אנגליה עומדת בפני יציאה מהסגר השני והגיע הזמן להתכונן. בוריס ג’ונסון הצהיר בפני הפרלמנט, ולאחר מכן גם במסיבת עיתונאים, על תכנית היציאה. הכוונה היא לחזור לתכנית הכוננויות הדיפרנציאלית שהופעלה באנגליה קודם לסגר. הפעם, במתכונת מחמירה יותר. הבעיה היא, שוב, שלא ממש ברור מה תנאי הסף כדי לעבור מכוננות אחת לאחרת. בנוסף, ג’ונסון הבטיח מערכי בדיקות מהירים ומסיביים שיאפשרו לבודד פחות אנשים ולהפגיש יותר אנשים. אבל עד כה המערכים האפידמיולוגיים באנגליה לא הוכיחו את עצמם, כך שלא ברור אם הניסוי הזה יצליח. ומה באשר לחג המולד, שבריטים רבים חוששים לגבי היכולת לחגוג אותו? ג’ונסון הבטיח גישה משותפת של ארבע הממשלות העובדות בממלכה. וקשה להפריז בחשיבות העניין. בינתיים, מחכים לחיסון הגואל | צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10

אתם מרגישים את זה באוויר? בשבוע הבא אנגליה תסיים את הסגר השני בו הייתה שרויה. אבל לאיזו מציאות של הגבלות האנגלים צפויים לצאת? בדיוק בשביל לענות על השאלה הזו הגיע אתמול (ב’) בוריס ג’ונסון, שנתן פרטים על המערך החדש להתנהלות דיפרנציאלית כדי להימנע מסגר שלישי.

מה היה קודם?

באמצע אוקטובר הממשלה הציגה את תכנית הכוננויות שלה. התכנית הייתה אמורה לתת מענה דיפרנציאלי לרמות התפרצות שונות של הקורונה, ברמת הרשות המקומית. הדבר נעשה לפי חלוקה לרמות כוננות: בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד. חלק מהרשויות היו אמורות לסבול רק בהקשחת היכולת להתקהל. לחלקן האחר ציפו הגבלות קשוחות הרבה יותר. המערכת הזו לא הוכיחה את עצמה כאפקטיבית במיוחד. עד סוף אוקטובר הממשלה מצאה את עצמה מכניסה את אנגליה כולה לסגר כללי של כחודש. לא לפני שהיא הגיעה להתנגשות עם עיריית מנצ’סטר רבתי ושקיר סטארמר קרא לסגר קצר יותר של שבועיים. בכל מקרה, הממשלה קבעה את סוף הסגר ל-2 בדצמבר, יום רביעי הבא. כלומר, החל מיום חמישי בעוד שבוע האנגלים יחיו בלי המגבלות הנוכחיות. הדבר יצר צורך להחליט באיזה אופן בדיוק תיעשה היציאה מהסגר. ויש תכנית חדשה.

בפרלמנט

כהרגל הבלוג בקודש, נתחיל עם ההצהרה לפרלמנט. בוריס ג’ונסון, שעדיין נואם מדאונינג 10 לאחר שנכנס לבידוד, פתח בהבטחה שה-2 בדצמבר יהיה היום האחרון של הסגר הכללי. בתכנית: מסעדות, חנויות, חתונות, ספורט באוויר הפתוח ועוד יוכלו לחזור. זאת, בהתאם לחוק ה-6, שמגביל את ההתקהלות לעד שישה אנשים. אבל, כמובן, לא ניתן פשוט לעשות מה שמתחשק: החורף בפתח וכולם מתפללים לעבור אותו בשלום. לכן, החזרה תהיה למגבלות שיוטלו, שוב, ברמה המקומית. בפעם הקודמת, כאמור, זה לא ממש הצליח. גם ג’ונסון הודה בכך שלמרות שהתכנית שלו כן הביאה לירידה בתחלואה, היא לא הספיקה כדי להוריד את מקדם ההדבקה אל מתחת ל-1. לכן, יש צורך שהפעם ההגבלות המקומיות יהיו קשוחות יותר.

וזה מה שצפוי: אם קודם בכוננות בינונית היה ניתן לעשות כמעט הכל תחת הגבלת ההתקהלות של עד שישה אנשים, כעת ברמת הכוננות הזו מי שיוכלו לעבוד מהבית יתבקשו לעשות זאת. אם כוננות גבוהה פירושה קודם לכן היה איסור על ערבוב משקי בית בחללים סגורים, כעת גם יהיה מותר להגיש אלכוהול אך ורק כחלק מארוחה. כלומר, למעשה, פאב שלא מגיש ארוחות של ממש יצטרך לסגור את שעריו. בכוננות גבוהה מאוד, על האיסור לערבב משקי בית בכל מקום, סקטור ההארחה יתבקש לסגור, למעט לצורך טייק אוויי או משלוחים. כמו כן, חשוב ביותר: בפעם הקודמת הכניסה לרמת כוננות גבוהה מאוד נעשתה לאחר מו”מ עם הרשות המקומית על התנאים בהם זה ייעשה. זה מה שהוביל להתנגשות עם מנצ’סטר רבתי. הפעם, סט ההגבלות יהיה אחיד, ולא יהיה מו”מ. מאוחר יותר השבוע, הממשלה תבהיר לאיזו כוננות ייכנס כל אזור.

ג’ונסון גם הבטיח שנלמדו טעויות מהעבר. למשל, במקום שפאבים יסגרו ב-22:00, הם יוכלו לקחת הזמנות אחרונות בשעה זו ולסגור ב-23:00. גם שינויים מסוימים בתחום הבידור הוכנסו. בנוסף, הרשויות המקומיות יקבלו יותר סמכויות שיאפשרו להן להתמודד עם מפרי הנחיות טוב יותר.

נתונים, רבותיי, נתונים!

אחת הבעיות המרכזיות של התכנית הקודמת הייתה שלא היה ברור בכלל איך ייקבע איך לשייך רשות מקומית לכוננות זו או אחרת. צריך לעמוד בסף מסוים של מקדם ההדבקה? אולי של הלחץ על בתי החולים? לא נקבעו קריטריונים קשיחים כדי לעבור מכוננות לכוננות, לא למטה ולא למעלה. הפעם, ג’ונסון הבטיח שהממשלה תקבל את ההחלטות האלו בהסתמכה על נתונים כמו מקדם ההדבקה, מספר החולים, הלחץ על בתי החולים וכדומה. אבל, זו הייתה אמירה מאוד כללית. עושה רושם שאין מנגנון אוטומטי באמצעותו רשויות יעברו מעלה-מטה בסולם הכוננויות, אלא שהממשלה תבדוק מדיי כמה זמן מה המצב ותחליט.

חג המולד

אחד הנושאים הבוערים בבריטניה בשבועות האחרונים הם מה הקורונה תעשה לחג המולד. לכן, ג’ונסון לא קימץ בהבטחה שאם התכנית תעבוד, יותר אנשים יוכלו לראות את המשפחה שלהם בחג המולד הקרוב. זה עדיין לא יהיה חג מולד רגיל, שכן אם הוא יהיה כזה אז יהיה צורך לחזור לסגר כללי נוסף עקב ההתפרצות הצפויה. אבל כדי לאפשר איזשהו חג מולד, הממשלה נמצאת כעת בדיונים עם הממשלות האזורית של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, כדי לגבש מדיניות אחידה לחג המולד. בכל מקרה, המשפחות יצטרכו לחשוב היטב על מפגש עם מבוגרים, שכן לנגיף לא אכפת שחג המולד.

בוריס ג'ונסון
התכוננו לחג מולד שונה. בוריס ג’ונסון (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

אמצעים נוספים

בגלל שהחיסון במרחק של לפחות עוד כמה חודשים, יש בינתיים צורך להשתמש באמצעים אחרים. אחד הוא בדיקות מהירות, שנותנות תוצאות תוך כחצי שעה ויאפשרו לאתר ולבודד חולים אסימפטומטיים במהירות. כך, מבטיח ג’ונסון, יהיה גם מותר ממש לחבק את סבתא. בבתי האבות הדבר יהיה בכפוף לשני מבקרים על כל דייר/ת, שיוכלו להגיע לבקר פעמיים בשבוע. עובדים סיעודיים שעובדים עם קשישים בבתיהם, יקבלו בדיקה שבועית כבר מעכשיו. בחודש הבא, גם מגזרים נוספים יזכו לבדיקות שבועיות. הבדיקות גם יאפשרו לסטודנטים לנסוע מהאוניברסיטה לחג המולד אצל ההורים ובחזרה.

הממשלה גם תספק לרשויות שייכנסו לכוננות גבוהה מאוד גישה למערכי בדיקות מסיביים. המערכת הזו לא נוסתה, אבל אם היא תצליח, כך ג’ונסון, יהיה ניתן לאפשר לאנשים שנמצאו שליליים לנגיף להיפגש זה עם זה במקומות מסוימים. ג’ונסון גם מעוניין במערך בדיקות שיאפשר להפסיק עם הבידודים האוטומטיים למי שהיו בקרבת חולים מאומתים, ולהתחיל לבודד רק את מי שיימצאו חיוביים בעצמם. כאמור, המערכת הזו כרגע בחיתוליה והרשויות עם התחלואה הגבוהה מהוות את שפני הניסוי. אם זה יצליח, המערכת הזו תהיה נגישה לכל אנגליה החל מינואר הקרוב, וג’ונסון הבטיח שגם שאר הממלכה תוכל ליהנות מההישגים.

חיסון קורונה
פתרונות אחרים עד שהחיסון יהיה זמין. תמונה: Jernej Furman

עוד בשורות: ממשלת בריטניה דאגה לקנות מספיק מנות חיסון כך שיהיו לה מספיק לכל תושבי הממלכה. בינתיים, ה-NHS מחמם את המנועים לקראת מבצעי החיסון ההמוניים.

דבר האופוזיציה

ומה היה לאופוזיציה להגיד? ראש האופוזיציה קיר סטארמר בירך על ההתקדמות בחיסון של אוקספורד, והציע לג’ונסון את כל התמיכה שירצה מהלייבור במאמץ להביא את החיסון לכולם. באמת הצעה מדהימה: אם סטארמר ינסה לסנדל את זה האלקטורט יפשוט לו את העור. הוא בירך גם על הגישה המשותפת לארבע הממשלות.

אבל לא באנו הנה כדי לפרגן. סטארמר הביע חשש מחזרה לתכנית הכוננויות, שלא עבדה משהו בפעם הקודמת. הוא הודה בכך שכעת המערכת שונה, אבל שיש הרבה שאלות שזקוקות למענה. ראשית, הוא עמד על הצורך להבהיר כמה שיותר מהר אילו אזורים ייכנסו לאיזו כוננות. שנית, יש צורך באיזושהי התייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות, כדי לזכות בתמיכתם בהגבלות שיוטלו על הרשויות שלהם. שלישית, מה הצפי להישארות כל רשות מקומית בכוננות ספציפית? רביעית, איזו תמיכה יקבלו העסקים שנמצאים תחת הגבלות של כוננויות גבוהות? בנוסף, סטארמר שוב הזכיר שמצב המערך האפידמיולוגי של אנגליה אינו מזהיר.

קיר סטארמר
שאלות שצריכות מענה. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

איאן בלאקפורד המשיך עם הקו הידוע של ה-SNP, שהוא עיסוק בתמיכה הפיננסית. אחרי שתכנית החל”ת ניצלה, בלאקפורד עבר להתעסק בעצמאים. אכן, ישנה תכנית תמיכה לעצמאים, אבל רבים מהם נמצאים מחוץ לתכנית הזו (גם סטארמר נגע בכך), למשל אמנים. מארק הרפר, מהאופוזיציה השמרנית לג’ונסון, ביקש לקבל מידע על כל הגבלה שבתכנון, כדי להבטיח שהיא תציל יותר חיים מאשר תיקח. עקב תקלת תקשורת, תשובתו של ג’ונסון לא נשמעה. במקומו ענה שר הבריאות מאט הנקוק תשובה חסרת תוכן. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי פתח בכך שתקלת התקשורת היא סיבה טובה להשקיע בפס רחב (בואו נגיד שלא רק בישראל יש בעיה של פריסת סיבים). לאחר מכן, דרש להבטיח שהמדיניות בבתי האבות לא תאפשר לטרגדיות שקרו בגל הראשון לחזור על עצמן.

הצהרה לציבור

בקורונה כמו בקורונה, כל הצהרה לפרלמנט היא הקדמה להצהרה לציבור. שם, הוא הזהיר שלמרות החדשות האופטימיות על החיסונים השונים, הסוף עדיין רחוק. גם בתרחיש האופטימי ביותר, ייקח חודשים עד שכל מי שיזדקקו לחיסון יתחסנו. והחודשים האלו יהיו קשים וקרים, כי חורף. הוא גם הזהיר שאנשים רבים ימצאו את עצמם ברמת כוננות גבוהה יותר מזו שהייתה קודם. שזה קצת נשמע כאילו הסגר הכללי לא ממש עבד. וחשוב יותר מהכל: כמה מילים על חג המולד, כי זה מה שמטריד כרגע את תושבי בריטניה. בגדול, בנאום הזה בוריס ג’ונסון בא לבאס, כי הוא הבהיר שוב שזה יהיה חג מולד שונה. אבל, בתקווה שההתפתחויות המדעיות האופטימיות האחרונות ימשיכו כך, דברים ייראו שונה מאוד אחרי חג הפסחא. כמובן, אסור לתת לאופטימיות הזו להוביל לשאננות, ועדיין יש להקפיד על הכללים.

אז מה היה לנו?

ניתן להצביע על שלושה עניינים מרכזיים בהצהרותיו של ג’ונסון: צעד לכיוון הנתונים, שיתוף פעולה ותחזית אופטימית. צעד לכיוון הנתונים, כי הפעם נראה שהממשלה תתבסס יותר על נתונים קשיחים כדי לעבור בין כוננויות. אבל זה רק צעד בכיוון, כי עדיין לא ברור מה רמת הסף. גם אם המעבר לא יהיה אוטומטי ברגע שנחצה רף מסוים, שקיפות בעניין הזה דרושה. אנשים ועסקים צריכים לדעת אם הם עומדים בפני מעבר לכוננות קשה יותר או רכה יותר. כרגע, נראה שהממשלה תעשה עבודת נמלים על כל אזור באנגליה בכל הערכת מצב, במקום שהדברים יהיו ברורים הרבה זמן מראש. רק להזכיר, התכנית לא הביאה לתוצאות מספקות ביישום הראשון שלה.

שיתוף פעולה, כי ג’ונסון חוזר למדיניות משותפת עם שאר הממשלות בממלכה. זאת, לאחר שזנח את המדיניות המשותפת עם היציאה מהסגר הראשון. ושיתוף פעולה עם ארבע הממשלות האלו חשוב משתי סיבות. הראשונה היא בריאותית: הרבה יותר קשה לשלוט במגיפה ברגע שמעבר, לדוגמה, מאנגליה לוויילס או להיפך גורר גם שינוי בכל החוקים. נכון, יש עבודה על חלוקה לרשויות מקומיות. אבל באנגליה מדובר בסט כללים אחד עם התאמה מקומית, במעבר לסקוטלנד או ויילס מדובר במעבר לסט שונה לגמרי של כללים. הסיבה השנייה היא פוליטית: גם ככה המתחים בין חלקי הממלכה מחריפים תחת המגיפה. העובדה שיש ארבע מדיניויות שונות רק מחזקת את זה. עבודה משותפת עשויה לסייע בשיכוך המתחים הללו.

תחזית אופטימית, כי ג’ונסון מבטיח שאולי עוד לפני החיסון יהיה אפשר להגיע למצב קרוב לנורמלי. באמצעות מערכי בדיקות מסיביים, אנשים יוכלו להיבדק במהירות. בכך החיוביים לנגיף יאותרו במהירות ויאפשרו לשאר החברה לתפקד. כמובן, נשאלת השאלה האם זה יצליח. סטארמר צודק בכך שעד כה המערך האפידמיולוגי באנגליה לא הביא לתוצאות מאוד מרשימות, כולל אחת שנבעה מהזנה כושלת באקסל. אז עכשיו להניח שפתאום מערך בדיקות מסיבי יצליח לקום ולשרת את כל אנגליה? סקפטיות בעניין הזה תהיה מוצדקת לחלוטין.

קורונה פסל
יש סיבה לאופטימיות? צילום: דייב סוזה

בינתיים, נקווה שהחיסונים יאושרו בהקדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *