פארטיגייט. זוכרים? אז יש חדשות בנושא. ראשית, ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר החליט למנות את סו גריי, עובדת המדינה שהובילה את החקירה הממשלתית של השערורייה, לראשת הסגל של המפלגה. שנית, החקירה הפרלמנטרית לגבי השאלה האם בוריס ג’ונסון הטעה במכוון את הפרלמנט הגיעה למסקנות ביניים והן שייתכן מאוד שג’ונסון אשם. יש עוד זמן למסקנות הסופיות, אבל הבעיה היא שבגלל שהדוח נשען גם על הדוח של גריי, רבים מנסים לצבוע את הדוח בצבעים מפלגתיים, עכשיו כשהיא מתכוונת לעבוד עבור מפלגה ספציפית. עבור ג’ונסון ההצלחה להיחלץ מהסיפור היא קריטית, שכן הוא עדיין חולם לחזור לדאונינג 10 | צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10
“ולפעמים החגיגה נגמרת”, אומר הפזמון. ולפעמים לא. לפעמים היא פשוט מסרבת להיגמר ואתם מתים ללכת הביתה אבל אי-אפשר כי כולם עדיין חוגגים ואתם סתם תצאו מעפנים ובא לכם לחנוק את הדיג’יי כדי שיהיה אפשר לזוז אבל אתם מנומסים מדי בשביל זה. אז פרשת המסיבות, או בשמה העצלני “פארטיגייט”, שוב חוזרת לחיינו. למי שלא זוכרים, מדובר בשערורייה שלפני שנה העסיקה את המערכת הפוליטית, במהלכה התברר שבדאונינג 10 חגגו בזמן הקורונה בניגוד להנחיות. הדבר הוביל לוועדת חקירה, חקירה פלילית וחקירה פרלמנטרית (האחרונה עוד מתנהלת). והנה אנחנו שנה אחרי, עם בוריס ג’ונסון בספסלים האחוריים, ואנחנו עדיין צריכים לעסוק בזה. הסיבה הראשונה היא שראש הלייבור קיר סטארמר החליט למנות את סו גריי, מי שהובילה את ועדת החקירה, לראשת הסגל של הלייבור. הסיבה השנייה היא שהחקירה הפרלמנטרית הגישה מסקנות ביניים, והן ממש לא מעודדות בשביל ג’ונסון.
תזכורת
עבר הרבה זמן מאז העיסוק בפרשת המסיבות, אז הנה תזכורת: בסוף 2021 החלו להגיע דיווחים שבחג המולד של 2020, בזמן שהבריטים נדרשו ברובם לוותר על חג מולד עם המשפחה המורחבת, בדאונינג 10 התקיימה מסיבה. ראש הממשלה דאז בוריס ג’ונסון, שלא נטען שנכח במסיבה, נשאל בפרלמנט אם הפרסום נכון. ג’ונסון, במקום לענות משהו כמו “אני רואה את הדבר בחומרה והפרטים ייבדקו”, הוא טען ש”כל הכללים נשמרו”. דיי מהר נמצאה ראיה שהוכיחה שזה לא המקרה. בהמשך נחשפו התקהלויות נוספות שלא בהתאם לנהלים בדאונינג 10, חלקן בנוכחות ג’ונסון. ג’ונסון בהתחלה ניסה לספר סיפורים כמו “אף אחד לא סיפר לי” שמדובר בהתקהלות לא חוקית (נשבע), אבל בסוף היו יותר מדי פרסומים מכדי שיהיה אפשר לעבור לסדר היום.
הדבר הוביל לפתיחת שלוש חקירות. הראשונה הייתה מטעם הממשלה, בהובלת עובדת המדינה סו גריי. היא מצאה שאכן היו הרבה מאוד הפרות של כללי הקורונה בדאונינג 10 (אם כי ג’ונסון לרוב לא נכח בהן ליותר מחצי שעה) ושישנם כשלי מנהיגות במקום. השנייה הייתה חקירה פלילית באחריותה של המשטרה המטרופוליטנית של לונדון. זו נפתחה בשל ממצאי ביניים שהגיעו אליה מסו גריי. המשטרה, שנמנעה זמן רב מלהתערב, חילקה לבסוף שלל קנסות, כולל אחד לג’ונסון ואחד לשר האוצר דאז וראש הממשלה דהיום רישי סונאק. השלישית, שעודנה מתקיימת, היא חקירה פרלמנטרית. העניין הוא כזה: המוסכמה בבריטניה היא שחבר ממשלה שמטעה במכוון את הפרלמנט יגיש את התפטרותו מהממשלה. הפרלמנט הורה לוועדת החסינות (אחת מוועדות האתיקה) לבדוק האם ג’ונסון שיקר לפרלמנט כשטען שהכללים בדאונינג 10 נשמרו ושהוא לא ידע שהוא עובר על החוק.
מאז ג’ונסון התפטר בגלל פרשה אחרת, אבל ועדת החסינות לא הפסיקה את החקירה. ויש לזה משמעות עבור ג’ונסון: הוא מעוניין לחזור להיות ראש הממשלה, אבל אם יימצא אשם בהטעיה מכוונת של הפרלמנט יידרש להתפטר שוב. בנוסף, הוועדה עלולה להשעות אותו מהפרלמנט, ואם זה יהיה ליותר מעשרה ימים הוא יצטרך להתמודד שוב על מקומו בפרלמנט, לא משהו שהוא בהכרח יצא ממנו בשלום.
גריי באדום
נחזור להווה. מוקדם יותר השבוע פורסם שראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר החליט למנות את סו גריי לראשת הסגל של המפלגה. לפי מה שמקורות במפלגה דיווחו לסקיי ניוז, הדבר נובע מכך שהמפלגה בסבירות גבוהה תהפוך למפלגת השלטון בבחירות הבאות והיא תשמח למישהי עם ניסיון רב בשירות המדינה שתעזור להם בהוצאת המדיניות על הפועל.
יש רק בעיה אחת במינוי הזה: הוא אידיוטי. לא כי גריי לא כשירה לתפקיד, חלילה. אלא כי בניגוד למה שמספרים מדיי פעם, פוליטיקה היא לא רק כישורים. גריי היא מי שחקרה את בוריס ג’ונסון, ולמרות שלא גרמה באופן ישיר למפלתו היא בהחלט תרמה לכך שבשערורייה הבאה היו מספיק שמרנים שהחליטו שהגיע זמנו ללכת. מינוי כזה צובע את כל הדוח שלה בצבעים מפלגתיים. אמת, גריי הייתה בחירה של ג’ונסון עצמו, אבל דבר כזה יכול לאפשר לשמרנים בקלות להשחיר אותה (או בהתאם לצבע הלייבור, להאדים אותה).
ואכן, כפי שרבים צפו, כך היה: ג’ונסון אמר שאנשים כעת עשויים לראות את הדוח שלה “באור שונה”. עוד הוסיף שהוא היה בוחן את עצמאותה טוב יותר טרם מינויה להוביל את החקירה לו היה יודע שהיא תעבור ללייבור. בלייבור, יצוין, טוענים שפנו אליה רק אחרי פרסום הדוח (אם כי לא סטארמר עצמו, שהתחמק מהשאלה). ג’ייקוב ריס-מוג, מבעלי בריתו הקרובים של ג’ונסון טען שהניטרליות שלה “חייבת להיות מוטלת בספק כעת”. נאדין דוריס, עוד בעלת ברית קרובה של ג’ונסון, גרסה שהדוח של גריי לא “שווה את הנייר שהוא כתוב עליו”, כי הוא נכתב על-ידי מישהי עם “מוטיבציה פוליטית עמוקה”.
עכשיו, לגריי יש מוניטין רציני בשירות המדינה והיא כנראה לא כתבה את הדוח מתוך מטרה פוליטית (מה גם שהראיות שמסרה למשטרה כנראה דיברו בעד עצמן, אם הוחלט לקנוס על סמכן כמה עשרות אנשים). אבל מדהים שסטארמר לא ראה איך דבר כזה יכתים את שמה, ועוד כשעדיין יש חקירה שמתנהלת נגד ג’ונסון.
דוח ביניים
אתמול (ו’) ועדת החסינות פרסמה מסקנות ביניים מהחקירה שלה (עם לא מעט הפניות לדוח של סו גריי), שכאמור נועדה לקבוע אם ג’ונסון הטעה את הפרלמנט במכוון. החקירה למעשה בוחנת את הדברים בארבעה שלבים: ראשית, מה נאמר לפרלמנט? שנית, האם מה שנאמר היה מטעה? שלישית, כמה מהר כל הצהרה מטעה תוקנה בפרוטוקול? רביעית, האם ההטעיה ביזתה את בית הנבחרים בכך שפגעה בתפקודו או ניסתה לעשות כן? כל הטעיה שתימצא תיחקר כדי להבין אם היא נעשתה בתמימות, ברשלנות או במכוון, כשאם מדובר באחת משתי האחרונות הרי שהוועדה גם תשקול ענישה.
ומה המסקנות בינתיים? “ישנן ראיות שייתכן כי בית הנבחרים הוטעה” במספר דרכים אותן הוועדה מתכוונת לחקור. ראשית, ג’ונסון טען שאף כלל לא הופר בדאונינג 10, מה שאנחנו יודעים שלא היה נכון. שנית, ג’ונסון לא עדכן את הפרלמנט על התקהלויות עליהן ידע (הוא לא ידע על כולן, אבל בחלקן הוא נכח ועל אחת גם נקנס). שלישית, הוא טען בפני הפרלמנט שהובטח לו שכל הכללים נשמרו במסיבת חג המולד האמורה, אבל היה לו ידע אישי על הכללים (שהוא עצמו קבע), ראיות שהגיעו לידי הוועדה מראות שלא הובטח לו שום דבר כזה (וגם כך הטענה עלתה מיד כקו הגנה לתקשורת והגיעה מראש מערך התקשורת של דאונינג 10 ולא משירות המדינה) ולא נמצאה שום ראיה שהובטח לו ששאר ההתקהלויות האסורות עמדו בכללים. רביעית, בכך שטען שהוא לא יכול לענות על שאלות הפרלמנט בנושא כל עוד סו גריי עובדת על החקירה שלה, ובכך יצר את הרושם שיש לו עוד ידע שהוא לא חולק.
לא סיימנו: ג’ונסון אכן תיקן את הפרוטוקול פעמיים, בהתאם למוסכמה. רק שכאשר עשה זאת הוא לא שיתף מה הוא ידע בזמן אמת. אבל הראיות שיש בידי הוועדה מראות ש”הפרת ההנחיות הייתה ברורה למר ג’ונסון בזמן שהוא נכח בהתקהלויות”.
יצוין שאלו לא מסקנות סופיות, וג’ונסון יעיד במהלך מרץ בפני הוועדה, ורק לאחר מכן היא תוכל להגיע למסקנות של ממש ובמקרה הצורך להמליץ על ענישה.
ההכתמה של גריי
כאמור, הדוח נשען בין היתר על הדוח של סו גריי (אם כי ממש לא רק). שמרנים רבים עטו על העניין כמוצאי שלל רב (אפילו שבהרכב החקירה יש רוב שמרני). זה גם היה ההקשר בו ג’ונסון פקפק באמינותה של גריי (שאר הציטוטים נאמרו לפני פרסום דוח הביניים), אבל גם אחרים נקטו בקו הזה. ג’ייקוב ריס-מוג סירב לקבל את הרעיון שוועדת החסינות נשענה על משהו מלבד הדוח של גריי שכן גם גורמים אחרים, כמו המשטרה, נשענו עליו. יש לציין שיש שלל התכתבויות ואטסאפ ותמונות עליהן מסתמכת הוועדה, ולא רק על מה שכתבה גריי. מלבד זאת, ריס-מוג ניסה להעמיד בסימן שאלה את יושרת הוועדה בגלל שמי שעומדת בראשה, הארייט הרמן (לייבור), צייצה נגד ג’ונסון טרם קיבלה על עצמה את התפקיד. גם חברת הפרלמנט ליה ניסי טענה לבעייתיות בהישענות הוועדה על סו גריי.
יצוין שמעבר לכך ג’ונסון מסרב לקבל עליו כל אשמה להטעיה מכוונת של הפרלמנט. לדבריו, הוועדה לא באמת מצאה ראיות כלשהן שהוא ידע בזמן אמת שהוא לא נותן תמונה עובדתית נכונה. “אחרי עשרה חודשים של עבודה” לא ניתן להוכיח, אם שואלים אותו, שהוא ידע שנעשו עבירות בדאונינג 10 בזמן שהוא טען אחרת בפרלמנט. לכן, הוא בטוח שלבסוף הוועדה תצדיק אותו. קיר סטארמר, לעומתו, טען ש”הראיות לביצוע עוולה על-ידי בוריס ג’ונסון הן כבר דיי מרשיעות”. סטארמר אמנם היה פרקליט המדינה לפני שנכנס לפוליטיקה, אבל גם לו יש אינטרסים.
לסיכום
נצטרך לחכות מה תקבע הוועדה בדוח הסופי, עניין של לפחות שבועות אם לא חודשים. כרגע המצב לא נראה טוב עבור ג’ונסון, לא משנה כמה הוא ינסה להכחיש שהוא הטעה במכוון את הפרלמנט (אין בידיי את כל הראיות ואני לא בוחן כליות ולב, ובכל זאת קשה להאמין שג’ונסון באמת לא הבין שהוא נמצא בכמה וכמה אירועים שחורגים מהכללים), כרגע הכיוון הוא נגדו. אם הוא יורשע ויקבל השעיה של יותר מעשרה ימים, האלקטורט במחוז הבחירה שלו יוכל להדיח אותו, ואם זה יקרה הוא יצטרך להתמודד בבחירות ביניים כדי לחזור למושבו. הרבה סקרים מציעים שהוא לא יצליח במקרה כזה.
הבעיה היא שסטארמר הצליח לתת לתומכיו של ג’ונסון אפשרות ליצור מראית עין של הליך מזוהם. הדבר אמנם היה יכול להפוך לסערה בכוס תה לו הדבר היה קורה אחרי פסק דין סופי לגבי ג’ונסון, אבל במהלך החקירה פירוש הדבר הוא אפשרות להפעלת לחץ על חברי הוועדה. אגב, מי שעשוי להיות מאוד לא מרוצה מהסיפור הזה הוא רישי סונאק, שכן ג’ונסון מנסה כאמור לחתור תחתיו. סביר להניח שסונאק מייחל להרשעה של ג’ונסון כדי שיהיה ניתן להיפטר ממנו (בכוחו של סונאק, אגב, לחסום את המעבר של גריי ללייבור). העניין הוא שסטארמר הוא גם פוליטיקאי וגם עורך דין, הוא אמור לדעת איך צעד כזה יתקבל, כך שלא ברור איך הוא שם לעצמו רגל באופן כזה. יצוין שיש כאלו שחושבים שבטווח הארוך המהלך ישתלם לסטארמר. ייתכן, אבל לא ברור מה כאב לא לחכות עוד מספר שבועות, או לעשות מינוי ראוי לא פחות אבל עם פחות בעייתיות סביבו.