החורף נמצא מעבר לפינה ובממשלת בריטניה החליטו להציג תכנית הכנה מראש. כדי לא להגיע לסגר נוסף בחורף, הממשלה מתכוונת להתבסס על חיסונים, חיסונים ועוד חיסונים: מעבר לעידוד האוכלוסייה הבוגרת שטרם התחסנה שתתחסן, היא מתכוונת גם להציע חיסון בוסטר למבוגרים ומנת חיסון אחת לנערים בגילי 12-15. מעבר לכך, כרגע לא מתוכננות הגבלות חוקיות. אם זה לא יעבוד, הממשלה שומרת לעצמה את הזכות ליצור דרכון ירוק ולהחזיר את חובת המסכות. התכנית כרגיל מלאה בחורים, ומתנגדי הסגרים במפלגה השמרנית כהרגלם מתכוננים כבר עכשיו למרד. עכשיו השאלה היא האם החיסונים לבדם יצילו את האנגלים ממגבלות נוספות | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
בישראל סוף-סוף מברכים את בואם של ימים עם חום בגבולות הנסבל, ובינתיים בממשלה הבריטית כבר מתכוננים לחורף. ביומיים האחרונים הממשלה הציגה את התכנית שלה להתכונן מבעוד מועד לשמות שזן הדלתא עשוי לעורר בימים הקרים של השנה, יחד עם חזרה אפשרית של זני שפעת למיניהם בגלל ביטול הריחוק החברתי. מה בתכנית? חיסון לנערים, חיסון בוסטר וגם אפשרות להחזיר חלק מהמגבלות.
עצות מקצועיות
שלשום (ב’) ואתמול (ג’) הדרג הרפואי המקצועי נתן שתי המלצות. הראשונה, שניתנה שלשום, עוסקת בחיסוני בני 12-15. למרות אישור החירום של ה-FDA, ולמרות שיש כבר מדינות שמחסנות נערים בגילים אלו (ישראל אפילו לא הייתה הראשונה לעשות כן), בבריטניה השתהו עם העניין כדי לתת זמן לרגולטור הבריטי לעבוד. כעת, הדרג המקצועי החליט להמליץ על חיסון במנה אחת של פייזר לקבוצת גיל זו. המסקנה של הדרג המקצועי היא שהתועלת הרפואית של החיסון בקבוצת גיל זו היא “שולית” (לפני שמתנגדי החיסונים ממהרים לצטט אותי: ד”ר ארז גרטי, אימונולוג, הסביר למה כדאי להיזהר עם ההימור הזה). ובכל זאת, יש יתרון אחד שהחיסון מעניק שבגללו הוחלט להציע את החיסון לבני 12-15: חינוך. הסברה היא שחיסונים לתלמידים (לפחות בקבוצות הגיל שפייזר בחנה) יאפשרו לצמצם את ההפרעות לפעילותה התקינה של מערכת החינוך בשל הדבקות. בגלל הפן הרפואי והנפשי של סגירת בתי הספר, נמצא שהתועלת לא כזו שולית.
ההמלצה השנייה, שהתקבלה אתמול, נגעה לחיסוני הבוסטר, המנה השלישית. ההמלצה היא לתת מנה נוספת של פייזר או חצי מנה של מודרנה לבני 50 ומעלה, קבוצות סיכון ועובדי רפואה וסיעוד שעברה חצי שנה ויותר מקבלת המנה השנייה שלהם. עוד הם הגיעו למסקנה שאין מניעה לקבל את הבוסטר בסמיכות לחיסוני שפעת. זו לא בהכרח תהפוך לרוטינת התחסנות: בדרג המקצועי הסבירו שהמנה השלישית ניתנת כשיש לגוף זיכרון חיסוני קיים. לכן, ישנה סבירות גבוהה שהמנה השלישית תחזיק מעמד למשך זמן ארוך יותר. חשוב להגיד: בניגוד לישראל, שהלכה לפי הפרוטוקול של פייזר ונתנה את שתי המנות הראשונות במרחק של שלושה שבועות, בבריטניה – כדי להבטיח מלאי חיסונים זמין – נתנו את המנות בהפרש של 12 שבועות ולאחר מכן ירדו לשמונה. לכן, ישראל לא יכולה להיות מודל ובבריטניה עוד לא נאספו מספיק נתונים על אורך החיים של החיסון כדי להגיע למסקנות חד-משמעיות. הסברה היא שהחיסון דועך, ולכן כדאי לתת בוסטר עכשיו כדי להגיע מוכנים לחורף.
