קבלו עדכון: סו גריי פרסמה דוח חלקי מחקירתה את המסיבות האסורות בדאונינג 10 ובווייטהול. בגלל חקירת המשטרה נבצר ממנה לפרסם את הדוח המלא, אבל בינתיים היא הרשתה לעצמה לכתוב דוח עם מסקנות כלליות ולא קונקרטיות. הן מצביעות על כך שתרבות העבודה בדאונינג 10 בעייתית מאוד ושבהרבה מהמקרים הנמצאים שם לא עמדו ברף שנדרש מעובדי ממשלה בכירים ואפילו לא במה שנדרש מהאזרח מן השורה. המשחק הידוע נמשך: בוריס ג’ונסון טען שיש לחכות לסיומה של חקירת המשטרה, בזמן שבאופוזיציה טענו שהדוח הזה לבדו מצביע על מספיק כדי להרשיע את ג’ונסון בהטעיית הפרלמנט. גם חברי פרלמנט שמרנים היכו בג’ונסון ללא רחם. אבל למרות הכל, כרגע נראה שג’ונסון מצליח לקנות לעצמו קצת זמן. נראה כמה | צילום: הפרלמנט הבריטי
בפוסט הקודם על שערוריית המסיבות בדאונינג 10 כתבתי שאכתוב על ההתקדמות הזו רק פעם בשבוע, אלא אם יקרו אחד מכמה תרחישים. אחד מהם היה “פרסום תוצאות החקירה של סו גריי או של המשטרה”. אז הבטחות צריך לקיים: סו גריי, שקיבלה מינוי מהממשלה לחקור את המסיבות האסורות, פרסמה אתמול (ב’) את הדוח שלה. כלומר, בערך. בגלל חקירת המשטרה של חלק מהמסיבות שנפתחה בשבוע שעבר גריי התבקשה להכניס “אזכורים מינימליים” של האירועים שבחקירה, מדובר במה שזכה לכינוי “עדכון”. זה בתורו הביא לדיון סוער בפרלמנט וגם לפגישה של המפלגה השמרנית. אז בואו נראה מה היה.
תזכורת
למרות שבינתיים השערוריות האלו כבר חזק בתקשורת הישראלית כך שגם אם אתם מבקרים פה בפעם הראשונה אתם כנראה מכירים את הסאגה, הנה תזכורת ממש קצרה (להרחבה גדולה יותר, ראו את הפוסט הקודם ואחורה). כבר חודשיים שהתקשורת מדווחת על עוד ועוד מסיבות ואירועי התקהלות אסורים שהתקיימו בדאונינג 10 ובמשרדי ממשלה אחרים בניגוד להנחיות הקורונה טרם הסרת המגבלות. בוריס ג’ונסון, במהלך שהיה רחוק מלהיות מבריק, ניסה לטייח את העניין. אבל לאחר שנחשף שהוא במקרה הטוב עיקם את האמת, ועוד השתתף בעצמו באחת ההתקהלויות, הקריאות להתפטרותו התחזקו. ג’ונסון הורה על קיום חקירה פנימית, שביצועה הגיע בסופו של דבר לידי עובדת המדינה הבכירה סו גריי. הדוח של גריי כבר כמעט היה מוכן להתפרסם, אבל אז המשטרה המטרופוליטנית של לונדון הודיעה שבעקבות ראיות מרשיעות שהועברו אליה מגריי היא מתחילה בחקירה פלילית. הדבר הזה הביא לסימן שאלה את כל פרסום הדוח של גריי, והאם יפורסם באופן מלא.
פרסום הדוח
כאמור, אתמול (ב’) סו גריי הגישה לבוריס ג’ונסון את הדוח שלה, וזה פורסם לרבים. כבר הכותרת לא בישרה יותר מדי טובות למי שחשקו במידע: “חקירת ההתקהלויות לכאורה במתקני הממשלה בזמן הגבלות הקורונה – עדכון”. עדכון. לא מסקנות. לא דוח סופי. לא ממצאים. עדכון. מרגיש כמו פרסום של דוח ביניים, לא כמו משהו שייתן כעת את המסקנות הסופיות. אורך הדוח הוא 12 עמודים, כולל שער ונספחים. בתחילת היום הדוברות של דאונינג 10 אפילו סירבה להבטיח שהדוח המלא, עם כל המסקנות וכל הממצאים, יתפרסם (בהמשך הובטח שיתפרסם עדכון לדוח לאחר חקירת המשטרה, מבלי להגיד שזה יהיה הדוח המלא). היא אמרה שהממשלה תשקול “מה יהיה ראוי” אחרי שהממשלה תסיים את החקירה שלה. בהתחשב בכך שמדובר בדוח שאמור להחזיר את אמון הציבור בשלטון, ובכך שיש משפטנים בכירים שטוענים שאפילו לא צריך להמתין למשטרה עם פרסום הדוח כי מדובר בסך הכל בקנס, קשה להתחמק מהתחושה שהתרגום ל”מה יהיה ראוי” הוא “מה יהיה טוב לראש הממשלה”.
Feel sorry for Sue Gray cos every time she goes to a party for the rest of her life some Rupert is gonna say ‘Ooop don’t write a report about this one!’
— Alexandra Haddow (@MissAHaddow) January 31, 2022
תוכן העדכון
אבל בואו נעבור לדוח עצמו. לאחר ההתייחסות לאופן בו הוקמה הוועדה גריי מציינת את האירועים שנחקרו: 16 אירועים ב-12 תאריכים שונים. הם כוללים, בין השאר, התקהלות בדירת השרד של דאונינג 10. הדוח גם מתייחס לאירועים שהמשטרה חוקרת: 12 אירועים בשמונה תאריכים. ביניהם לא רק ההתקהלות בדירת השרד, אלא גם האירוע מה-20 במאי 2020 בו ג’ונסון נכח. בכל מקרה, גריי מספרת שהחקירה כללה ראיונות של יותר משבעים איש ואישה, ובחינה של תכתובות ואטסאפ, מסרונים, אימיילים, תמונות והעברת כרטיסים בכניסה לדאונינג 10. אבל כעת, כמובן, כשהמשטרה חוקרת את זה, אנחנו לא נוכל לצפות בכל אלו, וגריי אומרת שהיא לא תקבע מסקנות של ממש כדי לא להפריע לעבודת המשטרה. גריי גם החליטה לא לפרסם ממצאים קונקרטיים על התאריכים שלא בחקירה, שכן היא מרגישה שאלו צריכים להתפרסם במסגרת דוח מלא. יותר מזה, לולא העניין הציבורי הרב בחקירה הזו, היא כנראה הייתה מחכה אפילו עם ה”עדכון” הזה, שכולל רק ממצאים כלליים, עד לפרסום ממצאי המשטרה.
ומה באשר לממצאים עצמם? לאחר הצגת ההקשר בו קרו הדברים (כלומר, ההגבלות ונהלי העבודה לעובדים חיוניים, כולל בדאונינג 10 ובווייטהול), גריי הציגה את אותם “ממצאים כלליים” שהיא כן יכולה לשחרר לציבור לפני שהמשטרה תסיים. ואלו הם: ראשית, בהתחשב בהקשר, “קשה להצדיק” את ההתנהגות בחלק מההתקהלויות. שנית, לפחות בחלק מהמקרים ניכר שלא הצליחו לעמוד ברף המצופה לא רק מעובדי המדינה אלא גם מכל אזרחי בריטניה. שלישית, לא חשבו על המצב ברחבי המדינה ונראה כשל מנהיגותי במקום. חלק מהאירועים “לא היו צריכים לקרות” וחלקם “לא היו צריכים להתפתח כפי שהתפתחו”. רביעית, צריכת האלכוהול המופרזת שהייתה בחלק מהמקרים “לא נאותה” במשרדי ממשלה בשום זמן. חמישית, למרות שהיה סביר להשתמש בחצר דאונינג 10 לעבודה, היא שימשה גם להתקהלויות ללא אישור. שישית, חלק מהעובדים במקום רצו להעלות את חששותיהם מההתקהלויות האלו והרגישו שאינם יכולים. שביעית, מבנה הצוות בדאונינג 10 רווי כשלים ודורש תיקון. לסיום, כתבה, יש דברים שלא צריכים לחכות למשטרה כדי לקבל מענה.
ניתוח
אז מה היה לנו? קודם כל, אין משהו ממש מרשיע על בוריס ג’ונסון. אפשר להניח ש”כשל מנהיגותי” כולל גם אותו, אבל בעייתי לקבוע זאת כעובדה. כמובן, לא ניתן להיות מופתעים מכך: גריי כתבה בפתיחת דבריה שזה בסך הכל “עדכון”, שהממצאים רק כלליים ושכל הדוח הזה נכתב כי הציבור והמערכת הפוליטית היו זקוקים למשהו ממנה. עם זאת, הממצאים מראים שתרבות העבודה בדאונינג 10 ובמשרדי ממשלה אחרים (בייחוד משרד הקבינט) מחפירה למדי. עצם העובדה שיש שם סעיף שלם שהוקדש לשתיית אלכוהול מופרז מדברת עד עצמה.
הדוח למעשה גם הודף כל מיני טענות נוסח “הם עבדו נורא קשה”. הדוח אומר במפורש ש”לא עמדו ברף” המצופה מעובדים בלבה של הממשלה. אין הנחות. וזה לפני שאני מזכיר את העובדה (שלא מצוינת בדוח) שהיו צוותי חירום שעבדו כנראה יותר קשה ועדיין לא נהנו מאותן הגנות שעובדי דאונינג 10 נהנו מהן.
בקיצור, גם בלי ממצאים מדויקים, וגם בלי הפניית אצבע מאשימה לאנשים ספציפיים, הדוח אומר שמה שקרה בדאונינג 10 היה בעייתי למדי (באנדרסטייטמנט). בוריס ג’ונסון אולי יכול להתחמק (בינתיים) מהפרה אישית של הכללים. אבל אם נרצה להאמין שהוא לא ידע מכל הדברים האלו, נצטרך להאמין שאין לו מושג מה הולך במשרד הממשלה שלו. אם זה היה אירוע אחד או שניים, מילא, אבל התמונה שעולה היא של משהו שיטתי.
לפרלמנט
שעה לאחר שהדוח של גריי עלה לאינטרנט, ג’ונסון נשא הצהרה בפרלמנט אודותיו. ויש הרבה על מה לספר משם.
דבר ראש הממשלה
ג’ונסון פתח: “תחילה, אני רוצה לבקש סליחה. סליחה על מה שפשוט לא עשינו נכון וסליחה על הדרך בה הדברים האלו טופלו”. הוא גם בעצמו דחה תירוצים נוסח “אירוע זה או אחר עמדו בכללים” או “האנשים עבדו נורא קשה”, כי זו הייתה תקופה קשה לכולם. אבל הוא גם אמר ש”לבקש סליחה זה לא מספיק”. בכוונתו לקבל את ממצאי הדוח (סליחה, עדכון) של גריי במלואן (את כל השבעה). כמובן, הוא הזכיר שהדוח של גריי אומר שצריך לחכות עם מסקנות יותר ספציפיות עד לתום חקירת הממשלה. אבל בינתיים, הוא מבטיח שינויים באופן בו דאונינג 10 ומשרד הקבינט עובדים, “כדי שנוכל להמשיך בעבודה – העבודה שנבחרתי לעשות”. הוא הבטיח עדכונים לפרלמנט בימים הקרובים. משם המשיך: “קלטתי את זה, ואני אתקן את זה”, והתעקש שהציבור יכול לבטוח בממשלתו. לאחר מכן שוב הציג את הישגי הממשלה.
