האם צרפת ובריטניה נכנסו למשבר דיפלומטי? המתיחות בין המדינות סביב מרחבי הדיג לא שוככת. הסירוב של ממשלת ג’רזי לתת רישיונות דיג לכמה עשרות ספינות דיג צרפתיות במים הטריטוריאליים שלה הביא את צרפת לאיים בסנקציות נגד בריטניה ואיי התעלה. הסנקציות אמורות להיכנס לתוקף רק ביום שלישי, אבל בינתיים הצרפתים הספיקו לעצור ספינת דיג בריטית שנכנסה לדוג בצרפת בתואנה שלא היה לה רישיון. בבריטניה מצדה טוענים שאי-מתן הרישיונות נעשה ברוח הסכם הסחר עם האיחוד האירופי, ושר החקלאות ג’ורג’ יוסטיס הזהיר ש”שניים יכולים לשחק במשחק הזה”. בינתיים, השגרירה הצרפתית בלונדון נקראה לשיחת נזיפה במשרד החוץ. במקביל, עמנואל מקרון ובוריס ג’ונסון מאשימים אלו את אלו בהפרות של הסכם הסחר, ומקרון הזהיר שהאמינות של ממשלת בריטניה על הכף. השניים גם מנסים שניהם להשיג תמיכה מפורשת מהאיחוד האירופי, כדי להטות את הכף לטובתם. כעת, השאלה היא מה יקרה ביום שלישי | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
המתיחות בין בריטניה לצרפת מסרבת לגווע. הסיבה – עדיין – היא המחלוקת על שטחי הדיג. חוסר המוכנות של ממשלת ג’רזי לנפק רישיונות דיג לדייגים צרפתים מביא לפעולות הן מצד הדייגים והן מצד הממשלה הצרפתית. בריטניה, מצדה, לא נשארת חייבת. הדברים כבר הגיעו לקרקוע סירות דיג וזימון שגרירים. כעת השאלה היא מי ימצמץ ראשון.
רקע
אחד מהנושאים החשובים שעלו בדיונים על הסכמי הסחר בין בריטניה לאיחוד ביום שאחרי הברקזיט הוא שטחי הדיג. עקרונית, חברות באיחוד נותנת גישה של דייגי המדינות החברות למים הטריטוריאליים אלו של אלו. ממשלת ג’ונסון הייתה מעוניינת שברגע שתקופת המעבר תסתיים, ובריטניה תהיה לחלוטין מחוץ לאיחוד, לקבל שליטה מלאה על המים הטריטוריאליים שלה. אבל בגלל שדייגים מהיבשת כבר ביססו את הפרנסה שלהם על דיג במים בריטיים (כפי שדייגים בריטיים ביססו את הפרנסה שלהם על דיג במים של מדינות האיחוד), באיחוד רצו להבטיח את המשך הגישה. בסוף הגיעו לפשרה: הגישה ההדדית למים הטריטוריאליים תימשך עד אמצע 2026, תוך צמצום מכסות הדיג לדייגים זרים. בזמן הזה בריטניה והאיחוד אמורים להמשיך לשאת ולתת על מסגרת דיג חדשה. כנראה שמו”מ בין בריטניה לאיחוד הולך להיות מסורת דיפלומטית חדשה.
ואיך זה הולך? לא מדהים. טריטוריה סמי-עצמאית בחסות בריטית, האי ג’רזי, כלולה גם היא בהסכם ועבור דייגים ממדינות האיחוד דורשת את אותם תנאים שדורשת בריטניה עצמה. במאי כבר נוצרו סביב האי הזה בעיות, לאחר שרישיונות הדיג שסיפקה הממשלה המקומית ל-17 דייגים צרפתים אפשרו גישה שלטענת ממשלת צרפת הייתה מוגבלת בהרבה ממה שהוסכם בהסכם הסחר. הדבר הביא למחאות של דייגים צרפתים, שאיימו לחסום באמצעות הסירות שלהם את הגישה לנמל של האי. זה הביא את בריטניה לשלוח לאזור ספינות סיור שנענו בספינות סיור צרפתיות, במה שהיה יכול להגיע בהתנגשות הצבאית המטופשת ביותר בעת האחרונה. בסוף ההסלמה נעצרה, אבל המתיחות נשארה. מוקדם יותר החודש המתיחות שוב החלה לעלות, לאחר שממשלת ג’רזי לא אישרה את רוב הבקשות של הדייגים הצרפתים, מה שנענה באיום צרפתי לנתק את האי מאספקת החשמל שלו, שרובה מגיעה מצרפת. גם החשמל שמגיע מצרפת לבריטניה עצמה נמצא תחת איומים.
צעדי צרפת
מאז הדברים ממשיכים להידרדר. צרפת רואה בהתנהלות של ממשלת ג’רזי, בגיבוי בריטי, הפרה של הסכם הסחר בין המדינות. לפני כשבוע וחצי היא איימה שבכוונתה להכריז על סנקציות בתוך ימים, שיתחילו בנובמבר. בשבוע שעבר (ד’) הרשימה פורסמה, עם הצהרה מפורשת שאם לא תהיה התקדמות בהגעה להבנות על הדיג הם תיכנסנה לתוקף מחרתיים (ג’). מה ברשימה? צרפת מאיימת להקשיח את ביקורת הגבולות לסחורות בריטיות שייכנסו לאירופה דרך צרפת (צרפת, כידוע, מהווה את הפתח הנוח ביותר של בריטניה לאיחוד האירופי), לחסום את כניסתן של סירות דיג בריטיות לנמלים צרפתיים ולעשות את החיים קשים למשאיות שיגיעו מבריטניה ליבשת. דובר הממשלה אמר שזה יהיה רק הסבב הראשון של סנקציות, ושכל הקטע עם החשמל ממש לא ירד מהפרק בשביל הסיבוב השני. התגובה הבריטית היא שהאיומים של צרפת הם “מאכזבים וחסרי פרופורציה”.
צרפת לא חיכתה עד המועד שבו הסנקציות היו אמורות להיכנס לתוקף כדי לנסות לכופף לבריטניה את היד. לפני שלושה ימים (ה’) צרפת עצרה שתי ספינות דיג בריטיות שנכנסו למים הטריטוריאליים שלה ללא רישיון. אחת עוכבה והועברה לרשויות, והשנייה נקנסה. לפי הבעלים של הספינה שנעצרה, הוא נרשם כראוי באמצעות הרשויות הבריטיות כדי לקבל רישיון לדוג במים של האיחוד האירופי, אבל נראה שהשם נפל מהרשימה שהועברה לרשויות בצרפת. בכל מקרה, למרות שממשלת צרפת סיפרה שהבדיקה של הרישיונות הייתה שגרתית, היא לא הכחישה שכל זה קורה בהקשר הרחב יותר של המתיחות עם בריטניה על רישיונות הדיג שאמורים להינתן לצרפתים.
UK is surprised at how far French threats have gone, but PM doesn’t want to get sucked into a row about trawlers in the Channel when he’s trying to help stitch together a massive climate deal
— Laura Kuenssberg (@bbclaurak) October 30, 2021
התגובה הבריטית
אפשר לנחש שהבריטים לא בדיוק אהבו את ההתנהגות הצרפתית. בפן המעשי, שגרירת צרפת בלונדון זומנה לשיחה אצל ונדי מורטון, השרה לענייני אירופה במשרד החוץ. זאת כדי “להסביר את האיומים המאכזבים וחסרי הפרופורציה שמושמעים נגד בריטניה ואיי התעלה”, כפי שניסחה זאת שרת החוץ ליז טראס. לא מדובר בפעולה מובנת מאליה כאשר היא מגיעה מול שגרירה של מדינה שנחשבת לידידה קרובה. אם היה מדובר בשגרירים של סין או איראן, זה היה על גבול הצפוי. כשזו שגרירת צרפת, זה כבר יותר רציני. ועדיין, לא הכי רציני: בסופו של דבר, השגרירה תפגוש רק שרה זוטרה, ולא את טראס עצמה, מה שהיה יכול להעיד על משבר גדול יותר. כלומר, בריטניה מאותתת לצרפת שהיא עולה על מסלול מסוכן, אבל נמנעת מצעדים שיעידו על הסלמה של ממש במתיחות בין השתיים.
מעבר לזה, הממשלה ניסתה להסביר את המתרחש לתקשורת בבית. שר החקלאות ג’ורג’ יוסטיס תיאר את הצעדים מצד ממשלת צרפת, על כמה עשרות רישיונות דיג בג’רזי שלא ניתנו בשל “חוסר בראיות” שיצדיקו אותם, כ”חסרת פרופורציה” שלא אמורה להגיע מידידה קרובה כמו צרפת. ברצוני להזכיר רק שמי שאיימה לפוצץ את הסכם הסחר הזה בשלב המשא ומתן על הדיג בזמן שהענף מהווה 0.1% מכלכלתה היא בריטניה. מה שנקרא, פרופורציות. באופן יותר ענייני, יוסטיס הסביר שהסכם הסחר קבע שהגישה למים הטריטוריאליים תינתן לספינות דיג שיוכלו להוכיח שהן דגו באופן קבוע במים בריטיים בשנים שקדמו לברקזיט, ולא לכל כלי שיט שיחפוץ בכך. לדבריו, הספינות שלא קיבלו רישיון פשוט לא הצליחו להוכיח היסטוריה של דיג במקום. על הסנקציות שהצרפתים מאיימים להשית, יוסטיס אמר ש”שניים יכולים לשחק במשחק הזה”.
