיפור, קורא לכל הדירקטוריון להתפטר. אז מה בעצם קרה כאן?
מחסור במזומנים
בנק קוטס (Coutts) הוא בנק קטן אך יוקרתי מאוד באנגליה, בעל היסטוריה עשירה, תרתי משמע. הוא נוסד במאה ה-17, ומאז נותן שירותים בנקאיים לעשירים, למפורסמים, ובעיקר למשפחת המלוכה. ב-2019 נחשף כי יש כספומט של קוטס במרתף בארמון בקינגהאם, והמלכה המנוחה אליזבת’ השנייה אמרה פעם על ההתנהלות הכלכלית של אמה, המלכה האם, כי “קוטס היו פושטים רגל בלי משיכת היתר שלה”. כיום הבנק הוא חלק מקבוצת הענק NatWest שמושבה בסקוטלנד.
בתחילת חודש יוני, קיבל אחד, מר נייג’ל פרג’, מכתב מהבנק לפיו חשבונו נסגר, ללא נימוקים. פרג’ עשה מה שפרג’ עושה, ופרסם סרטון זועם בטוויטר על ההתנכלות הפוליטית של הממסד כלפיו, וטען כי הוא נרדף בשל עמדותיו. מישהו בבנק (אתמול התברר שזו הייתה אליסון רוז בעצמה) תדרך את ה-BBC בתחילת יולי בעניין החשבון של פרג’. בידיעה שה-BBC פרסם, נטען כי הסיבה לסגירת החשבון היא שפרג’ לא מספיק עשיר, ונפל מתחת לרף שבו אי אפשר להחזיק חשבון בבנק קוטס. במסגרת התדרוך, חשפה רוז בפני ה-BBC פרטים על חשבונו של פרג’, הפרה של כללי הסודיות הבנקאית, והפרה של ההצדקה לקיומו של הבנק הזה בכלל – בכל בנק בעולם בו אנשים עשירים מאוד מפקידים את הונם, מצופה מהבנק כמובן לשמור על סודיות מוחלטת. וגם כשמדובר בלקוחות לא עשירים – מנכ”לית של בנק לא אמורה לחשוף פרטים של לקוח לתקשורת כדי להציל את התדמית של הבנק.
אבל זו לא הייתה רק פגיעה בפרטיות, אלא גם שקר. פרג’ הגיש בקשת רשמית לבנק לקבל את כל המידע שיש להם עליו (בקשת subject access request, SAR), וקיבל בחזרה מסמך של ארבעים עמודים ממנו עלה כי קוטס אספו ראיות לגביו במשך חודשים, וחששו מקשריו עם רוסיה, כמו גם מהתבטאויות שלו ש”לא עולות בקנה אחד עם ערכי הבנק”. במילים אחרות – נייג’ל פרג’ צדק לגבי סיבת סגירת החשבון שלו. לא מדובר בהחלטה כלכלית אלא בהחלטה ערכית של הבנק. ה-BBC כבר פרסמו התנצלות, וגם ראש הממשלה סונאק התבטא בנושא, ואמר כי איש לא צריך לאבד את חשבון הבנק שלו בגלל דעותיו הפוליטיות. כעת, לאחר שהוא יצא הצודק, פרג’ מסרב להסתפק בהתפטרותה של רוז ודורש לראות את כל הדירקטוריון הולך הביתה.
כאן דרושה הבהרה – אם פרג’ מקיים קשרים כלכליים אסורים עם רוסיה של פוטין או גורמים רוסים הנתונים תחת סנקציות, זו עבירה פלילית ולבנק קוטס הייתה סיבה מצויינת לסגור לו את החשבון. הראיות שיש לבנק לא פורסמו. אני יוצא מנקודת הנחה שאם היו ראיות טובות לכך, פרג’ היה נחקר עכשיו במשטרה וקוטס היו יוצאים עם תדמית ללא דופי.
כסף אמיתי, מוסר מזויף
אין טעם שארחיב כאן על מה שמכונה בכל העולם המערבי “מלחמת התרבות”, ה-Wokeism, ועוד מושגים לעוסים ודי מאוסים שפוליטיקאים מסוימים, גם פרג’, משתמשים בהם כדי לשלהב אנשים על עניינים פעוטים מאוד. מבחינת פרג’, המלחמה שלו נגד הבנק היא מלחמתם של האנשים הפשוטים נגד הבנקים האטומים. לא משנה שלאנשים פשוטים אין חשבון בבנק כמו קוטס, ובטח שהם לא יושבים באותם מועדונים וחוגים חברתיים כמו ראשי הבנקים, כמו עוד פוליטיקאים בריטים שעכשיו מנסים להפוך את הסיפור של פרג’ למשהו כללי יותר.
מה שקרה כאן, בעיניי, הוא ניסיון של קוטס להצטייר כ-woke שפשוט הלך רחוק מדי. עד היום, קוטס חגגו את “חודש ההיסטוריה השחורה” עם פוסטר ענק של מרקוס רשפורד, כוכב נבחרת אנגליה ומנצ’סטר יונייטד שפעל למען תזונה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, על מטה הבנק. מטה הבנק אף נצבע בצבעי הקשת לכבוד חודש הגאווה. אפשר להניח שמדובר בניסיון לפנות לקהל צעיר יותר (אם כי לא פחות עשיר) שאלו הם ערכיו. ערכי הבנק. אותם ערכים שהובילו את הבנק לסגור לפרג’ את החשבון. כנראה שמישהו בבנק הבין שזה לא מצטייר כפי שהם רוצים, ומכאן נבע הניסיון הנואש לשקר ל-BBC לגבי סיבת הסגירה האמיתית, תוך כדי הפגיעה הבוטה בפרטיותו של פרג’. לא ברור למה שבנק מסוגו של קוטס ינסה בכלל לדבר לקהל שרובו המוחלט לא יוכל לעולם להיות לקוח שלו, אבל זו כבר החלטה אסטרטגית שלהם.
הבעיה היא שכל זה קל מדי. ברור שגם בשמאל הבריטי האולטרה woke אף אחד לא ייחלץ להגנתו של בנק קוטס כי… הוא בנק. עדיין מדובר במוסד שעוזר לבעלי הון להסתיר מה בדיוק הם עושים עם ההון שלהם. קוטס שירתו גם את הדיקטטור הצ’יליאני אוגוסטו פינושה, גם בני מלוכה זרים עם רקורד מפוקפק וגם ראשי מאפיה. יש בקוטס, גם כיום וגם תחת ניהולה של מנכ”לית אישה, פער שכר של למעלה מ-30% בין גברים לנשים באותה משרה. לשים פוסטר של רשפורד או לצבוע את הבניין בצבעי הקשת זה זול מאוד במונחים של בנק. גם להתעלל בנייג’ל פרג’ זה מאוד זול: האיש לא נושא עוד בשום תפקיד רשמי, המפלגה שלו התייתרה ונזנחה, ומשקלו הציבורי היום נמוך משהיה. רוצים לקבל תשואות על קידום עולם טוב וצודק יותר? כדאי שתשלמו על זה מחיר רציני. נניח, להנהיג שכר שוויוני יותר או באמת להיפטר מלקוחות עבריינים, גם אם יש להם הרבה כוח וכסף. אחרת זה סתם Virtue Signalling ובסופו של דבר – זה גם חוזר אליכם כמו בומרנג.