השביתות בבריטניה לא נפסקות אבל לממשלה יש פתרון: שירות מינימום. הכוונה היא שבשירותים שיוגדרו כחיוניים תתאפשר שביתה, אבל האיגוד יהיה חייב לספק איזושהי רמת שירות מינימלית. למרות שהממשלה הביעה תקווה שהרף למינימום יוסכם במו”מ, החקיקה שהיא מתכוונת להעביר תיתן לממשלה את הכוח להתקין תקנות בעצמה, ולמעסיקים לפטר עובדים במקרה של חריגה ממה שהוגדר כמינימום שירות. הממשלה טוענת שכך נעשה באירופה, אבל באופוזיציה ובאיגודי העובדים דוחים את הטענות וגורסים שמדובר בפגיעה אנושה בזכות השביתה. מה שמעורר התנגדות יותר מכל הוא האפשרות לפטר את העובדים, בדגש על אחיות, מה שנראה אפילו לשמרנים כצעד בלתי מידתי. בסופו של דבר, כדאי לזכור שהחקיקה הזו אולי תעזור לממשלה בשביתות הבאות, אבל ממש לא עם השביתות שנערכות עכשיו | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי
השביתות בבריטניה מסרבות להירגע, והשביתות הספציפיות ברכבות ובמערכת הבריאות מכניסים את המדינה לכאוס. אבל לממשלה יש תשובה: להגביל את השביתות בשירותים חיוניים כך שגם בזמן שביתה העובדים יחויבו לתת איזושהי רמת מינימום של שירות. ההצעה הזו שנויה מאוד במחלוקת ורבים מזהירים שלמעט פגיעה אנושה בזכות השביתה היא לא תועיל בדבר כל עוד אנחנו במצב הקיים.
שביתות על גבי שביתות
למקרה שפספסתם, יש המון שביתות בבריטניה: אחיות, נהגי אמבולנס, עובדי רכבות, עובדי שדות תעופה ועוד. כל איגוד שובת בזמן שהוא בוחר, אבל באופן מצטבר הדבר הביא לשביתה כמעט בכל יום במהלך דצמבר. זה לא נגמר, וגם בינואר התקיימו ועוד יתקיימו לא מעט שביתות שיתפרשו על פני ימים שונים. ואל תדאגו, האיגודים מתחילים לסמן ימים גם בפברואר ובמרץ. העובדים רוצים העלאת שכר רצינית – לא פעם מעבר לשיעור האינפלציה – ושיפור בתנאים. חלקם מסבירים שהדבר נחוץ בגלל חוסר בכוח אדם שמעמיס על המערכת ועל העובדים בה.
הממשלה לא ששה בתחילה לשאת ולתת עם האיגודים, בטענה שיש גופים עצמאיים שאמורים להמליץ על העלאות שכר, וכניסה למשא ומתן תוזיל את החלטתם. הממשלה התעקשה על העמדה הזו למרות שחלק מהאיגודים, לדוגמה זה של עובדי הסיעוד, הסכים להימנע משביתה בתמורה לקיום שיחות, בלי צורך להתחייב מראש לתוצאה מסוימת. לאחרונה, הממשלה סוף-סוף הבינה שאולי בכל זאת כדאי לפחות לעשות הצגה של שיחות (ראש הממשלה רישי סונאק אף ניסה לעשות גזלייטינג כשאמר שהממשלה תמיד הייתה פתוחה לשיחות על העלאה “סבירה”).
כרגע השיחות האלו לא עולות יפה במיוחד. חלק מהנושאים ונותנים מכנים את הדרישות שמעמידה להם הממשלה, “להתייעל”, כלא פחות ממגוחכות. לדבריהם, הם מאגדים עובדים שלא עובדים במפעל אלא במתן שירותים חיוניים, ושלא ניתן לצפות מהם לאותו הדבר. אחר כינה את המשא ומתן – בו הובהר לו על-ידי השר שייצג את הממשלה שאין כוונה לדון על שכר – כ”פארסה מוחלטת”. יצוין שיש נושאים ונותנים מטעם האיגודים שמדווחים על שיחות טובות, אבל גם הם מאוכזבים מכך שהממשלה לא באמת מוכנה לדבר על כסף.
למרות שהממשלה המרכזית מתמקדת במתרחש באנגליה, כדאי להזכיר שגם בסקוטלנד יש שביתות, בעיקר של מורים, ובוויילס הממשלה נמצאת בעיצומו של משא ומתן מול האיגודים של עובדי הבריאות, כשעל הפרק תשלום חד-פעמי נדיב במקום העלאה קבועה.
מה הממשלה מציעה?
מוקדם יותר השבוע (ג’) שר העסקים והאנרגיה גרנט שאפס הגיע לפרלמנט כדי להציג לחבריו את התכנית של הממשלה למלחמה בשביתות. שאפס הסביר שלמרות שהעבודה של העובדים השובתים מוערכת מאוד ולכן אין כוונה למנוע מהם את הזכות לשבות, יש גם צורך להגן על יכולתו של הציבור לקבל שירותים חיוניים. ההצעה, אם כן, “נועדה להגן על החיים ועל איכות החיים” של אזרחי בריטניה. לדבריו, בעוד האחיות מראש הסכימו לשביתה באורח כזה שיסכן כמה שפחות חיים, בתחומים אחרים לא הושגו הסכמות דומות. לכן, הממשלה מציעה חקיקה שתיתן לה את הכוח להבטיח רמת תפקוד בסיסית. החקיקה תיגע לשישה תחומים עיקריים: בריאות, חינוך, כבאות והצלה, תחבורה, אבטחת גבולות ופירוק גרעין. שאפס הסביר שבחלק מהתחומים ייעשה ייעוץ עם מומחים לגבי מהו סף המינימום הנדרש, ושבאחרים הוא מקווה להגיע להסכמות עם האיגודים כדי לא להשתמש בכוח שהחקיקה תיתן לו. לדבריו, זה מקל על השובתים לעומת חוקים במדינות מערביות אחרות, ואפילו ארגון העבודה הבינלאומי תומך בצעדים כאלו.
לאחר שאפס עלתה לדבר סגנית ראש מפלגת הלייבור אנג’לה ריינר. לדבריה, 13 שנות ממשלה שמרנית הביאו את המצב להיות כה גרוע שאנשים לא מסוגלים לקרוא לאמבולנס גם כשאין שביתה. היא טענה שהממשלה לא מציעה פתרון אמיתי למצב העגום שנוצר גם בלי שביתות, כי היא זו שגרמה לו מלכתחילה. מעבר לכך, היא אמרה שתכנית הממשלה תפגע קשות בזכות השביתה, וגם ששאפס עיוות את הנתונים לגבי מה שמתרחש במדינות אחרות ולגבי עמדת ארגון העבודה הבינלאומי לגבי רמת מינימום של שירותים (בדגש על כך שחלק מהתחומים ששאפס רוצה לכלול בהצעה לא נכללים בעמדת הארגון).
סדר בעובדות
יש לא מעט סדר שצריך לעשות, אז בואו נעשה אותו. תזכיר החוק שהציגה הממשלה מבקש, בגדול, לעשות שני דברים. הראשון הוא להקטין את ההגנה שיש על עובדים שובתים מפני פיטורים לא מוצדקים, ובתנאי שהדבר ייגע למתן שירות ברמת מינימום בתחומים שציין שאפס. השני הוא לאפשר למעסיקים להוציא התראות לעובדים כדי למלא את שירותי המינימום האלו. חשוב לשים לב שהתזכיר עצמו אומר שרוב ההגדרות הספציפיות ייעשו באמצעות תקנות לאחר התייעצות, שאת הכוח להתקינן ייתן החוק, כך שכרגע בעייתי לדעת איך בדיוק ייראה שירות מינימום. בכל מקרה, פירוש הדבר הוא שיהיה ניתן לפטר עובדים שלא יאפשרו שירות מינימום.
ומה לגבי הדיון על העולם? ארגון העבודה הבינלאומי אכן מכיר בשירות מינימום כחלופה ראויה לאיסור שביתה כולל בשירותים חיוניים. האם, כפי שריינר אמרה, הדבר לא נוגע לתחבורה? ובכן, באותו הסבר הארגון דורש שהשימוש בפרקטיקה “יוגבל לדברים שנחוצים באופן חמור כדי לספק את צורכי האוכלוסייה או את דרישות המינימום של השירות”. מנגד, כשמבקשים מהארגון דוגמה, הוא נותן הגדרה יותר נוקשה: “שירות המינימום צריך להיות כזה שמבטיח את החיים, הבריאות והביטחון האישי של האוכלוסייה”. אמנם תמיד ניתן לטעון שבהיעדר שירותי תחבורה ציבורית הרי שיש פקקים ואז האמבולנסים צריכים יותר זמן שעלול לעלות בחיי אדם, אבל כנראה שלא לזה התכוון המשורר. במקום אחר גם מציינים שבכל מקרה, גם כשיש הצדקה לדרישת שירות מינימום משירותים שאינם שירותי חירום (ויכולה להיות), היא צריכה להיות מוסכמת על-ידי שני הצדדים ולא להיכפות על-ידי המעסיק.
תגובת האיגודים
לא רק לאופוזיציה בפרלמנט היה מה להגיד, אלא גם לאיגודים עצמם. מעבר לשלטים בהפגנה עם מסרים כמו “חיוניים מדי לשבות, לא שווים מספיק להעלאת שכר”, ראשי האיגודים זועמים. באיגוד של נהגי האמבולנסים חוששים שהממשלה תציב את רף המינימום לשביתות שלהם כה גבוה ששביתה בפועל תיאסר עליהם. פול נוואק (Nowak), מזכ”ל קונגרס האיגודים (TUC), גם סבור שהדבר בפועל יפגע אנושות בזכותו של אדם לשבות. איגוד השירותים הציבוריים והמסחריים (PCS) טען שהממשלה מגבילה את זכות השביתה במקום לשאת ולתת ברצינות.
הממשלה, שוב, עונה לכך עם העובדה שיש גורמים שאכן נאסר עליהם כליל לשבות (לדוגמה, המשטרה), ושבמדינות אחרות הכללים על חלק מהשירותים שבהצעת החוק נוקשים אף יותר. מזכ”לית קונפדרציית האיגודים האירופית, אסתר לינץ’, הגיבה שמדובר, במחילה, בבולשיט. לדבריה, חוקי העבודה הבריטיים הם מהקשוחים באירופה כלפי העובדים, ולא מהנדיבים שבהם כפי שמנסה לטעון הממשלה. לדבריה, אם הממשלה באמת רוצה ליישר קו עם שכנותיה באירופה, רצוי שתישא ותיתן ברצינות במקום לנסות להגביל את זכות השביתה.
האם יהיו פיטורים?
כאמור, הצעת החוק הזו למעשה מתכוונת לאפשר לפטר עובדים שישבתו בנסיבות מסוימות. והרבה מאוד לא אוהבים את זה, בעיקר בגלל שהמתנגדים עשו בשכל ומיתגו את זה כפיטורי אחיות. חבר הפרלמנט השמרני סטיבן מקפרטלנד טען שהצעת החוק “מבישה, מבישה, מבישה” שכן היא תכריח עובדים לעבור על פני חבריהם במשמרות השביתה, ואמר שאפשר לקנוס את האיגודים כדי לכפות עליהם שירות מינימום, אבל שאין לפטר עובדים כחלק ממנופי הלחץ של הממשלה והמעסיקים. שר הבריאות בשלהי כהונת ג’ון מייג’ור, סטיבן דורל, אמר שזה “יוצא מגדר הרגיל” להקדיש את זמנו של הפרלמנט לחקיקה שתפגע בזכות השביתה של עובדי ה-NHS במקום פשוט לפתור את המשבר הנוכחי. גם מנכ”ל אגודת הגיוס והתעסוקה, ניל קרברי, הסביר שפיטורי אחיות אינם הפתרון.
Shameful, shameful, shameful to target individual workers & order them to walk past their mates on picket line or be sacked. By all means fine the Unions, make them agree to minimum service levels, but don’t sack individual NHS staff, teachers & workers!!!
— Rt Hon Stephen McPartland (@SMcPartland) January 10, 2023
וכדאי לזכור: בחלק מהשירותים האלו כוח האדם כל-כך מדולדל שפיטורים עשויים לגרום לפגיעה אנושה בשירות לטווח הארוך. זו לא בדיוק הדרך למנוע משברים, אלא רק להבטיח שיהיו עוד כאלה. גל השביתות הזה הוא לא רק על תשלום, אלא גם על תנאים, ואת אלו אי-אפשר לתת בלי כוח אדם נוסף. אמנדה פריצ’רד, מנכ”לית NHS אנגליה, כבר אמרה שהממשלה חייבת לגייס עוד אחיות ורופאים אם מעוניינים בשירות מתפקד. לכן, פיטורים בחלק מהתחומים יהיו בגדר לחתוך את האף כדי לעצבן את הפרצוף.
מה יהיה עם השביתות האלו?
אם תרשו לי, הצעת החוק הזו היא מסך עשן. הרי עד שהצעת החוק הזו תעבור, ואפשר לצפות שבית הלורדים יעשה לה חיים קשים, יעבור זמן רב. אם הממשלה בונה על החקיקה הזו כדי לפטור את עצמה מפתרון המשבר, אז החודשים הקרובים הולכים להיות קשים. בסופו של דבר הממשלה תצטרך או לקוות שהאיגודים יישברו או להכניס את היד לכיס. מה שהיא עושה עכשיו אולי יסייע לה בשביתות הבאות, אבל לא יפתור דבר בטווח הקצר. אבל הממשלה חייבת להראות שהיא עושה משהו, אז היא מביאה את החקיקה הזו. יכול להיות שקראתם ואתם תומכים בה ויכול להיות שאתם מתנגדים, אבל קשה להתחמק מהעובדה שהיא לא באה לפתור דבר אלא להראות שהממשלה נותנת עבודה. אבל את האנשים שיתקשו לקבל טיפול רפואי, אלו שלא יצליחו להגיע ממקום למקום, אלו שיצטרכו לדאוג לילדים שלהם כי בית הספר בשביתה – פעולת ההסחה הזו לא תעניין זמן רב.