עניין של אמינות
בסוף השבוע התקיים מפגש של ה-G20, ממש רגעים ספורים לפני שמנהיגי המדינות הללו ועוד מנהיגים של מדינות רבות יגיעו לפסגת האקלים בגלאזגו. פסגת ה-G20 הביאה לכך שבוריס ג’ונסון התראיין אתמול (ש’) לכל כלי התקשורת המרכזיים. את זה הוא ניצל כדי לטעון בפני ה-BBC שהתגובה של צרפת לסיפור “אולי מפרה את הסכם הסחר”. עכשיו, כדאי לזכור שלאחרונה נחשף שממשלת בריטניה חתמה על הסכם היציאה במטרה להפר אותו ולהגיע לאחד חדש. וזה לא סתם ואטאבאוטיזם: נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר בראיון לפייננשל טיימס שהאמינות של בריטניה עומדת למבחן. לא רק בגלל נושא הדיג, אלא גם בגלל מה שקורה עם פרוטוקול צפון אירלנד. לדבריו, הוא מאמין ברצון הטוב של בריטניה, אבל מדינות אחרות צופות כדי להבין מה שווה המילה של הממשלה הבריטית. במילים אחרות, אם בריטניה רוצה להצליח עוד הסכמי סחר כמו שעשתה עם אוסטרליה וניו-זילנד, כדאי שתראה שהחתימה שלה שווה משהו.
בינתיים, שאלה רצינית היא מה תהיה עמדת האיחוד האירופי בעניין. לפני שלושה ימים (ה’) מקורות בבריסל אישרו לגארדיאן ששאר החברות באיחוד האירופי טרם החליטו לגבי תמיכה מופגנת בצעדים הצרפתיים. השר הזוטר לענייני האיחוד בממשלת צרפת, קלמן בון, אמר שבמקרה הצורך צרפת תנקוט בצעדים חד-צדדיים גם בלי תמיכה. אני כותב את המשפט הבא בזהירות, כי אני לא מומחה לפוליטיקה צרפתית, אבל זה לא איום שהייתי לוקח בקלות ראש. ב-2022 מקרון ינסה לזכות בכהונה שנייה, אחרי ששני קודמיו בתפקיד סיימו אחרי כהונה בודדת. קרי, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיראות חלש בעניין, וייתכן שהוא יהיה יותר נחרץ מהאיחוד.
בכל מקרה, הדבר מוביל לכך ששני הצדדים מנסים לזכות בתמיכת האיחוד. ראש ממשלת צרפת ז’אן קסטקס שלח מכתב לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, בבקשה לזכות בתמיכת האיחוד. הוא הסביר בין השאר את הצורך להראות לציבור שיציאה מהאיחוד תביא לנזק גדול יותר מאשר הישארות בו. מנגד, בוריס ג’ונסון ניצל את פסגת ה-G20 כדי להיפגש עם פון דר ליין ולהגיד לה שההתנהלות הצרפתית “לא מוצדקת”.
יש הרמוניה?
בוריס ג’ונסון מנסה גם להרגיע. לדבריו, אולי יש מי שמעוניינים לראות דיסהרמוניה פורחת בין צרפת לבריטניה, אבל ש”לא נראה לי שעמנואל מקרון חולק את ההשקפה הזו”. הוא מאמין שמה שמשותף לצרפת ובריטניה חזק בהרבה ממה שיש עליו מחלוקת, ואת מקרון כינה “חבר שאני מכיר שנים רבות”. בקיצור, ג’ונסון מנסה להראות שלמרות מה שנראה כמו תחילתו של משבר דיפלומטי, לא צריך להיבהל. צרפת היא עדיין ידידה חשובה, דבר חשוב ביותר בהתחשב בכך שעוד מעט בריטניה תרצה לרתום את רוב מנהיגי העולם למאבק במשבר האקלים.
בסופו של דבר, הדברים ייקבעו באמת ביום שלישי: האם צרפת תוציא את איומיה לפועל? אם כן, האם איומיו של ג’ורג’ יוסטיס ש”שניים יכולים לשחק במשחק הזה” ילבשו צורה? כפי שהסביר זאת בפשטות אך בדיוק דייג בריטי, שני הצדדים רוצים לרצות את האלקטורט. שני הצדדים מנסים לשכנע שהצדק כולו אצלם, כך שמי שירד מהעץ ראשון ירשום מבוכה רבה. מצד שני, אם אף אחד לא ירד מהעץ, המתיחות צפויה רק לעלות.