משבר אמון

לאחר הרשעתו של ויין קוזנס, שוטר לשעבר, בחטיפה, אניסתה ורציחתה של שרה אוורארד, כעס ציבורי רב הופנה כלפי המשטרה, בעיקר זו של לונדון. רבים דורשים ממפקדת המשטרה המטרופוליטנית, קרסידה דיק, להתפטר מתפקידה. כרגע הממשלה שומרת עליה במקומה. העובדה שהמשטרה הציעה לאזרחים לאתגר שוטר בבגדים אזרחיים שפונה אליהם לבדו בטוח לא סייעה לאמון הציבור. עוד פחות הטענה של נציב המשטרה של צפון יורקשייר שאוורארד מעולם לא הייתה צריכה להסכים למעצר. גם במשטרה וגם בממשלה מבטיחים לרדת לשורש העניין, ובוריס ג’ונסון קרא לבטוח במשטרה, אבל רבים כרגע סקפטיים למדי. המשטרה תצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח שהיא בטוחה עבור האזרחים, ובעיקר האזרחיות | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10

הרצח של שרה אוורארד בתחילת השנה זעזע את כולם. כששלשום (ה’) הרוצח, ויין קוזנס, נשלח לכלא עד ליום מותו הזעזוע חזר אל פני השטח. בגלל העובדה שקוזן היה שוטר בעצמו כשביצע את הרצח, האמון במשטרה נפגע קשות והפיקוד העליון נמצא תחת אש, בייחוד מפקדת המשטרה המטרופוליטנית של לונדון קרסידה דיק. התגובות של המפקדים הן מה שניתן לתאר במקרה הטוב כחוסר מרשים בטאקט. הזעם הציבורי רק גובר.

אזהיר שלמרות שלא נכנסתי כמעט לתיאורים גרפיים, סיפור הרקע הוא כן סיפור קשה וכדאי לקחת זאת בחשבון לפני המשך הקריאה.

מה הסיפור?

במרץ האחרון סיפרתי כאן על הרצח של שרה אוורארד. אוורארד (33), נעלמה בתחילת מרץ, כשהלכה לביתה. לאחר חקירה קצרה אך יעילה, המשטרה מצאה שני חשודים: ויין קוזנס, שוטר במשטרה המטרופוליטנית של לונדון, ואישה נוספת שנחשדה בסיוע. לאחר חיפושים נוספים, נמצאו ביערות של קנט חלקי גופה, שלאחר יומיים אושרו כגופתה של אוורארד. מהמשך החקירה והמשפט – שהגיעה לסיומו השבוע – התברר גודל הזוועה. קוזנס, לבוש בגדים אזרחיים אך מצויד בחגורת השוטר שלו שכללה גם אזיקים, עצר את אוורארד כשהייתה בדרך לביתה בתואנת שווא שהיא הפרה את תקנות הקורונה. הוא אזק אותה, הכניס אותה למכוניתו ונסע עמה לאזור כפרי באזור דובר. שם הוא אנס אותה, ולאחר מכן רצח אותה. בהמשך הוא נפטר מהסלולרי שלה (שנמצא למרות הכל) ושרף את גופתה. לכן, לא מפתיע כלל שקוזנס קיבל מאסר עולם (העונש הסטנדרטי על רצח) בלי אפשרות לשחרור אי-פעם בימי חייו (הרבה פחות נפוץ).

I'm thinking of Sarah Everard’s family, who have endured unimaginable pain.

She was just walking home.

Violence against women and girls is endemic. We need systemic change now.

— Keir Starmer (@Keir_Starmer) September 30, 2021

מעבר לכעס, הורמו גם גבות לגבי התנהלות המשטרה. ראשית, יש את העניין הזה שמישהו שהיה מסוגל לחטוף, לאנוס, לרצוח ולשרוף גופה הצליח להתקבל לשורות המשטרה, או למצער לא קרה כלום שעורר את חשדם של הקולגות. ובכן, דווקא קרה משהו. המשרד העצמאי להתנהגות משטרתית (IOPC), שבוחן את התנהלות המשטרה בפרשה, חקר ומצא שב-2015 התקבל דיווח בקנט על חשיפה מגונה. שמו של קוזנס לא עלה במישרין, אבל הרכב בו נהג זוהה. שלושה ימים לפני רצח אוורארד התקבלה תלונה נוספת, ששוב נקשרה ברכבו של קוזנס. המשטרה מניחה שהתלונה הראשונה נפלה בין הכיסאות כשהיא הייתה אמורה לעלות עם הצטרפותו למשטרה המטרופוליטנית. על השנייה אמרה שהחקירה לא הסתיימה עד הרצח. כעת היא עשויה “לשנות גישתה” לחשיפה בציבור. תודה שבאתם. שנית, ב-2019 קוזנס היה חבר בקבוצת ואטסאפ עם עוד קבוצת שוטרים, ששיתפה תכנים “מיזוגיניים וגזעניים”. שניים מהשוטרים האחרים נחקרים כעת, אבל זה העלה את השאלה כמה המשטרה בטוחה עבור אזרחיה, בעיקר נשים ולא לבנים.

המפקדת

אז כמו שהבנתם, למרות שהמשטרה הצליחה לתקתק במהירות את חקירת הרצח, זו לא בדיוק שעתה היפה. ובמשטרה מבינים את זה: מפקדת המשטרה המטרופוליטנית, קרסידה דיק, אמרה שהיא מכירה בכך שאמון המשטרה בקהילה נפגע.

רבים דורשים את סילוקה מהמשטרה לאלתר. הארייט הרמן, לשעבר סגנית ראש מפלגת הלייבור וכיום יו”ר הוועדה לזכויות נשים בפרלמנט, כתבה לדיק ולשרת הפנים פריטי פאטל. הרמן טענה שכדי לשקם את אמון הציבור (וכמו לשפר את יחס המשטרה לנושא אלימות נגד נשים), יש לנקוט במספר צעדים כמו השעיית כל שוטר שיש נגדו תלונה על אלימות נגד נשים, בחינת הגישה של שוטרים חדשים לאלימות נגד נשים, השתלמויות על הנושאים וכו’. את המכתבים היא חתמה בכך ש”אני חושבת שזה בלתי אפשרי עבור מפקדת המשטרה המטרופוליטנית דיים קרסידה דיק לפקח על התכנית ולכן קראתי לה להתפטר”. לורד ג’ון סטיבנס, לשעבר ראש המשטרה המטרופוליטנית, חיזק את הקריאה להתפטר טען שדיק אחראית על מספר כשלים שאפשרו לרצח לקרות. מצד שני, תומאס וינזור, המפקח הראשי על המשטרה, הגן על דיק ואמר שהיא לא יכולה לשאת באחריות על פעולותיו של אינדיבידואל.

https://twitter.com/HarrietHarman/status/1443533670950883328

ומה הפוליטיקאים החליטו? שרת הפנים פאטל כרגע לא מפטרת את דיק. כמובן, היא הבטיחה שהיא תמשיך לפקח על עבודתה של דיק. זה לא מאוד מפתיע: רק בתחילת החודש פאטל הודיעה על הארכת כהונתה של דיק בכשנתיים, עד 2024. הדבר זכה גם לגיבוי מראש עיריית לונדון סאדיק קאן, שהאמין שכך לונדון תקבל “מנהיגות מנוסה”. זאת, למרות שכבר במרץ דרשו ממנה להתפטר בעקבות התנהלות המשטרה בעצרת לזכרה של אוורארד. לפני מספר שבועות, כשהגיע הזמן להחליט על המשך כהונתה, היו קריאות לבוריס ג’ונסון שלא להמשיך את העסקתה, בין השאר בגלל העניין הזה בדיוק. בקיצור, פיטוריה של קרסידה דיק בשלב הזה פשוט ייאלץ את הממשלה לעשות פניית פרסה נוספת, מה שהיא מנסה להימנע מלעשות, גם כשזה נראה כמו הדבר המתבקש.

האשמת הקורבן

קרסידה דיק לא חטפה לבדה. מבחינת המשטרה, העניין הזה היה יכול להסתיים כעוד אירוע שמוציא כעס רב ומוצדק מצד הציבור, שבסוף יעבור בלי שמישהו באמת ישלם את המחיר ברמה המערכתית. אבל אז החליטו שם להחמיר את המצב. המשטרה פרסמה המלצה למי שחששם משוטרים עלה. לפי העצה, זה לא סביר ששוטר בלבוש אזרחי ייגש לאזרחים כשהוא נמצא לבדו. לכן, מומלץ לאזרחים שנמצאים בסיטואציה בה שוטר כזה מעכב אותם לדרוש הוכחת זהות, לברר איפה נמצא השותף שלו ועוד. אם מרגישים סכנה ברורה ומידית ולא בוטחים בשוטר הבודד, ניתן לנסות לצעוק כדי למשוך את תשומת לבם של עוברים ושבים, ואם אפשרי אפשר גם להתקשר לשירותי החירום. לפי הדיווחים, המשטרה המליצה גם “לרוץ לתוך בית או לעלות על אוטובוס”, אבל זה לא מופיע באתר המשטרה והעמוד גם לא אורכב כך שלא הצלחתי להתחקות אחרי זה.

כמובן, תמיד טוב להביא מידע על התנהלות המשטרה לידיעת הציבור. אבל העצות במקרה הטוב תמוהות. האדם הסביר, בטח כשהוא הולך ברחוב, לא יתחיל לאתגר את השוטר שמולו, מרגע שהזדהה ככזה, כי הוא ירצה לצאת מהסיטואציה בשלום ובהקדם. לא כל-כך פשוט להתנגד לסמכות. מי שלקח את הטמטום הזה לאקסטרים, עם שאלת ה”למה לא צרחת?” שמופנית לקורבנות אונס, היה נציב משטרת צפון יורקשייר, פיליפ אלוט. הוא אמר שהציבור צריך לדעת שעבירות על תקנות הקורונה לא אמורות להביא למעצר, בהחלט מידע חיוני. ואז זה הידרדר, כשהוא אמר: “אז נשים, קודם כל, צריכות לגלות חוכמת רחוב לגבי מתי הן יכולות ולא יכולות להיעצר. היא (אוורארד – אב”מ) מעולם לא הייתה צריכה להיעצר ולהיעתר למעצר”, ואז הציע שנשים ילמדו קצת על ההליכים החוקיים הרלוונטיים. טוב שהוא לא שאל מה אוורארד לבשה באותו לילה.

Hey ladies, did you know you have the right *not* to be raped and murdered?

Commissioner Philip Allott thinks that if a killer cop uses his authority to arrest and kidnap you, you should simply inform him that a lawyer will send him a strongly worded letter in 3-5 working days. pic.twitter.com/b579bGsmuB

— Ash Sarkar (@AyoCaesar) October 1, 2021

שלא במפתיע, תגובת הנגד הייתה רצינית. פטסי סטיבנסון, שנעצרה בהפגנות לזכרה של אוורארד, תיארה את העצה כ”כמעט מצחיקה אם היא לא הייתה דוחה”. פיליפ אלוט היה תחת אש וקריאות להתפטר, כולל מצד ראש האופוזיציה קיר סטארמר. לבסוף, אלוט שחרר התנצלות רפה.

משבר אמון

בקיצור, כאמור, כעת, המשטרה – בעיקר המשטרה המטרופוליטנית של לונדון – נמצאת במשבר אמון רציני, עם נשים רבות שמעידות שכעת הן יחששו מאוד משוטרים שייגשו אליהן. מי שניסה להחזיר את האמון היה בוריס ג’ונסון. הוא אמר שהוא “בוטח במשטרה” וקרא לציבור לעשות כמוהו. ג’ונסון, יש להבהיר, לא פוטר את הרצח הזה כעניין חד-פעמי או ממליץ לנשים ללמוד משפטים. הוא טוען שיש בעיות מערכתיות שצריך לפתור, ביניהן העובדה שאין מספיק כתבי אישום על אונס ועוד פחות הרשעות, בגלל דיני ראיות שמקשים על התהליך. בנוסף, הוא מבטיח שהם מנסים לרדת לשורש העניין וכמו כן מנסים לשכך את התופעה באמצעות גיוסן של יותר נשים למשטרה. הבעיה היא שכל עוד קרסידה דיק בתפקיד והממשלה מסרבת לסיים את כהונתה, רבים חשים שאולי מבטיחים הבטחות יפות אבל אף אחד לא נושא באחריות לכשלים המערכתיים שהתגלו. כעת למשטרה ולממשלה יש עבודה רבה להוכיח שעוברים ושבים יכולים לסמוך על שוטרים שניגשים אליהם ברחוב.

ועוד דבר אחד קטן

רעיון שעלה, בין השאר על-ידי סאדיק קאן ויו”ר ועדת המשפט של הפרלמנט בוב ניל, הוא להתייחס מיזוגיניה כאל פשע שנאה. מדובר בעניין שעלה מהממשלה בסמוך לרצח אוורארד, אבל כרגע מעט מאוד נעשה בשטח. כמו כן, המשטרה המטרופוליטנית של לונדון מאוד סקפטית כלפי העניין, מה שבטוח לא יעזור לאמון בה להשתקם יותר מהר.