ג’ונסון מנסה להתחמק מהצרות שלו באמצעות הצבעה על הישגיו. העניין הוא שהבריטים מאמינים שאסור לראש ממשלה לשקר לפרלמנט, שכן כך האחרון מאבד מיכולתו לפקח על הממשלה. לכן, כל עוד מאמינים בזה, שאלת ההישגים מאבדת רלוונטיות, שכן כל ראש ממשלה יגיד שהיו לו הישגים שמצדיקים את זה שיישאר בתפקידו. במקרה כזה, מה בדיוק הטעם בנורמה הזו? לגבי ההתנצלות, צריך להגיד שנראה שג’ונסון נותן את מה שצריך כדי לאזן בין הצורך להראות לציבור שהוא קשוב לכעס שלו לבין לא לתת לאופוזיציה שום דבר שיצדיק את הקריאה להתפטרותו.
דבר ראש האופוזיציה
קיר סטארמר פחות התרשם מכך שגריי לא הייתה יכולה לתת ממצאים או מסקנות ספציפיים. לדבריו, חקירת המשטרה מצביעה על כך שהצטברו מספיק ראיות מרשיעות כדי לעשות זאת, ושראש הממשלה עצמו נמצא תחת חקירה. הוא אמר שג’ונסון זלזל באינטליגנציה של הציבור, בכך שבכל פעם שהייתה לו הזדמנות להתוודות הוא בחר לתת תירוץ מטופש אחר. סטארמר המשיך ואמר שהציבור לא טיפש, ומעוניין שג’ונסון – שמשתמש בחקירת המשטרה כמגן במקום כמקור לבושה – יתפטר. הוא לא מצפה שזה יקרה, שכן לדבריו ג’ונסון הוא “אדם נטול בושה”. ואז סטארמר עשה את הלא יאומן לאיש לייבור והביא ציטוט של מרגרט ת’אצ’ר (מכה מתחת לחגורה, בהתחשב בכך שהממשלה מנסה למתג את עצמה כת’אצ’ריסטית למרות העלאות המסים): “המשימה הראשונה של ממשלה היא לשמור על החוק”, ושאם תנסה למסמס אותו “כך יעשו גם הנמשלים”. לסיום, סטארמר הזהיר את חברי המפלגה השמרנית שאם לא יזיזו את ג’ונסון מתפקידו, הציבור ישפוט גם אותם.
הנאום הזה לא מאוד מחדש, וכפי שבוריס ג’ונסון הגיב בעצמו, לא התייחס באופן ישיר לתוכן הדוח של גריי. אבל הוא נתן ניתוח פשוט של המצב: ג’ונסון לא בצרות בגלל שהוא חגג, הוא בצרות בגלל שהוא שיקר (לכאורה). וכמו כן, הוא הבין שאין כבר טעם לפנות אל ג’ונסון ישירות, ולכן הוא התחיל לפנות לחברי המפלגה שלו. ונראה שמצב הרוח במפלגה השמרנית לא היה מאוד מזהיר: כפי שרות’ דייווידסון, לשעבר ראשת השלוחה הסקוטית של השמרנים, שמה לב, הבקבנצ’רס השמרנים שמרו על דממה כמעט מוחלטת בזמן הנאום, במקום שיגיבו בצעקות כמו שקורה לרוב.
ג’ונסון כמובן אמר בתגובה שאסור להקדים את חקירת המשטרה, וגם עיקם את העובדות על הדרך: כדי לעקוץ, הוא טען שכפרקליט המדינה סטארמר כשל מלהעמיד לדין את ג’ימי סאוויל, שנחשד בעבירות מין. רק שבודקי עובדות כבר הראו שאמנם סטארמר היה ראש הפרקליטות, אבל שהוא לא מי שטיפל בתיק הזה או קיבל החלטה כלשהי לגביו. מעבר לזאת, בהמשך הוא השיק חקירה כדי לבדוק האם היה נכון לנהוג כך בתיק.
דבר ראשת הממשלה לשעבר
הבאה לדבר הייתה קודמתו של ג’ונסון, ת’רזה מיי. היא אמרה: “מה שהדוח של גריי זה שדאונינג 10 לא מילאו אחר התקנות שהם קבעו לציבור, אז או שחברי הנכבד לא קרא את החוקים, או לא הבין מה הם אומרים – וכך אחרים סביבו – או שהם לא חשבו שהחוקים נוגעים לדאונינג 10. איזו אפשרות נכונה?”
שווה להתעכב על זה משתי סיבות. ראשית, עד כה הביקורת של מיי על ג’ונסון הייתה יחסית מוסווית. היא לא הצטרפה עד כה למורדים בהצבעות או כל דבר כזה. היא הייתה בקו אנטי-מגבלות חריף, אבל זה השיא בערך. כעת, היא מצטרפת בריש גלי למתקפה על ג’ונסון בעניין המסיבות, עם לא מעט לעג. שנית, למרות שג’ונסון טען בתגובה שזה לא מה שהדוח של גריי אומר, היא נתנה פרשנות דיי מתבקשת. נכון, לא כתוב במפורש שעברו על ההנחיות. אבל כשאומרים שבדאונינג 10 לא עמדו ברף שנדרש משאר המדינה, לא בדיוק מתכוונים לזה שהם לא מתנדבים במשמרות זה”ב למרות ששולחים ילדים לעשות את זה. במילים אחרות, מיי חצתה את הקווים גם בכך שהיא אמרה, באמצעות הדוח, את מה שגריי לא רצתה להגיד מפורשות בשלב הזה.
הגירוש מהאולם
הבא לדבר היה איאן בלאקפורד, ראש ה-SNP בווסטמינסטר. הוא, כרגיל, קרא לג’ונסון להתפטר ולחברי מפלגתו להראות לו את הדלת. אבל זה לא היה השיא. הוא טען שבוריס ג’ונסון הטעה את הפרלמנט בפעמים הקודמות בהן דיבר על המסיבות. מדובר בטענה לא פרלמנטרית, ולא נהוג להגיד שמישהו “הטעה את הפרלמנט” במפורש. יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל לחץ על בלאקפורד לחזור בו מהדברים. אבל בלאקפורד התעקש על הדברים, בטענה שהן מתארות נאמנה את מה שקרה. בחילופי הדברים עם הויל אף אמר: “אני אומר אמת לכוח. האיש הזה הטעה את הבית”. כשהויל ניסה להציע לו להוסיף את המילים “מבלי משים”, בלאקפורד השיב: “אם ראש הממשלה היה מטעה את הבית מבלי משים, הייתי אומר זאת”. בהמשך, ניסה להתחכם, ולהגיד שייתכן שהוא עשה זאת מבלי משים. לאחר עוד כמה חילופי דברים לא נותרה להויל בררה אלא להוציא את בלאקפורד מהמליאה.
לכאורה בלאקפורד הפסיד, אבל בפועל הוא ניצח. הדבר הזה בא אחרי שלפני כחצי שנה אחרת דון באטלר (לייבור) הוצאה מהמליאה לאחר שטענה שג’ונסון “שיקר לפרלמנט” עם שלל נתונים לא נכונים שנתן. היא התעקשה על דבריה, ולעגה לכך שבזמן שהיא, שמצביעה על השקר לכאורה, חוטפת בראש בזמן שהשקרן יוצא נקי. הדבר הצית אש נגד הנהלים הפרלמנטריים. בלאקפורד מצטרף להתקפה הזו, במה שימתג אותו בדעת הקהל כמי שמשלם את המחיר כדי להגיד על בוריס ג’ונסון את האמת. כמובן, יש סיבה לחוק הזה: הוא מאשים בעבירה שדינה התפטרות. אבל מצד שני הויל לא מתעקש עם ג’ונסון על תיקון הפרוטוקול כשנמסרים נתונים שגויים.
עוד דבר מעניין שבלאקפורד הספיק להגיד הוא שג’ונסון “הוא לא חבר שלי”. למה זה מעניין? מפני שג’ונסון הבין שאת הנאומים מלאי התוכחה של בלאקפורד יותר קשה למסמס לעומת נאומי הפרווה של סטארמר. לכן הוא בחר באסטרטגיה חדשה: לספר לפרלמנט ולצופים שמאחורי הקלעים לשניים יש מערכת יחסים טובה. בכך, הוא מציג את הנאומים של בלאקפורד כלא יותר מתיאטרון. כעת, בלאקפורד החליט לנסות לקבור את האסטרטגיה הזו.
אחרים
היו עוד נאומים רבים, אז בואו נעבור במהרה על הנקודות המעניינות. אנדרו מיטשל (שמרני) אמר שהוא מודאג מדברים שג’ונסון אמר לפרלמנט (רמז לכך שג’ונסון הטעה אותו), והודיע שג’ונסון לא נהנה יותר מתמיכתו. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי הדגיש שוב את הדיסוננס בין הסבל של אנשים מהשורה לבין המסיבות ברחוב דאונינג. דיאן אבוט (לייבור) דרשה התחייבות שהדוח המלא של גריי יתפרסם במלואו כשיתאפשר. ג’ונסון התחמק מלענות על כך. מארק הרפר (שמרני) ניסה להתקיל אותו שוב, תוך התייחסות מפורשת להתחמקות שלו משאלתה של אבוט. גם הפעם ג’ונסון התחמק מלענות. היו ניסיונות נוספים להוציא ממנו התחייבות כזו, ללא הועיל. כריס בריאנט (לייבור), יו”ר ועדת האתיקה, ניסה להיות יותר מחוכם מבלאקפורד ואמר שאם ג’ונסון יסרב לתקן את הפרוטוקול לגבי ההצהרות המוקדמות שלו לגבי המסיבות (שכל הכללים נשמרו), הרי שכבר לא מדובר בהטעיה “מבלי משים”, אלא במשהו מכוון לגמרי. ארון בל (שמרני) סיפר על הטרגדיה האישית שלו בקורונה ושאל אם ג’ונסון מזלזל לו באינטליגנציה עם תירוציו.
On 1 December @BorisJohnson told the Commons ‘all the guidelines were observed.’ Sue Gray’s ‘update’ may be short on details but she’s already proved he lied. That is and always has been an automatic resignation issue.
— Chris Bryant (@RhonddaBryant) January 31, 2022
היו, כמובן, גם תומכים. גראהם סטיוארט, למשל, טען שלאופוזיציה פשוט כואב כי היא יודעת שהממשלה הזו תמשיך לקדם את מה שחשוב לציבור ובו זמנית תתקן את הליקויים שגריי מצאה. מארק פריטצ’רד אמר שחייבים לחכות לחקירת המשטרה לפני שקופצים למסקנות. שאלש וארה הזכיר שיש בינתיים מתיחות בגבול רוסיה-אוקראינה ומשפחות בריטיות שחוששות שקרוביהן המשרתים בצבא יישלחו לשם. הרבה חברי פרלמנט שמרנים אחרים לא ממש תמכו בג’ונסון כמו שהביעו סקרנות ברפורמות שהוא מתכוון לעשות בעקבות הדוח של גריי. מצד אחד הם לא תקפו אותו כמו אחרים, אבל מצד שני גם לא בדיוק הראו תמיכה של ממש בג’ונסון. אפשר להמשיך עם זה לנצח, אבל בואו נתקדם.
מחוץ לפרלמנט
אחרי הדיון בכלל היה שמח. לא היה נראה שג’ונסון שכנע יותר מדי אנשים בחוץ. סקר בזק של YouGov מצא ש-63% מהציבור חושבים שג’ונסון צריך להתפטר. סקר בזק של Savanta ComRes מצא ש-69% חושבים כך, וש-65% לא מקבלים את התנצלותו של ג’ונסון. חברת הפרלמנט השמרנית אנג’לה ריצ’רדסון, שכיהנה כמזכירה הפרלמנטרית הפרטית של שר השיכון מייקל גוב, חשפה את התפטרותה בצל הדוח. לדבריה היא התפטרה כבר לפני שבוע כדי להיות יותר זמן עם המשפחה, אבל כעת היא חשפה את זה. וכשזה מגיע בתוך פוסט ארוך ומפורט על הדוח של גריי, קשה להאמין שזה לא קשור. ריצ’רדסון, אגב, הושעתה מהתפקיד הממשלתי הנ”ל לאחר שמרדה בממשלה בתחילת שערוריית אואן פטרסון (שלמעשה מהווה את תחילת הצרות הפוליטיות הנוכחיות של ג’ונסון), והוחזרה אחרי שהממשלה הושפלה. כעת, נראה שריצ’רדסון פשוט לא מסוגלת לעבוד עם הממשלה הזו יותר.
היו גם מי שיצאו להגנתו של ג’ונסון. השרה שנשלחה לעשות את הסבב בתקשורת הייתה שרת התרבות נאדין דוריס. הצעתי לממשלה: אל תעשו זאת שוב לעולם. זה נראה כמו תאונת רכבת. מול ערוץ 4 לא היה נראה שהיא יודעת להגיד על מה ג’ונסון התנצל והתחמקה בלי אלגנטיות מהטענות שג’ונסון אמר דברים לא נכונים בקשר לסטארמר וג’ימי סאוויל. ל-BBC היא אמרה שאלו שקוראים להתפטרותו מג’ונסון רצו שילך מההתחלה. זה אולי מבוסס על המציאות, אבל בהתחשב בעובדה שגם שמרנים שקידמו אותו במרוץ לראשות המפלגה השמרנית מפנים לו עורף, לא הייתי מנסה את זה. בסקיי ניוז (לפי הדיווחים, כי לא מצאתי את הראיון המלא) ניסתה להתעקש שג’ונסון לא נמצא תחת חקירה פלילית, למרות שנאלצה אחר-כך להודות שזה מבוסס על זה שבינתיים עוד לא קראו לו.
ישיבות עם השמרנים
אחרי הדיון בפרלמנט נערכה גם פגישה של חברי הפרלמנט של המפלגה השמרנית. לפי הדיווחים, ג’ונסון הבטיח לחברי מפלגתו העצבניים לתקן את דרכיו. הרבה חברי פרלמנט עדיין נחושים לתמוך בו. חלקם בגלל שיש מלא דברים לטפל בהם, ביניהם הסיטואציה הדוחקת באוקראינה. אחרים פשוט לא רוצים עוד מרוץ לראשות המפלגה, שפירושו שזה יהיה החילוף השלישי של ראש ממשלה מאז 2016. לתקשורת ניסו למכור שהאווירה הייתה חיובית. פרשנים אחרים טוענים שאכן הייתה תמיכה, אבל הרבה פחות קולנית מבעבר.
כאמור, אני נזהר מנבואות. בינתיים נראה שג’ונסון מצליח לקנות לעצמו זמן. אבל זה רק אומר שאם המשטרה תחליט להשית עליו קנס ואם הדוח המלא של סו גריי יצביע באופן ספציפי על ג’ונסון כמי שהפר כללים, הגל עלול להתנפץ עליו בעוצמה יתרה. נצטרך, כך נראה, להקשיב לעצתו של ג’ונסון ולחכות לתוצאות חקירת המשטרה.