בוריס ג’ונסון ורישי סונאק מציגים: פניית פרסה להתפאר. אחרי שבמשך חודשים שלמים השניים הדפו את הקריאות להטלת מס מיוחד על רווחי חברות הנפט והגז, אתמול (ה’) סונאק הגיע לפרלמנט כדי להכריז בדיוק על זה. לסונאק אמנם היה איזשהו טוויסט בדמות החזרי מס אם החברות האלו יקצו כספים להשקעות בפיתוח אנרגטי, אבל בלייבור שמחו לקחת קרדיט על ההחלטה. המס הזה אמור לממן חבילת סיוע בעלות 15 מיליארד ליש”ט, שתסייע לציבור לעבור את משבר יוקר המחיה הנוכחי. סונאק טרח להימנע מהשימוש בשם המס, כי היה ברור שבמפלגה השמרנית רבים לא מרוצים מהמדיניות הזו, למרות שאפילו ת’אצ’ר וקמרון השתמשו בה. מצד שני, לרבים נראה שסונאק וג’ונסון לקחו את המפלגה עוד צעד לכיוון הלייבור, מה שעשוי להתגלות ככאב ראש רציני דווקא לאופוזיציה. וגם: אף אחד לא מתלונן על ההסחה מהדוח של סו גריי | צילום: הפרלמנט הבריטי

במשך חודשים הממשלה הסבירה שמס מתת שמיים (windfall tax) – מס חד-פעמי שיוטל על הרווחים הלא צפויים של חברות האנרגיה כדי לסייע אל מול משבר יוקר המחיה – יהיה צעד שגוי. דיברו על אמצעי אינפלציוני ודיברו על הרתעת החברות מהשקעות רצויות, ובכלל ממתי שמרנים מעלים מסים על עסקים? הפצרות הלייבור לא הועילו. ואז אתמול (ה’) שר האוצר רישי סונאק הגיע לפרלמנט כדי להודיע שמטילים בדיוק מס כזה. רק שלא קוראים לו ככה.

איך הגענו עד הלום?

תקציר הפרקים הקודמים: כפי שוודאי שמתם לב, יש בעולם משבר יוקר מחיה. בבריטניה האינפלציה כבר הגיע ל-9%, וחשבונות האנרגיה המאמירים לא בדיוק מקלים על העניין הזה. בפברואר, שר האוצר רישי סונאק הבטיח סיוע בדמות 350 ליש”ט: מאתיים שיינתנו כהנחה בחשבונות האנרגיה ויהיה צורך להחזיר אותם במשך השנים שיבואו, ועוד 150 כהנחה במס המועצה שאותם לא יהיה צורך להחזיר. נכון לאותו זמן, הסיוע הזה היה אמור לעזור עם כרבע מההתייקרות שהוערכה אז (שלא התבטאה רק בחשבונות חשמל). בלייבור קראו אז בתגובה להטלת מס שכאן מתורגם כ”מס מתת שמיים”, כדי לאפשר להגדיל את הסיוע. סונאק סירב, ובמקום זה החליט במרץ לתת קצת הקלות במסים, חלקן ייכנסו לתוקף ביולי ואחרות רק ב-2024. גם אז הלייבור קראה להטיל מס מתת שמיים. גם אז סונאק סירב.

בשבועות האחרונים היה נראה שישנו שינוי במגמה: בוריס ג’ונסון המשיך להתנגד למס מתת שמיים, בטענה שהדבר יזיק וימנע השקעות. אבל סונאק אמר שהוא לא מוריד את האופציה הזו מהשולחן. ככל שעבר הזמן, כך היה נראה יותר שסונאק מתכוון לבצע פניית פרסה שלא תבייש את הנהיגה בסרטי “מהיר ועצבני”. ואז התחילו להגיע הדיווחים שזה כנראה הולך לקרות, ובקרוב. ראש האופוזיציה קיר סטארמר חגג על כך שלשום (ד’) בשאלות לראש הממשלה. ג’ונסון ניסה ללעוג בחזרה שזה לא מפתיע שבלייבור רוצים להטיל מס על עסקים. זה דיי משעשע, בהתחשב בכך שזה ג’ונסון שעמד להטיל אחד כזה, אבל ההיגיון בעקיצה הזו היה ברור: הוא רצה להבהיר שמבחינתו המס הזה היה מוצא אחרון. הוא מגיע מהמפלגה השמרנית (שנחצתה סביב המס הזה), ובהתאם הוא נמנע מהטלת מסים ככל האפשר. שר האוצר שלו, שהביא את נטל המס לשיא של שבעים שנה עוד לפני המס הנ”ל, זה כבר סיפור אחר.

בוריס ג'ונסון
שקל מחדש. בוריס ג’ונסון (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

הדיווחים סיפרו בתחילת השבוע שסונאק יודיע על סיוע כספי ביום חמישי (אתמול), כשבתחילה הצהרה כזו תוכננה ליוני. הסיבה לכך, לפי ההשערות, היא פרסום הדוח של סו גריי על פרשת המסיבות והצורך להסיח ממנו את הדעת.

בפרלמנט

ואכן, אתמול רישי סונאק הגיע לפרלמנט כדי להציג את חבילת הסיוע החדשה שלו. כהרגלו, הוא פתח בסיבות הגלובליות שהביאו לאינפלציה הזו, והבטיח שניתן לצאת ממנה. לדבריו, בידי הממשלה שלושה כלים בהם היא הולכת להשתמש כדי לצלוח את התקופה הקשה הזו: מדיניות מוניטרית עצמאית, אחריות פיסקלית ופעולות צד-היצע (תאוריה כלכלית הדוגלת בעידוד צמיחה באמצעות הורדת מסים והסרת חסמים). במדיניות המוניטרית העצמאית, הכוונה היא לכך שבנק אנגליה, הבנק המרכזי, הוא עצמאי. האחריות הפיסקלית פירושה תמיכה במי שזקוקים לה, מבלי לתדלק את האינפלציה עוד יותר על הדרך, ולכן עליה להיות ממוקדת וזמנית. במה שקשור לכלכלת צד-היצע, סונאק כיוון להכנסת אנשים נוספים לעבודה ועידוד השקעות מצד המגזר העסקי, שיעודדו את הצמיחה.

אבל כל זה טוב ויפה, כפי שסונאק מכיר בכך, לטווח הארוך. יש מי שצריכים עזרה כבר עכשיו. הצעד הראשון? “היטל ממוקד וזמני על רווחי אנרגיה”, כלשונו. המון מילים כדי לא להגיד “מס מתת שמיים” (אפילו בוריס ג’ונסון גיחך מאחוריו). ההיטל הממוקד והזמני הזה יהיה בגובה 25%, וירד כשמחירי האנרגיה יחזרו לנורמה. מה לגבי ההשקעות? סונאק הסביר שעל כל פאונד שחברה תשקיע בפיתוח היא תקבל חזרה 90% כפטור ממס. סונאק גם רמז שייתכן שיוטל מס דומה על החברות שמייצרות את החשמל, שכמו החברות שמפיקות את דלקי המאובנים גם הן נהנות מרווחים נאים. סונאק הסביר שזה הדבר המוסרי לעשות, בטח שיותר מלהגדיל את החוב על דורות העתיד בגלל “פוליטיקאים שהיו חלשים מדי לקבל החלטות קשות”.

אבל איך זה יתגלגל לעזרה לאזרחים? סונאק הכריז על סיוע בגובה 15 מיליארד ליש”ט. 8 מיליון משקי בית שזכאים לתמיכת מערכת הרווחה יקבלו מענק חד-פעמי בגובה 650 ליש”ט. המענק ייכנס בשתי פעימות, ביולי ובסתיו. 8 מיליון משקי בית, הפעם של פנסיונרים, יקבלו בסתיו מענק של 300 ליש”ט. 6 מיליון נכים יקבלו סיוע של 150 ליש”ט. חצי מיליארד יועברו לרשויות המקומיות למי שייפלו בין הכיסאות ולא יקבלו את הסיוע הנוסף הזה. ההלוואה בסך 200 ליש”ט תהפוך למענק ותוכפל ל-400 ליש”ט.

ניתוח

קודם כל, צריך להבהיר: זה לא בדיוק תקדים, אפילו לא תקדים שמרני. מס מתת שמיים הוטל על-ידי מרגרט ת’אצ’ר ושר האוצר שלה ג’פרי האו על הבנקים, שהניב 3 מיליארד ליש”ט. דייוויד קמרון ושר האוצר שלו ג’ורג’ אוסבורן הטילו על חברות האנרגיה מס מתת שמיים שהניב 2 מיליארד ליש”ט. עם זאת, ג’ונסון וסונאק הלכו יותר רחוק: המס שלהם צפוי להיות שווה כ-5 מיליארד ליש”ט. לפי חדשות ערוץ 4, אם יוטל מס דומה על חברות ייצור החשמל הוא עשוי לגייס 3 מיליארד, מה שיביא את ג’ונסון וסונאק לרמה של טוני בלייר וגורדון בראון, שהטילו מס מתת שמיים שגייס 8 מיליארד. במילים אחרות, שניים מראשי הממשלה היותר ימניים שהביאה המפלגה השמרנית עשו דברים דומים, אבל בסקאלה קטנה יותר. שניהם, נזכיר, נכנסו גם הם בתקופה של משבר כלכלי.