תכנית א’
ממשלת בריטניה – שכרגיל כדאי להזכיר, בענייני בריאות אחראית לאנגליה בלבד (למרות שההמלצה לחיסון בני 12-15 התקבלה יחד עם הדרגים המקצועיים של סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד) – פרסמה את התכנית שלה לחורף. לפני שניכנס לתכנית עצמה, כדאי להתעכב על הסעיף הראשון שמגדיר את הנחת העבודה של הממשלה: להתבסס כמה שיותר על חיסונים וכמה שפחות על הגבלות. במקום הוראות חוקיות, המלצות. הבידודים עוד בעינם, אבל השאיפה היא להיפטר מכמה שיותר אמצעים מגבילים ולהסתמך על התחסנות האוכלוסייה.
בכל מקרה, חזרה לתכנית, או תכנית א’ אם להיות מדויקים. מרכז התכנית, כפי שאתם יכולים לנחש, הוא חיסונים. לחלק הזה יש שלוש רגליים: עידוד התחסנות בקרב בוגרים שטרם עשו זאת, מתן חיסון בוסטר לאוכלוסייה המבוגרת וחיסון בני 12-15. מעבר לכך מתוכנן להתמקד גם בשיפור הטיפול התרופתי שניתן למי שכבר נדבקו, המשך התחקירים האפידמיולוגיים (בוריס ג’ונסון דחק באנגלים להוריד את האפליקציה שמשמשת לשבירת שרשראות הדבקה), מתן הנחיות (כרגע לא מחייבות מבחינת החוק), תמיכה ב-NHS וגיבוש מדיניות בינלאומית – קרי סיוע בחיסון העולם המתפתח וניהול סיכונים בגבולות. כך, מקווה הממשלה להימנע מצורך בהגבלות. דברים ברוח דומה אמרו גם שר הבריאות סאג’יד ג’אוויד בפרלמנט ובוריס ג’ונסון במסיבת עיתונאים.
תכנית ב’
כאמור, התכנית הזו היא תכנית א’, שעשויה לא לעבוד. אל דאגה: לממשלה יש תכנית ב’. התכנית הזו תצא לדרך רק אם הנתונים יראו שיש צורך בצעדים יותר מרחיקי לכת כדי להגן על ה-NHS. מה הנתונים צריכים להראות כדי לעבור מתכנית א’ ל-ב’? כרגיל עם התכניות של הממשלה הזו, זורקים את הצירוף “כשהנתונים יראו” ושולחים אתכם ללכת לחפש. ההנחה המקלה אומרת שבגלל שלא מדובר בנתונים של רגע אלא במגמות, קשה להגיד מראש. ההנחה המחמירה אומרת שג’ונסון פשוט עושה שכונה. אין פה סתירה, אגב. בכל מקרה, מה כוללת תכנית ב’? חובת דרכון ירוק, חובת מסכות במקומות מסוימים, עידוד חזרה לעבודה מהבית ותקשורת עם הציבור כדי שינהג יותר בזהירות. ואם זה לא יעבוד? לא לדאוג, יש גם תכנית גיבוי לתכנית הגיבוי: סגר. כלומר, זה לא נאמר במפורש, אבל דיי ברור מהטקסט שהממשלה שומרת לעצמה את האפשרות לעשות אחד במקרה שתכנית ב’ תיכשל.
החיסונים יושיעו?
כפי שניתן לראות, תכנית א’ מבססת כל יהבה על החיסונים ועל התנהגות אחראית של הציבור. הממשלה לא מעוניינת להטיל שום מגבלה בחוק (מעבר לחובת בידוד לחיוביים וקצת הגבלות לנכנסים למדינה). בהתחשב בעובדה שהעדויות שאני נתקל בהן הן שלמשל רבים לא מקפידים על מסכות בתחבורה הציבורית גם כשזה מחויב בחוק, הייתי רוצה לאחל בהצלחה עם הקטע הזה של ההתנהגות על בסיס וולונטרי. בנוסף, מדיניות החוץ שמוגדרת בתכנית הזו מגוחכת משהו, בהתחשב בעובדה שהממשלה קיצצה את תקציב הפיתוח הבינלאומי. אני לא אפידמיולוג ולכן אני לא מתכוון לחזות איך זה ילך. אבל כן יש פה פוטנציאל לתרחיש בו הרצון של הממשלה לא להטיל שום סוג של מגבלה חוקית ולו הקלה שבקלות, שבסוף היא תצטרך להטיל מגבלות קשות הרבה יותר. ניתן רק לקוות שהאופטימיות הג’ונסוניאנית תוכיח את עצמה הפעם. היא עובדת מעולה מול האיחוד האירופי, פחות מול הנגיף.
התגובות הפוליטיות
הרבה שמרנים לא מתים על העסק הזה. בהצהרה של סאג’יד ג’אוויד לפרלמנט, כשהוא הזכיר את האפשרות שהמסכות יחזרו ושדרכון ירוק יושת על עסקים מסוימים, היה ניתן לשמוע קריאות כעס. לא היה ניתן לראות מי השמיע אותן, אבל בהתחשב בחלוקה הפוליטית בפרלמנט, הסיכוי שהיה מדובר במישהו מספסלי האופוזיציה לא גבוה במיוחד. בהתחשב בעובדה שמאחורי הקלעים חברי פרלמנט שמרנים מבהירים לתקשורת שאם בוריס ג’ונסון ירצה דרכון ירוק הוא יזדקק לתמיכתה של הלייבור, אפשר להבין שיש פה הכנה למרד נוסף.
בלייבור, לעומת זאת, ביקרו את היעדר הפרטים. זוכרים את הסעיף של תכנית א’, של תמיכה ב-NHS? ובכן, ה-NHS סובל ממצוקת כוח אדם, אבל הממשלה לא ממש מבהירה בתכנית איך היא תשלים את הפערים. וזה לא עניין של מה בכך: רק אתמול בערב הזהיר יו”ר ועדת הבריאות ושר הבריאות לשעבר ג’רמי האנט שבלי גיוס של כוח אדם מספיק, כל הכוונות להשקיע עשרות מיליונים ב-NHS לא יהיו שוות יותר מדי. בכל מקרה, שר הבריאות בממשלת הצללים, ג’ונת’ן אשוורת’, בעיקר התעקש על הפרטים וביקר את היעדר הבהירות, אבל טרם הראה התנגדות של ממש לתכנית הממשלתית.
שתי נקודות מתוך התכנית
יש גם שתי נקודות עיקריות מתוך התכנית ששווה להתעכב עליהן קצת יותר, משום שהן יוצרות שיח שיותר גדול מהתכנית של הממשלה לחורף.
דרכון ירוק
כבר כתבתי על כך שהרעיון של דרכון ירוק מאוד שנוי במחלוקת בבריטניה. מי שלא רואים בכך בסיס לאפליה בין מחוסנים ללא מחוסנים, פשוט לא אוהבים את הרעיון של תעודת זהות. הבריטים לא ממש אוהבים את הקונספט של מסמכים מזהים והם מוכנים להילחם עד מוות על זכותם לא להחזיק בכאלה. ניסיון של בוריס ג’ונסון לעשות איזשהו דרכון ירוק בכניסה לדאונינג 10 נגנז אחרי שחבריו למפלגה הודיעו לו שהם פשוט לא ייכנסו.
בכל מקרה, ביולי ג’ונסון הודיע שהחל מסוף ספטמבר – אחרי שכל בני ה-18 ומעלה יקבלו הזדמנות להתחסן במנה השנייה – יונהג דרכון ירוק במועדונים באנגליה. הדרכון הירוק הזה היה אמור להיות קשוח יותר מהישראלי: בדיקה שלילית לא תספיק. אבל לפני שלושה ימים סאג’יד ג’אוויד הודיע שלמרות שהאופציה לא ירדה מהשולחן, כרגע התכנית לא תמשיך קדימה. הדבר אמנם יצר הקלה אצל רבים, אבל גם יצר הרבה בלבול לגבי ההחלטות של הממשלה, ששוב נראית כמי שמפרססת בלי למצמץ.
בינתיים, בסקוטלנד החליטו דווקא כן לחייב בדרכון ירוק. עדיין לא כל הפרטים ברורים, אבל באופן כללי: החל מה-1 באוקטובר, מי שירצו להיכנס למועדון, התקהלויות ללא מקומות ישיבה (מעל 500 בפנים ומעל 4,000 בחוץ), כל התקהלות של מעל 10,000 איש ול”מתקני בידור מיני” יצטרכו להציג הוכחה לחיסון בשתי מנות. יוצאים מן הכלל יהיו אנשים שעוד לא יכולים להתחסן מפאת גיל או נסיבות רפואיות והעובדים במקום. לנוחותם של המסתכלים מן הצד, כעת יש אפשרות טובה להשוות איך עובד חלק בבריטניה שיש בו דרכון ירוק לעומת חלק אחר בבריטניה בו זה לא מונהג. נחכה לתוצאות המחקר.
חיסונים לילדים
חיסוני הילדים יצרו בלבול. הורים רבים התלוננו על מסרים סותרים שגורמים להם להתלבט לגבי מתן אישור לילדיהם בגיל המתאים להתחסן. הסיבה לכך היא שההמלצה לחסן בני 12-15 מגיעה אחרי שהדרג המקצועי סירב להשתכנע מהאישור שנתן ה-FDA לחיסון לקבוצת גיל זו, וכעת הוא דווקא מצטרף להמלצה (גם אם במינון קטן יותר). בממשלה אמרו בגלוי שהם מודעים לכך שהסיפור הזה ייצור לא מעט דיונים במשפחות על האם לחסן את הילדים או לא, אבל שהבטחת שנת לימודים סדירה עבורם היא קריטית. בתי הספר בינתיים מוכנים לשתף פעולה עם ה-NHS ולאפשר חיסונים בתחומם, כדי להבטיח שנת לימודים רציפה, אבל יש מי שמאיימים על המנהלים באלימות או בפעולות משפטיות. מתנגדי חיסונים הם כיף בכל מקום בעולם.
הממשלה תצטרך לעשות הרבה מאמצי הסברה כדי לשכנע מדוע החיסון בטוח עבור הילדים. בינתיים, היא לא מצליחה, ואפילו אנשי מדע שמרואיינים שם מעלים חששות. מה שעשוי לסייע זה אם העובדה שחיסוני הילדים אושרו על-ידי כל הממשלות, כך שניתן להגיע לשיתוף פעולה כלל-בריטי.
המודל הבריטי
מקטיני מגיפה, מתנגדי בוסטר ספציפית ומתנגדי חיסונים בכלל מדברים על “המודל הבריטי” כדוגמה ל”חיים לצד הנגיף” כמעט ללא הגבלות (רטוריקה שקיימת בתכנית הממשלתית עצמה). ובכן, המודל הבריטי מתבסס קודם כל על חיסונים וכמה שיותר. לא רק למבוגרים, אלא גם נערים, ולא רק בשתי מנות אלא אפילו בשלוש אם עבר מספיק זמן. וגם, המגבלות ממש לא ירדו מהפרק, ופשוט מקווים שהחיסונים יחסכו את הצורך בהן. או, אם לקצר, המודל הבריטי הוא התחסנות בתקווה שזה יספיק כדי למנוע הגבלות. וזה גם לא חדש: זה היה הבסיס לכך שבריטניה יצאה מהמגבלות מלכתחילה. אבל שמעתי שפלורידה בפריחה עכשיו.