החל”ת מת, יחי המלך החדש. שר האוצר רישי סונאק הציג תכנית סיוע חלופית לתכנית החל”ת שתגיע לקצה בסוף אוקטובר. התכנית החדשה אמורה לעודד העסקה של עובדים באופן חלקי, במקום השארתם בבית. זאת, באמצעות כך שהממשלה והמעסיקים יממנו חלק מהשכר על שעות שיקוצצו מהמשרה. בתכנית נמצאו שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא שהחישוב למימון השעות המקוצצות עשוי לעודד מעסיקים להעסיק פחות עובדים במשרות מלאות מאשר יותר עובדים במשרות חלקיות. השנייה היא שיש הרבה מאוד עובדים שבשל המגבלות לא יוכלו לחזור לעבודה. סונאק עומד על יתרונות התכנית האלו לעומת מתווה החל”ת, עקב הצורך להתאים את הכלכלה לימי קורונה. הוא גם נהנה מתמיכת המעסיקים ואיגודי העובדים. כעת, האופוזיציה תצטרך להתאמץ כדי לגרום לממשלה לסתום את החורים בתכנית | צילום: משרד האוצר הבריטי
ב-31 באוקטובר תגיע לסופו תכנית החל”ת הבריטית תגיע לסיומה והממשלה תפסיק לשלם למי שיושבים בבית אך טכנית לא פוטרו מעבודתם. זמן רב שהאופוזיציה, בעיקר ה-SNP, מבקשת להאריך את התכנית. אך אתמול (ה’) שר האוצר רישי סונאק הציג את תכניתו לחורף הקרוב, שתחליף את תכנית החל”ת. הבסיס: משרות חלקיות.
במקום החל”ת
בתחילה, סונאק הציג את תכניתו בפרלמנט. שם, הסביר שבמקום לתמוך במי שנמצא בחל”ת, הממשלה תתמוך בהעסקה באמצעות תמיכה בעסקים. הרעיון הוא לאפשר לעסקים להעסיק פחות שעות, במקום לשלוח לחל”ת. הוא הסביר שתכניתו תעמוד על שלושה יסודות. ראשית, העבודות צריכות להיות בנות קיימא. כדי להבטיח זאת, על העובדים לעבוד לפחות שליש מהיקף המשרה שלהם ועל המעסיק לשלם להם כרגיל עבור השעות האלו. הממשלה תסבסד, אך לא תממן לחלוטין, שני שלישים מהשעות שנחתכו מהמשרה. שנית, התמיכה תינתן לעסקים שצריכים את התמיכה הזו. עסקים קטנים ובינוניים זכאים אוטומטית. אבל עסקים גדולים יצטרכו להוכיח שהם נפגעו כתוצאה מהקורונה. שלישית, התכנית הזו תיפתח גם לעסקים שלא הסתייעו קודם לכן בתכנית החל”ת. תכנית התמיכה בעצמאים כרגע מקבלת הארכה, בדומה למשך הזמן של התכנית החדשה לשכירים.
בנוסף, סונאק הודיע על תמיכתו בעסקים עצמם, כדי שיוכלו להחזיק מעמד ובכך להמשיך ולהעסיק. התכנית בנויה על ארבעה יסודות משלה. ראשית, החזר ההלוואות שהמדינה נתנה לעסקים תוחזר בהתאם לצמיחה של העסק (כולל אפשרות לדחות את התשלום החודשי בעד חצי שנה במקרה של קשיים רציניים), מבלי שדירוג האשראי של העסק ייפגע מכך. שנית, הארכת הדדליין לתשלום החובות האלו, וגם את הדדליין לבקש הלוואות כאלו עד סוף דצמבר. בינתיים, הממשלה תעבוד על תכנית הלוואות חדשה שתתחיל ב-2021. שלישית, פיזור תשלום המע”מ על פני תשלומים רבים יותר כדי להקל על העסקים. רביעית, דחייה מינואר עד סוף מרץ בהחזרת המע”מ בענפי התיירות והאירוח מ-5% חזרה ל-20%.
סונאק הסביר שכדי להחזיר את הכלכלה, לא ניתן לשים אנשים על הולד. מאז מאי הממשלה פועלת להחזרת הכלכלה לתפקוד, ולכן התמיכה הממשלתית צריכה להיות בהתאם. “החיים הם יותר מלהתקיים”, אמר סונאק, והוסיף שאנשים מוצאים משמעות במשפחתם, בחבריהם ובעבודתם. המאמץ, הוא אומר, צריך להיות משותף, כי כולם בסופו של דבר משלמים את המחיר של התכניות האלו.
התעכבות קטנה
הבה נעבור יותר לעומק על נושא סבסוד השכר. לפי התכנית המלאה שפרסם משרד האוצר, הסבסוד פועל באופן הבא: כדי להשתתף בתכנית, עובדים חייבים להיות מועסקים לפחות שליש מהמשרה שלהם. כדי להקל על ההבנה, הבה נגיד שבחנות מסוימת עובדים לפני הקורונה עבדו 27 שעות בשבוע (זה רק לצורך נוחות החישוב, ברור שהמספר מופרך). זה אומר שכעת, הם יצטרכו לעבוד לפחות תשע שעות שבועיות. על השעות הללו ישלם המעסיק כרגיל. שאר השעות, אלו בהן העובדים לא עבדו, ישולמו באופן הבא: שליש ישלם המעסיק, שליש תשלם הממשלה, ועל שליש לא יהיה פיצוי. כלומר, בחנות התאורטית שלפנינו, בהנחה שהעובדים כעת מועסקים רק תשע שעות בשבוע, יש 18 שעות בהן הם לא עובדים. על שש ישלם המעסיק. על שש תשלם הממשלה. ועוד שש שעות שלא ישולמו. התשלום מטעם הממשלה לא יעלה על הסכום המאוד ספציפי של 697.92 ליש”ט. לפי חישוב הממשלה, זה צריך להבטיח שעובדים יקבלו לפחות 77% משכרם המקורי.
כפי שאתם יכולים לנחש, הדבר עשוי ליצור בעיית תמריצים. נניח שבחנות הדמיונית שהוצגה קודם יש שלושה עובדים. לפני הקורונה, נדרשו מכל אחד מהם 27 שעות. כעת, משלושתם ביחד אין צורך ביותר מ-27 שעות. בפני המעסיק עומדות שתי אפשרויות: הראשונה היא העסקת אחד מהם במשרה מלאה. השנייה היא להעסיק את שלושתם בשליש משרה במסגרת התכנית הממשלתית. במה יבחר? אם יעסיק אחד במשרה מלאה, ישלם על 27 שעות. אם יעסיק כל אחד מהם בשליש משרה, הוא יצטרך לשלם לכל אחד מהם על 15 שעות, וביחד 45 שעות. דיי ברור מה משתלם יותר עבור המעסיק: החל”ת. לכן, נראה שהתכנית של סונאק, שמעבר לבונוס של אלף ליש”ט על כל עובד מחול”ת שיחזור עד סוף ינואר לפחות לא מפרטת אמצעים להתמודד עם הסיטואציה, דווקא מעודדת פיטורים. ממש לא בטוח שהבונוס המדובר יספיק כדי לשמור על עובדים במקום העבודה.
דבר האופוזיציה
שרת האוצר בממשלת הצללים אנליזה דודס בירכה על אלמנטים רבים בתכנית. אבל, גם ביקרה את הממשלה על כך שלמרות תחינות מצד הלייבור, לקח לה זמן רב להציג תכנית סיוע. לדברי דודס, הדבר הזה פוגע בביטחון של העסקים, שנסמכים על כל מילה שיוצאת לממשלה מהפה. מעבר לכך, היא ביקשה מסונאק להבטיח כמה דברים. ראשית, שישתלם יותר לעסקים להעסיק את כל או רוב העובדים במשרות חלקיות, מאשר מספר מצומצם מהם במשרה מלאה ולשלוח את השאר לחל”ת. שנית, שהתכנית תדרוש מעסקים להתחייב להמשך ההעסקה לטווח הארוך. שלישית, שהיא תעודד הכשרות מקצועיות, כפי שלדבריה קורה בגרמניה. נושא ההכשרות האלו הוא בנפשה של דודס, שאמרה שהיא “חיכתה וחיכתה” שסונאק ידבר על זה, ולא כך קרה. כמובן, זהו אמצעי רטורי בלבד: דודס קיבלה עותק של הצהרתו של סונאק מראש, כך שידעה שזה לא יגיע. עוד ביקורת הייתה שאין בתכנית סיוע לעובדים שנמצאים בקבוצות סיכון. לסיום, היא ביקרה את החלטת הממשלה שלא לפרסם תקציב השנה.
סונאק, לאחר שהאשים את האופוזיציה בזיגזג לגבי תכניות הסיוע והחל”ת (אזכיר רק, שאת הביקורת הזו משמיע שר בממשלת ג’ונסון), ענה לשאלותיה של דודס. הוא הבטיח שסבסוד השכר יבטיח שישתלם יותר להעסיק הרבה עובדים למעט שעות. הוא הבטיח שיהיו תנאים להשתתפות בתכנית שיבטיחו את תנאי המועסקים. הוא טען שהממשלה מקדישה משאבים רבים לתכניות הכשרה.
אליסון ת’יוליס, דוברת ה-SNP לענייני האוצר, התמקדה בשתי ביקורות עיקריות. ראשית, שבניגוד לתכנית החל”ת, התכנית החדשה לא תומכת בכל העובדים. זאת, כיוון שחלקם עובדים במקומות שלא יכולים לעבוד במסגרת המגבלות. שנית, שההודעה על אי-פרסום התקציב הגיעה לממשלות האזוריות דרך טוויטר, ולא בהודעה מסודרת מהממשלה. לביקורת השנייה, סונאק השיב שהממשלות האזוריות לא חייבות לחכות לתקציב של ממשלת בריטניה כדי להכריז על תקציב משלהן.
הצהרה לתקשורת
יותר מאוחר באותו יום, סונאק גם מסר הצהרה לתקשורת. כפי שכבר דובר כאן בבלוג, הממשלה חטפה חזק בראש מחברי הפרלמנט על כך שהלכה לתקשורת לפני שהגיעה לפרלמנט. הדבר כבר גרם יותר מוקדם השבוע לבוריס ג’ונסון להודיע על הגבלות הקורונה החדשות לפני ששחרר הצהרה לציבור הרחב. כעת, סונאק עושה את אותו הדבר. גם בשעות חירום, הפרלמנט מזכיר לממשלה מי פה למעשה בעל הבית, וכדאי שתפעל בהתאם. נראה כמה זמן זה יחזיק.
בכל מקרה, בהצהרה, בדומה לפרלמנט, הוא הסביר שהסיבה לשינוי תכנית הסיוע היא השינוי בנסיבות. במרץ ואפריל, המחשבה הייתה שהנגיף ילווה אותנו לזמן קצר. כעת, כשהדיבור הוא על הגבלות לפחות לעוד חצי שנה, צריך לחשוב על תכנית חדשה שתאפשר לכלכלה להתפתח בהתאם. בדומה למה שאמר בפרלמנט, הוא לא יכול להציל כל מקום עבודה, ועליו לאפשר לכלכלה להתאים את עצמה למצב. לאחר החזרה על הצעדים, הוא אמר שהוא יודע שאנשים מפחדים, ושעליהם לדעת שלממשלה יש תכנית שתגן על עבודתם ועל מקום העסקתם.
לאחר מכן, ניתן זמן לשאלות מהתקשורת (מתוך כ-34 דקות, פחות מחמש דקות הוקדשו לנאומו של סונאק). מתוך שלל השאלות, יש שתי שאלות שעלו שם שאני מעוניין להתייחס אליהן. כשכתב ITV טען בפני סונאק שהתכנית החדשה “פחות נדיבה” מאשר תכנית החל”ת, שכן היא מעמיסה הרבה יותר על העסקים, סונאק הגן על התכנית. לדבריו, אכן המעסיקים יידרשו לממן חלקית את השעות בהן העובדים לא עובדים, אבל בתכנית החל”ת העול נפל על כולם בשל המימון הממשלתי. לדבריו, מדובר ב”שותפות”. לכתב סקיי ניוז, שהעלה את מצבם של אלו שלא יוכלו לחזור לשום היקף של עבודה תחת המגבלות החדשות, סונאק ענה שמערכת הרווחה הורחבה והיא נדיבה יותר כעת.
מחוץ להצהרות
עוד שחקנים שכדאי להתייחס אליהם, מחוץ לפרלמנט ולתקשורת, הם המעסיקים והעובדים. במעסיקים, קונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI) בירכה על התכנית. מזכ”לית הקונפדרציה קרולין פיירביירן הסבירה שהיא מאמינה שהתכנית תאפשר לעסקים להחזיר יותר עובדים לעבודה, ובכך לאפשר התאוששות מהירה של השוק. קונגרס האיגודים המקצועיים (TUC) הגדיר את התכנית כ”ניצחון לאיגודים“. עם זאת, הם אמרו שזה צריך להיות רק הצעד הראשון בתכנית יותר רחבה. לעומת זאת, טורסטן בל, ראש צוות החשיבה Resolution Foundation תקף את התכנית. לדבריו, התכנית יוצרת מצב בו משתלם יותר לחתוך במשרות מאשר בשעות עבודה, ולכן היא עשויה לפגוע בעובדים.
לסיכום
מצד אחד, יש היגיון בהחלטה של הממשלה לשנות את תכנית החל”ת ולעבור למודל אחר, שיאפשר לכלכלה להתאים את עצמה לימי הפנדמיה. היא גם זכתה לתמיכה הן מהמעסיקים והן מאיגודי העובדים. מצד שני, התכנית מרגישה מעט לא אפויה. ראשית, נראה שהיא מעודדת פיטורים במקומות עבודה שדורשים צמצומים. שנית, יש הרבה מאוד עבודות שלא יכולות לחזור בשל ההגבלות שהוטלו, להן התכנית לא מספקת פתרון ישיר.
כמו שהממשלה הזו פועלת, יש סיכוי סביר, גם אם לא מוחלט, שתחת הלחץ יובאו פתרונות. הממשלה הזו נוטה לפניות פרסה ברגע שלוחצים עליה מספיק. אם האופוזיציה תלחץ מספיק לספק קצת יותר תמריצים להעסיק יותר עובדים במשרות חלקיות מאשר מעט עובדים במשרות מלאות, ודרישה לפתרונות למי שלא יכולים לחזור לעבודה, ייתכן מאוד שהממשלה תפעל בהתאם. עכשיו השאלה היא אם האופוזיציה תהיה מספיק אפקטיבית. זה לא יהיה לה קל בהתחשב בתמיכה של איגודי העובדים, אבל הסיכוי שלה להצליח ממש לא מבוטל.