תעשו אחד ועוד אחד: ראש הממשלה רישי סונאק הכריז שלימודי מתמטיקה בבריטניה יהיו חובה עד גיל 18. זאת בניגוד למצב הקיים היום, שהם בגדר חובה רק עד גיל 16. סונאק הסביר שהדבר נחוץ לכלכלה, ולשם כך יש להילחם בהלך הרוח התרבותי של בריטניה, שהוא “אנטי-מתמטי”. לכן, יוקם צוות של מומחים שיבדוק כיצד יש לעשות את המהלך הזה בצורה הטובה ביותר. אבל מעבר לכך שהדבר נראה מוזר באווירה בה יש הרבה נושאים דחופים בהרבה, רבים טוענים שלפני שאפשר בכלל להרחיב את תכנית הלימודים במתמטיקה צריך עוד מורים. וכאלה חסרים אפילו בשביל המצב הקיים. אבל הצהרות עולות פחות ממשכורות | צילום: preply.com
זוכרים מתמטיקה מהתיכון? כולנו היינו צריכים ללמוד אותה, מי שאהבו אותה ומי ששנאו אותה. מי שהיו ברמה של שלוש יחידות, ארבע יחידות, חמש יחידות או עשו גם עבודת גמר ואז יצא שיש להם תשע יחידות אבל הלכו ללמוד תואר הומני כי מי צריך כסף וכי הידע לבלוג הזה צריך להגיע מאיפשהו. אני סוטה מהנושא. בכל מקרה, בבריטניה לא מדובר במקצוע חובה בתיכון, ולא כולם לומדים מתמטיקה עד גיל 18. הדבר תלוי בשאלה מה תרצו ללמוד באוניברסיטה, ומכאן נגזר מה שתלמדו לבגרות. אבל ראש הממשלה רישי סונאק חושב שהגיע הזמן שכל התלמידים, ללא יוצא מהכלל, ילמדו מתמטיקה עד גיל 18, ועל כך הוא הכריז השבוע. אבל לא בטוח שהיא שמה את האצבע על הנקודה הנכונה.
איך עובדים לימודי מתמטיקה בבריטניה?
כדי להבין איך עובדים לימודי המתמטיקה, צריך להבין איך עובדת שיטת הבגרויות הבריטית (ותודה לגיא שפר שעזר לי לדייק את הפרטים). בישראל, לצורך ההשוואה (בבגרות מלאה), רוב מקצועות הבגרות הם בגדר חובה (לפעמים עם אפשרות לרמות קושי שונות לפי מספר היחידות), אליהם ניתן להוסיף עוד מקצועות בחירה. כמו כן, לצורך לימודים גבוהים, לרוב זה לא כזה קריטי אילו מקצועות הלכתם להרחיב (יותר חשוב כמה יחידות עשיתם במקצועות הקריטיים). יקבלו אתכם לתואר בפיזיקה גם אם זה לא מה שבחרתם להרחיב בתיכון.
בבריטניה, ובכן, זה קצת שונה. ראשית, יש שני שלבים: GCSE ו-A-Level (יש גם AS-Level, אבל נשים את זה בצד). השלב הראשון הוא ה-GCSE, שלרוב מתחילים ללמוד בכיתה ט’. בשלב זה נהוג לקחת בחינות בעשרה מקצועות, כשהבחינות במתמטיקה, אנגלית ומדעים הן בגדר חובה. לצורך קבלה לאוניברסיטאות או אפילו להתמחויות, כדאי להוציא ציוני מרמה מסוימת, בדגש על מתמטיקה ואנגלית. לאחר מכן, בגדול, התלמידים יכולים להיפרד מהמקצועות האלו לנצח. ברמת ה-A-Level לרוב נהוג לקחת שלושה מקצועות (תלמידים חזקים לוקחים ארבעה), כשחלק מתוכניות הלימוד באוניברסיטה עשויות לדרוש מכם מקצועות ספציפיים, אם כי לרוב מתאפשר לעשות מיקס כדי לענות על תחומי עניין שונים. כפי שאתם יכולים לנחש, פה הרמה יותר גבוהה מאשר ב-GCSE.
המשמעות של זה היא שאם אתם נתקעתם עם מתמטיקה עד שסיימתם כיתה י”ב, הבריטים יכולים לסיים עם זה בגיל 16 ותודה רבה לכולם. כלומר, מי שפחות מתחברים לזה לא צריכים לקחת איזו מקבילה לשלוש יחידות, הם פשוט יכולים להפסיק וזהו. את זה, למעשה, סונאק מבקש לשנות. יצוין שזו לא הפעם הראשונה שהוא עולה, והוא הצהיר על כוונתו לעשות כן כבר בינואר.
הצהרת סונאק
נעבור לנאום? לפני שלושה ימים (ב’) סונאק נאם בלונדון בפני תלמידים ומורים, והסביר: אחת המטרות שממשלתו הציבה היא להביא לצמיחה, ולא רק עד הבחירות, אלא לטווח הארוך. את זה, הוא הסביר, לא ניתן להשיג כשחלקים כה גדולים באוכלוסייה חיים לא השכלה מתמטית מספקת. הדבר בעיקר נכון כשיש מחסור רב דווקא במקצועות שדורשים כישורים מתמטיים ולו הבסיסיים ביותר.
סונאק הסביר שזה לא שהבריטים לא חכמים מספיק כדי להיות טובים יותר במספרים, אלא שיש פה עניין תרבותי. זה מקובל חברתית לא להיות טוב במתמטיקה וזה גם נושא להומור עצמי. “אבל אנחנו אף פעם לא מתבדחים על חוסר יכולת לקרוא”, הוא אמר, ובכך הבהיר בדיוק באיזו דרגת חשיבות הוא שם את המתמטיקה (וגם אמר מפורשות שמתמטיקה חיונית בדיוק כמו היכולת לקרוא). כדי להילחם ב”הלך הרוח האנטי-מתמטי”, סונאק מתכוון לעשות מספר צעדים: הוא יהפוך את לימודי המתמטיקה לנגישים יותר, כדי שהם לא “יפחידו” את הילדים, יצירת הבנה של האופן בו מתמטיקה תוכל לסייע במקצועות בהם התלמידים ירצו לעסוק בבגרותם ועוד.
אבל לדבריו, יש משהו בסיסי בהרבה. בריטניה היא אחת המדינות היחידות בהן לא כולם לומדים מתמטיקה ברמה כזו או אחרת עד סיום בית הספר, והגיע הזמן שבריטניה תפסיק להיות יוצאת דופן בעניין הזה. סונאק לא מתכוון שכולם ייבחנו ברמת A-Level, ולכן הממשלה תבחן כיצד לימודי מתמטיקה נעשים בכל העולם, וגם יתייעץ עם מעסיקים כדי להבין אילו כישורים מתמטיים הם צריכים במקומות העבודה שלהם. השינוי גם לא ייעשה בן לילה, שכן מעבר להבנה כיצד הדבר נעשה בכל העולם, יהיה צורך להכשיר מורים, לצייד אותם בטכנולוגיה הנדרשת וגם לראות כיצד לימודי המתמטיקה יהיו בנוסף למקצועות האחרים ולא על חשבונם.
מה חושבים על זה?
קשה להגיד שהנאום הזה היה הצלחה מסחררת. כאמור, הוא התקיים בפני תלמידים ומורים. לאחר שנישא, סונאק עבר לשאלות מהקהל לפני שעבר לשאלות מהתקשורת. רק תלמיד אחד שאל שאלה, ולאחריה צרצרים. סונאק ניסה להתחנן שעוד תלמידים ישאלו משהו, אפילו שלא קשור למתמטיקה, ללא הועיל. או במילים אחרות, נראה שלפחות אצל קהל היעד העניין התקבל דיי באדישות.
וזה לא התקבל הרבה יותר טוב על-ידי התקשורת: חלק תהו למה לעזאזל להתחיל לדבר עכשיו על מתמטיקה כשיש דברים הרבה יותר דוחקים, כמו שביתות שלא כולן הגיעו לכדי פתרון (כך חשבה גם מזכ”לית איגוד המורים, שבעצמו בעיצומים). בסאן תהו למה בן 16 יכול להחליט שהוא מתגייס לצבא אבל לא שהוא מפסיק ללמוד מתמטיקה. בטלגרף התעניינו לדעת איך סונאק מתכוון להילחם ב”הלך הרוח האנטי-מתמטי” (למילותיו של סונאק) שמאפיינת לכאורה את בריטניה של ימינו. סונאק ענה שצריך “לתת למורים ביטחון” ללמד מתמטיקה כבר בשלב מוקדם. עכשיו, אני לא מומחה לחינוך אז אגיד את הדברים בזהירות: זה נשמע כמו בולשיט שמישהו שאין לו מושג מה הוא עושה אומר. הרי אין למשפט הזה שום משמעות.
הפיל שבחדר
את השאלה הגדולה העלתה בת’ ריגבי מסקיי ניוז, שתהתה אם הבעיה היא אכן תרבותית כמו שהיא מעמדית: בבתי הספר הציבוריים לא תמיד כוח האדם מאפשר לתלמידים לקבל הכלים הנחוצים כדי להתקדם מעבר ל-GCSE, ולכן אולי עדיף בכלל לדאוג שיהיו מספיק מורים למתמטיקה בבתי הספר האלו כדי שיהיה אפשר לעבוד במסגרת תכנית הלימודים הקיימת, לפני שמתחילים לדבר על אחת חדשה. סונאק הסביר שלמעשה הממשלה עושה את שני הדברים, אבל דיי ברור על מה הושם הדגש: על התרבות. זה לא מפתיע, שכן הודאה בכך ששורש הבעיה כרגע הוא במחסור חומרי פירושה שמישהו צריך לקחת אחריות, רצוי מראש ממשלה שהמפלגה שלו היא מפלגת השלטון כבר 13 שנה רצוף. אבל אם, לעומת זאת, שורש העניין הוא תרבותי, קרי משהו שמושרש עמוק, אין צורך לקחת אחריות מיוחדת. זה לא אומר, כמובן, שאין פה גם עניין תרבותי, אבל שאלת הדגש מטילה את האחריות על גורמים אחרים, ומן הסתם גם תניב פתרונות אחרים.
אבל לא משנה כמה סונאק ינסה לסובב את העניין הזה, הבעיה היא בעיקר במורים. את זה אומרים גם אנשים שתומכים ברעיון הזה. כי כרגע פשוט אין מספיק מורים לתחום, אולי כי במשך 12 שנים ברצף הממשלה לא עומדת ברף גיוס מורי המתמטיקה אליו היא מחויבת (למרבה המבוכה, אפילו שהיא הורידה אותו ב-2020). זה יכול לנבוע משלל סיבות, אבל בהתחשב בשביתות בהן לוקחים חלק גם המורים, כנראה שעוד קצת כסף יוכל לעזור. עד אז, התוצר של זה הוא שליש מהתלמידים שנכשלים ב-GCSE במתמטיקה. חשוב להגיד שכן יש כל מיני מענקים נדיבים למי שהולכים ללמוד הוראה (על סך 27 אלף ליש”ט, אם לדייק), אבל המציאות בשטח היא שזה לא עובד, בעיקר כי כשמסתכלים על המשכורות עצמן אז יותר משתלם למצטיינים במתמטיקה ללכת לפיננסים או הייטק. ניק גיבף השר לבתי ספר במשרד החינוך, מנסה לשכנע שהעתיד של המורים מבטיח, אבל יהיה צורך ביותר מזה כדי לראות אם מישהו יגיע.
לסיכום
אין לי כוונה להיכנס לשאלה הפדגוגית (עד מתי נכון להכריח תלמידים בלי חיבור למתמטיקה ללמוד אותה?) או המוסרית (למה לכפות על מישהו ללמוד משהו?) שעולות מההצהרה של סונאק. אני לא מומחה בתחום ואין לי כוונה להעמיד פנים שאני כזה. אבל נראה לי שאפשר להסכים שללימודי מתמטיקה יתרונות רבים, בטח ככל שהשוק נהיה יותר מוטה טכנולוגיה. השאלה היא אם סונאק ניגש לזה מהמקום הנכון: האם הבעיה היא שהבריטים מרגישים בסדר להיות גרועים במספרים, או שהבעיה היא שאין מספיק מורים בשביל המצב הקיים?
ההצהרה של סונאק בעיקר מאפשרת לו להגיד שהוא עושה משהו (טיפה בניגוד למוסכמה, שדורשת לא להצהיר על מדיניות חדשה בזמן קמפיין לבחירות המקומיות). צוות המומחים יוקם, ויישב, וידון, וימליץ. ואז הממשלה תיקח את ההמלצות, ותשקול, ותפרסם ספר לבן (מסמך מדיניות), ותציע חקיקה, ותעביר אותה. ועד שזה ייגמר, או שהפריץ ימות או שהחמור יאכל את מחברת החשבון, ואז מי בכלל יזכור מה רצינו לעשות ולמה צריך את כל המורים האלו?