הכותרת של היום: שר המשפטים דומיניק ראב התפטר מתפקידו. זאת בעקבות מסקנות של חקירה ממשלתית בעניינו, שבחנה את הטענות מצד עובדים רבים במשרדים בהם שירת כשר על כך שנהג בפרקטיקות של התעמרות בעבודה. הדוח הגיע כבר אתמול (ה’), אך ראש הממשלה רישי סונאק התמהמה בקבלת ההחלטה, עד שהבוקר ראב התפטר מיוזמתו. הוא טען שמסקנות הדוח מחוררות ושהוא לא זכה להליך הוגן, כחלק מטיעון שכעת כל קבוצת עובדי מדינה קטנה תוכל להפיל שר מכהן אם היא לא תאהב את המדיניות שלו. רק שהדוח הרבה יותר מבוסס ממה שראב טוען, גם אם באופן חלבי משהו הוא סבר שראב לא יצר אווירת עבודה בעייתית במכוון. אבל את האגף הקיצוני של המפלגה השמרנית, שאוהבת להיכנס ב”ממסד”, זה לא מעניין, והיא חוגגת על הטיעון הזה. השאלה היא איך סונאק ינהג עם הנושא | צילום: רוג’ר האריס, בית הלורדים
“יושרה, מקצוענות ואחריותיות”, הבטיח רישי סונאק בנאום הכניסה שלו לתפקיד ראש הממשלה. בינתיים זה לא הולך מדהים: בנובמבר גווין ויליאמסון, שר בלי תיק, התפטר מהממשלה לאחר שהוגשו נגדו תלונות על התעמרות בכפופים לו, שדווחו לסונאק טרם המינוי של ויליאמסון לממשלה. בינואר זה נאד’ים זהאווי, מנכ”ל המפלגה השמרנית, פוטר מהממשלה על-ידי סונאק לאחר שנמצא שהפר את הקוד המיניסטריאלי בעניין חקירות המס שלו. והיום (ו’) זה היה שר המשפטים וסגן ראש הממשלה דומיניק ראב שהתפטר לאחר שנמצא כמי שהתעמר בעובדיו. בשתי הסאגות הקודמות סונאק נראה כמי שצריך לכפות עליו לקיים את הבטחתו, והמקרה של ראב לא מאוד שונה.
במה הואשם דומיניק ראב?
אז מה בדיוק הסיפור של ראב? ובכן, הנה תקציר הדברים: דומיניק ראב היה שר המשפטים וסגן ראש הממשלה תחת בוריס ג’ונסון. ראב, תומך מובהק של רישי סונאק בזמן המרוץ להחליף את ג’ונסון בקיץ 2022, איבד את התפקידים האלו עם ניצחונה של ליז טראס. למזלו, תוך שבעה שבועות (סוף אוקטובר) טראס הודיעה למלך צ’רלס שהיא מתפטרת והמליצה במקומה על סונאק עצמו. סונאק מינה ממשלה משלו, והוא החליט להחזיר את ראב לשני התפקידים בהם החזיק תחת בוריס ג’ונסון.
בתחילת נובמבר הגארדיאן דיווח שלא כולם ראו בכך חדשות טובות. לאנשי לשכתו במשרד המשפטים הוצע לעבור למחלקות אחרות כדי שלא יצטרכו לשהות עמו באותו חדר, כי מתברר שהוא נוטה להתעמר בעובדיו. ראב הכחיש (ועמיתיו טענו שהוא רק דורש סטנדרטים גבוהים מעובדיו), אבל האופוזיציה דרשה לחקור את העניין ותוך ימים התחילו להצטבר תלונות רשמיות. כדי להרגיע את כולם, סונאק מינה את עורך הדין אדם טולי לחקור את העניין (שקיבל מנדט גם לחקור את התנהגותו של ראב בתפקידים מיניסטריאליים קודמים). אחרי המינוי התלונות המשיכו להצטבר ובגארדיאן פורסם שב-2022 שליש מעובדי הלשכה של ראב העידו בסקר פנימי של וייטהול על התעמרות מצדו. בכל מקרה, היה ברור שהדוח של טולי יחרוץ את גורלו של ראב: אם הוא יימצא זכאי, הכל טוב. אם הוא יימצא אשם, הרי שההחלטה אם ראב הפר את הקוד המיניסטריאלי (קודקס כללי ההתנהגות לשרים) תהיה בידי סונאק, אבל הוא יצטרך לעבוד קשה כדי להחליט שהקוד לא הופר. משם, הדרך לפיטורים קצרה.
זה היה לפני חודשים, והחקירה התקדמה לאטה. בסוף פברואר, לפני כמעט חודשיים, ראב הבטיח שיתפטר מיוזמתו אם אכן יימצא אשם בדוח הנ”ל. מאז דברים התקדמו, ופורסם תאריך להגשת הדוח לסונאק, ה-20 באפריל, כלומר אתמול (ה’). יום לפני כן הגארדיאן דיווח שייתכנו מאוד התפטרויות ממשרד המשפטים אם ראב יזוכה (חשוב לציין שכל מי שהעידו בחקירה של טולי לא עשו זאת באופן אנונימי). בקיצור, מישהו יצטרך לאבד את העבודה שלו
הגשת הדוח
אז כאמור אתמול (ה’) הגיע היום הגדול, והדוח של טולי הוגש לסונאק. הדוח לא פורסם לציבור, והדבר העלה את השאלה מה סונאק יעשה עם עתידו של דומיניק ראב. בזמן שכולם חיכו, מטעם דאונינג 10 נמסר לתקשורת שלסונאק “יש אמון מלא” בראב. כדאי לזכור שהאמירה שלראש הממשלה יש “אמון מלא” בשר כלשהו מתיישנת טוב באפס אחוזים מהמקרים. אבל נראה שסונאק היה ממש נחוש לפחות לתת לה להתיישן, כי ההכרעה לא באה. ואז בשלב מסוים דאונינג 10 הודיע שההכרעה לא תגיע באותו יום. ההסבר? “ראש הממשלה לוקח את הזמן כדי לעבור על הדוח לעומק ולשקול [את החלטתו]”.
למרות שכאמור הדוח לא נחשף לציבור, היה קשה שלא להסיק את הברור מאליו: הדוח הרשיע את ראב. לו הדוח היה מזכה אותו לחלוטין, כנראה שהיינו יודעים על זה תוך שעה. הרי במקרה של זיכוי לא סונאק ולא ראב צריכים להתמודד עם החלטות קשות, שכן ראב היה נשאר בתפקיד בזכות ולא בחסד. אם סונאק צריך זמן, הוא כנראה צריך לחשוב איך הוא הולך בין הטיפות, ומצד אחד לא נכנס לעימותים עם בעלי הברית של ראב בתוך המפלגה השמרנית ומצד שני שומר על המילה שלו. כמובן, ייתכן שהדוח יחסית גבולי, שיש בו הרשעה אבל פחות חזקה ממה שהיה ניתן לצפות, מה שלכאורה השאיר לסונאק בררה. איך שלא יהיה, איש לא האמין שהיה שם זיכוי.
הדחייה הזו הרגיזה רבים. בלייבור האשימו את סונאק שהוא “מהסס ומתעכב” עם ההחלטה בגלל שאין לו אומץ. דייב פנמן, מזכ”ל ה-FDA (לא מנהל התרופות האמריקאי, אלא איגוד של עובדי מדינה בבריטניה), תיאר את ההחלטה להתעכב כ”פארסה”. לדבריו, הובטח למי שהעלו את התלונות שבגללן נפתחה חקירה שההחלטה תתקבל באותו יום (ה’), והעיכוב הזה לצרכיו הפוליטיים של סונאק מראה שאלו לא העובדים שחוו התעמרו שנמצאים במקום הראשון. מנגד, היו גם כאלו שהגנו על סונאק. חבר הפרלמנט פיטר בון (שמרני), למשל, הזכיר שבכל זאת לסונאק כראש ממשלה יש עוד כמה דברים לעשות חוץ מלקרוא את הדוח.
דומיניק ראב מתפטר
הבוקר (ו’) ראב החליט לעשות לסונאק את החיים קלים והתפטר בעצמו. במכתב ההתפטרות שלו הוא הזכיר את הבטחתו להתפטר אם אכן אדם טולי ימצא שהוא נהג בבריונות, וחשוב לו לעמוד במילתו. זו הייתה פסקת הפתיחה, שאחריה באה פסקת הודיה לסונאק על ההזדמנות שניתנה לו כמקובל במכתבים כאלו. שאר המכתב נועד לצייר את ראב כקורבן. הוא טען שרק בשני מקרים הדוח אכן הרשיע אותו, וגם בשני המקרים האלו ההרשעה הייתה “פגומה”, שלדבריו יצרה “תקדים מסוכן” בגלל שתי סיבות: ראשית, שרים אמורים להיות מסוגלים לתת לשירות הציבורי הנחיות ישירות בשם הציבור, כחלק מהעיקרון הדמוקרטי והאחריות המיניסטריאלית. שנית, בתנאי שהדבר נעשה בצורה מכובדת, שרים צריכים להיות מסוגלים לתת פידבק ביקורתי לאנשי שירות המדינה. הדוח, לדבריו, קבע את הרף שבין ביקורת לגיטימית להתעמרות נמוך מדי, מה שיכול להפוך כלי בידיהם של עובדי מדינה שירצו להתנקש בקריירה הפוליטית של שר שמעוניין להוביל שינוי בניגוד לעמדת שירות המדינה. לסיום, ראב התלונן על הדלפות לתקשורת מהחקירה.
My resignation statement.👇 pic.twitter.com/DLjBfChlFq
— Dominic Raab (@DominicRaab) April 21, 2023
ראב לא הסתפק בזה וגם כתב טור לטלגרף, שגם נועד לקבע את הנרטיב שהוא למעשה הקורבן. הוא תיאר את הסיטואציה כ”קפקאית”, וטען שלא זכה להליך הוגן. ראשית, אם בכל מקום עבודה יש להגיש תלונה על בריונות תוך שלושה חודשים מהמקרה, כאן כל התלונות נגדו היו בנות יותר משלושה חודשים. שנית, כאמור, היו הדלפות מהחקירה שהביאו לכך שהוא נשפט בתקשורת. שלישית, התלונות לא הובאו אליו לצורך תגובה, מה שמראה שבכירים בשירות המדינה לא חשבו שיש בתלונות הללו ממש. ויש עוד תלונות: כשהוא מונה נאמר לו שאין שום תלונות נגדו, אלא רק שהוא ועוד כמה שרים נמצאים על הכוונת של כמה בכירים בשירות המדינה. כשהוא חזר לתפקיד, הוצע לאנשי לשכתו לעבור תפקיד, ומי שלא רצו הואשמו על-ידי עובד מדינה בכיר שהם סובלים מתסמונת שטוקהולם. ולמרות כל אלו הדוח של טולי, כך ראב, יצא דיי חלבי והרשיע אותו בזוטות. ואלו, כפי שנכתב במכתב, יצרו תקדים מסוכן.
הקשר
כבר נתקדם הלאה, אבל חשוב בעניין הזה לזכור דבר מהותי: גם המכתב וגם הטור פורסמו לפני שדאונינג 10 שחרר את הדוח לציבור. פירוש הדבר הוא שסונאק נתן לראב אפשרות לנסות לקבע את הנרטיב מבלי שהתקשורת או הציבור היו יכולים לשפוט את הטענות האלו באופן ראוי. הדוח לבסוף שוחרר וכבר אעמיק בו, אבל זה קרה רק אחרי שראב קיבל את האפשרות לטעון שהדיפ סטייט רודפת אותו ושאדם טולי רק נתן לה כלי חזק לעשות זאת גם לשרים אחרים. זאת, במקום לפרסם את הדוח מיד עם ההתפטרות של ראב, כך שהיה ניתן להגיב במהירות לראב ולא לאפשר לו לקבע נרטיב. אין בזה כדי לומר שראב בהכרח שיקר, אבל ממשלה אחראית לא אמורה להשאיר האשמות כה קשות באוויר, בעיקר כשבאופן גלובלי יש מי שטוענים ששירות המדינה שולט בפועל בדרג הנבחר.
הדוח של אדם טולי
אבל כאמור, בסופו של דבר הממשלה שחררה את הדוח. לא נעבור כאן על 46 עמודי הדוח (48, אם סופרים את השער ואת העמוד האחרון שכולל רק את חתימתו של טולי), שחלקים נכבדים מהם הם פשוט רקע. אז מה הדוח הסיק לגבי דומיניק ראב? ראשית, שמדובר באדם אינטליגנט, מקפיד על הפרטים ובעל מוסר עבודה גבוה. בחקירה ראב העיד על הסגנון שלו כ”אינקוויזיטורי, ישיר, חסר סבלנות ובררני”. אבל חשוב מכך, טולי הגיע למסקנה שראב לא הפעיל אלימות פיזית, צעק, קילל או פעל באופן נקמני. ראב גם לא קיבל אזהרות לגבי התנהגותו מאנשי שירות המדינה, למעט פעמים בודדות מצד מנכ”לי משרד החוץ (כשהיה בתפקיד השר) ומשרד המשפטים, שגם לא אמרו במפורש שהיא מגיעה לרמת התעמרות או טענו שיש תלונות מבוססות נגדו. עד כה הדבר מסתדר עם הגרסה של ראב.
הלאה. לגבי תקופתו של ראב כשר הברקזיט (2018), אין ראיות שהוא התנהג באופן לא הולם. ייתכן שהתנהגותו יכלה להתפרש כמאיימת מצד אויביו, אבל עבר זמן רב מדי כדי שיהיה ניתן להוכיח זאת. מתקופתו כשר החוץ (2019-2021) עולה שהוא כן יצר דרך התנהלות מול אנשי המשרד שהיו בה לכדי התנהלות מאיימת וניצול לרעה של כוח (למשל, כשהעלה רמיזה אפשרית שחלק מהעובדים הפרו בפועל את חוזה ההעסקה שלהם). מנכ”ל המשרד העיר לו על כך בפגישה לא רשמית, שראב הכחיש בחקירה שהתקיימה. הראיות הביאו את טולי להעדיף את גרסת המנכ”ל.
ומה לגבי משרד המשפטים (2021-2022 ו-2022-היום)? לפי הדוח, במספר מקרים היו מקרים בהם ביקורת הלכה רחוק מדי והגיעה למקום של התנהגות מאיימת ופוגענית. בהרבה מהמקרים ראב לא התכוון לפגוע או לאיים, אבל היה אפשר בקלות להבין למה דבריו התפרשו כפי שהתפרשו. טולי הוסיף שראב לא שם אף אחד על הכוונת, אבל “הוא היה צריך להבין מוקדם יותר שאינדיבידואלים מסוימים יתקשו לתפקד תחת הסגנון שלו והיה צריך להתאים את התנהגותו בהתאם”. מאחר שהקוד המיניסטריאלי קובע שהתעמרות תהיה בין השאר התנהגות “מאיימת” או “פוגענית”, יש פה קייס.
אז מה היה לנו כאן?
בגדול, לפי הדוח, דומיניק ראב הוא לא בריון מרושע שנהנה להתעמר בעובדיו, אלא אדם שמציג סטנדרטים מאוד גבוהים ובמטרה להשיג אותם יוצר – שלא במתכוון – אווירת עבודה לא נעימה עד עוינת. יש מי שיטענו שעל דבר כזה לא ראוי ששר יעזוב את הממשלה, אבל גם ראב צריך להסביר כמה דברים. כפי שראב טוען, טולי אכן קיבל רק שתי תלונות ודחה את השאר (אם כי טולי סבור שכולן הוגשו בתום לב), אבל ראב מתעלם מכך שהן הציגו מצג של אווירה ומקרים שונים, ולא רק מקרים נקודתיים. גם הרעיון שראב רמז לו, שכמה עובדי מדינה עצבניים יכולים פשוט להגיש תלונות מפוברקות ולהפיל שר נראות פה דיי מגוחכות, שכן ניתן לראות בדוח בפירוש שטולי נמנע מקבלת החלטה כלשהי שלא הייתה מבוססת היטב בראיות. בקיצור, ראב לא נבל, לא במכוון בכל אופן, אבל גם לא קדוש מעונה.
לאחר ההתפטרות
אחרי שראב התפטר היה צריך למנות שר משפטים חדש, תפקיד אליו מונה אלכס צ’וק, שכיהן עד כה בתפקידים זוטרים במשרדי המשפטים וההגנה. שאלה מעניינת שתעמוד לפתחו של צ’וק היא כיצד להתקדם עם חקיקת מגילת הזכויות שראב קידם, שנועדה לצמצם את הביקורת השיפוטית המעטה שגם כך קיימת על הממשלה (ולפי הדוח, הסיבה שראב העלה לרצון של עובדי משרד המשפטים להפיל אותו). החקיקה נזנחה תחת ליז טראס, אבל כשראב חזר למשרד המשפטים גם החקיקה חזרה אל השולחן. בפוליטיקו מאמינים שהפרויקט שוב מת, אבל נצטרך לראות. ולמרות שתואר סגן ראש הממשלה הוא תואר ריק מתוכן, שראב קיבל כפיצוי על שנמוכו מתפקיד שר החוץ ב-2021, סונאק החליט למנות אדם חדש לתפקיד, הצ’נסלור של דוכסות לנקסטר אוליבר דאודן. למה? כנראה שסונאק רצה לתת איזושהי גושפנקא רשמית שדאודן הוא מס’ 2.
בינתיים, באופוזיציה, היו מאוד עצבניים. ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי טען, בלי להסביר יותר מדי, שראב לא רק שאינו ראוי להיות שר, הוא גם לא ראוי להיות חבר פרלמנט, ולכן עליו להתפטר גם משם. אבל ייתכן שזה קשור לכך שהליברל-דמוקרטים הם המאתגרים העיקריים של השמרנים במחוז הבחירה של ראב, אשר ו-וולטון, כך שהם ישמחו לבחירות ביניים שם. ראש הלייבור קיר סטארמר אמר שסונאק הראה חולשה, כי זה היה דומיניק ראב שהתפטר לאחר שסונאק התמהמה לפטר אותו. הדבר, מהבחינה הזו, יכול להזכיר את התפטרותו של שר הבריאות לשעבר מאט הנקוק ב-2021, לאחר שבוריס ג’ונסון לא מיהר לפטר אותו בעקבות סקנדל.
וראב המשיך להזהיר מפני מצב בו עובדי מדינה יכפו על שר שמתעקש על המדיניות שלו להתפטר באמצעות האשמות שווא. שמרנים רבים שמחו להצטרף אליו בעניין הזה (ראב טען שחלקם כתבו לו). רישי סונאק, שקיבל את הממצאים, אמר שיש בעיה באופן בו תלונות בווייטהול מטופלות ולכן העביר את העניין לבדיקת מזכיר הממשלה סיימון קייס. מי שפחות התלהב מהטענה הזו היה מזכ”ל ה-FDA דייב פנמן, שהאשים את ראב בהפרחת תאוריות קונספירציה ודרש מסונאק להגן על עובדי המדינה.
לסיכום
דומיניק ראב לא יצר אווירת עבודה טובה. זה כנראה כי הוא דרש סטנדרט גבוה וכי לעתים היו לו התנגשויות עם עובדי מדינה שהייתה להם ביקורת על מדיניות שביקש לקדם, אבל השורה התחתונה היא שהוא לא יצר אווירת עבודה טובה. הוא לא התכוון, אבל זה מה שקרה. העובדה שהתעלם מאזהרות, שאמנם לא דיברו על התעמרות אבל כן הבהירו שראב עובר את הגבול, בטוח לא משחקת לטובתו. אפשר להתווכח אם זה מצדיק פיטורים, אבל זה כנראה לא מצדיק את התגובה של ראב. כחלק מהרטוריקה של האגף הקיצוני של המפלגה השמרנית, ששמה את נבחרי הציבור במלחמה מול הממסד, לראב אין שום בעיה לטעון לחקירה רשלנית ולהזהיר שעכשיו כל מדיניות שלא תישא חן בעיניי שירות המדינה תביא לחיסול קריירות פוליטיות. השאלה היא אם סונאק, שמנסה להיות המועמד הפרגמטי והשפוי, יילחם בתאוריות קונספירציה כאלו, או שינסה לרצות את האגף הקיצוני.