בעייתי להגיד שהשבוע שעבר היה השבוע המוצלח בקריירה של שר האוצר רישי סונאק. האומלל התמודד עם שלל פרסומים בלתי מחמיאים, החל מהמסים שאשתו לא משלמת (באופן חוקי), דרך הגרין קארד שהחזיק בזמן שהוא שר בממשלה, ועד ההנאה שלו ממקלטי מס של המשפחה של אשתו. כל זה בזמן שהפופולריות שלו צונחת גם כך בגלל העלייה ביוקר המחיה ותכנית הסיוע שהציג, שמעבר לכך שנתפשת כמנותקת גם נחשף שבנוסף סונאק סירב להיות יותר נדיב במסגרתה. כשהכל מגיע בצורה כל-כך מרוכזת ובדיוק ברגע הנכון, אי-אפשר שלא לתמוה אם מישהו לא מנסה להוריד את סונאק | צילום: משרד האוצר הבריטי

בפוסט הבא נדבר על ההתפתחויות האחרונות במלחמה באוקראינה וספציפית על הביקור של בוריס ג’ונסון בקייב. אבל בינתיים, עניין אחר: בימים האחרונים שר האוצר רישי סונאק נמצא תחת מתקפה תקשורתית לאור חשיפות לא מחמיאות עליו ועל אשתו, אקשטה מורטי. כל אלו מגיעים כשגם כך מצבו של סונאק בדעת הקהל קשה למדיי בעקבות מה שנתפש כצעדים לא מספקים בהתמודדות עם משבר יוקר המחיה. השאלה היא רק מי מנסה להפיל אותו.

הידרדרות בסקרים

באפריל בריטניה נכנסה לשלב חדש במשבר יוקר המחיה, זאת על פני שתי תוספות חדשות. ראשית, התוספת של עשרות אחוזים לחשבונות האנרגיה נכנסה לתוקף ב-1 באפריל. מספר ימים לאחר מכן, ב-6 באפריל, גם ההעלאה של 1.25% דמי הביטוח הלאומי נכנסה לתוקף. פירוש הדבר הוא שהממשלה הקטינה את ההכנסה נטו של האזרחים, וספקיות האנרגיה דורשות יותר כסף מההכנסה הזו. בימים של אינפלציה משתוללת, זה לא תענוג.

כמובן, רישי סונאק הציג פתרונות: ראשית, 350 ליש”ט לכל משק בית: 200 ליש”ט בצורת הלוואה שהאזרחים יצטרכו להחזיר בשנים שלאחר מכן (40 ליש”ט בכל שנה), ועוד 150 בדמות הנחה במסי המועצה, אותה לא יהיה צורך להחזיר. בנוסף, הבטיח את העלאת רף המינימום ממנו מתחילים לשלם ביטוח לאומי, וכמו כן את הורדת מס ההכנסה בנקודת אחוז (וכמו כן הוריד את המיסוי על הדלק). רק שיש בכך מספר בעיות: ראשית, 200 ליש”ט הלוואה (הממשלה, אגב, מסרבת לקרוא לזה הלוואה, למרות שצריך להחזיר את הכסף) זה נחמד, בהנחה שיודעים שבשנה הבאה הכלכלה תתייצב. שנית, ההטבה הראשונה, העלאת רף ההכנסה לתשלום ביטוח לאומי, תיכנס לתוקף רק ביולי, ההלוואה תינתן רק באוקטובר ומס ההכנסה ירד רק ב-2024. זה אומר מספר חודשים שמשפחות יצטרכו להתמודד עם יוקר המחיה. שלישית, גם לאחר ירידת מס ההכנסה, נטל המס יישאר הגבוה ביותר מאז שנות הארבעים.

והדבר מתבטא גם בסקרים. בסקר של מכון הסקרים Ipsos, שנערך בין ה-1 ל-3 באפריל, סונאק הגיע לשיא שלילי באהדה אליו: עם 26% מהנשאלים שמרוצים ממנו ו-44% שלא, סונאק הגיע לשביעות רצון נטו של 18%-, אחרי שבמשך רוב כהונתו כשר האוצר הוא נהנה מנטו חיובי. בסקר שנערך בקרב מתפקדי המפלגה השמרנית על שרי הקבינט ועוד כמה דמויות מפתח במפלגה, סונאק הגיע למקום השלישי מהסוף, אחרי שבסקר הקודם הגיע למקום ה-11 מתוך 34 דמויות עליהן נשאלים. בקיצור, הדרך בה בחר רישי סונאק להתמודד עם משבר יוקר המחיה הפכה אותו מדמות ציבורית אהובה יחסית למושא לכעס ציבורי.

רישי סונאק
מאבד גובה. רישי סונאק (צילום: משרד האוצר הבריטי)

חפשו את האישה

על רקע הסקרים הקטסטרופליים האלו מבחינת סונאק, התחילו להגיע חשיפות. בתחילה הן נגעו רק לאשתו, אקשטה מורטי. בסוף מרץ סונאק התמודד עם הרבה שאלות על כך שמורטי מחזיקה במניות בשווי 0.9% מחברת אינפוסיס ההודית (אביה הוא ממייסדי החברה), ששוות כ-400 מיליון ליש”ט, למרות שלחברה יש פעילות מסחרית ברוסיה. למה זה משנה? כי סונאק קרא לחברות מסחריות לא לקיים קשרים מסחריים עם רוסיה בצל המלחמה באוקראינה. אבל למרות זעקות האופוזיציה, העניין לא החזיק הרבה.

אבל זה לא נגמר כאן: לפני שלושה ימים (ה’) נחשף שמורטי נהנית ממעמד של (בתרגום חופשי) “לא מקומית” (non-dom). מה זה אומר? מדובר במעמד מס בן יותר ממאתיים שנה, עבור מי שקיבלו תושבות בבריטניה אבל בית הקבע שלהם הוא במדינה אחרת. במקרה זה הם מקבלים פטור ממס על הכנסה שמגיעה מחו”ל. הפטור ממס הזה לא מגיע בחינם, ויש לשלם 30 אלף ליש”ט בשנה אם חיים בבריטניה בלפחות 7 מתוך 9 השנים החולפות, או 60 אלף אם חיים לפחות 12 מתוך 14 השנים החולפות. אחרי 15 שנות תושבות אין כבר זכאות למעמד המס הזה. מעמד המס הזה זוכה לביקורת רבה, שכן הוא מאפשר בעיקר לעשירים שמתגוררים בבריטניה, אבל לכאורה מתכוונים לשוב לארץ מוצאם בעתיד, להתחמק ממס תוך תשלום סמלי מבחינתם.

נחזור לחשיפה הנוכחית: מורטי נולדה בהודו ולפחות על פניו מעוניינת לחזור לשם בעתיד. בנוסף, הודו לא מאפשרת להחזיק באזרחות כפולה, כך שהיא לא יכולה לקבל אזרחות בריטית. סונאק גם הצהיר על מעמד המס שלה כשנהיה שר לראשונה. בקיצור, הכל כשר. אבל יש מי שטוענים שגם מסריח. ראשית, כך ראש האופוזיציה קיר סטארמר, מדובר בצביעות ששר האוצר מלא את הביטוח הלאומי (מס על עבודה), בזמן שאשתו לא משלמת על ההכנסות שיש לה מהמניות באינפוסיס. שנית, כך מומחי מס, המעמד ממנו מורטי נהנית הוא עניין של בחירה (שכן יש להגיש בקשה לסטטוס בכל שנה). היא לא חייבת לקבל פטור מתשלום מס על הכנסות מחו”ל.

תשאירו את המשפחה בחוץ

רישי סונאק לא נשאר חייב אל מול הטענות נגד אשתו. בריאיון לסאן, הוא התעקש שהכל נעשה כדין, ושמורטי משלמת את כל המס הנדרש על הכנסות שיש לה בתוך בריטניה. הוא הוסיף שהניסיונות להשמיץ אותה ואת אביה כדי לפגוע בו, מה שלדבריו עושים הפוליטיקאים מהלייבור, “הם נוראיים”. סונאק לא היה היחידי להשתמש בטיעון הזה. ג’יימס קלברלי, השר לאירופה וצפון אמריקה במשרד החוץ, צייץ: “באמת חשבתי שסיימנו עם הרעיון שרעיות הן רק המשך של בעליהן. כנראה שבלייבור לא קיבלו את הממו”. ויש פה באמת שאלה: מצד אחד, מראית העין בעניין זה ובעניין החזקת המניות עצמן היא לא משהו. מצד שני, הכל חוקי. כלומר, סונאק לא יכול להכריח את מורטי לוותר על המניות או להפסיק לבקש את סטטוס המס שלה. אפשר לשנות את החוק, למשל, כך שנישואים לאזרחי בריטניה לא יאפשרו ליהנות מהסטטוס הזה. אבל עד אז סונאק יכול גג לבקש. ויש מצב שהוא ביקש.

למה אני אומר את זה? משום שאתמול (ש’) דווח שמורטי הודיעה שהיא תשלם מס מקומי על הכנסותיה מחו”ל. לדבריה, היא לא רצתה להיות “הסחת דעת” עבור סונאק. היא הבהירה שהיא עושה זאת מבחירה ולא כי היא מחויבת. היו מי שלא התרשמו, למשל שרת התחבורה בממשלת הצללים, לואיז הייג. לדבריה, אין בכלל ספק שמורטי השיגה את מעמדה כחוק, אבל שלא ראוי ששר האוצר ירוויח מהמצב הזה. אזכיר שוב, סונאק דיווח על זה כשהפך לשר לראשונה, כך שלא נמצא שיש פה ניגוד עניינים. כריסטין ג’רדיין, דוברת הליברל-דמוקרטים לענייני האוצר, טענה ש”לעשות משהו רק כי נתפסת זה לא טוב מספיק”, וקראה למורטי לשלם מסים על הכנסותיה מחו”ל גם בדיעבד, ולא רק החל מעכשיו. היו גם מי שטענו שהיכולת לבחור אם לשלם מס בבריטניה היא פריווילגיה שאין לרוב האנשים. אולי, אבל כאן הבעיה היא לא רק באשת שר האוצר, ונשאלת השאלה למה לא נעשה יותר כדי לצמצם עוד יותר את הסטטוס הזה.

גרין קארד

אל דאגה, רישי סונאק זכה לביקורת גם בזכות עצמו. שלשום (ו’) נחשפו שני עניינים. ראשית, סונאק נאלץ להודות שהוא החזיק בגרין קארד, שהוחזר רק לקראת ביקורו הרשמי הראשון של סונאק בארצות הברית באוקטובר 2021. לפי הדוברת שלו, הגרין קארד הוחזק לצורכי נסיעות, ולאחר התייעצות עם הרשויות האמריקאיות לקראת ביקורו הממשלתי הוסק שיהיה נכון להחזיר אותו. לדבריה, הוא שילם את מסיו לפי חוק בתקופה זו (הוא היה צריך למלא דוחות מס גם לרשויות בארצות הברית). אבל רבים לא מרוצים מהתשובה הזו, וחושבים שזה מאוד חשוב שסונאק המשיך להחזיק בגרין קארד גם אחרי שנהיה נציג ציבור בריטי. אפשר להיות ציניים אפילו יותר, ולתהות על זה ששר האוצר הבריטי מחזיק בוויזת עבודה לארצות הברית בזמן שאשתו מצהירה שהיא מעוניינת לחזור להודו.

שנית, האינדיפנדנט דיווח שב-2020, השנה בה רישי סונאק מונה לשר האוצר, הוא נרשם כמוטב של קרנות נאמנות שמורטי ומשפחתה מחזיקים במקלטי מס באיי קיימן ואיי הבתולה הבריטיים. כאן כנראה שיש משהו באמת מסריח, כי דובריו של סונאק מסרו שהטענה לא מוכרת להם ומטעם מורטי סירבו להגיב. בינתיים, זה נראה ממש רע שסונאק נהנה בדרך כזו או אחרת מהשימוש של משפחתו במקלטי מס.

גם ביקורת מקצועית

אבל הצרות של רישי סונאק הגיעו לא רק על רקע המסים שהוא ואשתו שילמו או לא שילמו. ב-i פרסמו בחמישי מידע לגבי תכנית ההתמודדות של סונאק עם חשבונות החשמל. זוכרים את ההלוואה הזו של 200 ליש”ט? ובכן, לפי מסמכים שהגיעו לידי i ניסו ללחוץ על סונאק לתת הלוואה בגובה של 500 ליש”ט. נכון, מדובר ביותר כסף שצריך להחזיר, אבל לפחות בטווח המידי זה יוכל להוריד יותר טוב את הלחץ על משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך. ומה סונאק עשה עם זה? ובכן, ההלוואה עדיין עומדת על 200 ליש”ט, אז נראה שהתשובה ברורה. פט מקפדן, שר ב”משרד האוצר” של ממשלת הצללים, טען שלא מספיק שסונאק לא עשה את הצעד המתבקש כדי להתמודד עם המשבר (מבחינת הלייבור, מדובר במס חד-פעמי על הרווחים הלא צפויים של ענקיות האנרגיה), גם במעט שהוא עשה הוא לא עשה מספיק.

אז מה?

נשאלת השאלה למה להידרש לסיפור הזה. אני לרוב כותב כאן על מה שמשפיע ישירות על חייהם של אנשים, וזה בגדול אוסף סיפורים רכילותיים. אבל אני חושב שכן יש עניין להידרש לסיפור הזה: מדובר בשורת סיפורים שהתפוצצו בדיוק כשסונאק נמצא בנקודת שפל בפופולריות שלו. קצת קשה להתחמק מהתחושה שמישהו הוציא על רישי סונאק חוזה, שפשוט חיכה לרגע הנכון.

ניתן לחשוב על כמה אפשרויות. החשוד המידי הוא בוריס ג’ונסון. יש לו מספר סיבות. ראשית, סונאק נחשב למועמד מוביל להחליף את ג’ונסון בבוא הזמן. כעת, כשפרשת המסיבות חוזרת לכותרות בחסות הקנסות שהמשטרה החלה לתת, ייתכן שג’ונסון מעוניין להחליש את סונאק כדי שיבין שאם הוא רוצה לשמור על מקומו בממשלה אסור לו לתקוע סכינים בגב של ג’ונסון. סיבה אחרת יכולה להיות דווקא ההפוכה: חוסר הפופולריות של תכנית ההתמודדות של סונאק עם יוקר המחיה כל-כך לא פוגע רק בסונאק עצמו אלא במפלגה השמרנית כולה. אחרי שג’ונסון גיבה את התכנית של סונאק כחלק מהאחריות המשותפת של כל חברי הממשלה, הוא לא יכול לפטר על זה את סונאק בלי להיראות אידיוט. אבל אם יכניס את סונאק לקלחת של שערוריות, זה יקל להיפטר ממנו ואולי גם מתכניתו.

באופן רשמי, ג’ונסון טוען שאין לו חלק בהדלפות נגד סונאק. במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הוא הביע תמיכה בסונאק והבטיח שההדלפות לא מגיעות מדאונינג 10. מצד שני, הוא גם הבטיח שכל הנחיות הקורונה נשמרו במסיבות בדאונינג 10, אז זה שהוא אמר לא בטוח שזה נכון.

בוריס ג'ונסון ואולף שולץ
מכחיש קשר. בוריס ג’ונסון עם אולף שולץ (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

אפשרויות אחרות עשויות להיות דומיניק קאמינגס, שכחלק מהוונדטה שלו בג’ונסון מעוניין להפיל גם את המעגל שסביבו. וייתכן גם שמדובר במישהו מהשירות הציבורי, כחלק ממסורת ההדלפות הבריטית. איך שלא יהיה, אם באמת יש פה ניסיון להוריד את סונאק או להגביל אותו, זו כבר לא רק רכילות פוליטית. שר אוצר חדש אומר מדיניות כלכלית אחרת. האם אנחנו הולכים לשם? מוקדם לדעת, אבל קשה להתחמק מהתחושה שיש מי שמנסים שזה יקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *