האם הישג הבחירות של בוריס ג’ונסון מ-2019, הניצחונות המרשימים במושבי “החומה האדומה”, נמצא בסיכון? התקשורת פרסמה סקר שמראה שקרנה של המפלגה השמרנית יורדת במושבים מהם הצליחה להדיח את הלייבור לפני פחות משנה. פירוש הדבר הוא שאם ייערכו בחירות בזמן הקרוב, השמרנים ייאבדו את רוב מושבי הלייבור הוותיקים עליהם הצליחו להשתלט. זאת ועוד, סקרים אחרים מצביעים על כך שאם בוריס ג’ונסון יעשה ויתור כלשהו לאיחוד האירופי בכל הנוגע להסכמי הסחר, זה גם עלול לעלות לו ביוקר באותם אזורי בחירה. ובינתיים, במפלגת הלייבור שוקלים כיצד הם יצביעו במקרה שג’ונסון יצליח להגיע להסכם סחר עם האיחוד. אפילו ראש המפלגה לשעבר ניל קינוק הצטרף לוויכוח | בתמונה: סתם קיר אדום (צילום: ג’רמי סגרוט)
אחד ההישגים הרציניים של בוריס ג’ונסון בבחירות 2019, או יותר נכון הכישלון של ג’רמי קורבין, היה מה שנקרא “החומה האדומה” (Red Wall). מדובר על שורת מחוזות בחירה, רובם בצפון אנגליה, צפון ויילס ובמידלנדס, שהצביעו ללייבור באופן קבוע (צבע ה”חומה” הוא מהצבע האדום שמייצג את המפלגה). רבים מהתושבים במחוזות בחירה אלו הצביעו בעד הברקזיט ב-2019. לכן, כשקורבין – דמות בעייתית בפני עצמה בעיניי מצביעים רבים – הציג תכנית חצי אפויה לברקזיט, רבים נטשו. מחוזות בחירה שלא הלכו לשמרנים אי-פעם נצבעו פתאום בכחול. זה העניק לבוריס ג’ונסון את הרוב השמרני הגדול ביותר מאז 1987.
הבעיה בניצחון מהסוג הזה הוא שבסופו של דבר המחוזות האלו עדיין מורכבים מהמעמדות שמצביעים באופן מסורתי ללייבור. הברקזיט מאחורינו, ג’רמי קורבין לא חבר בלייבור הפרלמנטרית – אז מה אמור לגרום למצביעי החומה האדומה להמשיך להצביע לשמרנים כעת? מילא כעת: מה יהיה על השמרנים שם בבחירות 2024, כשהברקזיט יהיה זיכרון נשכח? לכן ערוץ 4 יצא לבדוק מה חושבים תושבי החומה האדומה לגבי הבחירות הבאות.
סקרים רבותיי, סקרים
ערוץ 4 ביקש מחברת הסקרים ג’ ל’ פרטנרס לבדוק את כוונות ההצבעה במחוזות הבחירה של החומה האדומה שנצבעו כחול. לפני שאציג את התוצאות, אני חייב להתייחס למה שאמר חבר הפרלמנט השמרני ניל אובריאן: כשאין בחירות בפתח, הסקרים האלו לא שווים יותר מדי. והוא צודק. מי יודע מה יביא יום בעוד שלוש שנים וחצי? לכן, את הסקרים האלו יש לקחת בעירבון מוגבל. אני מתייחס אליהם מסיבה פשוטה: החומה האדומה מעסיקה מאוד את השמרנים.
אז מה אמרו הסקרים? אז ככה, אם ב-2019 השמרנים קיבלו במושבי החומה האדומה תמיכה של 48% מהקולות לעומת 39% בלבד שהלכו ללייבור, כעת נראה שהתמונה הפוכה. לפי הסקר, לו היו נערכות בחירות כעת 41% בלבד היו מצביעים לשמרנים, לעומת 47% שהיו מצביעים ללייבור. מתוך אלו שהצביעו לשמרנים ב-2019, 70% ימשיכו להצביע אותו דבר. אבל 7% יעברו (או יותר נכון, יחזרו) להצביע ללייבור, ועוד 16% לא יודעים להגיד למי יצביעו. על האחרונים אפשר לפחות לבנות שיהיה ניתן לזכות בהם חזרה. אם לתרגם את זה למושבים, אז הסקר חוזה שמתוך 45 מושבים מאזורי החומה האדומה בהם זכו השמרנים, 36 יחזרו ללייבור.
גם התמיכה האישית באושיות הפוליטיות ביישובי החומה האדומה לא חוזים הרבה טוב לשמרנים. לפחות לרבים מהם. שיעורי שביעות הרצון הסופיים (כלומר, אלו שאמרו שדעתם חיובית פחות אלו שאמרו שדעתם שלילית) מבוריס ג’ונסון עומדים על 2%-, לעומת 7%+ מקיר סטארמר. רישי סונאק במצב נהדר, עם שביעות רצון של סופית של 33%+. מי שבאמת בקרקעית הם שר הקבינט מייקל גוב עם 28%- ושרת הפנים פריטי פאטל עם 34%-. מאחר שיש שמועות על שיבוץ מחדש של שרי הממשלה (מה שידוע גם כ-reshuffle) שייערך בקרוב, יכול להיות שעבור השניים האחרונים לא מדובר בחדשות טובות.
זאת ועוד: השמרנים מובילים במושבים אלו לגבי גישתם לכלכלה ולביטחון הלאומי. אבל, הלייבור מובילה בתחומים חשובים לא פחות. כשזה נוגע למי מייצג את ערכי המצביעים, את מעמד המצביעים ואת הצפון והמידלנדס – הלייבור לוקחת בפער.
הקרב על הברקזיט
כפי שפתחתי, מה שבעיקר הביא לניצחונות השמרניים במחוזות הבחירה הללו היה הגישה הכושלת של הלייבור לברקזיט. את הגישה הובילו ג’רמי קורבין וגם קיר סטארמר, כשר הברקזיט בממשלת הצללים. בכל מקרה, לפי הסאן, שהוא אולי לא המקור הכי אמין שיש אבל הפרסומים שלו עשויים להטריד אי אלו פוליטיקאים, יותר ממחצית מתושבי מחוזות הבחירה הנ”ל לא יצביעו לג’ונסון שוב אם הסכם הסחר שלו ישאיר שליטה בידי האיחוד האירופי על נושאי דיג ומשפט.
בינתיים, הלייבור מעוניינת לזכות במושבים הללו בחזרה. הדבר מביא לכך שהיא מתלבטת כיצד להצביע על הסכם סחר עם האיחוד האירופי אם אחד אכן ייחתם. קיר סטארמר שוקל ברצינות להצביע בעד ההסכם. הרעיון הוא שכך הלייבור תשדר לתושבי החומה האדומה שנטשו את המפלגה ב-2019 שהמפלגה למדה את הלקח וכעת היא מקשיבה להם. לפי מה שהגיע לעיתונות, יש מספר שרי צללים שמעוניינים דווקא להיעדר מההצבעה, ביניהם שרת הנשים והשוויון מרשה דה-קורדובה ושרת המסחר הבינלאומי אמילי ת’ורנברי. שר המשפטים בממשלת הצללים, דייוויד לאמי, מתלבט מה הדבר הנכון לעשות. מי שתומכות בסטארמר הן סגניתו אנג’לה ריינר ושרת החוץ בממשלת הצללים ליסה ננדי. בקבנצ’רס במפלגת הלייבור כבר הזהירו שאם סטארמר יכפה הצבעה בעד הסכם הסחר, הוא עלול לסבול ממרידה של לא פחות משישים חברי מפלגה.
ולא רק בבית הנבחרים מקשים על סטארמר: הגארדיאן דיווח שהלורד ניל קינוק, ראש הלייבור בשנים 1983-1992, מנסה להשפיע גם הוא. קינוק טוען שעל הלייבור להיעדר מההצבעה. כך, מצד אחד, היא לא תצביע נגד ותראה כאילו היא מעדיפה שלא יהיה הסכם סחר כלל. מצד שני, היא תוכל לבקר את התוצאות שההסכם יביא בלי שבוריס ג’ונסון יוכל להשיב: “אבל אתם הצבעתם בעד ההסכם הזה”. לכן, כך קינוק, יש צורך להיעדר מההצבעה ולתת לשמרנים להיות הבעלים היחידים של ההסכם. יכול להיות שהוא צודק. מצד שני, מדובר באדם שהצליח להפסיד בבחירות 1992 למרות המיתון הקשה שהיה באותו זמן. לא בטוח שהוא האיש להקשיב לו כשמנסים להצליח אלקטורלית.
יהיה בכלל הסכם?
שאלת השאלות. תשובתי היא: אין לי מושג. כבר כמה ימים שיש מו”מ אינטנסיבי שמתקיים בלונדון. הנושאים הקריטיים נשארים זכויות הדיג, סיוע של המדינה לעסקים וחוקים נוספים. באיחוד מעוניינים להשאיר כמה שיותר מהדברים האלו כפי שהיו טרם הברקזיט. זאת, לדברי נציגיו, כדי להימנע מתחרות לא הוגנת בין שתי הכלכלות. בריטניה מעוניינת לקבל שליטה על כל הנושאים האלו. זאת, בשל האמונה שמדינה ריבונית לא אמורה לקבל תכתיבים בנושאים הללו מגורמים חיצוניים.
הדיווח האחרון מדבר על כך שהמו”מ נמצא כרגע בדיון על הנקודות הקשות. האם יספיקו להסכים על משהו כדי שיוכלו לאשרר אותו בפרלמנט הבריטי ובמוסדות האיחוד האירופי עד ה-31 בדצמבר? באמת שאין לי מושג. בוריס ג’ונסון הראה כבר פעמיים (במו”מ על הסכם היציאה ובהחזרת אסיפת צפון אירלנד לתפקוד) שהוא יודע להגיע להסכמים בסוף. אבל לכו תדעו כמה ניתן לשחק על זה. מעבר לכך: העובדה שג’ונסון עובד על חקיקה שתאפשר לו לעקוף את הסכם היציאה לא ממש תורמת לאמון בין הצדדים. כמו כן, אם יש איזושהי אמת בסקר שהסאן פרסם, ג’ונסון עשוי להעדיף את מצביעי החומה האדומה על פני הסכם הסחר, ולא להתפשר על שום דבר.
בזמן הקרוב הכל יהיה ברור.