האם בריטניה עומדת בפני סגר נוסף? עוד לא, אבל בדרך. אתמול (ג’) ארבע הממשלות שמרכיבות את הממלכה הכריזו על הגבלות חדשות. פאב? סגור ב-22:00. גר בסקוטלנד? בלי ביקור במשק בית אחר. באנגליה? הנה עוד מקומות לשים מסכות. כל זה מגיע לאחר שראשי מערך הרפואה של בריטניה הציגו תמונה מדאיגה, שאם צעדים לא יינקטו בריטניה תגיע ל-50 אלף מקרי קורונה חדשים ליום עד אמצע אוקטובר. עדיין לא ברור אם ההגבלות החדשות יצליחו לעצור את הצורך בסגר מלא, אבל הצלחה אחת כבר יש להן: ארבע הממשלות חוזרות לעבוד יחד | צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10

בשבוע שעבר עסקנו בכך שבריטניה נכנסת לתוך גל שני. כעת, כך נראה, הדרך לסגר כללי שני כבר סלולה. הגבלות חדשות הוטלו בכל רחבי הממלכה. הממשלות השונות מנסות לשכנע את שזה לא סגר. אבל האם באמת יהיה אפשר להימנע מאחד?

הדרג המקצועי

הסיפור התחיל שלשום (ב’), אז ראש מערך הרפואה כריס ויטי והמדען הראשי פטריק ולאנס הציגו לציבור הבריטי נתונים מדאיגים. לפי החישוב שלהם, המספר היומי של מקרי קורונה חדשים מכפיל את עצמו כל שבעה ימים. נכון לאמצע ספטמבר, בריטניה עומדת על קצת יותר מ-3,100 מקרים ליום אחד. זה אומר שעד אמצע אוקטובר, מספר המקרים היומי יגיע לכ-50 אלף. וזה אומר, שעד אמצע נובמבר המצב יגיע לכ-200 מתים ליום. הם גם הזכירו, ונראה שקשה להדגיש זאת מספיק, שקורונה יותר מסוכנת משפעת. וגם שם עלה העניין של עלייה במספרים בשל עלייה במספר הבדיקות. ובהתאם, הם נתנו את התשובה: אחוז החיוביים מתוך הבדיקות מראה שמספר החיוביים הוא לא פונקציה של מספר הבדיקות. ועוד נקודה חשובה שעלתה בהצגת הנתונים: בריטניה רחוקה מאוד מחיסון העדר, שהיה האסטרטגיה הראשונית של בריטניה.

אלו מספרים מפחידים, אבל השניים דאגו להגיד שזה לא חייב להגיע לכך, ובתנאי שיינקטו צעדים כבר כעת. והצעדים האלו מחירם כבד. לדבריהם, ייתכן שבריטניה תצטרך להתמודד עם הגבלות קשות במהלך חצי השנה הקרובה. הסיבה העיקרית למשך הזמן הזה היא החורף, בו יש תחלואה רבה יותר ולכן יהיה בעייתי מאוד לשחרר הגבלות במהלכו. בקיצור, הדקו את החגורות – זה לא יהיה כיף.

סוגרים בעשר

עוד באותו יום נדונו הגבלות. ההגבלה העיקרית שהגיעה לכותרות הייתה מגבלת פעילות על פאבים ומסעדות. לפי ההגבלה החדשה, אלו יצטרכו להיסגר ב-22:00 החל ממחר (ה’). ראש עיריית לונדון סאדיק קאן, שקורא כבר זמן מה להשית מגבלות חדשות על הציבור כדי להימנע מסגר קשה וארוך יותר בהמשך, הסביר שהוא תומך בהגבלה. לדבריו, אין איזשהו קסם שהופך את הנגיף לקטלני פחות לפני שעה זו. הרעיון הוא להקטין את טווח הזמן בו אנשים נמצאים באינטראקציות חברתיות. הבעיה היא, כפי שהזכירו לי כמה ישראלים תושבי לונדון, שהרבה מאוד פאבים בבריטניה נסגרים גם ככה ב-23:00. בהתאם, רבים מרגישים שמדובר באיזשהו ניסיון להרגיל את בריטניה להגבלות נוספות, מאשר מגבלה של ממש.

בינתיים, דווח שמתוכננת פגישת חירום של בוריס ג’ונסון עם השרים הראשונים של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. זאת, במטרה לתאם את המהלכים הבאים של החזרת מגבלות מסוימות לחייהם של האנשים. כפי שהזכרתי בפוסט הקודם בנושא, מאז שג’ונסון התחיל בהצגת תכנית ההקלות שלו הקשר בין הממשלות השונות נותק, לאחר שבתחילת הדרך הייתה עבודה מתואמת של ארבעתן. לכן, לפגישת חירום כזו ישנה חשיבות רבה.

קאן הביע את תקוותו להיות נוכח בפגישת החירום הזו כראש העיר הבירה והגדולה ביותר במדינה. אבל הוא לא הוזמן. למרות טרוניותיו של קאן דרך “מקורבים” על הצורך בנוכחות ראש עיריית לונדון בפגישת החירום, לא בטוח שהוא קיים. בסופו של דבר, סמכויותיו של ראש עיריית לונדון מוגבלות בהרבה מאלו של השרים הראשונים, ולונדון כפופה למגבלות של אנגליה, בניגוד לוויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. אבל צריך לזכור שקאן מצא את עצמו בשנת בחירות שנייה ברציפות, עקב דחיית הבחירות המקומיות. הוא מותש אבל צריך להראות נוכחות.

הצהרות ועוד הצהרות

אתמול (ג’) היה יום עמוס בהצהרות: שתיים של בוריס ג’ונסון, ועוד של השרים הראשונים של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד.

בוריס ג’ונסון בפרלמנט

בצהריים, בוריס ג’ונסון נאם בפני הפרלמנט. הוא חזר על הנתונים שהציגו ויטי ו-וולאנס, והצביע על המתרחש בספרד וצרפת, שחוות גל שני קשה בהרבה. הוא הבטיח כמובן שיחד ניתן לעבור את זה ושהציבור הבריטי כבר הראה עוז נפש וסטואיות בגל הראשון.

ואז, הוא עבר להציג את המגבלות החדשות, תוך שהוא מדגיש שזה עדיין לא סגר מלא נוסח מרץ. או כפי שאמר: “אנחנו לא מוציאים הנחיות כלליות להישאר בבית”. כך למשל, בתי הספר והאוניברסיטאות עדיין נשארים פתוחים. אבל, כן ישנן מגבלות. כך למשל, מי שיכולים לעבוד מהבית מתבקשים לעשות זאת. הנחיה זו זכתה לביקורת רבה, מאחר שבמשך תקופה ארוכה הממשלה עודדה אנשים לחזור לעבוד במשרדים. עוד הגבלה: פאבים ומסעדות יצטרכו לתת שירות לשולחנות בלבד, ושירותי טייק אוויי. עוד אחת: הרחבת חובת עטיית המסכות לעוד מקומות ציבוריים (אבל לא לאוויר הפתוח). רביעית, הנחיות הבטיחות לעסקים לקורונה (התו הסגול, אם תרצו) הפכו למחייבות מבחינה חוקית. חמישית, עוד הגבלה על התקהלות, כאשר מספר המשתתפים בחתונה הוגבל ל-15. ולסיום, ההקלה שתוכננה על פתיחת אולמות כנסים ואירועי ספורט החל מה-1 באוקטובר בוטלה. כדי לאכוף את אלו, נקבעה שורה של קנסות למפירי ההגבלות והבידוד.

ג’ונסון הדגיש ש”הממשלה תספק כל הזדמנות לבית [הנבחרים] לבחון את החלטותינו”. זאת, בנוסף על כך שג’ונסון נתן את הצהרתו לפרלמנט כשהיה ידוע שמתוכננת עוד הצהרה לציבור בערב. הממשלה זכתה ללא מעט ביקורת על הנוהג שלה ללכת לתקשורת לפני שהיא הולכת לפרלמנט. באחת הפעמים שזה קרה, יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל רתח מזעם ואיים לטרטר את שר הבריאות מאט הנקוק. אבל כנראה יותר חשוב, היו לחצים פנימיים בתוך המפלגה השמרנית. גראהם בריידי, ראש ועידת 1922 של המפלגה ואחד ממובילי הלחצים על ת’רזה מיי להתפטר, האשים את הממשלה שהיא “אימצה לעצמה הרגל להחליט באמצעות צווים”. הוא דרש שהפרלמנט יהיה מעורב בהרבה. כנראה שהלחצים האלו הביאו את ג’ונסון למקום בו הוא מרגיע את הפרלמנט שהוא יוכל לעשות את תפקידו לבקר את הממשלה.

ביקורת האופוזיציה

ג’ונסון הבטיח לפרלמנט אפשרות לבקר את הממשלה, והוא בהחלט קיבל. ראש האופוזיציה קיר סטארמר אמר שהוא מברך על ההגבלות ולמרות הבעיות בהתנהלות הממשלה קרא לציבור לפעול על פיהן. עם זאת, הוא ביקר בחריפות את האופן בו הממשלה התנהלה, בייחוד את המערך האפידמיולוגי הלא מספק. איאן בלאקפורד ביקר גם הוא את הממשלה, ודרש הארכה לתכנית החל”ת הממשלתית. אד דייווי נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ על ג’ונסון, ודרש ממנו להתנצל על כל הכשלים שהיו לממשלה לאורך הדרך. ג’ונסון, כהרגלו בקודש, סיפר עד כמה המערך האפידמיולוגי של בריטניה הוא מהמעולים בעולם. לפי מה שהוסבר כאן בבלוג, דווקא יש מקום להאמין לגרוטו שאכן התקשרו לישראל מבריטניה כדי להתייעץ לגבי המערך.

אבל את השיא סיפק דווקא אחד הבקבנצ’רס של מפלגת הלייבור, בן בראדשו. בראדשו שאל את ג’ונסון אם לדעתו באיטליה ובגרמניה אין כרגע גל שני בגלל שהמערך האפידמיולוגי שלהם באמת עובד. ג’ונסון דחה את האפשרות הזו. הוא הציע הסבר אלטרנטיבי להבדלים בין המדינות: “אנחנו מדינה אוהבת חופש”. “אם תסתכל על ההיסטוריה שלנו ב-300 השנים האחרונות”, הוא אמר, “כמעט כל מעלה, מחופש הביטוי לדמוקרטיה, הגיעה מהמדינה הזו. וזה מאוד קשה לבקש מהאוכלוסייה הבריטית לעקוב אחר ההוראות בצורה אחידה באופן הנדרש”.

עכשיו, מעבר לכך שהוא מאשים במצב את הציבור הבריטי למרות שבכל פעם שנשאל על כך הוא טען שהוא לא מאשים את הציבור הבריטי, זו השוואה קצת מגוחכת. ג’ונסון מן הסתם כיוון לעבר הפשיסטי והנאצי של איטליה וגרמניה בהתאמה. יכול להיות שבמקרה של גרמניה יש בזה איזשהו ממש. אבל איטליה, עם כל הכבוד לעברה הפשיסטי, היא לא מדינה שמצטיינת במשמעת. למעשה, גם בתקופתו של מוסוליני המדינה לא הצליחה להיות דיקטטורה “על מלא” כמו בגרמניה הנאצית או בברית המועצות. הרבה יותר הגיוני שהם למדו מהניסיון של מערכת בריאות שקרסה באמת וסגר של ממש.

בוריס ג’ונסון בטלוויזיה

כאמור, ההצהרה של ג’ונסון בפרלמנט הייתה רק הספתח לפני הצהרה לציבור באותו ערב. מן הסתם, הוא חזר על המגבלות. אבל, הפעם הוא גם ביקש לעודד את הציבור הבריטי, שחטף עכשיו מכה קשה לשגרה שהצליח לסגל. הוא אמר שהוא בטוח שכמו שהציבור הבריטי הצליח לצלוח את התקופה הקשה של הסגר שהחל באביב, הוא יוכל לצלוח גם את ההגבלות הנוכחיות. הוא הסביר שלמרות שהוא מבין שהציפייה היא שהממשלה תפעל כדי להגן על הציבור, הכלי החזק ביותר שישנו להתמודד עם המצב הנוכחי הוא “השכל הישר” של הציבור עצמו. והוא הזהיר את המזלזלים: “השיעול הקל שלך עלול להיות המסמר בארון הקבורה של מישהו אחר”. הוא הסביר שלמרות שהגבלת החופש של האזרחים זה לא דבר שהוא שואב ממנו הנאה, אין לו בררה. לכן יוטלו קנסות של 10,000 ליש”ט על מפרי בידוד, ויותר שוטרים יוצבו ברחובות.

ההגבלות שישנן עכשיו תפקידן לא להיכנס חזרה לתוך סגר מלא. אבל, אם אנשים לא יקשיבו להנחיות והתחלואה תעלה, הממשלה תיאלץ לשמור לעצמה את הזכות ללכת רחוק יותר. הוא הבטיח שמצבה של בריטניה כעת טוב יותר מאשר זה שהיה במרץ: יש יותר ציוד הגנה לצוותים הרפואיים, יותר מיטות, יותר טיפולים. הוא סיים בכך שלמרות שהוא בטוח שימים גדולים עוד עומדים בפניה של בריטניה, כעת זה הזמן להיות ממושמעים. מקווה שהוא זכר שהוא מדבר לעם אוהב חופש.

השרים הראשונים

במהלך ההצהרה שלו, ג’ונסון אמר שהוא נושא את ההצהרה לאחר שדיבר עם השרים הראשונים של ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. לכן, הוא בטוח שהוא פועל על קונצנזוס לכל אורכה ורוחבה של הממלכה המאוחדת. אז בואו נראה מה אמרו השרים הראשונים.

ויילס

השר הראשון של ויילס מארק דרייקפורד הסביר בהצהרתו בדיוק את זה: ההגבלות שמושתות עכשיו נעשו בתיאום של ארבע הממשלות. הוא דיבר על הסיכוי האמיתי שהקורונה תחזור להכות קשה בבריטניה בכלל ובוויילס בפרט, ושאף אחד לא רוצה לראות את זה קורה אחרי הקורבן הענקי של התושבים. דרייקפורד בחר לשים דגש על ההנחיות הבסיסיות: לשים מסכה בתחבורה הציבורית ובחנויות, לעבוד מהבית אם ניתן, לא להתקהל מעבר לשישה אנשים ולהימנע מנסיעות לא הכרחיות. הוא גם סיפק חידוד להגבלת הפאבים עד 22:00: הדבר נכון גם למכירת אלכוהול בסופרמרקטים. אל תנסו להתחכם. את דבריו הוא סיים במילים אלו: “יחד, נוכל לשמור על ויילס בטוחה”. אוקיי, המילים המסיימות היו בוולשית.

סקוטלנד

ההצהרה של ניקולה סטרג’ן לתקשורת, שהגיעה גם היא אחרי הצהרה לפרלמנט (הסקוטי), דיברה פחות על הצעדים ויותר על רוח הדברים. היא הסבירה שהסקוטים הקריבו קורבן גדול שעזר להציל הרבה מאוד אנשים, אך שבעולם בלי חיסון “לא ניתן לחזור למאה אחוז נורמליות”. היא מבינה את הקושי, אך הוא הכרחי. שם בלטה גם הנחיה שג’ונסון ודרייקפורד לא העלו: לא לבקר בבתים של אחרים. ההנחיות של ממשלת בריטניה לפגישה עם אחרים לא כוללות איסור מפורש שכזה, אלא רק הנחיה להיפגש במקום פתוח. בדומה לג’ונסון, גם סטרג’ן אמרה שכעת מצבה של סקוטלנד טוב יותר להתמודד עם המגיפה. את דבריה היא סיימה בדברי עידוד: “בואו נמשיך להתקדם, ננסה להמשיך לחייך, נמשיך לקוות, ונמשיך לדאוג זה לזה. תהיו חזקים, תהיו טובים. בואו נמשיך לפעול מאהבה וסולידריות”.

צפון אירלנד

בצפון אירלנד, נאמה השרה הראשונה ארלין פוסטר, כשלצדה סגנית השרה הראשונה מישל אוניל. מהלך הדברים שלה היה כזה: היא התחילה בנתונים היבשים. משם המשיכה להבהיר שזה לא סגר שני, אלא “קריאת השכמה”. הסיפור לא נגמר. לאחר מכן, התחילה לדבר על ההגבלות, תוך פירוט על הגבלות ההתקהלות בתוך הבתים הפרטיים. בדומה לסקוטלנד, גם שם אסור לבקר במשקי בית אחרים. זה לא קל, היא הסבירה, שכן צפון אירלנד ידועה בהכנסת האורחים שלה, אך אין בררה. יכולת להיפגש עם חברים ומשפחה, בכל מקרה, עדיין תישמר. היא הבהירה שממשלת צפון אירלנד עשויה לעשות שגיאות, אך שהמטרה שלה היא להציל כמה שיותר חיים. אנשי מקצוע שעובדים מהבית או שמבקרים בבתים יכולים להמשיך בעבודתם, אבל הם נדרשים “לנהוג בהיגיון” כשהם עושים זאת.

לסיכום

כל הפוליטיקאים המובילים בבריטניה מדגישים שעדיין לא מדברים על סגר 2.0, אלא על הגבלות. הן לא קלות, אבל זה עדיין לא סגר. עסקים עדיין פתוחים. הפאבים עדיין מתפקדים, גם אם במסגרת מוגבלת. עדיין מותר לפגוש חברים ומשפחה, גם אם בסקוטלנד וצפון אירלנד אסור לעשות זאת בבתים הפרטיים. זאת, כדי להימנע מעוד סגר של ממש כפי שהיה באביב. הן לא פשוטות, והן לחלוטין מהוות צעד לאחור, אבל זה עדיין לא לגמרי סגר.

גם נראה שיש חזרה לעבודה על בסיס משותף של ארבע הממשלות. אבל עדיין יש הבדלים. למשל, חלק מהמגבלות עליהן הכריז ג’ונסון, כמו המקומות החדשים לשים בהם מסכה, הן לאנגליה בלבד. ועדיין, הדבר נעשה לאחר תיאום עם שאר חלקי הממלכה. זאת, לאחר חודשים רבים של נתק, שנגרמו מהרצון של בוריס ג’ונסון לרוץ קדימה עם פתיחת המשק. מדובר בדבר חשוב ביותר, כדי לצמצם בבלבול וגם כדי להראות חזית אחידה בנושא זה.

האם זה יספיק? נצטרך לחכות ולראות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *