מוטב מאוחר: בשבוע שעבר נפתח מושב חדש של הפרלמנט ואיתו כל הטקסים המסורתיים והאהובים: נאום המלכה, שהפך לנאום הנסיך באירוע עם משמעות חוקתית רצינית; הבטחות לחקיקה רבה במושב הקרוב, שאפילו לא בטוח שהממשלה תוכל לחוקק במושב אחד; וכמובן, רמיזות לגבי המשך הסיוע אל מול משבר יוקר המחיה. אם יש משהו שאפשר להסיק בבירור מהנאום הזה, זה שבוריס ג’ונסון בהחלט מעוניין להפיק לקחים מהבחירות המקומיות | צילום: בית הלורדים

בשבוע שעבר (ג’) הפרלמנט חזר מהפגרה לפתיחת מושב פרלמנט חדש. פתיחת המושב לוותה גם בנאום מן הכס, שלראשונה זה יותר מחמישים שנה לא ננאם על-ידי המלכה, והציג את כוונות הממשלה למושב הקרוב. והו, לא חסרות תכניות כאלו. באיחור קל, בואו נסתכל.

ירושה תהליכית

הנאום מן הכס, או “נאום המלכה” אם תעדיפו, הוא נאום שננאם בטקס פתיחת מושב הפרלמנט, ומפרט את תכניות הממשלה למושב הקרוב, כולל תכנית לחקיקה. בימים כתיקונם, המלכה אמורה להקריא את הנאום ולהגיד “ממשלתי תעשה כך” ו”ממשלתי תחוקק את זה וזה” (על הטקסט אחראית הממשלה). רק שהפעם היה שינוי בתכניות: ערב לפני כן (ב’) פורסם שהמלכה אליזבת’ השנייה לא תגיע ושאת מקומה יחליף צ’רלס, נסיך ויילס. זו הפעם השלישית מאז הכתרתה שהמלכה לא הגיעה בעצמה, כשהפעמיים הקודמות היו ב-1959 ו-1963, אז היא הייתה בהיריון ופיליפ החליף אותה. הפעם, הסיבה לכך היא “בעיות ניידות” מהן סובלת המלכה בגילה המתקדם ולאחר שנדבקה בקורונה לפני מספר חודשים. כך, צ’רלס מצא את עצמו לראשונה מקריא את הטקסט.

למה זה משמעותי? כפי שכותב היוזר של כתב החצר בטוויטר, אנחנו חושבים על הורשת הכתר לצ’רלס כעל רגע אחד, בו המלכה תמות וברדיו יגידו “האל נצור המלך”, אבל בפועל מדובר בתהליך. צ’רלס כבר כעת לוקח על עצמו עוד ועוד אחריות, ועוד לא התחלנו לדבר על כך שהוא מעצב את בית המלוכה במשך שנים, כך שיהיה “רזה” יותר. מהבחינה הזו, מילוי מקומה של אמו בטקס פתיחת המושב היה עוד רגע בתהליך הזה.

לאן זה הולך? קשה לדעת. ישנה האפשרות של עוצרות, קרי שהמלכה תמשיך להחזיק בתפקידה אבל בפועל יהיה שליט אחר. לפי מה שפרופ’ ורנון בוגדנור, מומחה חוקתי, הסביר לגארדיאן, אנחנו עוד לא שם, ואפילו לא בעוצרות בפועל. ויש משמעות לשאלה האם העוצרות רשמית (תהליך מורכב בפני עצמו), שכן בלעדיה יש משימות שצ’רלס או כל אחד אחר לא יוכלו לבצע. למשל, למנות ראש ממשלה. מצד שני, כתבה מבוססת בטיימס מציעה שהופעתה של המלכה בחגיגות יובל הפלטינה בתחילת יוני תהיה הופעתה הציבורית האחרונה, אז אולי אנחנו כן בדרך? מצד שלישי, היא עדיין מגיעה לאירועים מסוימים, ואתמול (א’) הגיעה לחגיגות לכבודה בטירת וינדזור. בקיצור, לא אקבע מתי ואיך צ’רלס יקבל את המלוכה במלואה, אבל אין ספק שהמלכה מורידה מעצמה חלק מהעול לכבוד הגיל.

ומה התוכן?

עם כל הכבוד להסדרים בין המלכה ויורש העצר, יש דברים שממש משפיעים על החיים של אנשים. נגיד, מה שהממשלה מבטיחה לטפל בו במושב הקרוב. והובטח הרבה. לפי ניתוח של אלינור לנגפורד מ-PoliticsHome, שבדק כמה הצעות חוק הוצגו בכל אחד מנאומי המלכה מאז 1992, בנאום הנ”ל הובטחו לא פחות מ-38. רק ב-2005, אז הוצגו 45 הצעות חוק, היו יותר. הממוצע בשנים 1992-2021 עמד על 22.2 הצעות חוק לנאום, ולאחר הנאום הנוכחי הוא עלה ל-22.8. בקיצור, איך שלא מסתכלים על זה, זה היה נאום עם המון הבטחות. אז בואו נעבור עליהן.

פסקת הפתיחה בנאום שנישא בפי צ’רלס נותנת לנו את מה שהממשלה רוצה להעביר: יוקר המחיה, אוקראינה, מלחמה בפשיעה, פיתוח כל חלקי הממלכה (ה-Levelling Up) וקיצור התורים ב-NHS. בקיצור, הדברים הבוערים על סדר היום או לחלופין מדיניות דגל זו או אחרת של בוריס ג’ונסון. ניתן להוסיף לכך גם הרבה מאוד צעדים בנושא הברקזיט, כמו חקיקה שתקל על החלפת התקנות של האיחוד האירופי או ליישם את הסכמי הסחר עם אוסטרליה וניו-זילנד.

הכל טוב ויפה, אבל רק עניין אחד: כאמור מדובר בהמון הצעות, ובהתאם יש מומחים שלא בטוחים שהממשלה בכלל תוכל להעביר את כל החקיקה הזו במושב הזה. כמובן, זה לא מפתיע כשזה מגיע מצד בוריס ג’ונסון: האיש נוטה להבטיח הרבה מעבר למה שהוא מסוגל לקיים. רק אזכיר, בנובמבר האחרון ג’ונסון הודיע על שינוי במתווה המובטח של הרכבת המהירה HS2, ובתגובה חברו למפלגה ויו”ר ועדת התחבורה תיאר את ג’ונסון כמי ש”מוכר אור שמש נצחי ומשאיר לאחרים להסביר את בואו של הלילה”. הדבר הזה קרה כשג’ונסון התחיל להיכנס לצרות בשל פרשת פטרסון וההתנהלות הזו ככל הנראה פוגעת בו בסקרים. לכן, לא ממש ברור מה בדיוק עובר לג’ונסון בראש כשהוא שוב מבטיח כל-כך הרבה.

הערת אגב

אבל הנאום הוא רק ההתחלה. כל נאום כזה כולל לאחר מכן גם מרתון דיונים על הנאום והצבעה עליו. נתמקד בנאום של בוריס ג’ונסון. אם נוציא החוצה את השבחים העצמיים והעקיצות נגד האופוזיציה (כפי שאפשר לצפות מכל ראש ממשלה לעשות), ניתן למצוא מספר הבטחות בנאום של ג’ונסון. נתחיל מהקטנה יחסית: לאחר שהברקזיט “בוצע”, לדבריו, כעת הממשלה תתעסק במימוש הפוטנציאל שלו. מבלי קשר לשאלה מה הפוטנציאל (ג’ייקוב ריס-מוג, השר להזדמנויות הברקזיט, דחה את כוונת הממשלה להציב את הבדיקות במכס, ככל הנראה בשל אי-מוכנות לכך), לדבר על הברקזיט כמשהו ש”בוצע” זו גניבת דעת. הרי כבר חודשים שהממשלה הזו מנסה לשנות את פרוטוקול צפון אירלנד, כי לטעמה ההסכם שמפלגת השלטון היללה בבחירות לא מספק את הסחורה. ייתכן שבהמשך השבוע נראה את הפרוטוקול הזה מושעה.

הלאה. הרבה יותר חשוב מכך זה העניין הכלכלי. ג’ונסון הבהיר שיש צורך לצאת מהמשבר הכלכלי של תקופת הפוסט-קורונה בצורה אחראית, שלא תחריף את האינפלציה הגבוהה גם כך. הדבר מגיע על רקע קריאות רבות מהאופוזיציה לעשות הרבה יותר בעניין יוקר המחיה, מה שקיבל הדהוד גם בבחירות המקומיות, בהן השמרנים איבדו קרוב ל-500 חברי מועצה. זמן רב ג’ונסון סירב לכל קריאה כזו, והסתפק בסיוע שניתן עד כה, שבעיניי רבים נראה כקמצני. אבל כעת, נראה שמשהו השתנה: “אנחנו נשתמש בכל כוח ההמצאה והחמלה שלנו ככל שיידרש”, אמר ג’ונסון, והוסיף כהערת אגב: “ידידי הנכבד שר האוצר ואני נאמר על כך יותר בימים הקרובים”.

ההערה הזו משכה הרבה מאוד תשומת לב: האם ג’ונסון מתקפל ומתכוון להגדיל את הסיוע? האם הקריאה של הלייבור למס חד-פעמי על רווחים לא צפויים של חברות האנרגיה (windfall tax) ייענו? קשה לשלול את האפשרות הזו, שכן ג’ונסון ידוע בכך שהוא ביצע המון פניות פרסה לאחר שהבין שהמדיניות שלו לא פופולרית בעליל. יחד עם העובדה שג’ונסון לוקח את השמרנים שמאלה, נראה שהדבר היחידי שמשותף לו ולמרגרט ת’אצ’ר זה היכולת להביא למפלגתו רוב פרלמנטרי עצום.

מה צפוי?

אז מה עשוי להגיע בימים הקרובים? קיצוץ המע”מ על חשבונות האנרגיה? המס שדרשו בלייבור? תקציב חירום? לאף אחד לא ברור, והספקולציות השתוללו. שר הבינוי מייקל גוב ניסה להרגיע את הרוחות, במה שנראה כאילו הוא שתה בקבוק ויסקי אחד או שניים לפני שהתראיין, וטען שהתקשורת מנפחת את ההערה הזו. בריאיון אחר, גוב גם פסל את האפשרות למס חד-פעמי או להסרת המע”מ על חשבונות האנרגיה (המראיינים לא נתנו לו לשכוח שאחת מההבטחות שלו במשאל העם ב-2016, כשהוא קידם את הברקזיט, הייתה להיפטר מהמע”מ על חשבונות האנרגיה בלי קשר למשבר כלכלי כזה או אחר).

אולי מישהו אחר? היה ברור שהסיפור הזה יצר עניין, אז בוריס ג’ונסון היה צריך להנמיך ציפיות. במסגרת מסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא פינלנד (לרגל חתימת ברית הגנה הדדית בין המדינות), הוא אמר שתגיע עזרה נוספת “בחודשים הקרובים”. כמובן, אין סתירה בין הצהרה שתגיע השבוע לבין זה שהאמצעים ייכנסו לתוקף רק בעוד מספר חודשים, אבל הדבר יצר רושם שלג’ונסון עדיין אין מושג מה הוא בדיוק הולך לעשות. מישהו שוב מכר אור שמש נצחי?

לסיכום

בקיצור, פתיחת המושב הזה מתאפיינת בהרבה מאוד הבטחות, בין אם לגבי סדרי המלוכה ובין אם לגבי החיים עצמם. אחרי הבחירות המקומיות ג’ונסון אמר שהמסר שהוא מקבל מהתוצאות הקשות עבור השמרנים הוא שהציבור רוצה מהממשלה שלו לעבוד למען הציבור. אפשר להתווכח אם זה המסר שעולה מהבחירות האלו, אבל ג’ונסון לחלוטין נחוש להראות שאת הלקח שהוא כן למד הוא מיישם. לכן כל ההבטחות האלו, והרמיזה שעוד עזרה בדרך. כמה מזה יתקיים בפועל? זו כבר דאגה לג’ונסון של העתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *