עזיבה זוגית

אחרי שניקולה סטרג’ן הודיעה על התפטרותה מראשות ה-SNP, הגיע תורו של בעלה, פיטר מארל, לעזוב את תפקידו כמנכ”ל המפלגה. ההחלטה לעשות כן התקבלה לאחר פארסה במהלכה ה-SNP ניסתה לטייח עזיבה המונית של מתפקדים בחודשים האחרונים. שלושת המתמודדים על ראשות ה-SNP לחצו עליו לחשוף את המספרים, ולאחר שהדבר קרה הוועד המנהל של המפלגה לא השאיר לו בררה אלא להתפטר. כעת אחת המתמודדות שוקלת לפנות לערכאה שיפוטית כדי לעצור את המרוץ לראשות המפלגה, ובינתיים ה-SNP נראית כמו תאומה של המפלגה השמרנית בווסטמינסטר, בעיקר כשזה מגיע למנהל תקין | צילום: ממשלת סקוטלנד

אחרי שניקולה סטרג’ן התפטרה מראשות ה-SNP (תוצאות על המחליפ/ה בשבוע הבא), אתמול הגיע תורו של בעלה, פיטר מארל, ששימש עד אתמול (ש’) כמנכ”ל המפלגה. הוא התפטר מהתפקיד לאחר שערורייה לגבי נתונים על מספר המתפקדים למפלגה. וימים ספורים לפני שמכריזים על המנצח/ת במרוץ לראשות המפלגה, סקנדל כזה אולי בעייתי אבל ההתפטרות מספקת גם הזדמנות.

שערוריית המתפקדים

לפני מעט יותר מחודש, ב-16 בפברואר, השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ן הכריזה על התפטרותה מתפקיד ראשת ה-SNP, שבסופו של תהליך תוביל להתפטרותה מתפקיד השרה הראשונה. לכן, התחילו בחירות פנימיות על-מנת להחליפה בראשות המפלגה, שייסגרו ב-27 במרץ. מי שמצביעים במרוץ לראשות המפלגה הם כל המתפקדים, שנדרשים לבחור בין המזה יוסף, קייט פורבס ואש ריגן.

כמה מתפקדים יש? תודה ששאלתם. בדצמבר המספר עמד על 104 אלף מתפקדים. מרשים ביותר. אוקיי, אבל זה היה בדצמבר. אבל המייל און סאנדיי (מהדורת הסופ”ש של הדיילי מייל) חשף שהמפלגה שלחה רק 78 אלף טפסי הצבעה אלקטרוניים. זה קצת חשוד, לא? גם אש ריגן וקייט פורבס חשבו ככה, ולכן – למרות שבתחילה המפלגה הכחישה את המספרים – בשבוע שעבר (ד’) שלחו למנכ”ל המפלגה פיטר מארל מכתב בו דרשו לדעת כמה מתפקדים יש וגם כמה טופסי הצבעה – פיזיים ודיגיטליים – נשלחו. גם המזה יוסף פנה בנושא להנהלת המפלגה. השתיים גם הביעו חשש לגבי תקינות תהליך הבחירות. כל זה בנוסף לפנייה ממישל תומסון, חברה בפרלמנט הסקוטי ופעילה בקמפיין של פורבס, שביקשה להביא משקיף חיצוני שיפקח על הליך הבחירות. ריגן גם איימה שאם עד למחרת (ה’) ב-15:00 לא תתקבל תשובה היא תכנס מסיבת עיתונאים מחוץ לפרלמנט הסקוטי כדי להתייחס לעניין.

#OpenLetter to @PeterMurrell CEO @theSNP regarding transparency in the #SNPLeadershipElection.

In the interest of transparency and fairness, ALL campaigns must get clarity on the number of SNP members voting in this contest.

Ash Regan MSP pic.twitter.com/C88DTpx0Og

— Ash Regan MSP (@AshReganSNP) March 15, 2023

הלחץ עבד, והנהלת המפלגה חשפה את מספר המתפקדים: 72,186. מעבר לזה שצריך להבין למי נשלחו 6,000 טפסים מיותרים, פירוש הדבר הוא גם אובדן של כ-32 אלף מתפקדים בפחות משלושה חודשים. ריגן טענה שהנפילה המשמעותית הזו במספר המתפקדים היא מה שהביא בפועל לפרישתה המפתיעה של סטרג’ן. פרשנים מאמינים שהנפילה הזו נגרמה מהחקיקה שתקל בהכרה המגדרית והייתה שנויה במחלוקת גם בתוך המפלגה, אבל ב-SNP ניסו לטעון שזה בגלל שיוקר המחיה מקשה על חלק מהמתפקדים להמשיך לשלם דמי חבר.

איך שלא יהיה, בהינתן ההכחשה שקדמה לפרסום הסאגה הזו נראתה רע. ניקולה סטרג’ן ניסתה להקטין מהעניין וכינתה אותו “כאבי גדילה” של המפלגה. זה, במחילה, בולשיט: המפלגה לא עוברת תהליך חדש במיוחד, וגם אם כן מערך תקשורת מיומן לא אמור ליפול בשטויות כאלה.

הלחץ על פיטר מארל

הפארסה הזו עשתה בלגן רציני בתוך ה-SNP. שלשום (ו’) מארי פוט, ראש מערך התקשורת של המפלגה, הודיע על התפטרותו על רקע הסיפור הזה. הסיבה שהוא התפטר הייתה אותן הכחשות של המפלגה, שנראו רע למדי. פוט התעקש שהוא פעל בתום לב ושהתגובות שהעביר לתקשורת נעשו בהסכמת הנהלת המפלגה, אבל שהוא הבין את הנזק שהן יצרו ושלכן עליו להתפטר. מי שנחלץ להגנתו היה חבר הפרלמנט הסקוטי השמרני ראסל פינדליי, שטען שמי ששיקר אכן לא היה פוט אלא ה-SNP, ושפוט למעשה הפך לשעיר לעזאזל למען “היררכיית המפלגה”. פינדליי אמנם לא בדיוק חבר ב-SNP אבל הוא נתן ביטוי לסנטימנט רציני: לא ייתכן שהנהלת ה-SNP תסתפק בהתפטרות של פוט ושאיש מטעמה לא ישלם את המחיר.

והיה איש על הכוונת: פיטר מארל. מקור בוועד המנהל של ה-SNP (סוג-של מרכז המפלגה) סיפר ל-BBC שעובדים על ההדחה של מארל. לדברי אותו מקור, רבים בוועד המנהל הבינו שמארל הפך מנכס לנטל, ושהוא יעשה טוב למפלגה אם הוא פשוט יודיע על תאריך עזיבה. עוד הוסיף המקור, בהתאם לדבריו של פינדליי, שמארי פוט “נזרק מתחת לגלגלי האוטובוס” על-ידי מארל. לפי סקיי ניוז, חברי הוועד המנהל הודיעו למארל: תתפטר או שנדיח אותך בהצבעת אי-אמון.

NEW: The SNP internal body has asked Peter Murrell to confirm his exit date as chief executive by the end of the day – or face a no confidence motion pic.twitter.com/rcF0D5WyGX

— The National (@ScotNational) March 18, 2023

נראה שזה היה מספיק לחץ, ואתמול (ש’) פיטר מארל הודיע שהוא מתפטר באופן מידי. מארל, כדאי לדעת, היה מנכ”ל המפלגה מאז 1999, מה שהפך אותו לאיש בעל כוח אדיר בתוך המפלגה (יצוין שהוא נישא לסטרג’ן רק ב-2010, אחרי שכבר היה כמה שנים טובות בתפקיד). מארל הסביר בהודעת ההתפטרות שלמרות שלא הייתה לו כוונה להטעות, כמנכ”ל המפלגה האחריות על הודעות שיוצאות לתקשורת חלה עליו. לדבריו, הוא לא התכוון להתפטר לפני סוף המרוץ לראשות המפלגה, אבל מאחר שהוא הפך ל”הסחת דעת” הרי שלא יהיה חכם לחכות. סטרג’ן אמרה שהוא עשה את הדבר הנכון בכך שהתפטר. המתמודדים להחליפה הודו על שירותו רב השנים, למרות שאש ריגן גם אמרה שהוא היה צריך להתפטר כבר ב-2014, כשניקולה סטרג’ן הפכה לראשת המפלגה.

הפארסה ממשיכה

הסיפור ממש לא נגמר כאן. ראשית, יש כמה שאלות עליהן פיטר מארל עדיין צריך לענות, נגיד בהקשר של הלוואה של 100 אלף ליש”ט שנתן למפלגה או על 600 אלף ליש”ט שגויסו לפני מספר שנים לטובת קמפיין עצמאות עתידי ומקום הימצאם לא נודע, מה שהביא לכך שהמפלגה בחקירה כבר שנה וחצי. השמרנים טענו ש”הדג מסריח מהראש” ודרשו שמארל גם ישתף פעולה עם כל חקירה לגבי ההליכים הפנימיים של הבחירות לראשות המפלגה.

אבל הצרות הרציניות מגיעות דווקא מתוך המפלגה. אש ריגן מבררת אם ניתן להשהות את המרוץ עד שיבינו מה בדיוק קרה ואיך אפשר לתקן. בהקשר הזה צריך להבין משהו: בניגוד לישראל, בה ההצבעה בבחירות פנימיות נעשות בתאריך ספציפי, בבריטניה היא נפרשת על פני שבועות ואף יותר. פירוש הדבר הוא שעד שהמורסה הזו יצאה החוצה רוב המתפקדים כבר הספיקו להצביע, מבלי שידעו איך הנהלת המפלגה שלהם מתנהגת. הדבר הזה, יש לציין, פורסם עוד בטרם מארל התפטר ונעשה בעקבות ההתפטרות של מארי פוט, אבל ההתפטרות של מארל עשויה דווקא לחזק את הדרישה, שכן היא עשויה לערבב את כל הקלפים ולתת איזשהו סיכוי לאנדרדוג שהיא ריגן. עוד יצוין שהעוינות של ריגן לסטרג’ן גבוהה משל האחרים, והיא היחידה שהתפטרה אי-פעם מממשלה של ה-SNP בגלל מדיניות.

משבר והזדמנות

זה לא נראה טוב בשביל ה-SNP. למעשה, היא נראית כמו גרסה סקוטית-פרוגרסיבית של השמרנים בווסטמינסטר. היא נמצאת בשלטון נצח, היא עוברת תהליכי דוגמטיזציה לא בריאים כלל, וכעת נראה שהיא לא מסוגלת לאפס קצהו של מנהל תקין. המפלגה הזו מנהלת את הממשלה הסקוטית מאז 2007, יותר מ-15 שנה, ועם כל השערוריות שהוזכרו כאן ייתכן שכמו השמרנים בממשלה המרכזית, גם ל-SNP לא יזיקו כמה שנים באופוזיציה. הדבר מציג את המפלגה באור רע למדי, ולבטח לא משרת את מטרת העצמאות הסקוטית אליה היא חותרת מהבוקר עד הערב.

מצד שני, ייתכן שיש כאן הזדמנות. כפי שהסבירה העיתונאית תומכת העצמאות לזלי רידוק, זה אומר שבין אם יוסף, פורבס או ריגן ינצחו, הם יקבלו מפלגה נקייה שעומדת לרשותם. כל מה שהיה עלול להריח משאריות של סטרג’ן כעת יורד מהבמה, ולמחליפ/ה תהיה ההזדמנות לבנות את המפלגה מחדש. בניגוד לרישי סונאק, שצריך לנסות לשקם את מה שהשאירו לו בוריס ג’ונסון וליז טראס בזמן שהם חותרים תחתיו והוא לא יכול להיפטר מהם, סטרג’ן או מי ממקורביה כבר לא יהיו בסביבה כדי להפריע (או במקרה של סטרג’ן, אין לה כוונה לחזור לשלטון). הבעיה היא רק שבזמן שהמשבר כבר כאן, לכו תדעו אם ההזדמנות הזו תנוצל כיאות.