זהירות! המהגרים חוצים את התעלה! כבר קיץ שלם ששרת הפנים פריטי פאטל נלחמת במלוא עוזה בתופעה של חציית תעלת למאנש באופן בלתי חוקי על-ידי פליטים מאירופה. המספרים שנתפסים הם כבר תלת-ספרתיים בכל יום. הרשויות בצרפת בעיניי רבים לא עושות די ופאטל נשבעה לחסל את התופעה. אפשרויות שנבחנו: שימוש בחיל הים, דחיפת סירות המהגרים חזרה לים והחזרתם ליבשת אירופה באמצעות טיסות. על הראשון משרד ההגנה שהוא מלא בחורים. על השני נמתחה ביקורת שיישומו יגרום לאסונות הומניטריים. ואת השלישי ארגוני זכויות אדם מעכבים בשל תנאים לא נאותים ביעד הטיסה. זאת, על רקע דו”ח של הפרלמנט שמשרד הפנים לא ממש יודע כמה יעילה מדיניות ההגירה הכללית שלו. וגם על רקע הזינובים של נייג’ל פרג’ מכל כיוון אפשרי | בתמונה: פריטי פאטל עם שר הפנים הצרפתי ז’רלד דרמנין בביקור בקאלה, ממנה יוצאים מהגרים רבים (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)
הגירה לא חוקית היא דבר שמטריד את מנוחתם של פוליטיקאים בריטים רבים. ת’רזה מיי כשרת הפנים הוציאה נגדם את קמפיין “האווירה העוינת” הבעייתי, שנועד לגרום להם להסתלק בהמוניהם. נייג’ל פרג’ שבר סגר כדי לתעד את המהגרים הלא חוקיים שמוכנים לסכן את חייהם בכך שיחצו את תעלת למאנש על סירות קטנות. בקיץ האחרון שרת הפנים פריטי פאטל נלחמת בתופעת חציית התעלה במלוא המרץ.
רק להזכיר: במיצר דובר המרחק בין החוף הצרפתי לחוף הבריטי הוא פחות מ-35 קילומטר. הדבר מאפשר חצייה פחות מסוכנת (אבל עדיין מסוכנת) בסירות קטנות, מה שמשמש מהגרים לא חוקיים (לרוב פליטים שהגיעו לאירופה) כדי להגיע לבריטניה. גם בריטניה וגם צרפת מנסות להילחם בתופעה הזו, אבל ככל ש-2020 מתקדמת כך התופעה מתעצמת.
במהלך הקיץ
פריטי פאטל נחושה מאז הקיץ לטפל במהגרים שחוצים את התעלה. באמצע יולי היא אמרה שיש מספרי שיא של מהגרים כאלה. היא גם כמעט גרמה לתקרית עם צרפת, לאחר שטענה שהרשויות בצד השני של התעלה לא עוצרות את הסירות. זאת, למרות שהן כן עוצרות סירות שנתפסות בתוך המים הטריטוריאליים של צרפת. חבר האסיפה הלאומית פייר-אנרי דומון מסר ל-BBC מספרי תפיסות שנעשו על-ידי רשויות צרפת, ואמר שכעת יש יותר ניסיונות לחצות את התעלה. אבל, אין ממש ספק שצרפת עושה הרבה פחות מבריטניה כדי לעצור את העניין. הרשויות בצרפת, אגב, הסבירו שממשלת בריטניה צריכה להעביר כסף כדי שצרפת תשמור על החלק שלה בצורה הדוקה יותר.
בתחילת אוגוסט דווח שפריטי פאטל רוצה להשתמש בחיל הים כדי לעצור את המהגרים. בין השאר, על השולחן הייתה האפשרות שחיל הים ידחוף את הסירות בחזרה לים, במקום להביא את הסירה למקום מבטחים ולעצור את משיגי הגבול. פריטי פאטל צייצה שהיא והשרים עובדים על הפיכת המסע המסוכן הזה ל”בלתי מעשי”. רק שרבים לא משוכנעים. מקור במשרד ההגנה אמר שהתכנית שעמלים עליה במשרד הפנים “מלאה ביותר חורים מאשר חתיכת גבינה שוויצרית”. ג’ק סטרו, שר הפנים בממשלת בלייר הראשונה, הזהיר שניסיון לדחוף את הסירות בחזרה למים בעיקר יגרור התהפכויות של הסירות ואסונות הומניטריים. לדבריו, אין מנוס משיתוף פעולה קצת יותר רציני עם צרפת. הדבר נחוץ גם בגלל חוקים ימיים שונים. במקביל, השר להגירה במשרד הפנים כריס פילפ אמר שנשקלת לקיחת טביעות אצבע ממהגרים לא חוקיים שייתפסו.
אבל בואו נדבר גם מספרים. כמה הסיפור הזה נוכח? בתחילת אוגוסט, המספרים היו בערך 150 ליום, אבל היו גם ימים עם מספרי שיא של מאתיים ואף מעבר. זאת, לעומת עשרות בלבד באפריל. כמובן, אלו רק אלה שנתפסים. חלק מהסירות היו עמוסות בצורה מסוכנת למדי. אגב, בשאלה מה גורם לאנשים האלו לסכן את חייהם באופן הזה רק כדי להגיע לבריטניה, לא ממש דנים.
ועכשיו?
טוב, למי אכפת עכשיו מאמצע יולי ומתחילת אוגוסט? עוד רגע אוקטובר מגיע. אבל הסיפור עדיין לא מגיע לסיום. פריטי פאטל הגתה רעיון חדש: טיסה שבועית שתחזיר את המהגרים הלא חוקיים מבריטניה חזרה לאירופה. הממשלה הכינה כבר רשימה של אלף איש שהיא מתכוונת לגרש בדרך זו. זאת, לעומת ההצעה של משרד ההגנה להקים עבורם מחנות בוויילס. כמובן, זה פתרון מאוד זמני: כרגע בריטניה יכולה להחזיר את האנשים האלו לאירופה בלי יותר מדי בעיות. אבל ברגע שתיגמר תקופת המעבר ובריטניה תהיה לחלוטין מחוץ לאיחוד האירופי, ההליך החוקי בו הדבר נעשה ייצא מרלוונטיות. הנה עוד משהו שההסכמים העתידיים בין בריטניה לאיחוד יצטרכו לפתור.
אבל גם בתנאים הנוכחיים זה לא ממש פשוט. בשבוע שעבר עורכי דין לזכויות אדם הצליחו לעכב ברגע האחרון טיסה מהסוג הזה שהייתה אמורה לקחת חלק מחוצי התעלה לספרד. זה, יחד עם פעולות נוספות של ארגוני זכויות אדם, גרם לממשלה לצאת במתקפה על אותם ארגונים. אלו, כמובן, תקפו בחזרה. הסיפור עם העתירה הזו היה שמתקני השהות לפליטים בספרד עולים על גדותיהם, מה שלא מאפשר להבטיח תנאים מתאימים למי שיישלחו לשם. לכן, השופט קבע שיש לחכות עם שליחתם של האנשים האלו, למרות שהרשויות הספרדיות הסכימו לקבל חזרה את המהגרים הללו, שיבקשו מקלט שם.
על הרקע הזה, התברר שהפרלמנט לא ממש סומך על משרד הפנים. ועדת החשבון הציבורי של הפרלמנט מצאה שלמשרד הפנים אין מושג מה הוא משיג עם 400 מיליון הליש”ט שמוקדשים למדיניות ההגירה שלו. במקום על הערכות של ממש, משרד הפנים מסתמך על “אנקדוטות, השערות ודעות קדומות”. המסקנות האלו לא נכונות רק למהגרים הלא חוקיים, אלא גם למהגרים החוקיים. הוא הואשם שלא הייתה למידה משערוריית וינדראש מלפני שנתיים, שהביאה לפגיעה בזכויות ואף לגירוש של מהגרים מהקריביים שהגיעו לפני דורות בגלל עניינים בירוקרטיים.
סיבות
נשאלת השאלה למה לעשות כאלו מאמצים. נכון, פריטי פאטל היא לא חסידה של הגירה, חוקית או לא חוקית. אבל, היא לא הרבה יותר קשוחה במדיניות ההגירה שלה ממה שהייתה ת’רזה מיי כשרת הפנים. אז למה לעשות כאלו מאמצים מתוקשרים להילחם בתופעה, במקום לנסות להכיל אותה באמצעות מתקני שהייה או לחלופין לנסות לפתור את מה שגורם לה במקום להביא את הצי שיעשה סדר. ישנן שתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא דימוי. בוריס ג’ונסון מיתג את המפלגה השמרנית כמפלגת החוק והסדר. כלומר, נכון, המפלגה השמרנית סובלת מאינפלציית מיתוגים (לאורך השנים גם מיתגו אותה כמפלגת העסקים, מפלגת המשפחה, מפלגת העם ובטח שכחתי עוד כמה), ועדיין, למיתוג יש חשיבות. הגירה לא חוקית שבאה בסיטונאות צריכה להיעצר, ואסור להכיל אותה. פתירת הבעיה מהשורש נראה הרבה פחות כמו מלחמת החוק והסדר מאשר מלחמה בסירות שחוצות ים סוער. אפשר לטעון גם שהפתרון שלה הוא הפתרון הנכון ושהגירה לא חוקית היא הגירה לא חוקית, ושהפליטים האלו לא צריכים להיות הבעיה של בריטניה. השאלה היא אם באמת היא רוצה להילחם ככה בטחנות רוח כשהיא גם ככה מותחת את עצמה במלחמה בקורונה ובנושאי הברקזיט.
השנייה היא הזינובים של נייג’ל פרג’. פרג’ מאתגר את הממשלה בכל אופן אפשרי. בנוגע לברקזיט, הוא האשים את ג’ו ביידן שהוא יהיה נשיא אנטי-בריטי כי הזהיר שלא יהיה הסכם סחר אם הסכם יום שישי הטוב ייפגע בגלל הניסיונות של ג’ונסון לעקוף את הסכם היציאה. זאת, לאחר שפרג’ כבר ביקר את ההסכם עצמו בכל פלטפורמה אפשרית. בקורונה, הוא מוביל התנגדות לסגר שני בטענה שהאזרחים לא צריכים לשלם על כישלונות הממשלה. ובעניין חציית התעלה, כאמור הוא הפר סגר כדי לדווח על זה, ומאז הוא ממשיך להוציא על כך סרטונים. מאוד לא נוח למפלגה השמרנית שפרג’ בונה את הכוח הפוליטי שלו על המדיניות שלה. כשזה מגיע לנושא הגירה, אחד הדברים העיקריים שהובילו לברקזיט מלכתחילה, היא לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להיות מושא לביקורת שלו.
I wonder if @CPhilpOfficial can tell us why the French Navy are still dumping boats in British waters?
— Nigel Farage (@Nigel_Farage) September 17, 2020
האם העניין ייפסק בקרוב?
לא ברור. בסופו של דבר, לכולם עדיף שהתופעה הזו תיפסק. לבריטניה, כדי שתוכל לשלוט על הגבולות שלה ולספק תחושת ביטחון. לפליטים שהופכים למהגרים לא חוקיים, פשוט כדי לא להמשיך לסכן את חייהם. אבל, אם בריטניה לא רוצה פשוט לשפוך הון עתק על פתרונות צבאיים ספק יעילים, יש צורך בשני דברים. ראשית, הבנה מדוע הפליטים האלו, אחרי שכבר הגיעו לאירופה, מתעקשים לסכן את חייהם כדי להגיע לבריטניה. שנית, שיתוף פעולה עם מדינות אירופה. בעוד הפתרון הראשון נתון בוויכוח בהתאם לעמדות על היחס לפליטים ולאמון בהם, הפתרון השני מחייב. כי גם אם לא רוצים לבדוק מה הן יכולות לעשות כדי שהפליטים לא ירגישו צורך לחצות את התעלה, הן צריכות לסייע באכיפה.
ובינינו, למי יש כוח לזה עכשיו? ספרד וצרפת גם ככה סובלות מגל שני חריף של קורונה. והן שתי מדינות מפתח במלחמה בתופעה. זאת בנוסף לכך שבריטניה פוגעת באמון עם אירופה כולה עם ההתחכמויות של ג’ונסון סביב הסכם היציאה מהאיחוד האירופי. ושיתוף פעולה, אפעס, דורש אמון. וזה בלי שנכנסים לשאלה כמה משיתופי הפעולה הדרושים האלו יוכלו להתרחש בלי הסכם על היחסים העתידיים עם האיחוד. לכן, קשה לראות איך הסיפור הזה נעצר מעצמו, כל עוד מצב הפליטים שחוצים את התעלה (מספרם וגם צורכם להגיע לבריטניה) לא משתנה.
אבל פאטל, סביר להניח, תמשיך להילחם.