סטארמר נגד קורבין, פרק הפסקנו לספור: השבוע הוועד המרכזי של המפלגה החליט לחסום את ג’רמי קורבין מריצה מטעם המפלגה בבחירות הכלליות הבאות. באופן רשמי, הדבר לא נעשה בגלל האנטישמיות שפשתה במפלגה תחת קורבין, אלא בגלל שהוא מהווה נטל אלקטורלי, שזה טיעון בעייתי יותר. הדבר הרגיז מאוד גם את קורבין, שטרם חשף כיצד יפעל; גם את סניף המפלגה שלו, שמרגיש שנלקח ממנו הסיי הדמוקרטי; וגם את בעלי בריתו של קורבין במפלגה. לגבי האחרונים, ייתכן מאוד שסטארמר רצה לעצבן אותם, כדי להכריח אותם לבחור צד | צילום: סטיבן איסון
ב-9 ביוני ג’רמי קורבין יציין ארבעים שנה כחבר פרלמנט, הישג מכובד למדי. רק שלושה חברי פרלמנט מכהנים זמן רב ממנו ורק עוד חמישה חולקים עמו את אותו הוותק. אבל קורבין לא מתכונן לחגיגות הפרלמנטולדת העגול, כי הוא צריך להילחם על מקומו בתוך מפלגת הלייבור. זאת לאחר שהשבוע (ג’) קיר סטארמר העביר בוועד המנהל של המפלגה (NEC, מקביל למרכז המפלגה) החלטה שקורבין לא יוכל לרוץ בבחירות הכלליות מטעם הלייבור. קורבין לא מתכוון לוותר בקלות, והוא כנראה גם לא לבד.
קצת רקע
במאי 2019 הנציבות לשוויון וזכויות אדם הודיעה על חקירה של האנטישמיות בלייבור תחת ג’רמי קורבין, מה שהפך את הלייבור למפלגה השנייה (אחרי ה-BNP הלאומנית) שנחקרת על-ידי הנציבות. באפריל 2020 קורבין הוחלף על-ידי קיר סטארמר. באוקטובר 2020 הנציבות פרסמה את הממצאים שלה, לפיהם תחת קורבין התרבות בתוך המפלגה “במקרה הטוב לא עשתה מספיק למנוע אנטישמיות ובמקרה הרע יכולה להיראות כמי שקיבלה אותה”, בין השאר כי מנגנון הטיפול בתלונות על אנטישמיות היה אומלל וגם זה אנדרסטייטמנט. קורבין בתגובתו לממצאים אמנם התנצל על כך שהמנגנון הנ”ל לא היה מספק ועודד את אימוץ המלצות הנציבות, אבל התלונן שממדי תופעה האנטישמיות בלייבור “הוגזמו באופן דרמטי מסיבות פוליטיות על-ידי היריבים שלנו מחוץ ובתוך המפלגה, כמו על-ידי התקשורת”. הקטנת ממדי התופעה הזו כבר הייתה לא מקובלת וסטארמר הודיע על השעייתו מהמפלגה הפרלמנטרית. קורבין עדיין לא שב מהגלות הזו.
בפברואר 2023, ממש לא מזמן, הנציבות הודיעה שהיא מרוצה מהמהלכים שסטארמר עשה כדי להילחם באנטישמיות במפלגה ובשל כך מסיימת את תקופת המבחן של המפלגה. כשסטארמר כינס מסיבת עיתונאים כדי להגיב על כך – מעבר לכך שכהרגלו הוא התעלם מהחלק הזה במציאות בו הוא שימש כשר בממשלת הצללים של קורבין – הוא נשאל אם קורבין יזכה לרוץ מטעם המפלגה בבחירות הכלליות הבאות (שכנראה יהיו ב-2024) והשיב בשלילה. קורבין ובעלי בריתו במפלגה התרעמו על עצם הרעיון וטענו שהדבר אמור להיות נתון להחלטת המתפקדים במחוז הבחירה של קורבין, איזלינגטון צפון. שלל ספקולציות עלו בנושא, כולל האפשרות שקורבין ירוץ כעצמאי נגד הלייבור. במקרה כזה, סטארמר עשוי להצטרך להשתלט על הליך הבחירה של מועמד הלייבור מטעם איזלינגטון צפון.
ההצעה
בתחילת השבוע (ב’) דווח שקיר סטארמר יציע בפגישה של הוועד המנהל של המפלגה (National Executive Committee, או בקיצור NEC) לחסום את ג’רמי קורבין מהתמודדות לפרלמנט מטעם הלייבור. למרות שקורבין הושעה מהמפלגה הפרלמנטרית לפני שנתיים וחצי בגלל גישתו הבעייתית לאנטישמיות, ההצעה לוועד לא כלל התייחסות לכך, אלא אמרה באופן הכי ישיר שיש שבגלל שקורבין נהיה נטל אלקטורלי, ומאחר שהוועד צריך לקחת בחשבון את האינטרסים של מפלגת הלייבור כולה (כלומר, לא להתחשב רק ברצון של סניף כזה או אחר), הדבר הנכון ביותר יהיה לחסום את קורבין מלרוץ (אבל חברותו כמתפקד למפלגה לא תופסק).
צריך להגיד שזה לחלוטין בסמכותו של הוועד המנהל להחליט דבר כזה. קורבין כמובן התעצבן וטען שסטארמר הכריז מלחמה על הזכויות הדמוקרטיות של מתפקדי איזלינגטון צפון. יש מצב שגם סטארמר עצמו היה מתעצבן ב-2020, אז התקיים המרוץ לראשות מפלגת הלייבור ושם סטארמר אמר שיש לסיים את היכולת של הוועד המנהל להנחית מועמדים על הסניפים המקומיים. טוב, זה לא ממש מפתיע שגם בעניין הזה סטארמר נטש את העמדות המקוריות שלו לטובת מה שנראה טוב מבחינת האלקטורט.
צריך להגיד שהאופן בו בוצע הצעד הזה לא חף מבעיות. אמת, קורבין הוא אדם שהתווית “בעייתי” בקושי מתחילה לתאר אותו כראוי. גם אין חולק שסטארמר צריך להיות מסוגל לנהל את המפלגה. אבל צריך להסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר. ההצעה הזו לא מבקשת להיפטר מקורבין בגלל שהוא מסרב לחזור בו מהאמירה שתופעת האנטישמיות תחתיו הוצאה מפרופורציה, אלא כי הוא מבריח בוחרים. כלומר, סטארמר לא מבקש להדיח את קורבין בגלל עניין עקרוני (כנראה כי צריך עקרונות בשביל זה), אלא כי קורבין מהווה מטרד. במילים אחרות: מה שווה הדמוקרטיה המפלגתית אם אנחנו לא שולטים בה? סטארמר למעשה שולח מסר לחברי מפלגתו שמה שמבטיח את מקומם בפרלמנט זה לא מנגנון מפלגתי דמוקרטי, אלא הוא. נוסיף לכך שבבריטניה המבנה המבוזר של המפלגות מהווה גורם מרסן על מפלגת השלטון, ותקבלו בעיה שהיא לא רק פנימית.
החסימה
ביום למחרת (ג’) 22 חברי ועד הצביעו בעד חסימתו של קורבין, לעומת 12 שהתנגדו. הדבר הפך לרשמי. תגובתו של קורבין הייתה חריפה: הוא טען שבמקום להציב אלטרנטיבה רצינית לממשלה השמרנית, סטארמר “פתח במתקפה על הזכויות של חברי מפלגתו שלו”, ובכך זנח את הבטחתו לחיזוק ההליך הדמוקרטי במפלגה. וכדאי להסתכל בדברי הסיום: “לא אשתתק מפחד. העברתי את חיי במלחמה למען חברה הוגנת יותר בשמם של תושבי איזלינגטון צפון, ואין לי שום כוונה להפסיק עכשיו”.
אבל מה זה בדיוק אומר? האם הוא ינסה לערער על ההחלטה הזו? האם הוא ירוץ כעצמאי מול מועמד הלייבור החדש שיציבו במקומו? כשליז בייטס, הכתבת של סקיי ניוז, שאלה אותו על כך ביום בו פורסמה הכוונה להצביע על העניין, קורבין התחמק (בגסות יש לומר) ממענה על השאלה. לכן, ככל הנראה, הוא עדיין שוקל את צעדיו. ג’ון מקדונל, אחד מבעלי בריתו של קורבין במפלגה, אמר שכרגע הוא (מקדונל) וחבריו עובדים על ביטול ההחלטה הזו, ונמנע מתשובה ישירה לשאלה אם ישתף פעולה עם קמפיין בחירות של קורבין כמועמד עצמאי.
גם סניף המפלגה באיזלינגטון צפון לא ממש אהב את ההחלטה הזו, ודרש את הזכות להחליט בעצמם מי יתמודד מטעם הסניף בבחירות. ג’ון לנסמן – אחד המייסדים של “מומנטום”, תנועת שמאל קשה הפועלת בתוך הלייבור – טען שסטארמר מתנהל בצורה “אוטוריטרית”. מקדונל תהה אם גם מועמדותו של אד מיליבנד, ראש הלייבור לפני קורבין, תישלל שכן הוא השיג בבחירות 2015 פחות קולות (אבל יותר מושבים) ממה שהשיג קורבין בבחירות ההרסניות עבור הלייבור של 2019. הטיעון של מקדונל מסביר בדיוק למה הסיבה בה סטארמר בחר בעייתית: כשמדיחים על אנטישמיות שמגובה בדוחות אז קשה להתווכח. כשזה בגלל שיקולים אלקטורליים זה פשוט לא יכול שלא להריח מסריח.
עם זאת, כמובן, יש גם תומכים להחלטה. למשל התנועה היהודית בלייבור, שראתה בדבר את מימוש המחויבות של סטארמר “להפגין אפס סובלנות כלפי אנטישמיות”. שבאנה מחמוד, חברת הפרלמנט שעבדה עם סטארמר על ההצעה, אמרה שקורבין “הביא זאת על עצמו”.
The changes to the Labour Party must be permanent, fundamental and irrevocable. We are glad that the NEC passed its motion today. The Labour Party is changing for the better. If you do not like this, the door is open. pic.twitter.com/053Jei5CHB
— Jewish Labour Movement (@JewishLabour) March 28, 2023
מה קורה כאן?
קיר סטארמר נמצא במאבק מול האגף השמאלי של מפלגת הלייבור כבר זמן רב. חלק ממי שהיוו את אנשי הקמפיין של קורבין טוענים שזה קורה מכיוון שסטארמר למעשה נלקח בשבי של כמה יועצים מהאגף הימני שלה. זו טענה שהיא לכל הפחות הוגנת: סטארמר היה שר בממשלת הצללים של קורבין ובמרוץ לראשות המפלגה הוא רץ על מצע שמאלי בהרבה מזה שהוא מציע היום לאלקטורט הכללי. זו פוליטיקה, אבל התסכול מצד האגף השמאלי מובן. בכל מקרה, הצעד של סטארמר השבוע מהווה מצדו אגרוף לעין של האגף השמאלי.
אבל יש בכך יותר מזה, שכן הוא מכריח גם את בעלי הברית של קורבין לבחור צד: או שאתם עכשיו סרים למרותו של סר קיר, או שנראה גם לכם את הדרך החוצה. לא סתם ג’ון מקדונל התחמק ממענה לשאלה אם הוא יקדם הצבעה לקורבין כמועמד עצמאי, מהסיבה הפשוטה שהשעיה על קידום יריבים של המפלגה היא עבירה שמאוד קל להשעות בגינה, בכל המפלגות. לכן, אם הניסיון לבטל את ההחלטה של הוועד המרכזי בצינורות המקובלים ייכשל, הרי שמקדונל וחבריו יצטרכו להחליט אם יותר חשוב להם להגן על קורבין או להישאר במפלגת הלייבור.
איך שלא יהיה, עדיין לא שמענו מקורבין את המילה האחרונה.