רישי סונאק
לא תקדימי. רישי סונאק (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

ולמרות זאת, זו חתיכת פניית פרסה. חודשים הממשלה הסבירה למה המס הזה בעייתי. אז נכון, נתנו לו שם אחר והכניסו בו מנגנון שיאפשר לחברות להשקיע את הכסף במקום לשלם אותו כמס. ועדיין, זו פניית פרסה ענקית, וסונאק היה חייב לפצות עליה. כי התקדימים של ת’אצ’ר לא מעניינים את חברי הפרלמנט השמרנים של היום, שהפכו ליותר דוגמטיים, וגם ככה מאיימים לזרוק את ג’ונסון עוד לפני הבחירות הבאות, וסונאק כנראה ילך איתו. לכן, הדבר האחרון שצריך זה לתדלק את התסיסה הזו. יכול להיות שזה למה ג’ונסון ברח ברגע שרייצ’ל ריבס, מקבילתו של סונאק בממשלת הצללים, עלתה לעלות ולחגוג את ההישג של מפלגתה.

דבר האופוזיציה

נחזור לדיון. לאחר סונאק, כאמור, עלתה רייצ’ל ריבס. היא פתחה בכך ש”אין ספק מי מנצח בקרב הרעיונות בבריטניה”. או במילים אחרות, הלייבור אולי באופוזיציה, אבל היא מצליחה לזכות בתמיכת הציבור. גם מה שהיה אחרי זה היה חגיגה: תיאור כל ההתחמקויות של הממשלה מהטלת מס מתת שמיים עד שלבסוף נאלצה להתיישר עם הלייבור ולהטיל אותו (ריבס סיימה את נאומה במילים: “אנחנו מובילים, הם מובלים”). כשהיא לא לקחה למפלגתה את כל הקרדיט, היא ביקרה את הממשלה על המדיניות האנרגטית הכללית שלה ודרשה לדעת מדוע לא נוקטים בצעד נוסף לו הלייבור קוראת – הורדת המע”מ על חשבונות האנרגיה (אחת מהבטחות הדגל של הברקזיט). סונאק ניסה להציג את העיכוב כמעלה: ההמתנה הזו אפשרה לממשלה לקחת צעדים שקולים ולהביא אף יותר ממה שרצו בלייבור. על ספסלי האופוזיציה לא הפסיקו לצחוק.

רייצ'ל ריבס
נאום ניצחון. רייצ’ל ריבס (צילום: הפרלמנט הבריטי)

אחריה עלה יו”ר ועדת האוצר, מל סטרייד (שמרני), שביקש לדעת מה יהיה האפקט האינפלציוני של תכנית הסיוע החדשה, וביקש מסונאק להגיע לדבר בפני הוועדה לאחר פגרה בת כשבוע. סונאק לא הבטיח שיבוא, אבל אמר שהוא מאמין שהאפקט האינפלציוני יהיה בר-שליטה בגלל המיקוד של הסיוע.

הבאה בתור הייתה קירסטי בלאקמן, דוברת ה-SNP לענייני רווחה. היו לה שתי טענות מרכזיות: ראשית, שכל ההצהרה הזו היא רק דרך להסיח את הדעת מפרסום הדוח של סו גריי. שנית, לדבריה, לממשלה יש מספיק רזרבות כדי לתת לאזרחים הרבה יותר, מה גם שניתן להטיל מס מתת שמיים על חברות נוספות מעבר למפיקות הדלק. על הטענה השנייה סונאק לא ענה, אבל דחה את עניין התזמון בכך שרק כעת הוא קיבל מידע שהביא אותו להחלטה להטיל את המס.

היו שמרנים שלא אהבו את המס הזה. הנציג הבולט שלהם, שהגיע יחסית מאוחר לתוך הדיון, היה ריצ’רד דרקס. הוא טען שסונאק “זורק בשר אדום לסוציאליסטים”, ושסונאק קובע רף חדש ומסוכן. סונאק ענה לכך שזה מה שנדרש מממשלה שהיא גם אחראית וגם חומלת.

משמעויות

לקאטי ניומן מערוץ 4 הייתה שאלה טובה לסיימון קלארק, אחד השרים במשרד האוצר. הרי אמרנו שחברה שתשקיע תקבל הקלות נרחבות במס. אם חברות הנפט והגז יעשו בזה שימוש נרחב, האם זה לא יגדיל את החוב הלאומי? האם הממשלה מתכוונת ללוות במקרה כזה? קלארק לא הכחיש שבהחלט ייתכן שהממשלה תצטרך ללוות עוד כסף כדי לממן את תכניות הסיוע. והגדלת החוב היא מה שסונאק הגדיר בדיון הזה ממש כלא מוסרי.

עוד עניין הוא הגישה בה החליט לנקוט סונאק. טורסטן בל מה-Resolution Foundation הצביע על כך שסונאק מעביר את מרכז הכובד של הסיוע ממעמד הביניים לשכבות הנמוכות יותר. זה, לדבריו, נראה הרבה יותר כמו מה שגורדון בראון עשה כשר אוצר מאשר מה שעשה ג’ורג’ אוסבורן. אם תהיתם, במרכזי הסיוע בירכו על המענקים שיעזרו לעניים להשאיר את הראש מעל המים, אבל גם קראו לפעולה ארוכת טווח שתחלץ אותם מהעוני.

גורדון בראון
יש דמיון? גורדון בראון (צילום: RISING Global Peace Forum)

יש גם משמעויות פוליטיות. בלייבור מקווים לרווח פוליטי מכך שתקראו למס הזה איך שתרצו, בסוף המדיניות שלהם אומצה עם קצת ניואנסים. אבל האם זה יעזור להם בטווח הארוך? כאמור, סונאק מאמץ מדיניות שמזכירה את גורדון בראון. הוא למעשה מצמצם את המרחב בין השמרנים ללייבור, מה שיקשה מאוד על האחרונים לטעון שצריך שינוי. כמובן, היכולת הזו לנוע היא המנוע מאחורי ההצלחה הפוליטית של השמרנים כבר עשורים.

גם קשה להאמין שפניית הפרסה הזו תפגע בשמרנים. כפי שהזכירו גארי גיבון (ערוץ 4) ופול ווג (i), הציבור נוטה לאהוב פניות פרסה. זה מראה להם שהממשלה קשובה. ג’ונסון אמנם הביא את הפרקטיקה לכדי אינפלציה, אבל על פניית הפרסה הזו אף אחד לא מתלונן.

וכמובן, עולה עניין סו גריי. האם באמת סונאק וג’ונסון כל-כך ציניים שהם החליטו לאמץ מדיניות שאמרו שהם לא תומכים בה רק כדי להסיח את הדעת ממשהו שיתנדף בעצמו? העיתונאי אנדרו מאר מאמין שזו חשיבה קונספירטיבית משהו, כי סונאק אכן קיבל מידע חדש מהרגולטור. אבל ראינו מה חושבים באופוזיציה. אבל עם או בלי קונספירציה, האפקט כנראה הושג.

לסיכום

רישי סונאק מאמין באחריות תקציבית. כלומר, כל הוצאת כסף (בין אם כהוצאה תקציבית ובין אם כוויתור על הכנסות) צריך לממן שלא באמצעות גירעון. סונאק הובא לתפקיד בפברואר 2020 כי ג’ונסון רצה שר אוצר שיאפשר לו להגדיל בהוצאות, אחרי שהיה נראה שסאג’יד ג’אוויד מעדיף להקטין הוצאות ולהוריד מסים. הקורונה חייבה את סונאק להרחיב מאוד בהוצאות, מה שהביא אותו להעלות מסים לשיא של שבעים שנה. הוא כבר קיווה שלמעט הוספת מס הבריאות לביטוח הלאומי, שנועד למטרה ספציפית, הוא יוכל סוף-סוף לעבור לכלכלה שיכולה להוריד מסים. אבל למרות שהקורונה (בתקווה) כבר לא תחזור ליצור הגבלות על שוק העבודה, האפקטים הכלכליים שלה (יחד עם המלחמה באוקראינה) מחייבים את סונאק להמשיך ולהוציא. וזה דורש ממנו משהו ששמרנים לא אוהבים לעשות – להעלות מסים. אבל גם ייתכן שזה מה שיציל אותו ואת ג’ונסון אם יזכו להגיע לבחירות הכלליות: אם הם מבצעים את מה שבלייבור מציעים, למה לטרוח לעבור ללייבור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.