By: אוריה בר-מאיר Posted on
אחרי מחסור בנהגי משאיות ומחסור בדלק, התכוננו למחסור בבייקון ובתרנגולי הודו. כוח האדם ממשיך להימתח עד לקצה גבול היכולת, והפעם בתעשיית הבשר. בגלל אלפי עובדים שחסרים בשל הברקזיט והקורונה, מגדלי החזירים צפויים בקרוב להמית כ-120 אלף חזירים שלא יגיעו לצלחתו של אף אחד. בתעשיית העופות גם מתחילים לכרוע תחת הביקוש הגובר, וחג המולד נמצא בסימן שאלה. הממשלה סיפקה לתעשיית העופות 5,500 ויזות עבודה זמניות, צעד שתואר כ”לא מספיק” על-ידי אנשי התעשייה, אבל נראה שהיא לא ממש מודעת למשבר בענף החזירים. התגובות של ג’ונסון תוארו כלא הולמות והרגיזו רבים בענף, ושר החקלאות ג’ורג’ יוסטיס ניסה להאשים את זה על יבואני בשר, תוך התעלמות מהגורם למצוקה בחקלאות המקומית. כעת הכעס על הממשלה רק גובר והיא צריכה להתמודד עם משברים שנערמים אלו על אלו | צילום: ג’ו פארקס

באנגלית, המונח “להציל למישהו את הבייקון” (to save someone’s bacon) פירושו לחלץ את אותו מישהו ממצב מסוכן או מסובך. לפעמים אוהבים להשתמש במשמעות המילולית של הביטוי לטובת משחקי מילים. כך למשל, בבחירות 2015 הסאן הפרו-שמרני פרסם את הכותרת “הַצילו לנו את הבייקון” בצירוף תמונה של אד מיליבנד אוכל כריך בייקון עם פרצוף מוזר. כעת, כפל המשמעות הזה מגיע מכיוון חוואי החזירים של בריטניה, כי מתברר שעל כל המשברים שכבר יש בבריטניה, הולך להתווסף גם מחסור בבשר חזיר וגם בעוד מוצרי בשר. למה? ובכן, שוב, מחסור בידיים עובדות.

מה קורה?

אגודת החזירים הלאומית – שבניגוד למשמעות המילולית של השם, מאגדת את המגדלים – מזהירה שייתכן שבקרוב יהיה צורך להמית כ-120 אלף חזירים. החזירים האלו, למרות שמגודלים למטרות מאכל, לא יגיעו לאטליזים או לאריזות הבייקון, אלא ככל הנראה יישרפו לאחר מותם. הסיבה: לא רק שחסרים נהגי משאיות, גם חסרים עובדים בבתי המטבחיים. הדבר מביא לעיכובים בתהליך השחיטה, ובינתיים דירי החזירים נהיים צפופים. לכן, הדירים עומדים בפני סיטואציה שככל הנראה הם לא יוכלו להמשיך לחכות שייקחו את החזירים לשחיטה ויצטרכו להיפטר מהחזירים בעצמם. שזה גם אומר, בפועל, פחות בשר חזיר שמגיע לסופרמרקטים.

ולא רק חזירים: גם תרנגולי הודו. לפי מה שמספרים שם, בגלל אותו מחסור בעובדים במשחטות, המגדלים מראש לא מגדלים מספיק תרנגולי הודו על-מנת לעמוד בביקוש (למרות שגם בענף העופות יש המתות בגלל מחסור בשוחטים). הדבר, כך מסבירים, יורגש יותר אצל מי שמתכוונים לקנות את הבשר בסופרמרקטים מאשר מהחוואים עצמם, אבל גם שם מזהירים שכדאי למהר עם ההזמנות לחג המולד. באמת כדאי: ההזמנות מהחוות עלו ביותר מ-400% לעומת השנה שעברה. לפי ההערכה, חסרים כ-7,000 עובדים בתעשיית העופות, שהביאו גם לחוסרים ברשתות כמו KFC.

תרנגול הודו - בייקון
יהיה מספיק לכולם? תרנגול הודו (צילום: Alpha, פליקר)

מה גורם למחסור הזה? ובכן, שילוב של חוקי ההגירה בעידן הפוסט-ברקזיט, שלא מאפשרים תנועה חופשית של עובדים מהאיחוד האירופי, והקורונה שהקשתה מאוד על מעבר בין מדינות. בהתאם, הסברה היא שדווקא מי שמסתמכים על חוות קטנות, שכוח העבודה שלהן לרוב בנוי דווקא מעובדים מקומיים, ירגישו פחות במחסור. בכל מקרה, לא מעט בשר כנראה יצטרך להגיע מאירופה כדי לפצות על המחסור.

ואם כבר הזכרנו את הברקזיט, אז שווה לדעת שהוא הולך להקשות על חג המולד: מגדלי עצי האשוח מדווחים שהם מקבלים יותר הזמנות מבשנים קודמות, בגלל החשש של הקונים שאם יזמינו עץ ממדינות האיחוד כמו בשנים קודמות הוא יעלה יותר. כמו כן, גם המתנות מתקשות להגיע, שכן מחירי הייבוא מאסיה עלו.

“בוא נראה מה קורה”

אתמול (ב’) בוריס ג’ונסון ניסה להציג את העניין הזה כירידה לצורך עלייה. בתחילה – ואני לא צוחק – כשאנדרו מאר מה-BBC שאל אותו על שחיטת החזירים, הוא אמר “אני שונא לבשר לך”, אבל בתעשיית הבשר מתות הרבה חיות. האמירה הזו בעיקר נראית כמו ניתוק רציני של ג’ונסון ממה שהולך בשטח, אבל לפחות ארגוני הטבעונים קיבלו מכרה זהב לקמפיינים שלהם. בכל מקרה, מאר הבהיר לו שהחזירים המיועדים להמתה לא יהפכו לבייקון או צלעות, ג’ונסון הודה שמדובר באפקט של הברקזיט. לדבריו, מדובר באפקט של המעבר לכלכלת פוסט-ברקזיט, שלא נשענת על “הגירה בלתי נשלטת” של עובדים בשכר נמוך. בכל מקרה, הוא אמר, השחיטה הגדולה טרם התקיימה, ולכן “בוא נראה מה קורה”. זה אחרי ששרת החוץ לי טראס אמרה בכנס של המפלגה השמרנית שמתקיים בימים אלו שלדעתה הממשלה לא צריכה להתערב במשבר הזה או במשבר נהגי המשאיות, ושעל העסקים להתערב בזה בהתאם לתאוריית השוק החופשי.

האמירות של ג’ונסון, שניסו להתחמק מהמשבר, לא עברו בלי תגובה. לוק פולארד, שר החקלאות והסביבה בממשלת הצללים, האשים שג’ונסון לא לוקח את הבעיה ברצינות מספקת. הוא הזהיר שהשחיטה ההמונית תהיה “אסון למגדלי החזירים וסכנה לביטחון התזונתי של בריטניה”. גם החוואים לא בדיוק היו מרוצים מתשובותיו של ג’ונסון למאר. בפיג וורלד, הביטאון של מגדלי החזירים, זעמו. בדיווח על הריאיון הם תיארו את ג’ונסון כ”זחוח”, והוסיפו את עמדת המערכת: “הממשלה מוכנה להקריב את תעשיית החזירים במרדף אחר מטרות אידיאולוגיות רחבות יותר”. הכותב הזהיר שבקרוב הממשלה תבין לאיזה מצב הגיע הענף וחתם ב”בואו נראה מה קורה”. בנוסף, היו הפגנות של אנשי הענף במנצ’סטר, שם מתקיים הכנס השנתי של המפלגה השמרנית, ולפי הדיווחים הם כעסו מאוד. בין השאר, הזעם שלהם הופנה לטענה שהם משלמים שכר נמוך. לדבריהם, הם משלמים לעובדים שכר נאה דווקא. בין השלטים בהפגנה, כמובן, הופיע הביטוי “הצילו לנו את הבייקון”.

מה בכל זאת עושים?

אי-אפשר להגיד שלא נעשה שום דבר בכלל. לתעשיית העופות הממשלה תיתן 5,500 ויזות קצרות טווח לעובדים זרים. בתעשייה מבקרים את הצעד כלא מספיק מכמה סיבות. ראשית, זה עדיין פחות מ-7,000 העובדים הדרושים. שנית, העובדים שחזרו לאירופה הוכשרו על-ידי החוואים הבריטים במשך זמן רב. הם אמנם ביצעו את העבודה באופן עונתי, אבל כעת הם הולכים לקחת את הניסיון הזה לאירופה, בזמן שהחוואים הבריטים יצטרכו להכשיר מחדש או להסתפק בעובדים שלא בהכרח ברמה אליה היו רגילים. התחושה של רבים היא שהממשלה זורקת פירורים ומקווה שהמשק יתאים את עצמו לשאר.

מה בעצם קורה פה?

יש שתי סיבות עיקריות למחסור הנ”ל. הראשונה היא ברקזיט, או יותר נכון זה שהממשלה לא תכננה כמו שצריך ליום שאחרי ברקזיט. העובדה שגם הסכם היציאה וגם הסכם הסחר עם האיחוד האירופי נחתמו דיי ברגע האחרון, שמה את העסקים באי ודאות רצינית והקשתה להתכונן כיאות למצב החדש. בנוסף, הממשלה רצתה שרק “הטובים ביותר” יהגרו, והשאר יישען על עבודה מקומית, בלי מחשבה על כך שיש עבודות שיהיה בהן צורך בתקופת הסתגלות. הסיבה השנייה היא הקורונה, שהיא לא באשמת הממשלה, שהגדילה את צוואר הבקבוק עוד יותר. לכן, כעת המשק מוצא את עצמו עם מחסור רציני בעובדים מסוגים שונים, שהוא אולי יוכל להתרגל אליו בטווח הארוך, אבל בטווח הקצר נראה שכל אורח החיים נפגע בתוצאה ממחסור במוצרים שונים. לפעמים זה דלק, לפעמים זה בייקון. בסוף, הממשלה מוצאת את עצמה נכנעת באי-רצון לצורך לתת פתרונות לטווח הקצר. אז היא מגייסת את הצבא לשנע דלק, ובניגוד לרצונה נותנת ויזות לעבודות עם שכר נמוך יחסית.

הבעיה במקרה הזה היא שנראה שהממשלה מנותקת לחלוטין מהמציאות בשטח. בריאיון עם מאר, נראה שבוריס ג’ונסון לא היה מודע בכלל למשבר בענף החזירים למרות שזה לא בתקשורת רק מאתמול. שר החקלאות ג’ורג’ יוסטיס טען שהמשבר הזה נובע בגלל שחברות מזון מעדיפות לעבד בשר חזיר ממזרח אירופה במקום בשר בריטי. לו יעבדו בשר בריטי, לא יהיה צורך להמית חזירים שלא יובאו למאכל. אבל ניק אלן, מנכ”ל אגודת מעבדי הבשר הבריטים, ענה לכך שהבשר שמיובא ממזרח אירופה מגיע כבר בלי עצמות, כך שניתן לטפל בו עם מכונות והרבה פחות בני אדם. לדבריו, למרות שהיה שמח שאותם גורמים בתעשייה היו נשענים על בשר בריטי, זה לא מה שגוזל את העובדים הנחוצים מהבשר הבריטי. בנוסף, אם יורשה לי להעיר, הממשלה מעודדת מבוקר עד ליל סחר חופשי. המפעלים שמשתמשים בבשר מיובא בסך הכל נהנים מהסחר החופשי הזה. לבוא אליהם מטעם הממשלה כרגע זה דיסוננס רציני.

הבעיות רק מצטברות, וכעת מצפים מהממשלה להתעורר ולהציל לכולם את הבייקון.

Categories: כלכלה Tags: , , , , , , , ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *