כסף לחגים

חג המולד מתקרב ולכבודו הממשלה הציגה כמה בשורות. ראשית, משפחות יוכלו להתאחד ולחגוג יחדיו, בלי קשר לשאלה איפה הם גרים. אמנם ישנם כללים שיגבילו את מספר משקי הבית החוגגים, אבל זה עדיין יהיה פחות עצוב מסדר פסח בזום. במקביל, הפוליטיקאים מבקשים מהבריטים שלא למהר לחגוג עם סבא וסבתא. כמו כן, ישנם מומחים שלא בטוחים שלתכנית הממשלתית יש בסיס מדעי איתן. שנית, שר האוצר רישי סונאק פרש את תכנית ההוצאות הממשלתית לתקופה הקרובה. מצד אחד, עוד כסף יושקע בצרכיהם של הבריטים, כמו חינוך, תשתיות, בריאות ואכיפת החוק. מצד שני, כדי לממן את זה שכרם של רבים במגזר הציבורי יוקפא, וכמו כן יקוצץ למשך שנה התקציב לסיוע בינלאומי. שני הדברים האלו הביאו לזעם רב, בעיקר עקב הגאווה הבריטית בסיוע הבינלאומי שלה. אבל, בסופו של דבר, הדילמות לא כאלה פשוטות. וגם: בקטנה על ההופעה של קיר סטארמר בשאלות לראש הממשלה | צילום: דאונינג 10 (מחג המולד 2011)

שני דברים העסיקו את הבריטים בימים האחרונים: הראשון הוא מתווה הקורונה לחג המולד. רבים חששו שהם לא יוכלו לחגוג את חג המולד עם היקרים להם. מעשית, ייתכן שעל חלקם הם עדיין יצטרכו לוותר. השני הוא תכנית ההוצאות של הממשלה. סוג-של תקציב, גם אם זה לא נקרא ככה בשם. כי בתקופה של משבר כמו שהעולם חווה עכשיו, יש הרבה מה להוציא, והרבה איפה לקצץ.

חג המולד

כפי שכבר הוסבר כאן, חג המולד הוא מה שהטריד הרבה מאוד בריטים. את חג הפסחא הם העבירו לבד בגלל הסגר הראשון, והם רוצים לפחות את חג המולד לחגוג באיזשהו אופן. בוריס ג’ונסון הבטיח שארבע הממשלות של הממלכה המאוחדת עובדות על מדיניות משותפת. וזו אכן פורסמה שלשום (ג’). המדיניות אומרת כך: ראשית, הגבלות המעבר בין אזורים שונים יבוטלו מה-23 עד ה-27 בדצמבר. שנית, עד שלושה משקי בית יוכלו להתאחד לבועה (או קפסולה, אם תעדיפו). מרגע שמוסדה בועה שכזו, אסור לשנות את ההרכב שלה. שלישית, כל בועה כזו תוכל להיפגש בבתים פרטיים, מקומות תפילה או במקומות ציבוריים. עם זאת, המגבלות על מגזר האירוח יישארו במקומן. הדבר, כאמור, לא יחול רק באנגליה אלא בכל הממלכה, כך שמשפחות שחיות בחלקים שונים שלה יוכלו להתאחד.

זה לא מושלם. בסרטון שבוריס ג’ונסון הוציא אתמול (ד’) בנושא הוא הודה בכך. כמו כן, הוא הזהיר שמשפחות יצטרכו לעשות ניהול סיכונים רציני אם בכוונתם להכניס לבועה שלהן גם בני משפחה קשישים. כפי שהוא אומר, הנגיף לא יודע שזה חג המולד. במקביל, הוא הבטיח לילדים ש-Father Christmas יבוא כמו בכל שנה.

התכנית זכתה להרבה מאוד ביקורת. מומחים ביקשו לראות את חוות הדעת המדעית עליה נשענת המדיניות. השר הראשון של ויילס מארק דרייקפורד טען שחוות דעת של מדעני התנהגות מראות שאם חג המולד “יבוטל” כליל, הרבה אנשים פשוט לא יישמעו להנחיות. השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ון, לעומתו, הבהירה שממשלתה לא תעודד אנשים להיפגש. בקיצור, מותר לכם להיפגש בחג המולד, אבל ממש מבקשים שלא תעשו את זה. בעיקר כי לא באמת ברור על מה כל העסק הזה מבוסס.

בכל מקרה, עצם היכולת של ארבע הממשלות להגיע להסכמה היא סימן חיובי. אחרי שהשותפות כמעט פורקה ביציאה מהסגר הראשון, החזרה הזו היא משמעותית מהבחינה הפוליטית. עם יוכלו לנצל אותה כדי לחזור לפעילות מתואמת באופן כללי, הרי זה משובח.

תקציב

נעשה שנייה סדר במצב של הכלכלי של בריטניה. משבר הקורונה הביא להתכווצות הכלכלה בצורה חמורה יותר ממה שהיה בין שתי מלחמות העולם. יש צורך לחזור אחורה מאות שנים כדי למצוא נזק גדול יותר לכלכלה. עם זאת, כדי להביא לכך שהכלכלה לא תקרוס לחלוטין ושאנשים לא ימצאו את עצמם נזרקים מהבתים, שיעור ההוצאה מתוך התמ”ג מגיע לשיאים ביחס לתקופות שלום. זה אומר שבסופו של דבר יהיה צריך לבחור באחת משלוש אפשרויות: קיצוצים בתקציב, העלאת מסים או הגדלת החוב. טוב, אפשר גם לשלב.

לכן, אתמול (ד’) הגיע לפרלמנט שר האוצר רישי סונאק כדי להציג את התכנית הפיננסית של הממשלה לתקופה הקרובה. הוא פתח בכך ש”מצב החירום הבריאותי טרם נגמר, ושמצב החירום הכלכלי רק החל”. התחזיות הכי אופטימיות, כך סונאק, צופות שהכלכלה לא תחזור לגודלה שלפני המשבר לפני הרבעון הראשון של 2022. עוד צופות התחזיות שעד אמצע 2021 האבטלה תעלה ויותר משני מיליון בריטים ימצאו את עצמם מובטלים. בינתיים, החובות תופחים. לכן, יש לממשלה אחריות לחזור ל”מדיניות פיסקלית אחראית” לאחר ההתאוששות.

לפי סונאק, אם יש משהו שהקורונה החריפה זה את הפער בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. בזמן שבמגזר הפרטי עובדים פוטרו או חוו קיצוצים במשכורת, במגזר הציבורי זה לא היה המצב. למעשה, משכורתם של עובדי המגזר הציבורי אפילו גדלה בכארבעה אחוזים. לכן, הוא לא יוכל להרשות לעוד העלאה כזו להתרחש. עם זאת, ישנם עובדים שהרוויחו העלאה כזו ביושר. לכן יינקטו שלושה צעדים: ראשית, כן תהיה העלאה בשכרם של רופאים, אחיות ועוד עובדים ב-NHS. שנית, העלאת השכר בשאר המגזר הציבורי תוקפא בשנה הבאה. שלישית, כן תהיה העלאה לחציון התחתון של עובדי המגזר הציבורי. כלומר, אמר סונאק, בפועל רוב עובדי המגזר הציבורי כן יראו העלאה.

כמו כן, הובטח תקצוב נוסף לשלטון המקומי ולמערכות החינוך, הבריאות ואכיפת החוק. כדי לממן זאת, יקוצץ התקציב שנועד לסיוע בינלאומי מ-0.7% מהתמ”ג (היעד של האו”ם) ל-0.5%. לפי סונאק, זה עדיין יותר מרוב מה שהעולם המפותח שם.

דבר האופוזיציה

שני דברים הקפיצו את האופוזיציה: הקפאת שכרם של עובדי המגזר הציבורי, והקיצוץ בתקציב הסיוע הבינלאומי. שני הדברים נובעים מהאתוס הציבורי הבריטי, בו גם המגזר הציבורי וגם הפעילות הבינלאומית של בריטניה נטועים חזק.

לגבי הראשון, אנליזה דודס, שרת האוצר בממשלת הצללים, הזכירה שמלבד עובדי ה-NHS המגזר הציבורי כולל עוד עובדי מפתח שאפשרו למדינה לתפקד יחסית. המורים הם דוגמה אחת לכך. ולמרות זאת, הם יסבלו מפגיעה בתנאיהם. איגודי העובדים טענו שזה יפגע ביותר משני מיליון עובדים במגזר הציבורי. כך טענו גם בכירים במשטרה, שרבים בשורותיה גם עשויים לחוות הקפאת שכר.

לגבי השני, אנליזה דודס טענה שזו טעות קשה משתי סיבות. ראשית, זה ייראה מאוד רע בעולם רגע לפני שבריטניה מארחת כמה וכמה פסגות עולמיות. שנית, זה אינטרס בריטי לעזור לצמיחה כלכלית בשאר העולם. היא לא הייתה היחידה, וזה לא הגיע רק מהאופוזיציה. ליז סאג, שרה זוטרה לענייני הטריטוריות, התפטרה מתפקידה במחאה על הקיצוץ בסיוע הבינלאומי. יו”ר ועדת ההגנה טוביאס אלווד הזהיר שהדבר יפגע בבריטניה בטווח הארוך. ג’סטין ולבי, הארכיבישוף של קנטברי וחבר בבית הלורדים, טען שזו החלטה “מביישת ושגויה”. גם ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון ביקר את המהלך. למרות שזה דייוויד קמרון ואף אחד לא ממש אוהב אותו. מנגד, יש לציין שיש חברי פרלמנט שתמכו במהלך. גם נייג’ל פרג’ פרגן.

At last we have a Conservative Chancellor that understands Conservative voters on foreign aid.

— Nigel Farage (@Nigel_Farage) November 25, 2020

עוד ביקורת שעלתה הייתה על מה שלא הופיע שם: ברקזיט. למרות שתקופת המעבר מסתיימת עוד קצת יותר מחודש ועדיין אין הסכם סחר חתום, סונאק לא התייחס כלל לנושא. זאת, על אף שצפויות לדבר השלכות כלכליות רציניות. גם דודס וגם אליסון טיווליס, הדוברת לענייני האוצר של ה-SNP, תהו על כך. טיווליס גם העבירה ביקורת על הדיווחים שהממשלה מתכוונת להוציא 29 מיליון ליש”ט על פסטיבל ברקזיט. ובאמת, ניתן לתהות על הוצאה שכזו בזמנים שכאלה.

אז מה היה פה?

הממשלה זקוקה לשיתוף הפעולה של הציבור. רק כך אפשר להתמודד עם מגיפה. לכן, היא מנסה לתת לו כמה שיותר. אז היא נותנת לו מתכונת כלשהי שתאפשר לו לחגוג את חג המולד עם כמה שפחות משתתפים בזום. והיא נותנת לו עוד תקציבים, לא מעט על חשבון תקציבים שמיועדים להשקעה באזורים העניים יותר של העולם. זו, אגב, לא דילמה פשוטה: קיצוץ התקציבים האלו פירושו פגיעה בבני אדם. אבל אלו לא בני אדם שממשלת בריטניה אחראית להם. זה לא מובן מאליו שהיא חייבת להשקיע את הסכומים האלו בהם, בעיקר בהתחשב בכך שסונאק הבטיח שהקיצוץ הוא לשנה אחת בלבד. כמובן, יש פה גם עניין של מוראל לאומי: הבריטים אוהבים להרגיש שהם עדיין מנהיגים את העולם, שהם עדיין כוח דומיננטי בו. מעין תחליף לאימפריה שאבדה.

וכמובן, ישנה גם הפגיעה בעובדי המגזר הציבורי. נכון, רובם הגדול לא ייפגע באופן משמעותי, אבל לא מעט כן ייפגעו. האם במצב של מגיפה, מורים שמאפשרים לעובדים החיוניים להגיע לעבודה או שוטרים שמבטיחים שהמשבר לא יידרדר לידי אנרכיה ברחובות, חשובים פחות מהרופאים והאחיות שלא ייפגעו? אין על זה תשובה פשוטה. ובסוף, גם צריך לקצץ איפשהו. זה נכון, כפי שהעירה אנליזה דודס בנאומה, שהממשלה לא ממש טובה בניהול הכספים. וגם חגיגות הברקזיט יכולות להעלות גבה. אבל, בממשלה חוששים שבמגזר הפרטי פשוט יתמרמרו על העובדה שבזמן שהם נפגעים, במגזר הציבורי עסקים כרגיל. כאמור, אין תשובה פשוטה.

חג המולד הזה, בלי שאלה, ייחגג ברגשות מעורבים.

ועוד עניין אחד, בקטנה

אתמול (ד’) בשאלות לראש הממשלה, קיר סטארמר הכין מתקפה מתוכננת היטב. באמצעות שש השאלות המוקצות לראש האופוזיציה, הוא הראה כיצד הממשלה שברה את כל הכללים העיקריים של הקוד המיניסטריאלי. פריטי פאטל שברה את הכלל לגבי בריונות. שר כלשהו הפר את הכלל לגבי הדלפות כאשר העביר לתקשורת מידע על הסגר השני. מאט הנקוק הפר את הכללים לגבי ניגוד עניינים. ועוד ועוד. בוריס ג’ונסון, כמובן, ניסה להתחמק בלי לענות על השאלות באופן ישיר. הוא התלונן על כך שקיר סטארמר לא תומך מספיק בממשלה, ושאל איך סטארמר מעז לבקר אותו כשג’רמי קורבין עדיין חבר במפלגת הלייבור. האחרון הוא, במחילה, בולשיט: לקיר סטארמר אין שליטה על החברות במפלגה, וזה היה ה-NEC שהחזיר את קורבין לשורות המפלגה. סטארמר חסם את חזרתו של קורבין למפלגה הפרלמנטרית.

בכל מקרה, זה מעניין, כי זו הייתה מתקפה פרופר על הממשלה, בזמן שהתרגלנו שסטארמר מקדיש את השאלות שלו כדי לעזור לממשלה להתנהל יותר טוב במשבר הקורונה. אז מה קורה פה? תשובה לכך יכולה להיות שקלול הסקרים של פוליטיקו, שמראה שלמרות הפנדמיה השמרנים עדיין מובילים בקול הפופולרי. אם הכל יתקדם כשורה עם החיסונים שהתקדמו החודש, יש פוטנציאל שתוך מספר חודשים רוב הבריטים יהיו משוחררים מהגבלות. אחרי זה, סטארמר כבר יתקשה להשתמש בתפקוד הלוקה בחסר של הממשלה כדי לעלות בעצמו בסקרים. הוא חייב לייצר לעצמו מומנטום, ורצוי במהרה. לכן, הוא עולה להתקפה.