תכירו את סעיף 16 לפרוטוקול צפון אירלנד: האופציה הגרעינית של הסכם היציאה מהאיחוד האירופי. הסעיף מאפשר לעקוף זמנית את ההסדרים שנקבעו לגבולות של צפון אירלנד כדי להימנע מגבול קשיח, במקרה שבריטניה או האיחוד האירופי מרגישים שיש בכך צורך דוחק. ובסוף השבוע היה לאיחוד צורך דוחק: החיסונים החסרים של אסטרהזניקה. באיחוד החליטו להגביל את הייצוא של חיסוני פייזר המיוצרים בשטחי האיחוד, ולשם כך החליטו להציב ביקורת בגבול בין אירלנד לצפון אירלנד. הדבר עורר זעקה, והאיחוד חזר בו תוך כמה שעות. אבל הנזק כבר נעשה: דעת הקהל הבריטית מהאיחוד לא נוחה, הברקזיטרים קוראים לתיקון ההסכמים וצפון אירלנד הפכה רשמית לבת ערובה בריב בין בריטניה לאיחוד | תמונה: Jernej Furman
כן, אני יודע. כבר יום שלישי ואני מספר לכם חדשות מהסופ”ש. היה קצת עמוס, מצטער. בכל מקרה, קשה להתעלם ממה שקרה בסופ”ש: פחות מחודש לאחר היציאה לדרך חדשה, בריטניה והאיחוד האירופי חזרו לריב. זאת, לאחר שהאיחוד האירופי איים להשתמש באופציה הגרעינית. מטאפורית, כמובן. הכוונה היא להפעלת סעיף 16 בפרוטוקול צפון אירלנד, שלמעשה מאפשר לאחד הצדדים, בלי התרעה מוקדמת, להפוך את כל הפרוטוקול הזה ללא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. אני כמובן מגזים פה, אבל זה הכיוון. האיחוד אמנם חזר בו בסוף, אבל לא לפני שהוא חטף שורה של גינויים. וברור שיש לזה השפעה על המתרחש בבריטניה.
תקציר
בגלל שעיקרי הדברים כבר ידועים לכל מי שעקב אחרי החדשות, אפילו בארץ, אני לא אכנס יותר מדי לפרטים של הפיצוץ, אלא אתקצר. לאחר מכן, אסתכל יותר לעומק על מה שהדבר עשה בבריטניה. אז כמו שהסברתי בפוסט הקודם, האיחוד האירופי עצבני על אסטרהזניקה, היצרנית של חיסון אוקספורד, שלא עומדת בהתחייבויות שלה ונותנת קדימות לבריטניה. בריטניה, יש לציין, חתמה על הסכם עם אסטרהזניקה שלושה חודשים לפני האיחוד. באיחוד התרגזו, טענו שאסטרהזניקה חייבת לעמוד בחוזה עליו היא חתמה עם האיחוד, והתחילה לעשות שרירים כלפי בריטניה, ארץ האם של האיחוד. בין השאר, היו איומים בהגבלות על ייצוא החיסונים של פייזר, שמיוצרים בשטחי האיחוד, לבריטניה.
ביום שישי (29.1) החליטו באיחוד האירופי להראות שהם לא רק יודעים לשלוף אקדחים אלא גם ללחוץ על ההדק. לכן, לא רק שהוא הכריז על ההגבלות, הוא גם הכריז על הפעלת סעיף 16. הסעיף הזה, בגדול, מאפשר גם לאיחוד וגם לבריטניה, באופן חד-צדדי, להשעות חלקים מפרוטוקול צפון אירלנד, שמסדיר את הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית ובין צפון אירלנד לאי הבריטי. אופציה של חלק שאפשר להשעות זה הקטע הזה שאין גבול קשוח על האי האירי. זאת, כדי שלא יוכלו להשתמש בצפון אירלנד כדלת אחורית להברחת חיסונים לבריטניה. הפוליטיקאים גינו. אני לא מדבר רק על בוריס ג’ונסון וחבריו, ולא רק על השרה הראשונה של צפון אירלנד ארלין פוסטר. אני מדבר גם על ראשת השין פיין מארי-לו מקדונלד ועל ראש ממשלת אירלנד (טישך) מיהאל מרטין.
בסוף, הפלא ופלא, האיחוד ירד מהעץ. זה היה עניין של שעות. הדבר קרה לאחר שיחות של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין עם ג’ונסון ועם מרטין. העצבים היו גם על כך שהאיחוד ניסה להביא להפרת החוזים שיש לבריטניה עם פייזר וגם על הפגיעה הפוטנציאלית בהסכם יום שישי הטוב. בריטניה גם דרשה הסברים לשימוש בסעיף 16. באיחוד הבינו כנראה שאם הם חותמים באיחור, הם צריכים לעמוד בסוף התור.
סוף טוב הכל טוב?
ממש לא. לצעד של האיחוד יש משמעויות רציניות. נתחיל מכך שסעיף 16 לא אמור פשוט להיות בשימוש כשזה נוח. הוא אמור להיות בשימוש במקרים שיישום ההסכם מביא ל”קשיים כלכליים, חברתיים או סביבתיים רציניים שעלולים להימשך”. באיחוד יכולים לטעון שקיומו של גבול פתוח בין צפון אירלנד (שמהווה חלק מהממלכה) לבין הרפובליקה האירית (שמהווה חלק מהאיחוד), מהווה קושי רציני על מדיניות האיחוד לגבי ייצוא החיסונים. אבל ברור לכולם שזה מנוף לחץ, ולא לשם כך הסעיף הזה אמור לשמש.
עכשיו צריך לחשוב על איך שזה נראה: עד כה, היה נראה שגם אם מישל ברנייה ניהל מו”מ קשוח, הוא התכוון לעמוד בהסכם שהושג. זו הייתה בריטניה שהתנהגה באופן מפוקפק. חוק השוק הפנימי, שהכיל עד הרגע האחרון סעיפים שהיו אמורים להפר את הסכם היציאה, גרמו לבריטניה להיראות כמי שלא כדאי לחתום עמה על הסכמים. רבים הפגינו מורת רוח כשג’ונסון איים להשתמש בסעיף 16 בגלל הבירוקרטיה בצפון אירלנד. אבל הנה, מתברר שזה האיחוד האירופי שלא כדאי לחתום איתו על הסכמים. הוא לא מפר אותם, אבל הוא לחלוטין לא מגיע עם כוונות טהורות כשהוא מיישם אותו. והיו לזה השלכות בבריטניה.
דעת הקהל
נתחיל בזה שדעת הקהל בבריטניה לא הייתה מאוד נוחה מזה. סקר של YouGov מצא שלמחצית מהנשאלים הייתה דעה שלילית על האיחוד האירופי. זאת, לעומת 36% שהייתה להם דעה חיובית על האיחוד. הרימיינרים ברובם נשארו נאמנים, כשל-65% מהם הייתה דעה חיובית על האיחוד. אבל לרבע הייתה דעה שלילית. וכשרבע מהאנשים שנלחמו להישאר בארגון שלך יש דעה שלילית עליך, כדאי לבדוק מה עשית לא נכון. קשה לדעת מה בדיוק ההשפעה של הפעלת סעיף 16 כי אין ממש סקרים קודמים ששואלים את אותו הדבר מהתקופה האחרונה, אבל קשה להגיד שהמצב טוב.
Do you have a favourable or unfavourable view of the European Union?
ALL BRITS:
Favourable – 36%
Unfavourable – 50%REMAIN:
Favourable – 65%
Unfavourable – 25%LEAVE:
Favourable – 8%
Unfavourable – 83% https://t.co/RSCbYV8MRP pic.twitter.com/MrTSJXABEH— YouGov (@YouGov) February 1, 2021
בהנחה שהדעות על הברקזיט לא השתנו יותר מדי מאז 2016, אז אנחנו עדיין מדברים על כמעט חצי שהיו שמחים להישאר באיחוד. אבל כאן יש פשוט מכת מחץ לתומכי האיחוד: בניכוי אלו שענו שהם לא יודעים, זה כבר 58% שדעתם על האיחוד לא נוחה, לעומת 42%. ב-2016 היה אפשר לדבר על ניצחון על הקשקש. כאן לא. במילים אחרות, האכזבה מהאיחוד בקרב הרימיינרים היא עצומה.
לעזאזל ההסכם
השימוש בסעיף 16 הביא לכך שיש מי שחושבים שההתנהגות של האיחוד מצריכה שיפוץ של הסכמי היציאה והסחר. אנחנו מדברים על חברי פרלמנט שמרנים, חברי ה-DUP, אנשי עסקים שפועלים בצפון אירלנד ועוד. זה לא שהם שינו את דעתם. הם רצו בתיקון של ההסכמים עוד קודם לכן, כשהם ראו איך הגבול הפנימי בין בריטניה לצפון אירלנד תוקעת את הסחורה שמגיעה לשם ומשבשת את האספקה. אבל הטמטום של פון דר ליין וחבריה נפל לידי האירוסקפטים כפרי בשל בעניין הזה. ככה ראש קבוצת המחקר האירופית (ERG) טען שיש צורך ב”בחינה מלאה” של ההסכמים ואף לשקול להחליפם. ת’רזה וילירס, לשעבר שרת צפון אירלנד, טענה שעל ההסכם להיות “ישים”, ובכך רמזה שבצורתו הנוכחית, בטח עם מה שעשה האיחוד, הוא לא ממש כזה.
או במילים אחרות, הצעד של פון דר ליין, שיש טענות שפעלה לבדה, פשוט דאגה שלברקזיטרים עדיין יהיה במה לשחק. לא היה באמת ברור מה הם אמורים לעשות עכשיו כשהליכי הגירושים מהאיחוד כמעט הושלמו. מה שנותר כבר הרבה פחות דוחק. אז נייג’ל פרג’ הלך להילחם בוול סטריט ובממסד ובמה שלא יהיה. אבל בשביל מה ה-ERG עדיין טובה? ובכן, האיחוד כבר טרח לתת לה ולאחרים סיבת קיום.
בת ערובה
אבל אי-אפשר להגיד שהאיחוד לא קיבל כלום מהתרגיל הקטן שלו. זאת, לאחר שאסטרהזניקה והאיחוד הגיעו להבנות לגבי אספקת החיסונים לפני כיומיים. לא נאמר במפורש שזה בגלל סעיף 16, אבל נו לא צריך שיגידו לנו כדי להבין איך זה נראה מהצד. שזה, בגדול, עוד דלק למדורה. אם פון דר ליין השיגה, לכאורה בזכות התרגיל המלוכלך שלה, את מבוקשה, יכול להיות שמשתלם לה להשתמש בו שוב. נכון, זה יהיה צריך להיות חכם יותר, כי באופציה הגרעינית אי-אפשר להשתמש כל הזמן. אבל זה כן עשוי להפוך את סעיף 16, שנועד לסייע באופן זמני במקרה שהפרוטוקול יקשה על התנהלות תקינה, למנוף לחץ. בוריס ג’ונסון היה הראשון לאיים שישתמש בו כך, אבל פון דר ליין הייתה הראשונה לבדוק אם הוא עובד.
וצפון אירלנד היא בת הערובה בכל הסיפור הזה. הפוליטיקאים בווסטמינסטר ובבריסל יאיימו זה על זה, ואולי גם יישמו, ומי שתאכל את עיקר הקש תהיה צפון אירלנד. אם לאיחוד לא אכפת לאיים על הסכם יום שישי הטוב, אחרי שהציג את עצמו כמגנו העיקרי, הוא מכריז על צפון אירלנד כולה כעל קלף מיקוח. וזה, כאמור, מבטיח שהברקזיטרים לא ינוחו.