האם לראש הממשלה רישי סונאק נמאס שחבריו למפלגה מנסים לדרוך עליו? אחרי שלאחרונה עשה לבוריס ג’ונסון שיימינג פומבי, כעת הוא נכנס לעימות פומבי עם הלורד זאק גולדסמית’ לאחר שהאחרון התפטר מהממשלה. הרקע לכך הוא דוח מיוחד של ועדת האתיקה של בית הנבחרים, שהפנה אצבע מאשימה לכמה מחבריו של ג’ונסון, גולדסמית’ ביניהם, שניסו לפגוע בעבודת הוועדה התקינה בעניינו של ג’ונסון. הדבר בעיקר מראה שלסונאק אין הרבה אנרגיה להיות מנומס כלפי החברים של ג’ונסון, ונראה שהעימות הפנימי במפלגה השמרנית עולה מדרגה | צילום: קרוואי טאנג, ממשלת בריטניה
משפט כלשהו שמיוחס לעיתונאי האמריקאי הרברט בייארד סוופ – שלא אתפלא אם הוא מעולם לא אמר אותו, כי ככה זה עם רוב הציטוטים שנשמעים טוב – אומר כך: “אני לא יכולה לתת לכם נוסחה להצלחה, אבל אני יכול לתת לכם את הנוסחה לכישלון: נסו לרצות את כולם”. בין אם המשפט הזה נאמר על-ידי סוופ ובין אם לא, יש בו מן האמת, בעיקר כשזה מגיע לפוליטיקה. כן, הפוליטיקאים מנסים להישאר פופולריים כדי להיבחר מחדש, אבל בסופו של דבר הם יצטרכו לאכזב קהל כלשהו. הציפייה ממנהיגים היא להיות מסוגלים לקבל החלטות לא פופולריות אם הן נחוצות.
אבל עד לאחרונה נראה שראש הממשלה רישי סונאק לא מכיר את המשפט הזה. הוא ניסה לרצות את כולם, אם תוחמים את ההגדרה של “כולם” לחברי המפלגה השמרנית בפרלמנט. המפלגה עוברת תהליכי דוגמטיזציה שיוצרים מחנות שונים בתוכה ומקשים על ניהולה כגוף אחד. בזמן שהוא מנסה לנהל תכנית כלכלית אחראית שתוכל להשתלט על האינפלציה, הוא מנסה איכשהו לרצות גם את החלק במפלגה שלו שמתעקש על תכניות כלכליות מהסוג שליז טראס הביאה ושהכניסו את בריטניה לסחרור. זו רק דוגמה אחת, ובגדול סונאק מנסה מאוד חזק לא לעצבן יותר מדי אף מחנה במפלגה.
אבל לאחרונה נראה שסונאק מיצה את זה. ניצנים ראשונים של שבירה היה ניתן לראות כשהוא יצא בפומבי נגד בוריס ג’ונסון, כשסיפר שג’ונסון ביקש ממנו לעשות כמה מינויים לא ראויים לבית הלורדים (למקרה שתהיתם, גם רוב המינויים שסונאק הסכים להם הם לא ראויים). הוא לא הגיע להצבעה על הדוח שקבע שג’ונסון הטעה במכוון את הפרלמנט, אבל זו עדיין התחלה. בכל מקרה, כעת נראה שסונאק החליט שנמאס לו להירמס על-ידי החתרנים במפלגה ומתחיל להסכים לעימותים פומביים.
דוח מיוחד
נחזור רגע לדוח על בוריס ג’ונסון. ועדת האתיקה של הפרלמנט, לאחר חקירה ממושכת, מצאה שהוא הטעה את הפרלמנט במכוון (כלומר, שיקר) כשהכחיש במליאה שהוא ידע על ההתקהלויות הלא חוקיות שהתקיימו בדאונינג 10 בזמן הגבלות הקורונה. אבל בנוסף למסקנה הזו, בעקבות ההשתלחות של ג’ונסון בוועדה בטענה שנערך לו “משפט ראווה”, הדוח הוסיף לרשימת החטאים של ג’ונסון גם פגיעה בהליך הדמוקרטי של בית הנבחרים ובשותפות לקמפיין שניסה להלך אימים על חברי הוועדה.
שלשום (ה’) ועדת האתיקה הוציאה דוח נוסף. הדוח הזה עסק בחברים של בוריס ג’ונסון בבית הנבחרים ובבית הלורדים שלקחו חלק בקמפיין ההשתלחות בוועדה. לפי הדוח, אותם אנשים לא ניסו לערער את מסקנות הוועדה בדרכים המקובלות, ובמקום זה פנו לדרכים עקיפות והרסניות יותר.
לפי חברי הוועדה, אותם פרלמנטרים שלקחו את אותו חלק בקמפיין ביקשו להשיג ארבע מטרות. ראשית, השפעה על תוצרי הוועדה. שנית, לשבש את עבודת הוועדה באמצעות הבאת חברים להתפטר ממנה. שלישית, לפגוע באמינות המסקנות אם הן לא יהיו לשביעות רצונם. רביעית, לפגוע באמינות הוועדה כולה. לפי הדוח, למרות שהמשימה להשפיע על תוצרי הוועדה לא מולאה, הקמפיין כן השפיע על רווחתם וביטחונם של חברי הוועדה, בייחוד השמרנים שבהם. הדוח מזהיר שדבר כזה עלול להעביר את השיפוט של חברי הפרלמנט מוועדת האתיקה לגורם חיצוני, שכן אף אחד לא יהיה מוכן לכהן בוועדה.
לכן, הדוח ממליץ שהמליאה תאמץ את הדוח, תאמץ את העיקרון לפיו בעת חקירה מעין זו אסור שחברי פרלמנט יפגעו בעבודת הוועדה ועדכון בית הלורדים בעניין, כדי שגם חבריו לא יעשו דברים שכאלה. לדבריו, אם הממשלה לא תביא להצבעה את ההמלצות האלו, הרי שחברי פרלמנט אינדיבידואלים צריכים לפנות ליו”ר בית הנבחרים ולבקש. והדוח מוסיף שהמליאה כולה תצטרך להחליט אם להעניש את חבריו של ג’ונסון.
יש שמות?
הדוח מונה שמונה חברי פרלמנט שחטאו בהשתתפות בקמפיין ההשמצות. ראשונה, נאדין דוריס, שרת התרבות והתקשורת תחת בוריס ג’ונסון, שמאז הודיעה שהיא מתפטרת מהפרלמנט אבל בפועל רק מושכת את הפיכת העניין לרשמית. שני, הלורד זאק גולדסמית’, שר לעניין טריטוריות ואקלים במשרד החוץ. שלישי, ג’ייקוב ריס-מוג, מבעלי בריתו הקרובים של ג’ונסון ומי ששימש תחתיו בתפקידים בכירים בממשלה. רביעית, פריטי פאטל, שרת הפנים תחת ג’ונסון. חמישית, אנדריאה ג’נקינס, ששירתה כשרה זוטרה תחת ג’ונסון וליז טראס. שישי, מייקל פבריקנט, חבר פרלמנט ותיק ותומך שרוף של ג’ונסון. שביעי ושמיני, מארק ג’נקינסון וברנדן קלארק-סמית’, שני חברי פרלמנט שנכנסו לפרלמנט ב-2019 באמצעות קמפיין הבחירות המוצלח של ג’ונסון.
מי שיוצא דופן כאן מכולם הוא הלורד גולדסמית’, משתי סיבות: ראשית, הוא חבר בית הלורדים, בעוד השאר הם חברי בית הנבחרים. שנית, וחשוב יותר, בזמן ששאר האנשים ברשימה הם לכל היותר השרים לשעבר, גולדסמית’ הוא שר תחת רישי סונאק עצמו. זה אומר שלסונאק יש אחריות ישירה על ההתנהגות של גולדסמית’ וסמכות לדרוש ממנו לתקן את דרכיו. במקרה של גולדסמית’, הדוגמה שהוועדה הביאה לגביו נגעה לכך שצייץ מחדש ציוץ שכינה את מעשי הוועדה “משפט ראווה” ו”ציד מכשפות” ועל כך הוסיף: “בדיוק כך. תמיד עמדה להיות רק תוצאה אחת [לעבודת הוועדה] ולראיות אין שום קשר אליה”.
חילופי מכתבים
יום למחרת פרסום הדוח המיוחד (ו’) גולדסמית’ הודיע על התפטרותו מהממשלה. מכתב ההתפטרות שלו רשף אש כלפי סונאק. אחרי רשימה מאוד ארוכה של הישגים של בריטניה בכל הנוגע להובלת העולם במאבק במשבר האקלים (שלא אכנס כרגע לשאלה כמה היא שווה), הוא טען שתחת סונאק בריטניה נטשה את מחויבויותיה בנושא הסביבה. יותר מזה, היא נטשה את עמדת ההנהגה בנושא. את סונאק הוא האשים שהוא “לא מעוניין” לעסוק בסביבה ולכן הממשלה כולה מגלה “אפתיה” לנושא. וזה מכתב נורא ארוך כדי לכסות על זה שבדיוק יום קודם לכן רמזו לזה שאולי כדאי להטיל איזו סנקציה משמעתית.
It has been a privilege to have been able to make a difference to a cause I have been committed to for as long as I remember. But this govt’s apathy in the face of the greatest challenge we face makes continuing in my role untenable. Reluctantly I am therefore stepping down pic.twitter.com/KDJKN3i6ER
— Zac Goldsmith (@ZacGoldsmith) June 30, 2023
רישי סונאק לא נשאר חייב. אמנם ביום פרסום הדוח סונאק אמר שיש לו “אמון מלא” בגולדסמית’, אבל נראה שאחרי פרסום המכתב היה לו טיפה פחות אמון. מכתב התשובה לגולדסמית’ אמנם הכיל הרבה מאוד מחמאות לתפקודו של האחרון כשר, אבל הפתיחה הייתה הרבה יותר עוקצנית: “תודה לך על מכתבך. אני מקבל את התפטרותך. התבקשת להתנצל בשל אמירותיך על ועדת האתיקה מאחר שחשנו שהם לא הולמים את מעמדך כשר בממשלה. אתה החלטת לנקוט בגישה אחרת”. הסאבטקסט הוא שאם גולדסמית’ ניסה לגרום לזה להיראות כמו התפטרות על רקע מדיניות, הרי שבפועל זה כי גולדסמית’ הוא ילד קטן שלא מוכן להתנצל.
It’s not the whole letter, which is here https://t.co/h5LTwfh42L
but Rishi Sunak could have stopped there pic.twitter.com/iN0hFBdfe5— John Rentoul (@JohnRentoul) June 30, 2023
רגע, עוד לא סיימנו. בתגובה, גולדסמית’ פרסם הבהרה שנכתבה “בתגובה לתדרוכים מטעים מדאונינג 10”, בה הוא הבהיר שהוא שמח להתנצל על מה שעשה, שכן למרות שהוא מאמין שלחברי פרלמנט עומד חופש הביטוי למתוח ביקורת על הוועדה, יש בעייתיות שהוא עשה זאת כשר בממשלה.
To clarify (following the PM’s letter to me) pic.twitter.com/oLG8TvWGvf
— Zac Goldsmith (@ZacGoldsmith) June 30, 2023
אז מה היה פה?
ההתפטרות של זאק גולדסמית’ בפני עצמה היא דיי זניחה. אמנם, פעמים רבות התפטרות של שר על רקע עקרוני מסמנת את תחילת הסוף של ראש הממשלה המכהן, אבל: את תחילת הסוף של סונאק היה ניתן לראות בערך מהרגע בו הוא מונה לראשות הממשלה, וגולדסמית’ הוא שר זוטר מדי כדי לעשות אפקט. זאת בנוסף לכך שלמרות שטענתו ל”אפתיה” מצד הממשלה כלפי הנושא הסביבתי לא בלתי מבוססת, ניתן להטיל ספק שזה באמת היה על רקע עקרוני.
לחילופי המכתבים האלו יש קצת יותר משמעות. ראשית, כי הם מראים שלסונאק דיי נשבר להיות נחמד לכולם. סונאק לא רק היה עוקצני כלפי גולדסמית’, הוא גם בפירוש קיבל את ממצאי הדוח המיוחד של ועדת האתיקה בלי יותר מדי שאלות. כשהחברים של ג’ונסון מנסים לערער על אמינות הוועדה, גישה כזו מצד סונאק עלולה להגביר את הלהבות כלפיו מצד חלקים שונים במפלגה. נראה שאחרי שבהצבעה סונאק נמנע מנקיטת עמדה מפורשת מדי, במה שלפעמים הגיע לכדי פארסה מביכה, כעת נמאס לו והוא לאט-לאט מתחיל לרדת מהגדר.
זה לא שסונאק נהיה פתאום מנהיג אמיץ. כרגע אי-אפשר להגיד שהמערכת הפוליטית הבריטית נהנית מהרבה אומץ. אבל נראה שהוא כן מבין שאי-אפשר להיות ראש ממשלה או ראש מפלגה אם נכנעים למאפיינים של אישיות מרצה. בסוף אין בררה אלא לעצבן מישהו, בין אם זה בענייני מדיניות או בענייני התנהלות מול חברי מפלגה סוררים. עד כה זה היה במחוות קטנות כפי שנראה כאן, ולא בטוח שנראה הרבה יותר מזה. בכל זאת, גם ככה המפלגה השמרנית על הקרשים ומפולגת מדי מכדי שסונאק יוכל להרשות לעצמו ללכת על הראש של תומכי ג’ונסון במופגן. אבל הוא מראה שגם לסבלנות שלו יש גבולות.
ועוד דבר אחד
ובעניין זה שווה להזכיר שגם מחנה ג’ונסון מחריף את ההתקפות. ג’ונסון עצמה מנסה להניא את בית המשפט הגבוה של אנגליה ו-וויילס מקבלת עתירת הממשלה נגד ועדת החקירה בנושא הקורונה. למי ששכחו, הממשלה לא מעוניינת להעביר לוועדה את התכתבויות הוואטסאפ של בוריס ג’ונסון, במה שנראה כמו ניסיון להסתיר משהו, ונראה שג’ונסון מעוניין שההתכתבויות ייחשפו ויביכו את הממשלה. שווה לזכור שסונאק בעיקר מגיב לניסיונות החתרנות של ג’ונסון תחתיו, ואלו לא נפסקים גם אחרי שג’ונסון עזב את הפרלמנט.