משחק חימום

תוצאות בחירות הביניים באולד בקסלי וסידקאפ הוכרזו ויש לנו מנצח: מועמד השמרנים לואי פרנץ’. לכאורה בוריס ג’ונסון הצליח להראות שגם בשעותיו הקשות הוא מצליח לנצח בחירות. אבל מדובר במחוז בחירה עם נטייה עמוקה לימין, ובכל זאת רבים מהמצביעים העדיפו למחות נגד הממשלה השמרנית, בין אם באמצעות היעדרות מההצבעה ובין אם באמצעות הצבעה לא מבוטלת למפלגת הרפורמה. הדבר הוריד באופן משמעותי את הרוב, המוצק בדרך כלל, ממנו נהנית המפלגה בדרך כלל במחוז הבחירה. בינתיים, למרות הישג משמעותי של הלייבור, גם התוצאה שלה מעלה תהיות לגבי הצלחתו של קיר סטארמר. המנצח הרציני הוא ריצ’רד טייס, שהראה שמפלגת הרפורמה יכולה להיות מוקד רציני של הצבעת מחאה ימנית. אבל בבחירות הביניים האלו כולם רק התחממו, כשהמשחק האמיתי יהיה בעוד שבועיים בצפון שרופשייר, שם האופוזיציה תקווה להניב רווח פוליטי מהשחיתויות של אואן פטרסון | צילום: חשבון הטוויטר של לואי פרנץ’

היה כמעט ברור שהשמרנים ינצחו את הסיבוב הזה, למרות הירידה של השמרנים בסקרים הכלליים על רקע שערוריות והפרת הבטחות. השאלה רק הייתה בכמה הם ינצחו. והנה הגיעו תוצאות בחירות הביניים באולד בקסלי וסידקאפ שהתקיימו אתמול (ה’), והשמרנים אכן ניצחו, עם הפיכתו של לואי פרנץ’ לנציג המחוז החדש בבית הנבחרים. השאלה היא רק איך להסתכל על התוצאות שהצליחו להשיג, ומה הן אומרות לקראת בחירות הביניים הבאות.

התוצאות

לפני שאעסוק בתוצאות עצמן, כדאי לעסוק רגע בשיעור ההצבעה: 34% בלבד. זה מאוד נמוך. לפי נתוני הפרלמנט מסוף אוגוסט, שיעור ההצבעה הממוצע מאז 1979 בבחירות ביניים עומד על 50.9%. אמנם הנתונים מראים שהייתה מגמת ירידה עם השנים, אבל לא עד כדי כך. במילים אחרות, כפי שחזו לפני יום הבחירות, מחאה נגד השמרנים בצורת היעדרות היוותה חלק רציני בבחירות האלו.

וכעת, הרי התוצאות:

כאמור, לואי פרנץ’, חבר במועצת בקסלי, ניצח. כפי שהוסבר בפוסט לקראת הבחירות, זה היה דיי צפוי. מדובר במחוז בחירה ימני מובהק, שקשה להאמין שאפילו בימים קשים לשמרנים הם יצליחו ממש להפסיד את המושב. ועדיין, יש ניצחון ויש ניצחון.

https://twitter.com/louie_french/status/1466738718669160456

גודל הניצחון

השמרנים איבדו לא פחות מ-13 נקודות אחוז לעומת הבחירות הכלליות של 2019. הרבה מכך נובע מהירידה באחוז ההצבעה. ב-2019 הגיעו להצביע 69.8% מהאלקטורט. הפעם, כאמור, כ-34%. כלומר, הירידה הייתה יותר מחצי. הרבה מזה היה בגלל מיאוס של אנשים בפוליטיקה. פרשות השחיתות מן הסתם לא עזרו, אבל גם התחושה שבאופן כללי הפוליטיקאים לא שמים עליהם הביאה רבים מהם לצאת מהבית. הדבר דומה למרידות עמן בוריס ג’ונסון מתמודד בבית הנבחרים: שמרנים רבים לא מצביעים נגד, בבחינת הם לא יעזרו לאופוזיציה לנצח, אלא פשוט נעדרים מההצבעה, ובכך לא יעזרו לממשלה לנצח. כך גם הפעם: מחוז הבחירה הזה ימני מדי על-מנת שתושבי המחוז ירצו שנציגם בפרלמנט יהיה מטעם הלייבור. לכן, חלקם הצביעו למפלגת הרפורמה (שעד לא כל-כך מזמן הייתה מפלגת הברקזיט של נייג’ל פרג’), אבל הרוב העדיפו פשוט לשלוח מסר לג’ונסון שכדאי לו להתחיל לעבוד. זה נכון שלרוב בחירות ביניים מוטות נגד הממשלה, אבל זו עדיין מכה רצינית.

וזה לא עניין של מה בכך: בעוד 13 ימים ייערכו בחירות הביניים בצפון שרופשייר, מחוז הבחירה של אואן פטרסון. רק להזכיר, פטרסון הוא חבר פרלמנט שמרני שהסתבך בעבירה על כללי האתיקה של הפרלמנט, וכשוועדת האתיקה ביקשה להעניש אותו בשל כך הממשלה החליטה לנסות לשנות את שיטת העבודה של הוועדה כדי להצילו. לאחר תגובת נגד חריפה הממשלה חזרה בה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הדבר הביא לתגובת שרשרת שהציפה התנהגות בעייתית של שמרנים נוספים, מה שהחזיר ביתר שאת את הביטוי “גועל טוֺרי” (Tory sleaze) משנות התשעים, שמתייחס לפרשות שחיתות. פטרסון התפטר בעקבות ההסתבכות הזו וההבנה שהממשלה לא תסייע לו. כעת תושבי המחוז שלו יידרשו לבחור מחליף לפטרסון. ואם השמרנים זכו לכזו מחאה נגדם במחוז כה ימני כמו אולד בקסלי וסידקאפ, מה יחכה להם במחוז הבחירה שנציגו ממש הציף את כל הנושא השחיתות?

מרוויחים נוספים

אפשר להסתכל על שני מרוויחים אחרים. הראשון הוא קיר סטארמר, שהצליח להעלות את מפלגתו ביותר מ-7 נקודות אחוז לעומת בחירות 2019. הדבר מראה שהוא כן יכול לגרום להתאוששות מהנזקים האלקטורליים שגרם ג’רמי קורבין באותן בחירות. אבל גם את ההישג הזה כדאי לקחת בפרופורציה. ב-2019 הגיעו בסך הכל 46,145 איש להצביע, לעומת 21,733 איש הפעם. זו ירידה של 24,412 איש, שזה כמעט 82% מסך המצביעים של השמרנים ב-2019. רוצה לומר, לו כל הנעדרים מההצבעה היו כאלה שהצביעו ב-2019 לשמרנים, לואי פרנץ’ היה אמור להפסיד ונציג הלייבור דניאל פרנסיס היה צריך לנצח. בפועל, השמרנים הם היחידים שהצליחו להשיג בבחירות האלו מספר מצביעים עם חמש ספרות, ועדיין זכו לרוב מוחלט של הקולות. פירוש הדבר הוא שגם לא מעט מצביעי לייבור החליטו להיעדר. סטארמר לא הצליח לשכנע מספיק ממצביעי הלייבור שיש טעם להגיע, שלא לדבר על לגרום למצביעי מפלגות אחרות לעבור אליו. יש לו עוד הרבה עבודה כדי לשנות את מצבה של הלייבור.

מרוויח קצת יותר מובהק הוא ריצ’רד טייס, ראש מפלגת הרפורמה. 6.6% מהקולות הלכו אליו. לא מובן מאליו כלל בשביל מפלגה שקמה כמחאה על האימפוטנטיות של ממשלת מיי בנושא הברקזיט, הצליחה לקבל רק 2% מהקולות בבחירות 2019, ואחרי שהברקזיט יצא לפועל ניסתה לשווק את עצמה כמפלגה של רפורמה חוקתית בבריטניה כדי לשמור על עצמה בחיים. טייס חגג את התוצאות ואמר שהן מרמזות לקריסת השמרנים תחת בוריס ג’ונסון. על כך הוא הוסיף שרק מפלגת הרפורמה מציעה מצע ימני של ממש. מדובר בהצהרה רצינית: ב-2019 מפלגת הברקזיט ניסתה לא לאיים על השמרנים ולנגוס דווקא בלייבור, כדי לא להביא לעליית תומכי משאל עם נוסף על האיחוד האירופי. עכשיו, טייס אומר שהברקזיט נגמר ומפלגת הרפורמה כאן כדי לזכות בקולות הימין. בהתאם, כפי שהוא התנסח, “הרבה חברי פרלמנט שמרנים צריכים להציץ מעבר לכתפם”. הכוונה שלו אינה שמפלגתו תנצח אותם, אלא שאם לא יתעשתו הוא יביא להפסדם ללייבור במושבים עם רוב לא מובהק.

מה עכשיו?

בוריס ג’ונסון היה שמח להרים איזה פיינט עם לואי פרנץ’ ולהירגע. אמנם הוא נחבל קשות, אבל הצליח לנצח. פרנץ’ אף טוען שקשה להסיק הרבה מבחירות ביניים, והתוצאות דווקא מראות שהציבור תומך בג’ונסון. אבל כעת כולם נושאים את עיניהם לקראת מה שיקרה עוד שבועיים, כשתושבי צפון שרופשייר יתבקשו לבחור מחליף לאואן פטרסון. שם צפוי לג’ונסון מאבק הרבה יותר קשה. מפלגות האופוזיציה ריכזו את רוב המאמצים שלהן שם, בהנחה שהמושב שמייצג את הגועל הטורי במלוא הדרו הוא המטרה בעלת הסיכוי הרציני לחילוף. לכן, התוצאות באולד בקסלי וסידקאפ הן לא איזו חוות דעת רגעית על בוריס ג’ונסון, אלא פרולוג לא מבשר טובות לקראת הדבר האמיתי.