הפרשות והסקנדלים הנכרכים בשמם של השמרנים לא מפסיקים לזרום. למרות הניסיונות של מזכיר הממשלה לבלבל את הפרלמנט, הטבעת הולכת ומתהדקת. סביב שאלת מימון השיפוץ בדירת השרד של בוריס ג’ונסון נפתחו שתי חקירות, אחת מטעם דאונינג 10 ואחת מטעם נציבות הבחירות. בנוסף, הדיילי מייל חשף שג’ונסון אמר שהוא מעדיף ש”הגופות ייערמו לגובה” מאשר לעשות סגר שלישי. הסגר השלישי הזה כן הגיע בסוף, וג’ונסון מכחיש שאמר את הדברים, אבל את הרעש זה עשה. קיר סטארמר חגג על הפרשות האלו בפרלמנט והצליח להוציא את ג’ונסון משלוותו. בינתיים, עניין נוסף נחשף, כשהתברר שמספר הטלפון הפרטי של ג’ונסון היה זמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט במשך 15 שנה. השמרנים כמובן מכחישים שנעשה משהו לא בסדר ומנסים להפסיק את הדיון בטענה שהציבור לא מתעניין בכך, אבל מלבד הליכה בכיוון הפופוליסטי הטיעון הזה לא משיג הרבה | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי

כמעט שבוע מאז העדכון האחרון על הפרשות המתגלגלות ונקשרות בשמם של עוד ועוד שמרנים ובראשם בוריס ג’ונסון. מאז הספיקו להצטבר עוד סיפורים מהסוג הזה, וכדאי רגע להתעדכן בכולם.

יישור קו

כדי להבטיח שכולם מבינים במה מדובר, תקציר הפרקים הקודמים. ה-BBC חשפו שבוריס ג’ונסון התכתב עם איש העסקים ג’יימס דייסון. לדייסון חברה בסינגפור, והוא הסכים לסייע לבריטניה בתחילת המגיפה עם מכונות הנשמה, אבל התנה זאת בכך שהעובדים שלו שיגיעו לממלכה לא ימוסו וכך גם החברה שלו. לאחר שמשרד האוצר לא דאג לכך, הוא התכתב ישירות עם ג’ונסון בנושא, וזה הבטיח לטפל בעניין. למרות שהדבר היה כדי לסייע לבריטניה במצב חירום, רבים תהו אילו עוד טובות וקיצורי דרך יכולים אנשים להם מספר הטלפון האישי של ג’ונסון לקבל אם רק יבקשו.

ג’ונסון כמובן הכחיש שעשה דבר בעייתי כלשהו, והורה לחקור מי הדליף את ההתכתבות שלו עם דייסון. בדאונינג 10 הציעו בקול רם שמי שעומד מאחורי זה הוא דומיניק קאמינגס, לשעבר יועצו הפוליטי של ג’ונסון. קאמינגס לא נשאר חייב ופרסם בבלוג שלו שתי האשמות רציניות נגד ראש הממשלה: הראשונה היא שבחקירת הדלפה קודמת, נמצא אשם אך הוא היה מקורב לארוסתו של ג’ונסון, קארי סימונדס. לכן, ג’ונסון הורה למסמס את החקירה, כדי שלא ייאלץ לפטר את המדליף. השנייה היא שג’ונסון מימן את השיפוץ בדירת השרד שלו בדרך ספק חוקית.

כדאי להבין מה העניין עם שיפוץ הדירה. ישנו תקציב של 30 אלף ליש”ט לטובת דירת השרד, אבל לפי ההערכות השיפוץ המדובר עלה כ-200 אלף. זה מעלה את השאלה מי שילם על השאר. ג’ונסון טוען שהוא כיסה את העלויות מכיסו, אבל לא ברור שהוא זה ששילם את התשלום הראשוני. החשד הוא שתורם כלשהו של המפלגה השמרנית נתן הלוואה שג’ונסון כיסה עליה אחר-כך, מבלי שדווח עליה כפי שדורש החוק. הדיילי מייל חשף שהפוליטיקאי השמרני הלורד דייוויד בראונלו תרם 58 אלף ליש”ט למפלגה השמרנית כדי לכסות תשלומים שהמפלגה עשתה על חשבון “קרן רחוב דאונינג” שעתידה לקום. הקרן הזו הייתה אמורה להיות קרן תרומות שתשמש לענייני הבית של דאונינג 10.

רחוב דאונינג - פרשות
מי שם את הכסף? רחוב דאונינג (צילום: RachelH_, פליקר)

הקייס של סיימון

ביום שני מזכיר הממשלה סיימון קייס הגיע לפרלמנט כדי לתת עדות בפני ועדת המנהל והחוקה. במקור, הוא הגיע כדי לענות על שאלות שנוגעות לפרשת גרינסיל הנוגעת לעיסוקי הלובינג הלא מאוד מוצלחים ולא מאוד אתיים של ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון. בפועל, הוועדה כבר ניצלה את ההזדמנות כדי לשאול גם על הפרשות האחרות.

אז מה היה בעדות? בגדול, לא הרבה. קייס עשה את מיטב המאמצים כדי לא לתת מידע שימושי. ואת זה אומר אפילו הטלגרף, שלרוב לא רק תומך בשמרנים אלא בבוריס ג’ונסון באופן אישי. בכל הנוגע לחקירת ההדלפה ולשיפוץ הדירה קייס לא סיפק מידע שימושי במיוחד. הוא המשיך את הכחשותיו של ג’ונסון לגבי הרעיון שהוא ניסה לעכב את חקירת ההדלפה, ועל השאלות היותר קשות הוא נמנע מלענות בטענה שמדובר בחקירה שעודנה פתוחה. הוא כן רמז שכנראה אחרי חמישה חודשי חקירה סביר מאוד להניח שכבר לא יצליחו למצוא את המדליף. כמובן, לפי קאמינגס המדליף ידוע כבר חודשים, אבל אם ג’ונסון יפטר אותו הוא יסתבך עם ארוסתו, מה שביקש להימנע ממנו. על עניין השיפוץ, קייס אמר ש”אין בידיו את כל העובדות” בנושא. עם זאת, הוא כן אישר את מעורבותו של בראונלו בשיחות על קרן רחוב דאונינג. הקרן עצמה, לדבריו, טרם קמה.

חברי הפרלמנט נשארו מתוסכלים מתשובותיו של קייס. ג’ון מקדונל, שר האוצר בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין, תיאר את העדות כ”גרסה מתוסרטת רע של ‘כן, אדוני השר'”. מקדונל רומז לכך שבסדרה אחת ממומחיותיו של סר המפרי הייתה לברבר בפני הוועדות הפרלמנטריות תוך כדי שהוא לא נותן שום תשובה קונקרטית כדי לא להסגיר שום מידע לפרלמנט.

שהגופות ייערמו

מאוחר יותר באותו היום התעוררה סערה נוספת. הדיילי מייל פרסם שבוריס ג’ונסון אמר באוקטובר 2020, מעט אחרי הכניסה לסגר שני, שהוא מעדיף “שהגופות ייערמו לגובה באלפיהן” מאשר שיהיה צורך להכריז גם על סגר שלישי. “לא עוד סגרים מזדיינים”, הוא קבע. בפועל, בסוף כן היה סגר שלישי בינואר האחרון. אבל הרעיון שראש הממשלה היה מוכן לקבל גופות נערמות כדי להימנע מסגר נוסף הוא בעל פוטנציאל נפיץ למדי. לא פלא אם כן שתגובת דאונינג 10 הכחישה את המיוחס לג’ונסון.

הדיילי מייל לא נחשב תמיד למקור הכי אמין. אבל אחרי שמקורות שנכחו בשיחה הזו אישרו את הדברים גם למקורות מהימנים יותר כמו ה-BBC ו-ITV היה קצת יותר קשה לפטור את זה כיציר הדמיון של עורכי המייל. למען ההגינות צריך להגיד: ג’ונסון כנראה היה פשוט בלחץ מכל הסגרים ואמר אמירה אומללה בלהט הרגע, והוא לא באמת התכוון לתת לגופות להצטבר. וכאמור, בסוף ג’ונסון בחר בסגר כשמול זה עמדה האופציה לערימות של גופות. אבל מרגע שהאמירה נחשפה הדבר היחידי שעניין את השומעים היה שבוריס ג’ונסון שקל דרך התמודדות בעייתית משהו.

הממשלה, כאמור, הכחישה. בפרלמנט התקיים דיון דחוף, שם שר הקבינט מייקל גוב פטר את הפרסום כ”שקר בעיתון”, וכמו כן טען שלא נעשה שום דבר לא אתי בפרשות האחרות שרודפות בתקופה האחרונה את השמרנים. בתקשורת, בוריס ג’ונסון הכחיש באופן אישי שאי-פעם משהו כזה נאמר, וניסה לשנות את נושא השיחה ליעילות של הסגרים האלו. הסגרים באמת עבדו לא רע, הבעיה של הממשלה הזו, כידוע, היא ביציאה מהסגרים.

מייקל גוב - פרשות
הכחיש. מייקל גוב (צילום: ריצ’רד טאונזנד)

קליימקס

השיא של הקונפליקט בין הממשלה המותקפת לבין האופוזיציה התוקפת הגיע לפני שלושה ימים (ד’). אז התקיים הסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. כמו בשאלות שהפנה על פרשת גרינסיל, גם הפעם ראש האופוזיציה קיר סטארמר זהר וניצל את יכולתו כעורך דין כדי להפנות לבוריס ג’ונסון שאלות קשות על כל הפרשות בהן נכרך שמו. לאחר שהקדיש שאלה אחת כדי לשאול על התבטאותו של ג’ונסון (ולאחר שרמז שג’ונסון הטעה בתשובה שלו את הפרלמנט), הוא פנה לשאול על פרשת השיפוץ. הוא לא התרשם מהכרזותיו של ג’ונסון שהוא בסוף כיסה את כל עלות השיפוץ, אלא התעקש ושאל מי מימן את השיפוץ במקור. את כל זה הוא עשה תוך כדי רמיזות לא דקות במיוחד שג’ונסון הפר את הקוד המיניסטריאלי – מה שידרוש את התפטרותו.

קיר סטארמר - פרשות
נהנה מכל רגע. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

העובדה שג’ונסון לא ענה לעניין לא מחדשת. אמנם הרעיון שלו לקשור בין שיפוץ לדיור כדי לדבר על הבחירות המקומיות ועל מחירי הדירות במועצות שמרניות לעומת כאלו שבשליטת הלייבור היה משעשע, אבל כפי שסטארמר אמר בעצמו: “הוא אף פעם לא עונה על השאלה”. מה שהיה מביך בפעם הזו הייתה שג’ונסון איבד את קור רוחו, ובתשובתו האחרונה לסטארמר (מתוך השש) הוא כבר כמעט נכנס לטנטרום של ממש. יפה זה לא היה. זה גם מעיד על כך שלוחצים על ג’ונסון בנקודה רגישה, אחרת היה עונה בלהט אבל לא ביציאה כזו משליטה.

אחת הנקודות שאני חייב לציין היא תלונתו על כך שסטארמר החליט לשאול על “טפטים” במקום על מדיניות הממשלה. ובכן, ברצוני להזכיר לראש הממשלה שכאשר הוא נשאל על המדיניות שלו, הוא מתלונן שהלייבור מבקרים אותו במקום להלל אותו.

חקירות

בזמן האחרון חקירות על הפרשות השונות נפתחות כל הזמן. אז קבלו עוד שתיים. ראשית, בוריס ג’ונסון דרש מהיועץ העצמאי לענייני התנהלות השרים, הלורד כריסטופר גיידט, לחקור את המימון לשיפוץ. אבל כמו שסטארמר אמר בשאלות לראש הממשלה, אם הוא רק יגיד לגיידט מי עשה את זה, החקירה תסתיים דיי מהר. שנית, מי שיחליט האם בוריס ג’ונסון הפר את הקוד המיניסטריאלי יהיה בוריס ג’ונסון. הוא לא מחויב לממצאים שגיידט יכתוב. זה לא חסר תקדים: כשקודמו של גיידט בתפקיד, אלכס אלן, מצא ששרת הפנים פריטי פאטל הפרה את הקוד המיניסטריאלי בהתנהגותה כלפי עובדי משרדה, ג’ונסון פטר אותה מהטענות האלו ואפילו לא נזף בה. במחאה, אלן התפטר. לא פלא שבלייבור מתלוננים שג’ונסון “נותן ציון לשיעורי הבית של עצמו”.

החקירה השנייה היא של נציבות הבחירות, שהוכרזה שעה לפני שג’ונסון התעמת עם סטארמר בפרלמנט. זו לא הפעם הראשונה שהנציבות חוקרת תרומות בעייתיות למפלגות ומועמדים. לדוגמה, במאי 2019 היא חקרה הפרה של כללי התרומות למפלגת הברקזיט (שמאז שינתה את שמה למפלגת הרפורמה). הנציבות הסבירה שיש קרקע לחשדות שהייתה הפרה של הכללים סביב מימון השיפוצים. זה כבר מביא גם שרים בקבינט ללחוץ על ג’ונסון לספר את האמת על התרומות האלו. גם חברים אחרים במפלגה השמרנית מודים שיש שאלות שצריכות לקבל מענה.

טלפון אישי

ועוד עניין קטן, שאמנם לא מהווה פרשה, אבל עדיין מביא להרמת גבה. אתמול (ו’) פורסם שמספר הטלפון הפרטי של ג’ונסון היה זמין באינטרנט מאז 2006. הוא עלה במסגרת הודעה לעיתונות של צוות חשיבה, ולא נמחק מאז. סטארמר טען שמדובר בסיכון ביטחוני, ושר האוצר רישי סונאק טען שהייתה היצמדות לכל הפרוטוקולים הביטחוניים. הלורד פיטר ריקטס, היועץ לשעבר לביטחון לאומי, לקח את הצד של סטארמר בעניין ואמר שזה עניין דיי בסיסי לשנות מספר טלפון מרגע הכניסה לתפקיד ראש הממשלה. הדבר גם הרים עוד קצת את הגבה המורמת-גם-כך לגבי השאלה למי יש גישה למספר הטלפון האישי של ראש הממשלה. עולה השאלה כמה בעלי עניין מצאו את המספר ויצרו קשר ישיר עם ג’ונסון.

פיטר ריקטס - פרשות
צריך להחליף מספר. פיטר ריקטס (צילום: רוג’ר האריס)

לציבור יש עניין?

ולסיום, קצת על הטיעון העיקרי של ג’ונסון לפרשות האלו: “הציבור לא מעוניין”. הוא טען בפני התקשורת שהציבור לא מעוניין בדיווחים על האמירה שלו שהוא העדיף לראות גופות נערמות. בשאלות לראש הממשלה, הוא ניסה להסית את הדיון לנושאים יותר נוחים לו, בטענה שאת הציבור יותר מעניין לשמוע על דיור, תעסוקה ונושאים אחרים שיעלו בבחירות המקומיות ביום חמישי. זה טיעון שאולי סביר לגבי אמירת הגופות, שהייתה אומללה אבל בסופו של דבר לא התוותה מדיניות, אבל בעייתי משהו לגבי הפרשות האחרות. זה כבר פופוליזם רך: מה שחשוב הוא לא המנהל התקין, אלא מה שהציבור מתעניין בו. אמנם אין פה טענה שמוסדות המדינה מושחתים מיסודם כמו עם טראמפ, אבל הרעיון שצריך להפסיק לעסוק בכללי מנהל תקין כי הציבור רוצה להתעסק בדברים  אחרים – נניח לרגע שזה באמת מה שהוא רוצה – מהווה הליכה בכיוון הפופוליסטי. אפשר לטעון שזו עבירה לא חשובה, אבל זה לא מה שנטען.

ונכון, ישנם דברים חשובים יותר, כמו הקורונה למשל. אבל אי-אפשר להאשים את קיר סטארמר שהוא עוסק במימון השיפוץ כשיש קורונה, כשבוריס ג’ונסון התעסק בשיפוץ עוד לפני שהכריזו על חיסונים מוכנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *